הכדורגל הישראלי מכיר את האפיזודות האלו: בעל הון נוחת במועדון משומקום ובקול תרועה. בהתחלה הוא שם יופי של כסף. שחקנים אטרקטיביים חותמים, האוהדים מרוצים, בעלי התפקידים מתחילים לדבר גבוהה-גבוהה על תארים, ספונסרים, תרומה חברתית-קהילתית, מחלקות נוער וכו'. ההווה נראה מצוין, העתיד אפילו יותר. ואז יום אחד מחליט אותו בעל הון שנמאס לו, או שהוא פשוט לא מסוגל יותר. בין-לילה הספינה ננטשת, ללא יכולת להתמודד עם ההתחייבויות הכספיות שאותו שוגר-דדי בעצמו הפיל עליה.
נכון, המקרה האחרון של אלי שגב ומכבי נתניה לא דומה לסיפור הקיצוני של ארקדי גאידמק: שם היה מדובר על שוקת שבורה של ממש, עם האוליגרך ששפך מאות מיליונים על בית"ר ירושלים, התרסק, והותיר את איציק קורנפיין להתמודד לבדו עם ההריסות; המקרה של שגב גם לא דומה למכירת החיסול שעשה סמי סגול בהפועל ת"א, שנים אחדות לפני ששחרר את הקבוצה בחינם למוני הראל, שבעצמו הסתבך מהר מאוד; אין קווים משיקים בין שגב למעשיות של ירון קוריס וההסתבכות עם השוק האפור בהפועל ר"ג, או לאלו של "החבר'ה הטובים" שהובילו את הפועל פ"ת לפשיטת רגל והובלו בעצמם אחר כבוד לחקירות במשטרה.
הסיפור של אלי שגב ומכבי נתניה הוא שונה במרבית הפרמטרים. ועדיין - מדובר על עוד פרק עגום בעידן הבעלות הפרטית של הכדורגל הישראלי. כמו שזה נראה כרגע - שגב עשוי לצאת ממכבי נתניה לפני שהשלים עונה שנייה כבעלים.
***
שגב, 61, החל את הרומן שלו עם הכדורגל הישראלי בראשית שנות ה-80, אז נכנס ביחד עם עוד מספר שותפים לניהולה של הפועל חיפה. היוזמה לא צלחה, והקבוצה נכנסה לחובות. באותם ימים הכיר שגב לראשונה את טל בנין, שאז היה ילד מבטיח ממחלקת הנוער של הקבוצה. שגב עזב את הפועל חיפה כלעומת שבא, ובשלב מאוחר יותר העתיק את מגוריו לחו"ל.
הקאמבק שלו לארץ, אחרי שלושה עשורים בהם פיתח באפריקה, בעיקר באנגולה וקונגו - את עסקי התשתיות והכבישים שלו, לצד נגיעות גם בתחום כריית הנחושת והאבטחה - החל עם גישושים סביב יואב כץ. לכשהבין שאין לו דרך אמיתית להגיע לעמק השווה עם בעליה הנוכחיים של האקסית, החל לפזול לעבר המועדון בו אימן אז מכרו משכבר הימים - טל בנין.
כשמכבי נתניה נקלעה ב-2012/13 למרתפי ליגת העל, "הביא" המאמן בנין את ידידו שגב למערכת. הידיד הזרים תרומה מכובדת בסך 750 אלף דולר. בנין, בתור שושבין העסקה, קנה בכך עוד כמה מחזורים של חסד. לבסוף, לראשי נתניה לא היה מנוס מביצוע זעזוע, בניסיון נואש להישאר בליגה. בנין פוטר, עטר הגיע, אבל נתניה לא ניצלה מירידה.
בזכות אותה אפיזודה מוזרה עם בנין, התחממו יחסיו של שגב עם נתניה. הוא נכנס לוואקום שהיה קיים במועדון מאז שדניאל יאמר הניח את המפתחות, והפך לבעל שליטה ב-75%. בתמורה העמיד תקציב גבוה מאוד במונחים של הלאומית: בעונה הקודמת הביא לבדו מהבית כ-5 מיליון שקל נוספים. אחרי שחגיגות העלייה שככו, נפתח לו התיאבון. כמו שקורה לכולם. שלב ההיסחפות. לעונה הנוכחית שגב התחייב על תקציב שגדל בעשרות אחוזים והעמיד אותו על 26 מיליון שקל. מקום חמישי בליגה. אבל עוד לפני שהעונה התניעה, החלה פניית פרסה שמניעיה לא ברורים לחלוטין: כבר במהלך מחנה האימונים יזם הבעלים קיצוץ שכר רוחבי לכל השחקנים. אז גם הבינו בנתניה שישנם סדקים. גיל לב, שבמשך שמונה שנים שימש בתפקידים ניהוליים במועדון, עוד מעידן יאמר - זז הצידה ופרש, אחרי שהספיק לבנות יחד עם שגב את התקציב לעונה הנוכחית. אתמול (ד') סירב לב לפרט את הסיבות למהלך הזה.
