אליפות אפריקה, נבחרת ניגריה / צלם: רויטרס
ביום שישי הודיע ראש ההתאחדות הגנאית, קווזי ניינטאקי, לתחנת הרדיו JOY FM - כי הוא הגיע ל"הסכם" עם אברם גרנט, המועמד המועדף למשרת מאמן הנבחרת. טוב, לא ממש לחוזה, אבל "ברוב מכריע של כל הנושאים הגענו להסכמה". ביום ראשון פירסמה ההתאחדות שהמשא ומתן ממש קרוב לחתימה. בין לבין, בשבת, הפסידה גאנה הגאה לאוגנדה החלשה. בלי מאמן רשמי. חודשיים לפני אליפות אפריקה 2015.
לחץ הזמן לא מפליא, בהתחשב בעובדה שהשלב הראשי של המוקדמות משוחק רק מאז אוגוסט. ושרק מאז יום חמישי ידוע איפה האליפות תשוחק (גינאה המשוונית). אם הראש של גרנט בריא או לא, ובין אם בכלל יקבל בסוף את התפקיד (אנחנו כבר מכירים את ה"מועמדויות" של גרנט למשרות ברחבי העולם שמסתיימות ללא כלום) - הרי שהוא נכנס למיטה חולה. הכדורגל האפריקאי, כפי שמדגימה הפארסה סביב הטורניר - עדיין נשלט על-ידי מאבקי כח, גזענות, חמדנות ושחיתות.
***
אליפות אפריקה הפכה לנטל. פעם בשנתיים מתקיים טורניר ברמה לא גבוהה, בתנאים לא אופטימליים - מה שמרגיז את מועדוני אירופה שמעסיקים את הכוכבים. ב-2010, באנגולה, התנקשו טרוריסטים באוטובוס של נבחרת טוגו. קטסטרופות ארגוניות הן עניין יומיומי, וגם מועד הטורניר עצמו מתנדנד. ב-2013 התקיים טורניר בדרא"פ - במקום בלוב המתמרדת, שנה אחת בלבד אחרי הטורניר שנערך בגאבון וגינאה המשוונית. לקראת הטורניר הבא הוחלט לעבור לשחק בקיץ, כדי להקל על המועדונים באירופה. מצד שני, במרוקו ובלוב לא יכולות להיערך אליפויות בקיץ, בשל תנאי מזג האוויר - ולכן הוחזר הטורניר לחורף, רק שזה נופל על משחקי מוקדמות המונדיאל. בקיצור, בלאגן.
את הבלאגן הזה רצו המרוקאים, שקיבלו לבסוף את זכות האירוח בינואר 2015 - לנצל, וביקשו לדחות את הטורניר. הסיבה הרשמית נעוצה במגיפת האבולה, ובטענת "כח עליון". אחרי הכל, 10 מיליארד דולר, כ-10% מהתוצר המקומי, מגיעים מתיירות. מקרה בודד של אבולה יכול לרסק את כל התעשייה הזו. השלטונות במרוקו טענו כי אין ביכולתם לבצע סריקה גופנית של כל האוהדים הבאים לאליפות. טענה מוזרה, בהתחשב בכך שיש עדיין טיסות ישירות בין מרוקו ובין שלוש המדינות שסובלות מהמגיפה - ואת אלו מסתבר שאפשר לסרוק. מעבר לכך, 80% מהאוהדים בטורניר, כמו שמזכיר שון ג'ייקובס ב"גרדיאן", מגיעים תמיד מהמדינה המארחת.
החרדה היא פאן-אפריקאית. בקונגו, כותב הניו יורק טיימס, "העליבו צופים את שחקני סיירה ליאון, ובקמרון הם נסגרו במלון ריק, כולל בדיקות אבולה פעמיים ביום". איש מהשחקנים לא גר או עובד בסיירה ליאון, הם אפילו לא היו שם בחצי שנה האחרונה. אבל יותר מכך, למרוקו, כמו לשאר מדינות ערב, יש בעיה עם אפריקה השחורה. הדיווחים על התנכלויות ואלימות כתוצאה משנאת זרים מתרבים. שרה אל-שעראווי, עורכת בכתב העת "תקשורת וחברה ערביות", אומרת: "התגובה המוגזמת נובעת מהתקשורת הערבית המסיתה בנושא האבולה. כל דיון באבולה בצפון אפריקה הוא גם דיון בנושא מהגרים מדרום לסהרה". את גביע העולם למועדונים בדצמבר, שמביא יותר אוהדים זרים - מרוקו לא מבטלת. הכי ביזארי? גינאה (ה"רגילה", לא המשוונית) מארחת את משחקי הבית שלה במוקדמות המפעל, מפאת סכנת האבולה במדינה - במרוקו. כולל בסוף השבוע האחרון.
