אוריאול ריבאס ודן גלאי / צילום: תמר מצפי
בעוד ששחקני הפיננסים הגדולים בשוק מתקשים לזכות בתשומת לב רבה מענקי הפיננסים הבינלאומיים, הצליח בית ההשקעות הקטן סיגמא, שיושב ברמת גן, להביא לישראל את Andbank האנדורי, שמתמחה בשירותים פיננסיים למשפחות אמידות במיוחד - בתקווה לקרוץ לישראלים הרבים שהתעשרו במשק המקומי ובעולם ההיי טק.
"אנו מזהים בישראל אפשרות לצמיחה מעבר לצמיחה אורגנית. אנו מדינות ים-תיכוניות, ויש לנו תרבות עסקית דומה, בין ספרד לישראל, ובין החברות. בסיגמא מצאנו צוות טוב, ושותפים טובים המתאימים לנו", מסביר בראיון ל"גלובס" אוריאול ריבאס, סגן יו"ר Andbank. "ישראל שוק מעניין, עם מבנה מיוחד של שוק הון, שבו לבתי השקעות תפקיד מרכזי, להבדיל ממדינות אחרות. כמו כן, יש כאן היצע נאה של מיליונרים, שמרוכזים בשטח קטן, וזה מעניין אותנו".
בשבוע שעבר נחשף ב"גלובס" כי בנק ההשקעות המשפחתי Andbank, שמקום מושבו בנסיכות אנדורה שיושבת בין ספרד לצרפת, וששפתה קטלאנית, רוכש את השליטה בסיגמא, שייסד פרופ' דן גלאי, אקדמאי בולט בתחומי שוק ההון וחבר בוועדות מרכזיות שהקימה הרגולציה המקומית.
בתמורה להקצאת 60% ממניות סיגמא יזרים Andbank כ-28 מיליון שקל לקופתו, לפי שווי של 25-30 מיליון שקל לסיגמא לפני הכסף. כשליש מהתמורה תשמש להחזר הלוואות בעלים של בעלי סיגמא, שימשיכו להחזיק ב-40% ממניות בית ההשקעות: המייסד גלאי (26%) ושותפיו עזרא עטר (8%) ומיקו גילת (6%). לבנק האנדורי, שבחן בעבר גם אפשרויות אחרות בישראל ("סיגמא היא האופציה היחידה שעלתה ואושרה בדירקטוריון שלנו", אומר ריבאס), תינתן אופציה לרכוש בעתיד את יתר המניות בסיגמא.
סיגמא הוא בית השקעות קטן שנוסד בשנת 1992 על-ידי פרופ' גלאי ושותפתו לשעבר, ריקי פרי. במהלך השנים רכש בית ההשקעות מספר פעילויות קטנות, במטרה לצמוח ולהפוך לשחקן דומיננטי יותר בשוק שמאופיין ביתרון לגודל, אך נותר בקטגוריית ה"בוטיק".
סיגמא מנהל קרוב ל-3.5 מיליארד שקל, ופעיל בתחומי ניהול קרנות נאמנות (650 מיליון שקל), תיקי השקעות (מיליארד שקל), פמילי אופיס (1.5 מיליארד שקל) וסוכנות ביטוח (170 מיליון שקל) - וניהולו ייוותר ללא שינוי בהובלת היו"ר גלאי, סגן היו"ר עטר, והמנכ"ל אורי גלאי (בנו של המייסד), כשהרוכשים ימנו נציגים מטעמם לדירקטוריון.
היועץ האסטרטגי של Andbank, שמייעץ לו גם בפעילויותיו באמריקה הלטינית, ושלקח חלק בעסקה בישראל, הוא אלברטו גרפונקל, לשעבר מנהל חטיבה וחבר הנהלה בבנק הפועלים.
- אתם נכנסים לשוק תחרותי שיש בו יתרון לגודל - סיגמא גדולה דיה?
