תביעה נגזרת נועדה להעביר את כוח התביעה של החברה לדירקטורים ולבעלי המניות, כאשר האורגנים המוסמכים של החברה אינם מממשים את זכויות התביעה לסעדים משפטיים, ולא ממצים את הסעדים עבור החברה. בעניין פסק-דין אינטרקולוני נגד שקדי, בית-המשפט העליון קבע כי ניתן להגיש תביעה נגזרת גם בשם חברה-בת או חברה-נכדה, גם כאשר בעל המניות אינו מחזיק בהן מניות, אלא רק בחברה-האם.
לעניין זה יש חשיבות כאשר בגלל השליטה של החברה-האם, שעומדת בראש פירמידת החברות שבמורד המבנה, עלולות חברות-בנות או חברות-נכדות, לא לממש את זכויותיהן וסעדיהן בדיוק מאותם טעמים שהחברה-האם לא תפעל למימוש הסעדים שעליה לתת.
לפסק-הדין יש נגזרות חשובות לשוק התאגידים הישראלי, אף מעבר למתן אישור להגשת תביעה נגזרת בשם חברות-בנות או נכדות, שיש לתת עליהן את הדעת.
השפעה ראשונה של פסק-הדין היא הרחבה של זכות בעל המניות לקבלת מידע מחברה. חוק החברות מאפשר לבעל מניות שמבקש לתבוע לקבל מידע מהחברה לצורך הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, וזאת אף טרם הגשת תביעה. כעת, בעלי המניות בחברה-האם יוכלו לדרוש ולקבל מידע גם בקשר לחברות-בנות לצורך ביסוס בקשה להגשת תביעה נגזרת בשמן. זאת, גם כאשר לבעל המניות אין החזקה ישירה בחברות אלה, וגם כאשר מדובר בחברות פרטיות אשר אינן מדווחות לציבור.
חשוב לזכור, כי נטיית בתי-המשפט היא לאפשר ולהקל על גילוי של מסמכים בכל הנוגע להגשת תביעה נגזרת. כך, למשל, בתי-המשפט הורו על חשיפת מסמכים הנוגעים לאישור עסקת הלוואה בסך של כ-150 מיליון שקל על-ידי בנק הפועלים, כדי לקיים בקרה על התנהלות נושאי-משרה בתאגיד בנקאי, תוך שמירתם מפני פרסום לצד שלישי (ת"א 1905-02-14 נשר נ' בנק הפועלים, ניתן ב-24 ביולי 2014); על חשיפת פרוטוקולים של ועדת אשראי של דירקטוריון בנק הפועלים בכפוף לחתימה על כתב סודיות וצו איסור פרסום (תנ"ג 53957-05-13 לנואל נ' בנק הפועלים); חשיפת חוות-דעת מומחה בנוגע לשווי מכירה של מניות (ע"א 9491/06 שטרית נ' אריסון השקעות); וחשיפה חלקית של דוחות חקירה שהוכנו על-ידי המפקח על הביטוח ודוחות ביקורת פנימיים בחברת הביטוח מנורה (תנ"ג 21785-02-11 בן עמי נ' קלמן ואח').
השפעה שנייה של פסק-הדין היא ההתפתחות העתידית של הגשת תביעות נגזרות גם במקרים שבהם לא קיימת שליטה מלאה. בעניין שקדי, בית-המשפט הכריע שככלל יתירו לבעלי מניות להגיש תביעה נגזרת מרובה, כאשר קיימת שליטה שעונה על הגדרת שליטה בחוק ניירות-ערך התשכ"ח-1968. השאלה - אם תותר הגשת תביעה כזו גם במקרים שבהם מתקיימת שליטה פנימית חלקית (רק בחלק מבין דרגות ההחזקה) או שלא מתקיימת שליטה כלל, נותרה פתוחה.
הגם שבמקרים מסוג זה ככלל אין הצדקה להגשת תביעה נגזרת, בית-המשפט מותיר פתח ליצירת חריג שיאפשר הגשת תביעה נגזרת כאשר התביעה לא מוגשת מסיבות אחרות, מתוך שאיפה לאפשר לגורם המתאים ביותר להגיש את התביעה. פתח כזה עשוי להיות מנוצל לרעה על-ידי בעלי מניות אקטיביסטים הן לצורך קבלת מסמכים טרם הגשת התביעה, והן לצורך השגת הישגים אחרים. ראוי שבתי-המשפט יקפידו להותיר דלת זו סגורה ככל הניתן.
לבסוף, פסק-הדין אינו קובע מה הם הפרמטרים להגשת תביעה נגזרת מרובה. על-פי גישת בית-המשפט, אחת האפשרויות היא שהתביעה תבוסס על דוקטרינת "הרמת-המסך" הקבועה בסעיף 6 (ב) לחוק החברות. על-פי דוקטרינה זו, לבית-המשפט יש שיקול-דעת לנקוט אמצעי של הרמת-מסך חלקית אם בנסיבות העניין הוא סבור כי הדבר צודק וראוי לעשות כן.
מדובר בסטנדרט פתוח, שקשה לנבא כיצד יפורש למקרים קונקרטיים, במיוחד כאשר אין מדובר בהרמת-מסך רגילה המאפשרת לבעל המניות ליהנות מזכות או מחובה של החברה, אלא בהרמת-מסך לצורך ייחוס זכות להגשת תביעה נגזרת עבור החברה. זאת ועוד, ייתכן שהשימוש המוגבר בהרמת-מסך בתביעה נגזרת יהווה פתח להרמת-מסך גם במקרים אחרים שבהם מוגשות תביעות נגד החברה.
אמנם קשה עדיין לדעת כיצד דברים אלה יתפתחו, אך רצוי יהיה שבית-המשפט יפתח את הסטנדרט הנדרש לתביעה נגזרת באמצעות הרמת-מסך באופן שיתאם ככל הניתן את התנאים הקבועים בחוק להגשתה של תביעה נגזרת, תוך הוספת תנאים מתאימים לכך שמדובר בתביעה נגזרת באשכול של חברות.
במתמטיקה, "נגזרת" מוגדרת כגבול של היחס שבו משתנה ערך הפונקציה בעקבות שינוי זעיר בערך הפרמטר. פסק-דין שקדי שינה את הפרמטרים שלפיהם יוגשו תביעות נגזרות בשוק התאגידים הישראלי. בעקבות זאת, נחווה גם שינוי גם בתנועת הפונקציה עצמה באופן שיפתח פתח לתביעות נגזרות נוספות.
הכותבת, מתמחה בליטיגציה תאגידית, היא שותפה במשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן