הריון / צילום: shutterstock
לפני כשבועיים הכריזו פייסבוק ואפל שהן יכללו בביטוחי הבריאות שלהן לעובדות בארה"ב תשלום על הקפאת ביציות, כך שיוכלו להרות בגיל גיל מאוחר יותר. המהלך הזה עורר סערה בארה"ב וגם מחוץ לה ונתפס כניסיון מצד החברות לשדל נשים לדחות את הקמת המשפחה ולהתמסר לחלוטין לעבודה, על סמך הבטחה שתהיה להן אפשרות להרות אי שם בעתיד. הנה, אמרו המבקרים, עוד דוגמה לניסיון התאגידים להשתלט על עוד ועוד פנים בחיי העובדים שלהם ול"עבדות המודרנית".
גם אם נניח לרגע בצד את סוגיית ההתערבות בחיי העובדות, הצעד הזה עלול לגרום נזק של ממש לנשים, אומרים מומחים לפוריות. מדובר בביטוח יקר, בריאותית וכלכלית, שכלל לא בטוח שישתלם בהמשך. "מה שהם עושים ממש מקומם", אומר ד"ר איליה בר, מייסד ומנכ"ל המרכז הרפואי לפוריות, "הקפאת ביציות יכולה להצליח, אבל הסיכויים נמוכים למדי, וזה בטח לא ביטוח. עוד יהיו לסיפור הזה השלכות".
הטכנולוגיה של הקפאת ביציות אכן חדשה יחסית, וגינקולוגים עדיין מתייחסים אליה בחשדנות. ובכל זאת, בארה"ב היא כבר הפכה לפולקלור ובניו יורק ובערים גדולות נוספות עורכים בנקי הביציות "מסיבות הקפאה" לנשים בנות 30 ומעלה, שבהן אנשי הבנקים מוסרים לחוגגים מידע ומשדלים נשים להקפיא את ביציותיהן ובכך להאריך את גיל הפוריות אפילו עד שנות ה-40 המאוחרות.
בישראל גם מתקיימות מסיבות פריון, אך הן תופסות כיוון הפוך דווקא: לפני שנתיים החלו סיירות של גינקולוגים להסתובב בפאבים בתל אביב במטרה לספר לרווקות שבין הנוכחים שהשעון הביולוגי שלהן מתקתק הרבה יותר מהר מכפי שהן חושבות, ושאם הן מעוניינות בילדים, כדאי להן לפעול עד גיל 35. גם על הפעילות הזאת נמתחה ביקורת ונטען שהממסד הרפואי נוקט יחס פטרנליסטי לנשים, חודר לפרטיות שלהן והדבר הוא הטרדה של ממש.
שתי ה"מסיבות" האלה, בניו יורק ובתל אביב, מחדדות עד כמה העיסוק בנושא הפוריות רחוק מלהיות מדעי בלבד ומעורבות בו אג'נדות חברתיות והשקפת עולם. ובכל זאת, בדבר אחד הגינקולוגים כנראה צודקים: נשים רבות מדי לא יודעות מספיק על המציאות של טיפולי הפוריות.
המודעות: נשים לא מכירות את החומר
"אחרי שקיבלתי החלטה להקפיא ביציות, אני מרגישה כל כך הרבה יותר קלילה", אמרה באחרונה מרואיינת לכתבה שפרסם "ניו יורק טיימס" על "מסיבת ביציות". "אני בת 35, אין לי בן זוג, אבל אולי יהיה לי. אני לא רוצה להגיע למצב שבסוף שנות ה-40 שלי אני מוכנה להרות לכל אחד ברחוב מרוב פאניקה. עכשיו כשאני יוצאת, אני לא מכריחה את עצמי להישאר עד שסוגרים את הבר למקרה שיגיח 'האחד'".
לטענת גינקולוגים, זו בדיוק הדוגמה לאישה שלא למדה היטב את החומר. ביציות שמוקפאות בגיל 35 נחשבות כבר לביציות ותיקות יחסית, ואם לאותה אישה חשוב מאוד להרות דווקא מהביציות שלה, היא עלולה להתאכזב מאוד.
