הנוף של מפרץ חיפה, הנכס המרכזי של העיר, בסכנה. כך לפחות טוענים תושבי האזור המתנגדים להקמת הנמל הפרטי במפרץ. ולא רק הנוף בסכנה, הם מזהירים, גם כיסו של הציבור. באחרונה הכריזה חברת נמלי ישראל (חנ"י) על הזוכה במכרז להקמת חלק א' של נמל המפרץ - קבוצת שפיר הנדסה ואשטרום. העלות המוצהרת - 3.98 מיליארד שקל, אבל אם תשאלו את האדריכל החיפאי הוותיק מיכה רטנר, העלות הזאת רחוקה מהמחיר האמיתי שאנחנו נשלם. לדבריו, הציבור הישראלי ישלם לפחות פי שניים מהעלות שמציגים חנ"י ומשרד התחבורה.
"כל מה שקשור לנמל המפרץ הוא מחדל אחד גדול", אומר רטנר, שתכנן את נמל חיפה בשנות ה-90 ומי שצבר ניסיון של עשרות שנים בתחום תכנון מרינות ונמלים בארץ ובחו"ל. "הציבור הישראלי צריך להשמיע את קולו ולזעוק לשמים על מה שהולכים לעשות לו. היקף הנמל קוצץ, ולכן הציבור אולי חושב שנמל המפרץ יעלה לו 3.98 מיליארד שקל, אך זה לא כך. זוהי העלות של בניית הנמל המקוצץ, שבעוד כמה שנים יצטרכו להרחיבו. חנ"י יודעת שהמחיר לא יסתיים בזה והמדינה תיאלץ לשלם עוד סכומי עתק עבור השלמות שונות. אם הנמל הפרטי יצליח, ידרוש המפעיל הזוכה להרחיב את הנמל לאלתר".
כלכלת ישראל תלויה בנמלי הים: 98% מהיקף המטענים של סחר החוץ המקומי עובר דרך נמלי הים ופוטנציאל הגידול הכלכלי של סחר החוץ בטווח הארוך עומד על כ-5% 8% בשנה. כלומר, ישראל צפויה להכפיל את מספר המכולות שלה בתוך עשור. נמל המפרץ הוא אחד משני הנמלים הפרטיים שהמדינה החליטה להקים במטרה להגביר את התחרות בענף, ויש שיאמרו גם במטרה לשבור את ועדי העובדים החזקים בחברות הנמלים הציבוריות. התוכנית מחלקת את בניית נמל המרץ לשני שלבים: בשלב א' צפויה קבוצת שפיר-אשטרום לבנות את הנמל ובין השאר להאריך את שובר הגלים הראשי, להקים שובר גלים משני, לבנות רציפים, שטחי אחסון ותפעול ועבודות נוספות שיאפשרו לנמל להכיל 1.1 מיליון מכולות. שטח המכולות אמור להיות 810 דונם, אורך הרציף הראשי 800 מטר ואורך הרציף המשני - 450 מטר. בשלב ב' צפויה חברת נמלי ישראל להוציא מכרז חדש שבו יורחב שטח המסוף ל-950 דונם, והרציף המשני יוארך ל-1,100 מטר.
רטנר, שכבר הזהיר מפני מחדל נמל המפרץ בראיון ל"גלובס" (14.1.2014), חוזר ומדגיש: יש אלטרנטיבות. "חברות בינלאומיות כמו Parsons Brinckerhoff השתתפו בתכנון אלטרנטיבה כבר לפני שנים, שכללה גם שדה תעופה בינ"ל, אבל חנ"י לא הציגה אותה בתסקיר ההשפעה על הסביבה", הוא אומר, "במקום זאת היא הציגה 6 חלופות זהות ועוד 6 למצב עתידי נרחב בהרבה. במקומם לא הייתי מזכיר את התכנון העתידי שלהם, כי מי שיראה את זה, יבין שהתכנון הוא להקים נמל שיש לו עיר, ולא עיר שיש לה נמל".
אחת הסוגיות השנויות במחלוקת נוגעת להקמת עורף לנמל, האזור שמצויים בו מתקן ענק לאלפי משאיות ביום, בתי מלאכה לציוד, מוסכים, מחסנים ואתרים לוגיסטיים כמו בית קירור, אחסון ייצוא חקלאי ועוד. היום אין עורף כזה, ולדברי רטנר הקמתו תעלה יותר מ-3 מיליארד שקל לא מתוקצבים, שהציבור כלל לא מודע להם.
"נמל לא יכול לפעול ללא עורף, וחנ"י ניצבת בפני שוקת שבורה", אומר רטנר. לפניה אחת משתי אופציות: הראשונה היא ביטול שדה התעופה והשתלטות על בית הספר הטכני והפיכתו לעורף, והאחרת היא השתלטות על חוות המכלים של תשתיות נפט בקרית חיים, בשטח של כ-800 דונם. עורף הנמל מחייב את ביטול שדה התעופה היחיד כעת בצפון, ומעבר לכך, רכישת בית הספר הטכני תעלה לציבור כ-800 מיליון שקל, והעסקה של רכישת חוות המכלים היא פשוט פשע אזרחי. במקום החווה אפשר להקים אלפי יחידות דיור במקום היפה ביותר במפרץ. לאור מצוקת הדיור של היום, הציבור ממש צריך לזעוק על כך שהולכים להרוס לו את השטח היפה ביותר בארץ. זה פשע אזרחי. עשרות אלפי אנשים היו יכולים לגור שם, ובמקום זאת הולכים להיות שם אלפי מכולות ומחסנים".
- 800 מיליון שקל זה לא מעט, אבל אמרת קודם לכן יותר מ-3 מיליארד.
"800 מיליון הם רק התשלום עבור הקרקע לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד הביטחון. לאחר מכן יצטרכו לסלול כבישים ותשתית לרכבות. לפי חברת יפה נוף, הנמצאת בבעלות עיריית חיפה ומבצעת עבודות תשתית ותחבורה באזור, מדובר בעלות של כ-1.2 מיליארד שקל. כמו כן, בניית עורף הנמל עצמו צפויה לעלות יותר ממיליארד שקל. ועוד לא דיברתי כלל על כך שעורף הנמל יחייב את פירוק שדה התעופה, מהלך שיחייב כמובן תקצוב חלופה. כך מגיעים לתוספת של 3 מיליארד שקל לפחות שהציבור לא מודע אליה".
- מה האלטרנטיבה?
"את האלטרנטיבה הציגו מתכננים מקומיים בסיוע יועצי חוץ הולנדיים וחברת ההנדסה PB כבר לפני 20 שנה. על פי תוכנית האב יש להכפיל את רציף נמל הכרמל א', תוכנית המכונה נמל הכרמל ב'. כמו כן, הצעתי תוכנית חלופית כבר לפני 10 שנים לבניית נמל הכרמל ב' בצורת רציף אלכסוני המאפשר עגינת שלוש אוניות מכולה ענקיות במקביל, לעומת אונייה אחת בלבד בנמל המפרץ. כך ניתן יהיה להגיע ליכולות פריקה גבוהות יותר מאלו של נמל המפרץ, הפרויקט יהיה זול במיליארדים ותקופת הבנייה קצרה בהרבה, משום שעורף הנמל קיים וכולל כבר גישת רכבות. גם ההשפעה על הנוף תהיה מתונה בהרבה".
- יש הטוענים שספינות גדולות ומודרניות לא יוכלו להסתובב בתכנון הקודם.
"זו בדיחה גרועה. מעגל הסיבוב הוא בקוטר 800 מטר והוא נמצא תמיד מחוץ לרציפים. הוא קרוב לכניסה לנמל והוא נותן מענה ל-2 אורכי אוניות בנות 400 מטר אורך, כמקובל בעולם".
חנ"י העלימה תוכניות?
- איך הנמל המתוכנן כרגע ישפיע על הנוף?
"לא צריך להיות גאון כדי להבין שבתוכנית נמל המפרץ כפי שהיא, נוף המפרץ ייהרס לחלוטין. ברגע שיבנו את הנמל, לא תהיה אפשרות לחזור אחורה, והדבר שהכי מקומם הוא שאת התוכנית של אותם גורמים בינלאומיים חנ"י לא הציגה. היא העלימה אותה כמו הודיני. לא רק זאת, היא גם הייתה מחויבת להציג הדמיה של הפגיעה בנוף".
- והיא לא הציגה?
"היא הציגה כמו שהיא רוצה להציג. הנמל הצבאי העתידי שצפוי להיבנות מאחורי נמל המפרץ לא הוצג, וכך גם לא הפיתוח וההארכה של שטח הייבוש שייעשה בשלב הבא, שלא לדבר על הנוף שייהרס לחלוטין מהכיוון השני של קרית חיים. האם התושבים בקריות יודעים מה בונים להם מתחת לאף? מי שמפקפק באמינות המידע, מוזמן לעיין בהדמיות שהכין משרד יגאל צמיר, מתכנן המפרץ, שמאמת בכך את גרסתי. העיקר שמשרד התחבורה וחנ"י יצליחו להרוס את ועדי הנמל הקיים כדי לומר שהם נלחמים במונופולים וביוקר המחיה. העיקר שיצליחו להוריד את מחיר המילקי. אבל בכל מחיר?"
תגובת חברת נמלי ישראל
הטענה: עלות הקמת הנמל כפולה מזו שחנ"י הצהירה עליה.
"עלות הקמת נמל המפרץ עומדת על 3.98 מיליארד שקל. חנ"י ידועה בעמידתה בתקציב ובלוחות הזמנים בפרויקטים שעליהם היא מופקדת. שדרוג מערכי התחבורה באזור במקביל להקמת נמל המפרץ מתבצע כבר היום, כחלק מתנופת פיתוח התחבורה היבשתית שמבצע משרד התחבורה ובמימונו, לרווחת תושבי מטרופולין חיפה ואזורי התעסוקה, ולא רק לפוקדי הנמל החדש".
הטענה: חנ"י "הסתירה" את רציף חיל הים בהדמיית הנוף.
"הקמת רציף חיל הים אינו באחריות חנ"י, וכך גם התכנון והמימוש של התוכנית. התוכנית למבנים ימיים במפרץ חיפה שהגישה חנ"י לאישורה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה מתייחסת, לאור דרישת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, גם לאפשרות הקמת נמל צבאי שיקלוט את הפעילות הקיימת של בסיס חיל הים בחיפה".
הטענה: לנמל חיפה המתוכנן חסר עורף וצפויה השתלטות על חוות המכליות או על שטחי ביה"ס הטכני.
"בידי חנ"י עתודות מקרקעין ייעודיות במפרץ חיפה למטרה זו, ואין בכוונתה לבצע בשנים הקרובות רכש מקרקעין נוסף באזור. בנוסף שותפה החברה לתכנון של פארקים לוגיסטיים מודרניים מתקדמים במפרץ חיפה".
הטענה: בניית נמל המפרץ תיעשה בשלבים וחנ"י אינה מציגה את צורתו הסופית.
"מדינת ישראל החליטה לבנות שני נמלים חדשים במקביל, במהלך דו-שלבי. הפעימה השנייה תתבצע בבוא העת, בהתאמה לצורכי המשק. מהלך זה נועד לווסת את הקיבולת הנמלית במענה לצורכי המשק והסחר ולהבטיח תחרות בת-קיימא בענף.
הטענה: מדינת ישראל תהיה שבויה של חברת שפיר בהמשך בניית הנמל.
"קבוצת אשטרום-שפיר זכתה במכרז להקמת נמל המפרץ (שלב א'). בעתיד, כשתתקבל החלטה על הרחבתו לשלב השני, תצא החברה למכרז בנייה חדש".
הטענה: לא הוצגו חלופות תכנון בפני מקבלי ההחלטות.
"נבחנו מספר רב של חלופות הנדסיות השונות זו מזו באופן מהותי, ומהן נבחרה האלטרנטיבה הטובה ביותר למשק".
הטענה: הצעתו של רטנר טובה יותר מהחלופה שנבחרה.
"הצעתו של רטנר מתבססת על עבודת תכנון של רשות הנמלים והרכבות מלפני כ-20 שנה. מדובר ברציף שתוכנן בזמנו למטען כללי ותפזורת ולא למכולות. מה שהיה נכון אז לרציף כזה רחוק היום מאוד מלהתאים כמסוף מכולות מודרני. הצעה זו אינה עונה על הצרכים הנמליים של המשק הישראלי, על השינויים בגודל האוניות, היקף שטחי התפעול והאחסון הנדרשים במסוף, שילוב שער נמל מודרני ושילוב רכבת מטענים. תכנון נמל המפרץ עדכני ונותן מענה מיטבי לצורכי סחר החוץ של ישראל מהיום עשורים קדימה".
