איתן רף וגליה מאור/ צילום: תמר מצפי
בנק ישראל עשוי לדרוש מבכירי בנק לאומי לשעבר שיחזירו בונוסים שקיבלו בעבר, בעקבות החקירה של הרשויות בארה"ב נגד הבנק. בפיקוח על הבנקים, בראשות דודו זקן, צפויים לבדוק את האירועים הנחקרים לאחר שהבנק יסיים את ענייניו עם הרשויות האמריקאיות, ואם ימצאו לנכון ידרשו בחזרה חלק מהבונוסים שחולקו לבכירי הבנק בשנים שאליהן מתייחסת החקירה.
נזכיר כי בימים אלה נמצא בנק לאומי, בניהולה של רקפת רוסק עמינח, בחקירה של הרשויות בארה"ב בגין חשד כי הבנק סייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס מהרשויות בארה"ב. לאומי כבר הפריש 1.1 מיליארד שקל בגין פרשה זו (מרבית ההפרשה היא בעקבות הערכה על גובה הקנס הצפוי). אלא שבזאת לא הסתיימה הפרשה. לפני כשבועיים פורסם כי גם הרגולטור במדינת ניו יורק דורש מהבנק קנס אסטרונומי של 300 מיליון דולר. לאומי דחה את הדרישה, ולא ברור מה יהיה גובה הקנס הסופי הנוסף שיתקבל, אך ייתכן והבנק יסיים את הפרשה הזו עם נזק של יותר מ-2 מיליארד שקל.
החקירה של הרשויות בארה"ב מתייחסת לאירועים שהתרחשו ב-2002-2010, תקופה שבה גליה מאור שימשה מנכ"לית הבנק ואיתן רף כיהן כיו"ר. בשנים אלה קיבל הבנק לקוחות אמריקאים שהעבירו הון לא מבוטל, מבלי לשאול מהיכן הכספים. הרשויות בארה"ב יצאו למלחמת חומרה בתופעה זו וחוקרות בנקים הנחשדים בסיוע להעלמת מס. מלבד לאומי מתקיימת חקירה גם מול בנק הפועלים ומזרחי טפחות, אך שם החקירה בשלבים ראשוניים יותר.
בנק ישראל מעודכן בהתקדמות החקירה, ואף עושה בדיקות כלליות לגבי הנהלים והתנהלות הבנק בסוגיה זו. עם זאת, רק כאשר תסתיים החקירה של הרשויות בארה"ב, צפויים בבנק ישראל להעלות הילוך ולבדוק ספציפית את החשדות של האמריקאים. הסיבה להמתנה היא שזהו הנוהל בבנק ישראל במקרים שבהם רגולטור חיצוני חוקר בנקים. כך לדוגמה, גם כאשר המשטרה חקרה בנקים, בבנק ישראל המתינו שהחקירות יסתיימו, ואז החלו בבדיקה שלהם.
הואיל והרשויות בארה"ב החליטו שלא להעמיד לדין פלילי איש מבכירי הבנק, וממילא בכירי הבנק באותה תקופה כבר לא מכהנים בו כיום, הרי שכנראה הסנקציה המרכזית בידי הפיקוח היא דרישה להחזר הבונוסים.
ב-2002-2010 עמדה עלות שכרה של מאור על כ-54 מיליון שקל - ממוצע עלות שכר של 6 מיליון שקל בשנה - ואילו עלות שכרו של רף באותם שנים עמדה על כ-36 מיליון שקל. לא ניתן לדעת מה היה גובה הבונוס באותן שנים, הואיל ועד 2008 המשכורת והבונוס נרשמו בדוחות הבנקים כנתון אחד. ב-2008-2010 קיבלה מאור בונוס בגובה של 8.8 מיליון שקל, ואילו הבונוס של רף עמד על 5.5 מיליון שקל. מאור נחשבת אחת הבנקאיות הוותיקות והבכירות. היא כיהנה כמנכ"לית בנק לאומי במשך 17 שנה, ובדיקת "גלובס" בעבר העלתה כי צברה בשנותיה בבנק שכר בעלות של כ-104 מיליון שקל.
עוד נציין כי באחרונה נשמעו טענות, בין היתר מצד חברי כנסת, שלפיהן הקנס הכבד שצפוי בנק לאומי לשלם, ושעשוי להגיע ל-8% מההון העצמי, הוא למעשה סוג של כופר מול הרשויות בארה"ב, בכדי שהרשויות לא יעמידו לדין פלילי איש.
בבנק ישראל לא מוטרדים מהאפשרות שזה המצב, משום שמהיכרותם את המערכת בארה"ב אין אפשרות לכופר מול האמריקאים. "ממקרי העבר ניתן לראות כי ההיפך הוא הנכון. אם הרשויות בארה"ב מצאו לנכון להעמיד נושאי משרה לדין פלילי, הם עושים זאת ובמקביל מטילים קנס כבד במיוחד. אין אצלם טרייד-אוף בין קנס להעמדה לדין פלילי, אלא להיפך - העמדה לדין פלילי תלווה בקנס כבד מאוד", אומר מקור המכיר את התחום.