"נשים נולדות עם כ-2 מיליון ביציות ומגיעות לווסת הראשונה עם 300-400 אלף ביציות, והיתר נספגות. למה? אלוהים יודע", אומר פרופ' עמי עמית, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באיכילוב. "מהווסת הראשונה מספר הביציות יורד ובגיל 45 בערך אין יותר". מלבד הירידה הכמותית, מתרחשת גם ירידה איכותית, בערך באותו קצב. "המשמעות היא שבגיל 38 הסיכוי להיריון וללידה של תינוק בריא מהביציות שלך הוא 6%-8% בכל סבב טיפול (כלומר, נדרשים יותר מעשרה סבבי טיפול לילד). בגיל 42, הסיכוי כבר עומד על 2%-4% (יותר מ-20 טיפולים לילד), ובגיל 44 ומעלה - אז כבר נדיר להרות מהביציות שלך". כל זה עוד בלי שדיברנו על הכאבים והסיכונים הכרוכים בטיפולי הפוריות הממושכים.
נשים בישראל יודעות לרוב לדקלם שמגיל 35 הפוריות מתחילה לרדת, אך רוב הנשים שדוחות את גיל ההיריון רואות בגיל 40 את "גיל הלחץ", ולדברי גינקולוגים זה קצת מאוחר. "הייתי מציע לנשים לקבל החלטה בגיל 35, ומאותו רגע לפעול מאוד באגרסיביות", אומר עמית. את ההחלטה לגבי הקפאת ביציות, יש לקבל אפילו קודם.
מקובל לומר שהסיכוי להרות מכל ביצית מוקפאת הוא 2%-5%, וככל שהגיל שבו הוקפאה הביצית מבוגר יותר, כך הסיכוי להריון יורד. אם נכפול 20 ביציות שהוקפאו בגיל 35 בסיכויי ההיריון מכל ביצית, נקבל לא 100% סיכויי הצלחה, אלא יותר לכיוון של 50%. "אנחנו בכלל לא יודעים מהם נתוני האמת בהקשר הזה", מסבך עמית את התמונה עוד יותר. "רוב העבודות שנעשו בתחום הקפאת הביציות בוצעו על ביציות לתרומה, שלרוב נלקחות מנשים צעירות, בנות 24 לערך".
כדי לשמור על סיכויים טובים להריון, בבנקי הביציות ממליצים להקפיא אותן כבר בגיל 30, אבל האם נשים בגיל הזה מספיק מודעות לפוריות הנעלמת שלהן כדי לבצע מהלך דרסטי כל כך? מעבר לכך, אם מטרתן אינה לדחות היריון כדי להתמקד בקריירה אלא כדי למצוא בן זוג, הרי שסיכוי רב שהן ימצאו את המיועד עד גיל 35 ואז תהליך ההקפאה, על כל כאביו וסיכוניו, היה מיותר.
בר מציג מכשול נוסף: לא רק הביציות מזדקנות אלא הגוף כולו, וכך "יכולים להיווצר פגמים ברחם, שרירנים, הגוף כולו פחות ערוך לקלוט הריון. נכון שעם ביציות מגיל 30 אפשר בעיקרון להרות גם בגיל 50, אבל זה קשה מאוד". גם אם האישה נקלטת, בהיריון בגיל מבוגר יש סיכון מוגבר ללידה מוקדמת וללידת פג.
יש גם דעות אחרות. ד"ר מיכה באום, גינקולוג בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית ובבנק הזרע בביה"ח שיבא, אופטימי ביחס לטכנולוגיה. "יש לנו הצלחות גם עם ביציות שהוקפאו בגיל 35-38 נניח", הוא אומר, "והטכנולוגיה כל הזמן משתפרת. נכון ש-20 ביציות לא מבטיחות היריון בעתיד, אבל הן משאירות סיכוי".
הקפאת עוברים: מה החשיבות של הזרע?
