גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארה"ב: רשויות המס נגד בתי השקעות וקרנות פרטיות בישראל

מומחה המס עו"ד ציון לוי: מדובר במוסדות שמוכרים לציבור בישראל, וקיימת סכנת מעצר בארה"ב לבעלי תפקידים במוסדות הפיננסיים, ובמיוחד ל"מחתימים" - נציגים שבאים להחתים לקוחות על מסמכים שקשורים לחשבונות מחוץ לארה"ב

מטה מס ההכנסה IRS בוושינגטון / צילום: בלומברג
מטה מס ההכנסה IRS בוושינגטון / צילום: בלומברג

ייתכן שבנק לאומי, בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות לא יהיו המוסדות הפיננסיים הישראליים היחידים שמשמשים מטרה לחקירה של הרשויות בארה"ב. כבר בחודשים הקרובים עלולות הרשויות האמריקאיות לפתוח בחקירות נגד מוסדות פיננסיים ישראליים שאינם בנקים מסורתיים, למשל בתי השקעות פרטיים וקרנות נאמנות פרטיות / משפחתיות (מנהלי השקעות של משפחות עשירות), בחשד שהם סייעו לכמה מלקוחותיהם, אזרחים אמריקאיים או בעלי גרין קארד, לחמוק מדיווח על נכסים פיננסיים ותשלומים לרשויות המס בארה"ב. צעדים כאלה ננקטים נגד מוסדות פיננסיים שאינם בנקים מסורתיים גם במדינות אחרות בעולם כולו. כך אמר, בראיון ל"גלובס", עו"ד ציון לוי, ממשרד דירסון, לוי ופאנץ, בוושינגטון, שמתמחה בדיני מיסים בארה"ב ובישראל ובייצוג לקוחות מול שלטונות המס בארה"ב.

עו"ד לוי לא נקב בשמות המוסדות הפיננסיים שעלולים לשמש מטרה לחקירה, אך גורמים מקצועיים אחרים ציינו שמדובר בשמות שחלקם מוכרים היטב לציבור בישראל. מדובר במוסדות שייעצו ללקוחות לפתוח חשבונות במקלטי מס שעד לפני זמן קצר נמנעו מלדווח לארה"ב על בעלי חשבונות עם אזרחות אמריקאית. ישראלים אמריקאים (או בעלי גרין גארד) קיבלו ייעוץ ממוסדות אלה להשקיע בהונג-קונג, במאוריציוס, בסינגפור ובברזיל. אך מספר מקלטי המס שקוראים תיגר על ארה"ב הולך ומצטצמם וארבע המדינות האלה חתמו באחרונה על אמנה לשת"פ עם שלטנות המס האמריקאיים. "המוסד הפיננסי הישראלי שהמליץ ללקוחותיו להשקיע במדינות אלה יכול למצוא את עצמו בפלונטר רציני", אמר אחד הגורמים.

לוי הסביר, כי ההחלטה האם לפתוח בחקירה נגד מוסד, או מוסדות, פיננסיים ישראליים, נוסף לשלושת הבנקים, תתקבל על סמך ממצאי חקירות שמתנהלות עתה נגד אזרחים אמריקאיים שהשקיעו באמצעות מוסדות אלה ושהסתייעו בהם לכאורה כדי להעלים מס מהשלטונות בארה"ב. אם שמו של מוסד פיננסי מסוים עולה פעם אחר פעם בחקירות של חשודים בעבירות מס, יש סבירות רבה שתיפתח נגדו חקירה.

לא מן הנמנע שחלק מהנחקרים יעדיפו למסור מידע מחשיד על הבנקים או המוסדות הפיננסיים אחרים שעימם עבדו ולפרט כיצד הם סייעו להעלים נכסים פיננסיים מהרשויות האמריקאיות. שת"פ זה עשוי לפתוח לנחקרים פתח לחמוק מתביעה פלילית ולקבל כופר נוח יותר משלטונות המס.

ובהתפתחות חדשה יחסית שנועדה להעצים עוד יותר את אכיפת חוקי המס בארה"ב, החליטו הרשויות האמריקאיות להקדיש משאבים גם באיתור פיזי נושאי תפקידים במוסדות פיננסיים - כאמור, לא רק בנקים - שלגביהם עלה חשד שהם מסייעים ללקוחות לחמוק מחובת דיווח לרשויות המס.

