על מה אנחנו, במדינת ישראל, מדברים כשאנחנו מדברים על "חגים"? על ראש השנה, סוכות, פסח וחנוכה. האטה וצמיחה בנתונים הנגזרים מהחיים האזרחיים, תמיד נמדדים אצלנו בהשוואה בין חול לחג ושבתון בלוח השנה העברי. הנה בא אוקטובר, שבו נפלו השנה סוכות ויום כיפור וגם, חג איד אל אידחה (חג הקורבן) שבו ארבעה ימי שבתון בלוח המוסלמי. זה הסבר שנתנו לנו השבוע בכביש 6 המוביל עובדים רבים מאזור המשולש, לתעסוקה במרכז. הכביש רשם החודש ירידה לא אופיינית, שכן בדרך כלל בחגים יהודיים הנסיעות בו עולות כי הוא קולט את התנועה לאזורי הנופש בצפון הארץ.
ימי השבתון היהודיים תרמו להפחתה הדרסטית בנתיב המהיר ובשאטלים - שניהם אמצעי תחבורה המשרתים במובהק את קהילת היוממים העסקית. ירידה מינורית נרשמה בנסיעות במוניות של אפליקציית גט טקסי, ובהינתן כניסת שירות אפליקציית אובר לישראל, זו הפגנת יציבות מרשימה.
אגב כך נזכיר את הצעת החוק לתחבורה שיתופית, שמגבש בימים אלה ח"כ בועז טופורובסקי מ"יש עתיד". בהצעה, המתייחסת לחשש המוניות לאובדן הכנסות, צויין כי ריבוי נותני שירות בתחום, יהפוך אותם לפופולריים יותר בקרב נוסעים, דבר שיעלה את נפח המשתמשים ואת ההכנסות והרווח של הענף בסך הכל.
ואפרופו תחבורה ציבורית ושיתופית: מיזם האופניים של ת"א והבקשות למידע על אוטובוסים באפליקציית מוביט, רשמו עליות. גם הרכבת עלתה 7.3% לעומת החודש הקודם, אך לא מצליחה לגדול ותקועה כבר שנה סביב 4 מיליון נסיעות בחודש, נתון מאכזב על רקע הכסף הציבורי הרב שמושקע בה.