לפני קרוב לשבועיים הגיעה המכה הגדולה יותר: שגב הודיע על עזיבה, וזרק לעיתונאים המעטים שהצליחו לתפוס אותו בטלפון תירוץ על "יחס הקהל ליוסי מזרחי" (המאמן הנוכחי). עכשיו נתניה תיכנס לתהליך שעוברות כל הקבוצות הננטשות: עם הבור שהותיר היא צריכה להתמודד, והוא רחוק מלהיות בור קטן - על תקציב מנופח של 26 מיליון שקל ישנן הכנסות של 14 מיליון שקל בלבד. מקסימום. המצוקה היא מיידית: משכורות חודש אוקטובר עדיין לא שולמו לשחקנים. "אבל עוד לפני המשכורות", אומר גורם המכיר מקרוב את המערכת, "יש הוצאות שוטפות, יש צ'קים בחוץ, יש תשלומים שמגיעים לבנק. אם לא ייכנס כסף במהרה - כל ההתחייבויות האלו יחזרו. אם צ'קים יחזרו, אם חלילה יהיה לקבוצה חשבון מוגבל - אז גם משכורות היא לא תוכל לשלם כשיהיה כסף. צריך לזכור שגם ככה בנקים לא ששים לעבוד עם קבוצות כדורגל".
ביום שני החליט רו"ח עופר אורליצקי, ראש הבקרה התקציבית, להתחיל בהליך חילוט הערבות הבנקאית שהעמיד שגב לתקציב לעונת 2014/15, בשווי 1.5 מיליון דולר. זה למעשה תפקידה של הבקרה במקרים כאלו - להבטיח את הכספים שהבעלים התחייב עליהם. במקרה הזה, החילוט מורכב ומסובך יותר מאחר והכסף מונח ב-Point Bank, גוף פיננסיים שיושב באנגליה, ושירותיו ניתנים רק לתושבי חוץ (שאינם תושבי בריטניה). מדובר בהליך שייקח לפחות עוד 10 ימי עסקים עד להסדרתו.
בימים האחרונים הביע שגב כעס על התחלת מימוש הערבויות שלו, אבל בינתיים הוא לא מספק כסף שיכול לעצור את התהליך הזה. גורם בהתאחדות לכדורגל שבקיא במספרים של נתניה אמר: "אם יהיו בעיות כאלו או אחרות עם מימוש הערבות - נתניה הולכת לקטסטרופה". על הכסף הלונדוני הכל עומד ותלוי, כל עוד שגב לא ישנה את דעתו פתאום ויחזור בכל זאת להזרים כסף. הוא באפריקה כרגע, לא נעלם ולא ברח, והבוקר היה מי שטען כי הוא הבטיח להעביר מיליון שקל עד תחילת שבוע הבא, על מנת לשלם משכורות במיידי והוצאות שוטפות אחרות. רק שבעבר הרבה הבטחות כאלו שלו נגמרו ללא כלום, אומרים בנתניה. עד שנראה את הכסף בחשבון, לא נהיה רגועים. "הוא באמת משתדל", אומר אותו גורם המקורב למערכת הנתנייתית. "לא הולך לו בינתיים, אולי אין לו מאיפה. הוא עשה טוב למכבי נתניה, והביא לה הרבה כסף, ועל זה צריך להוקיר אותו. גם אם הוא נמצא בפרשת דרכים אישית - צריך לתת לו את הצ'אנס ולראות מה קורה. לא הייתי חותם על זה שנגמר הסיפור שלו במועדון סופית, למרות שכרגע זה נראה רע".
***
אחרי שיוזרם חמצן מיידי, אם באמצעות חילוט ערבויות ואם באמצעות כסף ששגב בכל זאת יצליח להשיג ולהזרים, יתחיל תהליך הבראה. בינואר ישחררו לחץ באמצעות מכירה של כוכב הקבוצה, לארי קאיודה. בנתניה אפילו לא מנסים להסתיר שהחלוץ הניגרי שכבש חמישה שערים העונה מתוך ה-14 של הקבוצה - נמצא על המדף באופן טוטאלי. הם מאמינים שיוכלו לקבל עבורו לפחות 5 מיליון שקל. למרות הסיכון המקצועי שבמכירתו (הקבוצה מרוחקת רק שתי נקודות מהקו האדום) - זו הדרך היחידה לשלם את מחיר אי-הזרמת הכספים שהבטיח שגב. בכל אופן, קיימים בבקרה ביטחונות נוספים, של חברות שונות ואנשי עסקים הקשורים לנתניה (לא של שגב), שניתנים לפירעון בתום העונה. מדובר על כספים שאמורים לשמש את הקבוצה במידה שתסיים שנה בגירעון, אם לא תעמוד בתחזית ההכנסות שלה. גם בכסף הזה ישתמשו אם אכן שגב יעזוב סופית ורשמית.
בהמשך תיכנס נתניה לתקופה שהיא כבר מכירה היטב מההיסטוריה האחרונה, פוסט עידן יאמר: חזרה לתקציבים שפויים. לחיים מהיד לפה. אנשי העסקים הקבועים שמלווים את המועדון יתגייסו בניסיון לאסוף שקל מפה ושקל משם (קובי בלדב, נו מי, תמיד זה חוזר אליו בסוף). ינסו לדבר אל ליבו של השותף השקט במועדון, יוסי מאור שמחזיק ב-25% מהמניות, שייקח צעד קדימה. יחזרו לקושש. עד שיבוא השוגר-דדי התורן הבא.