מחשב נייד / צילום: thinkstock
חברת המחקר Point Topic פרסמה באחרונה נתונים לגבי האינטרנט הנייח בעולם, ברבעון השני של שנת 2014. מהדוח עולה כי מספר המשתמשים ברשת האינטרנט בעולם חצה את רף ה-700 מיליון, עלייה של כ-50 מיליון ביחס לרבעון השני אשתקד.
נתונים של חברת סיסקו מצביעים על כך שבשנת 2013 היו בעולם כ-12 מיליארד מכשירי קצה והתקנים מחוברים לרשת (טאבלטים, סמארטפונים וכו').
סיסקו חוזה כי בשנת 2020 הנתון הזה כמעט יכפיל את עצמו ויחצה את רף ה-20 מיליארד. המשמעות היא שלכל אדם (שמחובר לרשת) בעולם יהיו 2.7 מכשירים שמחוברים לרשת בממוצע, לעומת 1.7 כיום.
הזינוק הזה יתבצע בעזרת שימוש בטכנולוגיה אשר מכונה Machine to Machine - M2M. הטכנולוגיה הזו אפשר למכשירים "לדבר" אחד עם השני, ללא מגע יד אדם.
כבר כיום כ-10% מכל המכשירים וההתקנים הסלולריים הנמכרים בארה"ב הם התקני M2M, כך על-פי דוח של פורום ה-GSMA. כאשר בארה"ב לבדה נמכרים מדי שנה כמעט 20 מיליון רכבים חדשים בשנה, קל להבין מדוע יצרני הרכבים מזדזרים לאמץ את הטכנולוגיה. על-פי תחזיות שונות, כבר בתחילת העשור הבא ינועו על הכבישים 700 מיליון מכוניות בעלות קישור סלולרי (connected cars).
במקביל לכך, אנו עדים לגידול בהיקף התעבורה ברשתות ה-IP העולמיות. חברת סיסקו, יצרנית נתבי האינטרנט הגדולה בעולם, לקחה על עצמה את המשימה המורכבת של חיזוי היקף התעבורה הזו, ופיתחה מדד המכונה VNI, אשר משמש כיום ככלי הכמעט בלעדי לחיזוי תעבורת ה-IP על חתכיה השונים.
רוב הגידול הצפוי בתעבורה באינטרנט יגיע מהשימוש הגובר ברשתות הסלולר. מהפכת האינטרנט הסלולרי מתבטאת בזינוק של פי 11 (!) בתוך 5 שנים בלבד, בתעבורה שמקורה בטלפונים חכמים והתקנים ניידים. מדובר בצמיחה דרמטית של 61% בשנה.
היקף התעבורה ברשתות נייחות צפוי לצמוח בשיעור מתון של 12% בשנה בחתך עולמי וב-10% במדינות אירופה. מדובר בהאטה בקצב הגידול, שהסתכם עד כה ב-15% בממוצע בשנה במדינות מערב אירופה.
התחום הצומח ביותר הוא השימוש בוידיאו, ובסיסקו מעריכים כי תוך 4 שנים - בשנת 2018 - כ-75% מהתעבורה ברשת תהיה של תכני וידיאו.
כמה זה יעלה לנו?
הגידול הצפוי בתעבורת הנתונים מעורר מחלוקת בין בין לבין משרד משרד התקשורת וחברת הייעוץ פרונטיר, בהקשר של המחירים במודל של השוק הסיטונאי.
נציין כי לפי המנגנון שנקבע בשימוע, העלות שישלמו המפעילים שיעשו שימוש ברשת בזק תתבסס על מרכיב קבוע של חיבור לרשת ועל מרכיב משתנה, בהתאם לקיבולת שירכוש כל ספק שירות מבעל התשתית.
על-פי המודל של פרונטיר, מחירו של המרכיב המשתנה, שמשקף את עלות העברת הנתונים, תלוי במידה רבה בהנחות המודל לגבי הגידול העתידי בהיקף התעבורה ללקוח, באופן שבו ככל שהגידול בהיקף התעבורה הינו גבוה יותר המחיר פר יחידת מידה (מגה ביט) יורד.
מודל פרונטיר, שעמד בבסיס השימוע הראשוני של השוק הסיטונאי, כפי שפורסם בינואר 2014, התבסס על ההנחה שהתעבורה תצמח ב-19% בשנה.
המחיר של העברת נתונים בליבת הרשת נקבע על 48.5 שקל למגה ביט בשנת 2015, כאשר ביחס לשנים הבאות נקבע מנגנון הפחתה במחיר אשר אמור היה לשחוק את המחיר לסכום של 27.9 שקל למגה ביט בשנת 2018, לנוכח הגידול הצפוי בתעבורה.
בשימוע המשני שפרסם משרד התקשורת בחודש אוגוסט השנה, ועל אף גידול בעלותם של חלק מרכיבי התשתית, הופחת מחיר השירות באופן חד ל-25.06 שקל למגה ביט בשנת 2015 ול-11.7 שקל בשנת 2018.
איך זה קרה? המודל שעומד בבסיס השימוע המשני של השוק הסיטונאי מניח האצה משמעותית בקצב הגידול בהיקף התעבורה למנוי. אם במודל הראשון הונח גידול של 19% לשנה, הרי שבשימוע השני קפצה תחזית הגידול ונקבעה ברמה של 31% לשנה.
הגידול החזוי בתעבורה, הוסבר, נובע מ"הסתייגויות שאומדן קצב הגידול אינו משקף את ההאצה שחלה במהירות הגלישה בשנים האחרונות ואת הצפי לשנים הבאות".
על-פי המתואר בחוות-הדעת של סמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות, ופרופ' ראובן גרונאו, השינוי החד בתחזית הקיבולת העתידית נשען על נתונים חדשים שהועברו על-ידי ספקיות התשתית, ביחס להיקף הקיבולת שהן רכשו ב-3 השנים האחרונות מחברות התשתית - בזק והוט.
לקבוע נוסחה שמתעדכנת
חברת פרונטיר, שאחראית על בניית המודל, הטמיעה במודל המעודכן את שיעור הגידול המוגדל, והסבירה כי קיבלה את הנתונים ממשרד התקשורת, וכי ההחלטה לאמץ את הנתונים התקבלה בין היתר לנוכח ההתאמה להנחות הרווחות בהקשר זה (פרונטיר אינה מפרטת במסמכי השימוע מהו המקור לאותן הנחות עבודה).
נוסיף כי אותה פרונטיר מלווה בימים אלה את הרגולטור בלוקסמבורג בתהליך קביעתם של תעריפי השוק הסיטונאי. במודל שבנתה פרונטיר בלוקסמבורג היא דווקא קובעת כי תחזית הגידול הצפויה בהיקף התעבורה למנוי עומדת על 14% לשנה, פחות ממחצית השיעור שבו השתמשה פרונטיר במודל בארץ.
כמובן שהפערים בין תחזיות הגידול יוצרים פערים עצומים בתעריפי השוק הסיטונאי. נדמה כי הפתרון הכי נכון במקרים הללו הוא לקבוע נוסחה שמתעדכנת על-פי הביצועים בפועל, ללא צורך להתבסס על תחזית. זו הדרך היחידה שבה אף אחד מהצדדים לא ייצא נפגע, או נשכר, כתוצאה מקביעה רגולטורית שרירותית.