"זו התמקדות אישית באנשים מסוימים", אמר לוי. "אין זה בלתי סביר להניח שמנהלי השקעות בעצמם ייעצרו בנמל-התעופה בבואם לארה"ב, ייחקרו, ואם יהיה לכך בסיס גם יוגשו נגדם כתבי אישום". דגש מיוחד מושם על "מחתימים", נציגים של מוסד פיננסי, שמגיעים לארה"ב כדי להחתים לקוחות על הרשאה לפתיחת חשבון או העברת כספים למקלטי מס אלה או אחרים, או לבצע שינויים בחשבונות קיימים.

עברייני מס והמשת"פים שלהם נמנעים מחתימות על מסמכים באי מייל כדי לא להותיר עקבות אלקטרוניים, או ממשלוח מסמכים בדואר, כדי להימנע מיירוט המסמכים בסניפי הדואר האמריקאי (כפי שהרשויות נוהגות לעשות). בדרך כלל, מגיע "מחתים" לארה"ב עם מזוודה מלאה מסמכים כדי להחתים מספר רב של לקוחות ישראליים-אמריקאיים בסיבוב אחד. ברור ש"מחתימים" כאלה, ובמיוחד תיקי המסמכים שלהם, הם נכס מודיעיני שערכו לא יסולא בפז.

איך יודעים השלטונות לארוב ל"מחתימים" או למנהלים בבית-השקעות חשוד? כאשר בעל דרכון אמריקאי מחליט להצטרף לתכנית חנינה שמציע מס ההכנסה בארה"ב (הרחבה על תכניות אלה - בהמשך), הוא נדרש למלא, בין היתר, טופס מס' 14454. בטופס נדרש המשיב לזהות את אלה שסייעו לו בפתיחת חשבון שנוי במחלוקת מעבר לים. למשל, שאלה 5: "זהה את האנשים, הארגונים, ו/או הסניפים שלהם (למשל: בנקים, יועצים פיננסיים עצמאיים, שירותי נאמנות או ספקים של שירותים תאגידיים), שייעצו או סייעו לך לפתוח ולתחזק את החשבון (מעבר לים). צרף מידע איך ליצור מגע עם אנשים או ארגונים אלה". ובשאלה 6: "מסור מידע על פגישות פנים אל פנים, מספרי טלפון, כתובות אי מייל". מכאן קצרה הדרך להצבת 'דגל אדום' ליד שמו של "מחתים", או מנהל השקעות שהרשויות רוצות לדבר אתו, במאגר המידע של שלטונות ההגירה. 'הדגל האדום' יונף כאשר המבוקש יציג דרכונו בנמל-התעופה.

אין כמובן מידע על זהות החשודים בעבירות מס שנחקרים עתה, אך סביר להניח שחלקם, לפחות, הם בעלי אזרחות כפולה. כידוע, אזרחים אמריקאים, גם אם הם מחזיקים בדרכון נוסף, וכן בעלי גרין קארד, כפופים למערכת מיסוי אוניברסלית. לא חשוב אם אזרח אמריקאי חי בשיקאגו, באקפולקו או ברעננה; הוא חייב לדווח מדי שנה על נכסיו הפיננסיים והכנסותיו בהיקף גלובלי לשירות מס ההכנסה הפדרלי ולשלם מיסים (או לקבל החזר) בהתאם. דין ירושלים כדין בוסטון.

החקירות האלה הן חלק מקמפיין נמרץ של ממשל אובמה לסגור פרצות במערכת אכיפת תשלומי מיסים, עם דגש על מאמצים ללכוד מעלימי הכנסות בחשבונות בנקים מעבר לים, בעיקר, אך לא רק, בשווייץ. עד עתה, הצלחת הקמפיין הזה היא מוגבלת. כך, למשל, קבע דו"ח של ועדת המשנה הקבועה של הסנאט לחקירות, שפורסם בפברואר השנה, כי 22 אלף אזרחים אמריקאיים החזיקו חשבונות בבנק קרדיט סוויס, בשווי מצרפי של 10 עד 12 מיליארד דולר, אך השלטונות האמריקאיים קיבלו 238 שמות בלבד. בתגובה על הדו"ח הודיע משרד המשפטים בושינגטון, כי הוא חוקר כ-14 מוסדות פיננסיים שוויציים. "אנו לא נהסס להגיש נגדם כתבי אישום אם וכאשר הנסיבות יצדיקו זאת", נאמר בהודעת המשרד.

עו"ד לוי אמר, כי לפני אזרחים אמריקאיים, ובכללם בעלי אזרחות כפולה, שהעלימו נכסים פיננסיים והכנסות מהשלטונות בארה"ב, ניצבות עתה שתי דילמות קשות: האחת - האם בכלל להתוודות לפני השלטונות האמריקאים ולהצטרף לאחת משתי תכניות החנינה שמציעות הרשויות, או להוסיף לחיות תחת ענן של פחד מתמיד מהגשת תביעה פלילית ותשלומי כופר מרקיעי שחקים (לפעמים 50% בשנה על כל שנה שבה החשבון לא הוצהר); והדילמה האחרת: אם התקבלה החלטה להתוודות, לאיזה תכנית חנינה להצטרף? לכל אחת מהן סיכונים משלה.

תכנית גילוי מרצון של חשבון מעבר לים (Offshore Voluntary Disclosure Program), או, בראש תבות, OVDP , נועדה לספק לעבריין המס הפוטנציאלי הגנה מפני הגשת כתב אישום פלילי ולהסדיר מראש את תשלומי הכופר (לאחר תשלום מלא של המיסים שלא שולמו בעבר). סעיף 26 בתכנית קובע, כי המתוודה ישלם 27.5% מהסכום המצרפי הגבוה ביותר של כל חשבונות הבנק ונכסיו הפיננסיים האחרים הלא מוצהרים מעבר לים בשמונה השנים האחרונות.

עו"ד לוי, אחד מהמשפטנים המובילים בתחום דיני מיסים בחוף המזרחי, אמר כי בתכנית זו טמון סיכון גדול: שיעור הכופר של 27.5% יועלה אוטומטית ל-50% אם הבנק או המוסד הפיננסי שבו הוחזק החשבון הבלתי מוצהר יוכרז פומבית כנתון בחקירה של שלטונות המס. המשמעות היא, שאם הרשויות בארה"ב יצהירו על חקירה רשמית נגד מוסד פיננסי כלשהו בישראל, ישראלים אמריקאיים שהשתמשו בשירותיו לפתיחה ו/או תחזוק של חשבון בלתי מוצהר ייצטרכו לשלם כמעט כפליים כופר אם יצטרפו לתכנית מאוחר מדי (כלומר אחרי ההכרזה הפומבית), כדי לחמוק מכתב אישום פלילי.

רואה החשבון אלדד קאופמן, ממשרד קאופמן אקאונטינג, ממקלין, וירג'יניה, אמר, כי תכנית אלטנטיבית שמציעה רשות המס האמריקאית היא הליכים מזורזים להגשת דו"חות מס (Streamlined Filing Compliance Procedures), או, בראש תבות, SFCP. תכנית זו מיועדת למי שמוכנים להצהיר בשבועה, שהעלמות הנכסים וההכנסות שלהם לא נעשו בזדון (אלא, למשל, נבעו מטעות או רשלנות). עו"ד לוי ציין, שהסיכון בתכנית זו הוא, שהצהרות המס המתוקנות של המתוודה נתונות לביקורת שגרתית אקראית של רשויות המס. בדיקה כזו עלולה להעלות, שהעלמת הכנסות נעשתה בזדון או שלא ניתן דיווח מלא של כל ההכנסות או הנכסים הפיננסיים של המתוודה. המשמעות היא, שהמתוודה עלול למצוא עצמו מתמודד עם תביעה פלילית בגין שבועת שקר.