ריבאס: "עדיין אין לנו הגודל הנדרש. אנו רוצים לשלש את גודלנו בישראל, ונגיע לנכסים מנוהלים בהיקף של כעשרה מיליארד שקל בעוד 4-5 שנים. נצמח בכל אפיקי הפעילויות שיש בסיגמא. אנו מאמינים שהקונסולידציה פה תימשך, כך שנצמח אורגנית, וגם ייתכן שנמזג או נרכוש שחקנים מקומיים. אנו פה כדי להיות המובילים בין הבוטיקים, בקטגוריה שלנו. לא בהכרח הגדולים ביותר אלא המשפיעים ביותר.
"רוב הכסף בעסקה מושקע בחברה כדי לתמוך בצמיחה העתידית", מוסיף ריבאס, שמציין כי "סיגמא היא פחות או יותר מה שאנו עושים במדינות אחרות: לסייע למשפחות לנהל את כספן".
הוא גם מפרט על יתרון אחד שיהיה לסיגמא כחלק מקבוצת Andbank: "אנו מחוברים לקהילה היהודית באמריקה הלטינית, והחיבור בינם לבין ישראל ולהיפך יהיה יתרון".
- נראה שרבים בחו"ל חוששים שישראל היא מקום מסוכן.
ריבאס: "בסוף שנות השמונים, כשהייתי סטודנט, היו התקפות טרור בספרד. אבל החיים המשיכו. אנשים כועסים אולי, אך לא מפחדים. ספרד לא הייתה אז כה מסוכנת, למרות שהתפיסה של אנשים מבחוץ נתנה לזה חשיבות רבה יותר מאשר החשיבות שנתנו האנשים מתוך המדינה".
Andbank הוא תוצר של מיזוג שנעשה ב-2001 בין בנק Agricol, של משפחת Cerqueda לבנק Reig של משפחת Reig. הבנק מתמחה בבנקאות פרטית ללקוחות קצה אמידים ופמילי אופיס, ויש לו נוכחות onshore בשלוש יבשות.
לבנק סניפים באנדורה, בלוקסמבורג, במונקו, בפנמה ובאיי הבהאמס, נוסף על בתי ההשקעות בברזיל, במקסיקו, באורוגואי, בשוויץ ובארה"ב. עוד קודם להשלמת העסקה בישראל, שכפופה לקבלת אישורים רגולטוריים, ל-Andbank שבעה בנקים במדינות שונות ועוד חמישה בתי השקעות.
היקף המאזן של הבנק עומד על 4 מיליארד אירו. ב-2013 רשם הבנק רווח נקי של כ-64 מיליון אירו. למשפחות שמנהלות את הבנק ניסיון רב-שנים בניהול עושר, כ-80 שנה, והון רב בעסקים נוספים על בנקאות ("המשפחה מחזיקה כיום באחת מעשר החברות הגדולות בעולם בעסקי הסיגרים", אומר ריבאס, שעוסק גם בטיפוס הרים).
גלאי: "לא ננוח בים; זה לא אקזיט"
Andbank יהפוך כאמור, עם השלמת העסקה בעוד מספר חודשים, לשותף של בעלי המניות הנוכחיים בסיגמא, ובראשם היו"ר, בעל השליטה היוצא והמייסד פרופ' דן גלאי. גלאי מסביר כי "מבחינתנו זה צעד אסטרטגי חשוב, שנותן לנו אפשרות להתרחב מקומית. אנו מאמינים בשוקי ההון ובכלכלה הישראליים, וצריכים את הגודל. בעזרת Andbank נשיג את המטרות הללו. זה גם ייתן לנו את ההזדמנות לייצג משקיעים זרים בישראל, וכן משקיעים ישראלים שמחפשים מוצרים בינלאומיים.
