אור הלר כתב ערוץ 10 / צילום : מץ 76
פאנל "שקט יורים", אשר פתח את יומו השני (ב') של כנס אילת לעיתונות, ניתח לעומק את התנהלות התקשורת ויחסה עם הצבא במהלך המבצע הצבאי "צוק איתן".
הפאנל, בהנחיית דנה ויס, נערך בהשתתפות אמילי עמרוסי מ"ישראל היום"; רוני דניאל מחדשות ערוץ 2; תא"ל מוטי אלמוז, דובר צה"ל; איתי לנדסברג, עורך "מבט שני" בערוץ 1; ינון מגל, העורך הראשי של וואלה; ואור הלר מחדשות ערוץ 10.
ויס פתחה את הפאנל בהתייחסותה לחשיפה של התוכנית "עובדה" על הקרע בין הצבא לבין השב"כ. אלמוז התייחס לנושא ואמר: "לא רצינו להגיע לעימות, זה לא מילים מהפה לחוץ. הנושא מאחורינו. הדברים שאמרנו הן עובדות ברורות".
ויס: "האם שמעתם מהשב"כ התנצלות ברורה? האם הייתה התרעה שנותרה ללא מענה?".
אלמוז: "הסיפור הזה הסתיים".
הלר: "בוודאי שהסיפור לא הסתיים. הוויכוח לא תם, וטוב שמבקר המדינה חוקר את העניין. אי-אפשר להשאיר את הסיפור כך, זה לא רק ויכוחי אגו ולמי יש יותר גדול".
דניאל: "הייתה התרעה או לא? לדעתי לא הייתה התרעה כזאת. מתוך כל הדבר הזה עלה שבצבא יש טענות ששב"כ לא מעביר את כל מה שיש לו. יש הסדרה בין קווי התפר בין צבא לשב"כ, אם הקווים טושטשו - צריך לסדר זאת. אם השב"כ לא העביר מידע - צריך לסדר זאת".
"הודלפו שמות ההרוגים"
בהמשך הפאנל דנו המשתתפים בסוגיית הסיקור האינטניסיבי של מבצע "צוק איתן". ויס שאלה האם המעבר לשידור רציף של המלחמה היה החלטה נכונה, ועמרוסי השיבה: "התקשורת שידרה באופן רציף יותר מ-50 יום של מלחמה ועוד שבועות מקדימים שליוו את מבצע 'שובו אחים'. במבצע 'שובו אחים' ההתנהלות התקשורתית הייתה מאוד אצילית, כיבדו את בקשת המשפחות, אבל כל ההתנהלות הזו פקעה כשהיה ידוע שהם לא בחיים. ואז התגלו פניה המכוערים של התקשורת. הקלטת של החטיפה שוחררה לתקשורת בזמן הלוויה, והתקשורת שידרה אותה. אפילו לא חיכו שהגופות יתקררו. זו הייתה פורנוגרפיה לשדר זאת בזמן הלוויה".
ויס תיארה מקרה דומה: "אמו של החייל אורון שאול סיפרה לי שהיא יצאה בבוקר לבית-קפה, וכל בית-הקפה הסתכל עליה וידע שהיא עומדת לקבל בשורה קשה. היא הייתה היחידה שלא ידעה כי לא הייתה מחוברת לוואטסאפ".
אלמוז הגיב על הדברים: "אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו משנים את דרך הפעולה שנהוגה מימי הקמת המדינה. הדרך היחידה, נכון לעכשיו, היא להודיע קודם כל למשפחה. לפעמים יש זיהוי קל ולפעמים זיהוי קשה, ואנחנו לא יכולים לפעול בקצב של רשתות חברתיות. אני מתעקשים להגיע למשפחה למרות שהשמועות רצות בוואטסאפ".
הלר: "'צוק איתן' היה מלחמת הוואטסאפ. פעם ראשונה שדובר צה"ל היה צריך לפרסם הכחשה על הודעה שדיווחה שהנערים שוחררו. יש לנו פה חארות שהדליפו את שמות ההרוגים. הוואטסאפ הוא רק פלטפורמה טכנולוגית, האנשים שהדליפו אשמים".
אחת הסוגיות שעלתה בדיון היא הסיקור המועט של הצד הפלסטיני. הלר אמר כי "היה חוסר פרופורציה בסיקור", ואילו דניאל אמר כי "אני רוצה להישאר נאמן לערכים העיתונאיים. יש ימים שפרסום של תמונות של ילדים מרוטשים משני הצדדים זה לא תמיד קל לשידור, ולא תמיד אנחנו צודקים בהחלטות שלנו".
ויס: "אני הופתעתי שבמערכה הזאת עוד הצלחנו להראות את מה שהראנו. הציבור לא רוצה לשמוע, ואנחנו מאוד קשובים לרחשי הציבור. התפקיד שלנו זה להראות מה קורה בעזה, כי זה חלק מהתפקיד העיתונאי. התפקיד הוא לא לעשות נעים לצופים. אני חושבת שיהיה לנו יותר קשה לעשות את העבודה שלנו בסביבה שנמדדת על-ידי רייטינג".