אופציה חלופית לשאיבת ביציות היא הקפאת עוברים: שואבים ביציות בגיל מוקדם יחסית, מפרים אותן בזרע של תורם ואת העוברים שנוצרו מכניסים להקפאה. סיכויי ההשתרשות של עובר קפוא טובים יותר מהסיכוי להשיג הריון מביצית לא מופרית שהוקפאה לבדה. בר ממליץ על האופציה הזאת. לדבריו, הדבר החשוב הוא לשמר את הפוריות ואת סיכויי ההיריון, ולאו דווקא את הגנטיקה של אדם זה או אחר. "הגנטיקה של האישה והסביבה של הרחם בהיריון קובעים יחד כ-90% מהמאפיינים שהילד נולד איתם, ואילו הזרע של הגבר קובע רק 10% נוספים", הוא שולף נתון מפתיע.
- תמיד חשבנו שהגנטיקה היא 50% מהאב ו-50% מהאם.
"זו הגנטיקה. אני מדבר על האפיגנטיקה, כלומר על האופן שבו סביבת הרחם קובעת אילו גנים יבואו לידי ביטוי בפועל בילד ואילו לא יבואו לידי ביטוי. הגנטיקה של האב משפיעה מאוד על השלד החיצוני, על איך שהילד ייראה, אבל לא הרבה יותר מזה. לכן הזרע לא עד כדי כך חשוב".
המומחים האחרים שדיברנו איתם הסתייגו מאוד מהטענה הזאת. הם מסכימים שלסביבת הרחם השפעה ניכרת, אבל טוענים שגם לזרע יש חשיבות רבה. גם חוקרי אפיגנטיקה טוענים שמדובר בהצגת נתונים פשטנית וכי לא ניתן לכמת את היחס שבין השפעת הרחם והגנטיקה.
באום ממליץ לחלק את הביציות חצי-חצי: חלקן להקפיא כדי שתהיה בעתיד אפשרות להרות מבן זוג, וחלקן להפרות כדי לתת סיכוי טוב יותר להיריון כלשהו. "זה תלוי גם באיזה גיל הנשים מגיעות אליי", הוא אומר. "אם היא בת 35, אפשר להקפיא יותר ביציות. אם היא בת 39 ללא בן זוג, ומעוניינת להרות בגיל 43, הביציות שלה פחות טובות וגם הסיכוי שבדיוק עכשיו היא תמצא בן זוג ותרצה כבר להרות לו נמוך יחסית. במקרה הזה אין טעם להקפיא ביציות ונלך על הקפאת עוברים".
ומה לגבי העלות? הפקת ביציות עולה כ-15 אלף לסבב, לא כולל תרופות (עוד כמה מאות שקלים), ומותר לבצע עד ארבעה סבבים או לשאוב עד 20 ביציות - מה שיגיע קודם. שכר הדירה של הביציות במקפיא מגיע גם הוא לכמה מאות שקלים בשנה. באשר להקפאת עוברים, לדברי בר היא ממומנת ע"י המדינה, אך באום מציין שהמדינה אמורה לממן טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) רק במקרה של בעיית פוריות מוכחת. "מימון המדינה ל-IVF לא נועד לשימור פוריות בנשים בריאות".
ייתכן שמהדברים משתמע שכל אישה תרצה לשמר את הפוריות הגנטית שלה לגיל מבוגר, אבל בפני אישה שלא מעוניינת ללדת בגיל 30 או 35 יש אפשרויות נוספות - תרומת ביצית בעתיד, אימוץ (אם כי מסלול זה קשה, לא ודאי ויקר יותר מכפי שנהוג לחשוב) או כמובן לא ללדת כלל.
ספירת ביציות: כושר הניבוי מוגבל
קצב הירידה במספר הביציות ואיכותן משתנה מאישה לאישה, ובהתאם לכך אחת תיכנס להיריון באופן טבעי בגיל 40 ואחרת תתקשה לעשות זאת גם בטיפולי פוריות בגיל 35. אם נשים היו יודעים לאיזו קבוצה הן שייכות, הן היו יכולות לתכנן את הילודה שלהן בהתאם, והאמת היא שיש בדיקה שמנבאת, ברמה מוגבלת של דיוק, את "הרזרבה השחלתית". למעשה, מדובר בשילוב של כמה בדיקות - FSH, AMH ובדיקת אולטרסאונד של הרחם - אלא שכל אחת בפני עצמה לא לגמרי מדויקת ויש בהן פגם מובנה: הן מודדות את מספר הביציות שנותרו ולא את איכותן. כך, ניתן להשתמש בבדיקה זו רק לחומרה: אם התוצאה לא טובה, ייתכן שכדאי להקדים את תוכנית הפריון, אבל אם התוצאה טובה, זה עדיין לא אומר שהפוריות מובטחת.
- האם יש משהו שניתן לעשות כדי לשפר את איכות הביציות?
עמית: "אין. גורל הביציות משתנה מאישה לאישה אבל נקבע בעת הלידה. עישון הורס תאים באופן כללי ויכול להרוס אותן, אבל זו השפעה שולית כנראה. לעומת זאת כושר, תזונה ובריאות נפשית משפיעות על הבריאות הכללית, אבל לא על הביציות".
גם לזרע יש שעון ביולוגי
בדיון סביב הזדקנות הביציות קצת שכחנו את העובדה שגם הזרע מתבגר. "ההערכה היא שהזרע מתבגר בפער של 10 שנים מהביצית", אומר פרופ' באום, "כלומר מצבו של הזרע בגיל 50 יהיה כמו מצבה של ביצית בת 40". וזה, כאמור, לא מצב מזהיר. רוב הגברים ממילא אינם מתכוונים להביא ילדים בגיל הזה, אבל אלה שכן אינם מודעים לחשיבות גיל הזרע שלהם.
המשמעות של זרע מבוגר, כמו ביצית מבוגרת, אינו רק בקושי להשיג היריון אלא בסיכון להשיג היריון לא תקין שיוביל להפלה, כולל בשבועות מאוחרים.
אולם לזרע יש יתרון בכך שניתן להקפיא אותו לאורך שנים בלי לגרום לו נזק, וגם בכך שמלכתחילה יש יותר זירעונים בכל מנה. כך, גם אם כמות הזרע של הגבר יורדת דרסטית, ניתן למצוא כמה תאי זרע בודדים, וכיום יש טכנולוגיה המאפשרת לקחת את תאי הזרע הבודדים הללו ולהזריק אותם ישירות לביצית - דבר החוסך לזרע את רוב העבודה שהוא מתקשה לבצע בגיל מבוגר.
"45 הוא ה-35 החדש"
בישראל, הגיל המוצע ללידה ראשונה הולך ונדחה, מ-22 בשנות ה-70 ועד 28-30 היום באוכלוסייה הלא-דתית. מדובר בסוגיה שאינה רק בריאותית, היא גם חברתית ותרבותית. "היום 45 הוא ה-35 החדש", אומר ד"ר מיכה באום, "לא כולן, אבל חלק מהנשים נמרצות ובכושר יותר מבנות ה-30. אם בעבר נהגנו לומר שמעל גיל 51 לא מוסרי להביא ילד, לאור תוחלת החיים הארוכה של נשים בישראל, הוחלט שגיל המקסימום יהיה 54".
לדברי באום, "הורות מאוחרת היא החלטה שיש בה גם יתרונות. כך נשים יכולות להתבסס כלכלית באופן שמאפשר להן לגדל יותר בנוחות את הילד, עם יותר עזרה. חלק מההורים המבוגרים כבר נינוחים יותר, מנוסים יותר בחיים".
גיניקולוגים אחרים, למודי טיפולים ארוכים או כושלים בגיל מבוגר, מעודדים נשים "להסתדר" מוקדם ככל האפשר. הם לא אוהבים כלל את הגישה של פייסבוק ואפל, אף שהחברות הללו טוענות כי הן רק מציעות לעובדות הטבה, והן יכולות לבחור אם להשתמש בה. "אני מאוד מוטרד כשהשכן מתחיל לדאוג לפוריות שלי", אומר פרופ' עמי עמית. "אם פייסבוק ואפל רוצות לעזור, הייתי מציע להן לארגן אירועים חברתיים שבהם העובדות שלהן יוכלו למצוא זוגיות ולהרות מוקדם". וד"ר איליה בר מוסיף: "אם מקום העבודה רוצה ברווחת הנשים, שייממן להן דולה פוסט פרטום (מטפלת לאחר הלידה) או טיפול איכותי בתינוק כשהן חוזרות לעבודה".