כמה אזרחים ישראליים, בעלי דרכון אמריקאי, עלולים להיות מושפעים מהכרזה על חקירה רשמית נגד מוסד פיננסי ישראלי? עו"ד לוי אומר, כי לפי דו"ח מ-2012, יותר מ-300 אלף אזרחים אמריקאיים חיים בישראל, וכ-200 אלף ישראלים חיים בארה"ב. (לפי הערכות אחרות, מספר הישראלים שחיים בארה"ב גדול הרבה יותר). במילים אחרות: לפחות 500 אלף ישראלים-אמריקאים ואמריקאים-ישראלים ומי יודע כמה בעלי גרין קארד כפופים לחוקי המס של ארה"ב, לרבות החובה להצהיר לפני האמריקאים על חשבונות בנק ונכסים בישראל.

לוי מעריך, שרוב הישראלים החיים בארה"ב כבר נקטו צעדים לתקן אי-ציות פוטנציאלי לחוקי המס. אך עם זאת, סביר להניח, שחלק ניכר מבעלי דרכון אמריקאי שחיים בישראל עדיין חשופים לסכנה של תשלום כופר כפול, במקרה שהם לא צייתו לחוקי המס בעבר, ויחליטו, מאוחר מדי, להירשם לתכנית החנינה הראשונה (OVDP). יתר על כן, לא כולם מודעים לעובדה, שיש דרך להימנע מהכללת קרנות השתלמות, קופות גמל וקרנות פנסיה בישראל ברשימת חשבונות לא מוצהרים שישמשו בסיס לחישוב הכופר.

עורך-הדין הדגיש, כי שלטונות ישראל ובנקים ישראליים משתפים פעולה עם השלטונות האמריקאיים בחשיפת משתמטים ממיסים. שת"פ זה מעוגן בהסכמים בין שתי המדינות. האחרון שבהם, שעוסק בחילופי מידע על ענייני מס, נחתם ב-30 ביוני 2014.

עוד כתבות

 בניין בנק ישראל \ צילום:Shutterstock ס.א.פ קרייטיב

בנק ישראל לא צריך ולא יכול להילחם נגד מגמות השוק

האירועים הכלכליים של השבועיים האחרונים - ובראשם הפיחות המשמעותי והפתאומי של היואן הסיני מול הדולר האמריקאי והייסוף בשער החליפין של השקל מול אותו דולר - מעלים כמה שאלות ● האם מלחמת הסחר עלתה מדרגה? איך זה קשור אלינו? ולמה בנק ישראל לא מתערב במסחר במט"ח?

מפגין בסאן פאולו שורף את המפה של יבשת אמריקה בעקבות אדישותו של נשיא ברזיל לשריפות ביערות הגשם / צילום: רויטרס

בעקבות הלחץ הבינלאומי: בולסונארו שולח כוחות צבא לאמזונס

עדיף מאוחר מאשר לעולם לא? כנראה שכן. אך ההחלטה של נשיא ברזיל הגיעה אחרי נזק כבד שכבר נגרם לחמישית משטח יערות הגשם באמזונס ● עפ"י מומחים, המקור לשריפות ביערות הגשם נובע מפעילות של בני אדם ● ליערות הגשם תפקיד חשוב במאבק בשינויי האקלים

תנינים על הראש / צילום: נגה אלורו

צלילים צבעוניים וקסם של תנינים

לא מוכרחים להיות ילד כדי להשתתף וליהנות מהקסם שנוצר במופע "תנינים על הראש" של תזמורת מארש דונדורמה

צפון אמריקה בסטיישן

צפון אמריקה בסטיישן, שבוע 30 ואחרון: המקום שבו היבשת נגמרת

המסע שלנו, שהתחיל בקצה הדרומי ביותר של אמריקה לפני כמעט שמונה חודשים, הגיע לשלב הסיכומים ● מה למדנו ומה ניקח איתנו הלאה מהטיול הארוך שלנו

קובי הבר, מנכ"ל ביטוח ישיר / צילום: כפיר סיון

שיערוך "בית פסגות" בת"א סייע לאיי.די.איי ביטוח להציג גידול ברווחי הרבעון והמחצית הראשונה

חברת הביטוח הישיר מציגה צמיחה של כ-4% בפרמיות, ומשיקה תחום פעילות חדש – פוליסות חיסכון ● המנכ"ל קובי הבר: "פוליסות החיסכון ישווקו לציבור באופן ישיר בתהליך דיגיטלי מלא, בדמי ניהול הנמוכים באופן משמעותי מהמקובל בענף"

הארלי LIVEWIRE / צילום: יחצ

טסלה על שניים: מהפכת הרכב החשמלי היוקרתי מחלחלת גם לכלים דו-גלגליים

האופנועים החשמליים מציעים חיסכון רב בעלויות, אפס זיהום אוויר ואפס רעש - ובכל זאת מצליחים לסובב אחריהם את הראש ברחוב

רני ולינגשטיין (מימין) ודוד בן בסט, Oryx Vision / צילום: יח"צ

חברת החיישנים לרכב האוטונומי אוריקס ויז'ן נסגרה

החלטה לסגור את החברה הגיעה בעקבות עיכובים בפיתוח הרכב האוטונומי אשר הובילו להאטה בשוק שבו פועלת החברה ● דוד בן בסט, המייסד וסמנכ"ל המו"פ לשעבר, בשיחה עם "גלובס": "אני לא הייתי חלק בהחלטה לסגור את החברה"

עמוס רוטנברג, משקיע נדל"ן בגרמניה, הונגריה וישראל / צילום: איל יצהר, גלובס

"עדיף לקנות בניין שלם מדירה בודדת ואם אפשר - כמה בניינים"

עמוס רוטנברג זנח את עסקי המסעדנות לטובת השקעות בנדל"ן ● אחרי 20 שנות השקעה יש לו כמה המלצות: קנו בניין שלם ואם אפשר מספר בניינים: "רגע הקנייה הוא החשוב ביותר בחיי השקעה. קחו כמה שיותר מימון מהבנקים" ● האזינו לפודקאסט "כסף בקיר"

רונה רמון / באדיבות: קרן רמון

בשביל רונה רמון: בין יישוב דתי, כפר ערבי וקיבוץ

פרויקט חדש שהוציא לפועל צוות נחשון מתנועת בני עקיבא נחנך לאחרונה, והוא מנציח את בני משפחת רמון וחורט את זכרם על אדמת הארץ

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון /צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ

נתניהו ראש הממשלה שכח את סגולותיו של נתניהו שר האוצר

ראש הממשלה אריאל שרון ידע מה שאתה לא רוצה לדעת: שהצלחה של שר אוצר היא הצלחה של ראש ממשלה, וכישלונו של השר הוא כישלונו של הראש ● כך, כישלונו של כחלון כשר אוצר הוא גם כישלונו של נתניהו ● פרשנות

חווה לגידול קנאביס בצפון הארץ/  צילום: רויטרס

חומר אש: שתילי הקנאביס שנשרפו לחברת קאנומד במושב משואה כילו 30% מערך המניה

השריפה בחוות הגידול של החברה במושב בבקעת הירדן, שנגרמה ככל הנראה מקצר חשמלי במתקן הגידול, השמידה את 180 צמחי הקנאביס הרפואי שנשתלו במקום

עין רקת/ צילום: יותם יעקובסון

עין נון: אתר חדש, או יותר נכון מחודש, ליד הכנרת

בתחילת החודש נפתח למטיילים האתר המחודש בעין נון, פינת חמד ליד הכנרת ● מה הרווחנו מהחידוש, מה הפסדנו, ולאן יכולים לברוח הרומנטיקנים שרוצים לטבול במעיין פחות "מהונדס"?

ילדים עם סמארטפונים/ צילום:צילום: Gijsbert van der Wal

הכירו את "הקפיטליזם הלימבי": המנגנון שגורם להתמכרות והחברות שמרוויחות מזה הון

חברות הטבק והאלכוהול לא לבד: פרופ' דיוויד קורטרייט, חוקר היסטוריה של התמכרות, טוען כי תעשיות נרחבות פיתחו "קפיטליזם לימבי", המכוון למערכת הלימבית במוח ומעודד את הצרכנים להתמכר למוצרים שלהן ● דווקא טראמפ בארה"ב, פוטין ברוסיה ודטורטה בפיליפינים עשויים למשוך את המטוטלת לכיוון הנגדי

מדף חמוצים ישראלים / צילום: שני מוזס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המיזוג בשוק החמוצים מתקדם: קבוצת יבנה מבקשת מהרשות לתחרות לרכוש את המתחרה בני דרום