ה-CAF (ההתאחדות האפריקאית) הגיבה בחריפות לדרישה של מרוקו לדחות את אירוח הטורניר ("דחייה כמוה כחתימה על גזר דין מוות עבורנר", אמר איסה הייאטו, הנשיא), סילקה אותה משני הטורנירים הבאים, ויצאה לחפש מארחת חלופית. מאחר והדיונים הסתיימו רק לפני שבוע, השתלטה דחיפות קלה על החיפוש. מדינות עם תשתיות מתאימות כמו דרא"פ, מצרים וגאנה סירבו. וגם ניגריה, גבון, סודן ואנגולה - מחוסר כסף וחשש לקטסטרופה ארגונית. בצר להם, הסכימו בהתאחדות האפריקאית להצעה מקטאר, שחשבה לנצל את ההזדמנות לשפר יחסי ציבור ולחיזוק הקשר עם הכדורגל האפריקאי. אבל כאופציה אחרונה טס הייאטו אל הדיקטטור המושחת והברוטאלי טיאודורו אוביאנג נגואמה, שליטה של גינאה המשוונית הננסית.
ל"מדינה" (625 אלף תושבים) יש שני אצטדיונים שעומדים בסטנדרטים, ועוד שניים עם קיבולת של כ-15 אלף צופים. ליצרנית הנפט העשירה יחסית יש אמצעים ואפשרויות, והיא תקבל תמיכה בלתי מוגבלת מ-CAF.יתרון למארחת הוא השתתפות מובטחת לנבחרתה בטורניר. זה חשוב לגינאה המשוונית: אחרי הכל, בתחילת יולי הורחקה הנבחרת החלשה שלה מהמפעל, אחרי שנתגלה כי שיתפה שחקן קמרוני דווקא. במוקדמות המונדיאל הורדו לנבחרת נקודות בגלל עבירה דומה. ספורטיבית, לא הצליחה הנבחרת מעולם להגיע לטורניר הגמר. אז אירוח הוא הפתרון.
***
ב-CAF נשמו לרווחה. "אם לא היינו מוצאים מארחת אפריקאית היינו הולכים לקטאר", הודה הייאטו, "אנחנו מודים לעם האקווטוגינאי ובייחוד לנשיאו". בעיקר שמחה ההתאחדות שלא תיאלץ לאבד הכנסות מזכויות שידור ומספונסרים. השיווק והטלוויזיה בטורניר מהווים כ-80% מהכנסות ההתאחדות האפריקאית, מציין ה"קיקר". גם אם יש בכך סכנה בריאותית, להתאחדות דחיית הטורניר הוא אכן גזר דין מוות.
בהדחקה קשה אומר הייאטו: "דחייה אחת וכולם ירצו לדחות כל מפעל ואנחנו נאבד אמינות. כך נפגע בשותפים ובספונסרים שלנו, כולם יאמרו שאיננו מוכנים, ו-CAF תשלם את המחיר. דחיית הטורניר תהיה קטלנית עבור הכדורגל האפריקאי. 57 שנים בנינו בסבלנות את הבית הזה, שהוא גאוות כל האפריקאים היום".
כמובן שזו שטות. ההתאחדות האפריקאית מושחתת גם בסטנדרטים של פיפ"א, עסקניה מורשעים שוב ושוב בשחיתות, הטיית משחקים ומרמה. כמו שכותב הגרדיאן: "CAF לא קידמה או פיתחה את המשחק ביבשת. לראייה, רוב מכריע של השחקנים שייצגו מדינות אפריקאיות במונדיאל משחקים במקומות אחרים. אליפות אפריקה היא עסק, שאודות ההתנהלות וחלוקת הרווחים שלו אנו יודעים מעט מאד". כל עוד כך מתנהל הכדורגל ביבשת, לגרנט יש הרבה מה לדאוג.