הטענה: נמל המפרץ יפגע בנוף של שכונת קרית חיים.
"ההדמיות הנופיות שהוצגו במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה שהכינה חנ"י מדברות בעד עצמן".
הטענה: חנ"י אינה מפרסמת את תוכנית האב האסטרטגית.
"מצגת של עיקרי התוכנית מופיעה ברשת, בשם 'תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל'. תוכנית האב האסטרטגית שהוכנה ב-2006 תועלה לאתר החברה בימים הקרובים. באשר לעדכניותה, מאז הוכנה התוכנית גדלו האוניות באופן דרמטי, מערכי תחבורה באזור קודמו תכנונית וביצועית ע"י המדינה ועוד. אלה נושאים שהובאו בחשבון בתכנון העדכני המפורט של נמל המפרץ".
הטענה: בעקבות הקמת הנמל צפוי גידול בהיקף המשאיות במפרץ חיפה.
"תנועת כלי הרכב היא פועל יוצא של הגידול החזוי בהיקפי הסחר ותנועת המטענים של ישראל ואינה תלויה בבניית תשתיות נמל נוספות. כמו כן, מספר כלי הרכב מתייחס לתנועה בכל רחבי מפרץ חיפה ולא באזור הנמל החדש בלבד. יתרונות תוכנית האב הם במיפוי המוקדם שהוביל לתכנון מענה אופרטיבי, ובכלל זה ההחלטה על הקמת מסילות רכבת מטענים ומסוף רכבת בנמל המפרץ, שדרוג והרחבת מערכי תחבורה באזור בביצוע משרד התחבורה, ומיזם 'לילה טוב' המצליח שמעודד הסטת תנועת משאיות משעות היום לשעות הלילה, באמצעות תמריץ כספי ליבואנים וליצואנים בעלי המטענים".
תושבי קרית חיים: "הפכו אותנו לפח האשפה של חיפה"
מכל אמוניה, מכולות עם חומרים מסוכנים של חברת אוברסיז וחוות מכלים של חברת תש"ן הם רק קמצוץ מהדברים שמהם סובלים תושבי הקריות בשנים האחרונות. לאלה יש להוסיף את הנמל הצבאי שצפוי לעבור סמוך לבתיהם ואת נמל המפרץ החדש שעתיד להיבנות מתחת לאפיהם. "הפכו אותנו לפח האשפה של חיפה", אומר רוני קולב, ממובילי המאבק בקרית חיים, "מתוך 2.8 ק"מ של חוף, לקחו לנו 2".
תושבי האזור, שיושפעו באופן הישיר ביותר מהקמת נמל המפרץ, טוענים שהופקרו ונמכרו על ידי עיריית חיפה במאבק על המפרץ. בינתיים, מאבקם נגד הקמת הנמל לא נשא פרי. תכתובות עם הנהלת חנ"י, ראש עיריית חיפה, שרי התחבורה, האוצר והפנים ועם מבקר המדינה נותרו ללא מענה. "חלקם לא החזירו לנו תשובה, ואלה שהואילו בטובם לענות, ענו תשובה לקונית", אומר קולב.
לטענת התושבים, חנ"י לא הראתה להם את תוכנית האב של הנמל החדש והיא אינה שקופה לציבור. "ההסתרה הזאת היא חמורה", אומר קולב, "עד היום הדבר היחיד שפרסמה חנ"י הוא תקציר שניתן למצוא באינטרנט. את תוכנית האב היא לא מפרסמת, אף שזו חובתה. כאשר שואלים את חנ"י מדוע היא לא עושה זאת, היא טוענת שהתוכנית אינה טובה ואינה עדכנית. הבעיה היא שעל סמך התוכנית הלא עדכנית הזאת קיבלה הממשלה את החלטתה להקים את הנמל כפי שהוא צפוי להיבנות כיום, ולנו אסור אפילו לראות אותה? לא רק זאת, יום אחד אני נוכח לדעת שהעבירו לפה מתחם מכולות של 90 דונם (המתחם של חברת אוברסיז - ה"כ), שבחלקו מכיל חומרים מסוכנים. אף אחד לא חשב אפילו לשתף אותנו".
במתחם אוברסיז שעליו מדבר קולב יש מכולות רבות ובחלקן יש חומרים מסוכנים - עובדה שהסתירו יוזמי התוכנית להעבירו לקרית חיים מוועדת התכנון המחוזית של חיפה. "העובדה שהסתירו את זה מחברי הועדה גרמה לכך שלא יכולנו אפילו להביע את התנגדותנו", אומר קולב.
על פי תוכנית האב של חנ"י, צפוי נמל המפרץ להביא בעתיד לגידול של 142 אלף כלי רכב ביום (משאיות ורכבים פרטיים), שיגיעו לשטח הנמל התפעולי ולעורף הנמל. "זה יגרום עננת עשן שלא ניתן יהיה לסלקה מעל הקריות, כמו גם לפקק בלתי נסבל בכניסה לאזור", מזהיר קולב.
התושבים גם תוהים מה יעלה בגורל השטח של חוות המכלים של תש"ן, שאמורה לעבור לקרקעות הצפון. לפי תוכנית המתאר המחוזית של חיפה, עתידות להיבנות בשטח הזה 5,000 יחידות דיור, אבל חנ"י מעוניינת בשטח הזה להקים את העורף הלוגיסטי העתידי של נמל המפרץ. "כששואלים את ראש העיר מה בדיוק הולך לקרות עם השטח הזה, הוא עונה שהוא אינו רואה סיבה מדוע לא ייבנו אלפי יחידות הדיור לתפארת. האם יהיה אדם אחד שירצה לגור בצמוד לבסיס צבאי, שני נמלים, עורף נמל תפעולי ומתחם מכולות עם חומרים מסוכנים? האם יהיו אלפים כאלה?", אומר קולב ומוסיף: "גם אם יהיה אדם שירצה, האם יאפשרו לבנות אלפי יחידות דיור בצמוד לנמל צבאי?".
מחברת נמלי ישראל נמסר: "נמל המפרץ הינו מיזם תשתית מהחשובים לכלכלת ישראל ולצפון כולו. נמל המפרץ מוקם במענה לצרכי המשק ולמיצוי הקרב של קיבולת הנמלים הקיימים , לשינויים הדרמטיים בגודל האניות, וכן למזעור תלותה של ישראל בנמלים אחרים באזורינו. הפעלתו תחולל תחרות והתייעלות כפי שהמליצה ועדת טרכטנברג בעבודתה להורדת יוקר המחיה ומחקר בנק ישראל. הטענות הממוחזרות בכל הקשור לתכנון הנמל מופרכות. התוכנית הסטטוטורית להקמת נמל המפרץ אושרה בתהליך ארוך, מקצועי, ושקוף במוסדות התכנון, שהחל בשנת 2008 ובו השתתפו כל משרדי הממשלה הרלוונטיים.
"התכנית נדונה בכל הועדות הנדרשות: ועדות העורכים, הועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), הועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף), ועדות מקומיות, בועדות המחוזיות לתכנון ולבניה וכמובן במועצה הארצית לתכנון ולבניה. במסגרות אלו נשמעו ההשגות השונות והוגשו התנגדויות (כולל אלה של מר רטנר ), אשר רובן נדחו. בתכנון הנמל באים לידי ביטוי ידע וניסיון רב של מיטב המומחים בארץ ובחו"ל, בכלל זה בבחינת חלופות תכנוניות עדכניות שונות ולא כהצעתו של רטנר שהינה תכנון רציף מיושן ולא מתאים משנות ה-90 . הצעה המעידה על חוסר הבנה בתכנון ותפעול של נמלי מכולות מודרניים. מיזם תשתית עתיר השקעה זה יהווה מנוע צמיחה חדש לעיר חיפה, לקריות, לישובים באזור ולצפון כולו. סביבו יתמקמו מרכזים לוגיסטיים ופארקי תעשייה מודרניים, כפי שמתרחש בנמלים מודרניים בעולם וגם באשדוד, והוא יתרום ליצירת מקומות תעסוקה רבים באזור כולו".