המגעים לעסקה נחשפו לראשונה ב"גלובס" ● היקף המכירות השנתי של שימורי יבנה מסתכם בכ-92 מיליון שקל במונחי מכירות קמעונאיות ● אם העסקה תושלם, היא צפויה להוסיף לחברה מכירות בהיקף שנתי של כ-28 מיליון שקל

אילהאן עומאר  ורשידה טלייב / צילום: רויטרס

בדרך למשבר עם ארה"ב? ישראל קפצה לתוך מלכודת

ערב שנת בחירות דרמטית בארה"ב, כאשר כל הסקרים חוזים תבוסה לטראמפ, התנהלות לקויה להדהים בירושלים מפילה את ישראל אל מלכודת של נרטיבים: היא עכשיו גזענית בגלל ההחלטה לאסור את כניסתן של שתי צירות קונגרס מוסלמיות ● נתניהו שכח את המטרייה והמעיל כאשר נכנס אל סופת הוריקן צפויה מראש

שלמה רודב / צילום: רמי זרנגר

מחיקות הענק של בזק יובילו את החברה לגירעון בהון העצמי; המניה צנחה 50% בשנה האחרונה

ההחלטה על הפחתת שווי הפעילות של פלאפון תביא למחיקה של 951 מיליון שקל בשווייה של חברת הסלולר בספרי החשבונות של בזק ● ברשות ני"ע הודיעו לבזק כי לא נוצרו התנאים להכרה בנכס מס בסך 1.2 מיליארד שקל, שנבע לחברה כתוצאה מרכישת מניות yes מידי אלוביץ'

ענת גואטה / צילום: איל יצהר

רשות ני"ע מקדמת: חברות ת"א 125 יורשו להנפיק אג"ח היברידיות עם גמישות במועד פירעון החוב

הרשות הפיצה מסמך היוועצות להערות הציבור בדבר התרת מכשיר פיננסי חדש, שיאפשר דחייה בתשלום ריבית או קרן, ושנמצא במעמד נחות לאג"ח רגילות

עמית זאב/ צילום: שלומי יוסף

"ת"א יכולה להכיל בכיף עוד 20-30 סניפי am:pm": המנכ"ל החדש של דור אלון רוצה למכור יותר מדלק

שוק תחנות הדלק? "המדינה מונעת בו תחרות"; המחירים הגבוהים ב-am:pm? "ת"א יכולה להכיל בכיף עוד 20-30 סניפים"; האניגמטיות של הבעלים מוטי בן משה? "הוא אחד האנשים הכי אנליטיים שראיתי" ● עמית זאב, שהתחיל את דרכו בדור אלון בראיון עבודה שנבע מטעות, מתיישב על כס המנכ"ל ופורס את האסטרטגיה שלו בראיון ראשון

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

ירידות חדות בבורסה בתל אביב בצל החרפת מלחמת הסחר; אגרות החוב הארוכות מזנקות בעד 2.5%

בורסות וול סטריט צנחו ביום שישי בעד 3% בצל העלאת מכסים הדדית מצד סין וארה"ב, לצד החרפת הטון של טראמפ נגד יו"ר הפד פאואל ● בזק צונחת ב-6.3% על רקע מחיקה של נכס מס בגובה 1.2 מיליארד שקל שלא יתקבל כפי שציפתה מעסקת yes ● איי.די.או מזנקת כנגד המגמה לאחר פרסום הדוחות

סטודנטים ערבים./צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הדרה בהייטק: בוגרים מהחברה הערבית מתקשים להשתלב בתעשייה

ברוב חברות ההייטק, במיוחד הבינוניות והקטנות, יש הדרה של מיעוטים ● יפעת ברון-גולדברג ומשה קוזלובסקי מעמותת itworks: "כ-40% מחברות ההייטק הישראליות לא שכרו בשנה האחרונה מהנדסים זוטרים כלל.  המשרות האלה מיוצאות מחוץ לישראל. זה מונע ממהנדסים צעירים וחסרי ניסיון - כאלה שגם לא שירתו בצבא וצברו ניסיון - להשתלב בשוק ההייטק"