גלאי מבהיר בראיון ל"גלובס", כי "אנו לא הולכים לנוח בים, כולם נשארים בחברה ונצטרך לעבוד קשה. אין כאן אקזיט". הוא מתייחס אליו, אל בנו אורי המנכ"ל, ואל עזרא עטר, בעברו בכיר בקבוצת הפועלים.
- כמי שמלווה את שוק ההון הישראלי שנים ארוכות, מה דעתך על מצב השוק כיום?
גלאי: "לשוק הישראלי יש לאן להתקדם - הוא לא מנופח והוא לא בועתי. האם הוא יכול לצמוח ב-2015 ב-10%? מבחינת רווחיות החברות הוא יכול, אבל הבעיה המדאיגה היא המחזורים והנזילות הנמוכים".
- שוק ההון במשבר?
"נפריד בין שוק האג"ח, שבשנים האחרונות תפקד לא רע בכלל, לשוק המניות, שבו כמעט ואין הנפקות. ב-2006 היה מחזור מסחר של 3 מיליארד שקל, וביום ראשון האחרון המחזור היה רק 400 מיליון שקל, כשברוב הימים המחזור מתחת למיליארד שקל. זה לא מצב טוב וזה לא מצב טבעי. יש פה נסיגה של עשרים שנה אחורה מבחינת נפח המניות, וזה לא תלוי בשעות המסחר. זה תלוי הרבה ברגולציה של רשות ני"ע, וגם באווירה הציבורית שאי אפשר להתעלם ממנה".
- מה בעייתי בעיניך באווירה הציבורית?
"יש רדיפה של בעלי חברות, טייקונים. זה עבר את גבול הטעם הטוב ומכה בנו כבומרנג. הצמיחה של המשק תלויה בין השאר בשוק הון טוב, ולכן אם מטרתנו צמיחה כלכלית, זה לא על-ידי מתן מכות עם נבוט על הראש של הבורסה, וצריך להיזהר עם הדמגוגיה והפופוליזם... כגון הרדיפה אחר מי שהצליח מבלי לספור כמה מקומות עבודה הוא יצר.
"הרי אם מישהו יצר אלף מקומות עבודה והתעשר בדרך זה טוב, וגם אם מוכרים חברות היי-טק לא קרה שום דבר, והיזמים ייצרו עוד חברות. ישראל לא בהכרח צריכה לייצר נוקיה, שהייתה פצצת זמן על כלכלת פינלנד... על הציבור להבין שלכל מטבע שני צדדים, ושיש להסתכל על התמונה המלאה. לדאבון ליבי אנו רואים את ההשתלחות. אין פה אוריינות פיננסית וזו בעיה עצומה במשק הישראלי.
הייתי בוועדות שדנו בנושא של רשות ני"ע ושל הבורסה, כך שאני תומך בחשיבות הממשל התאגידי", מוסיף גלאי. "אין סתירה בין ממשל תאגידי טוב לבורסה חזקה - נהפוך הוא. אבל כשמתחילים ללכת לרגולציה דקדקנית ופרטנית, שמצרה את צעדי מי שעוסק במסחר כדי להשיג גם מטרות נעלות, אך מבלי להבין למה גורמים בדרך, זה בעיני פסול. לכן, יש לשבת ולחשוב לאן רוצים להביא את שוק ההון ואיך עושים זאת. עשר שנים אחרי ועדת בכר ויותר מ-20 שנה אחרי ועדת בייסקי כדאי לשבת בצורה רצינית על איך לבצע רפורמות אמיתיות בשוק ההון, כדי להשיג את היעדים ללא פופוליזם".
- מה צריך לעשות?
"על הבורסה ורשות ני"ע לשנס מותניים, כיוון שהן, אולי שלא בכוונה, הביאו למצב הזה. אמנם זה גם חלק ממגמה כלל-עולמית, כשעם התעצמות הרגולציה ירדו נפחי המסחר, אבל הרגולציה כאן הייתה רבה מדי, ללא אח ורע.
"לכן, על הרשות והבורסה לשבת ולחשוב מחדש לאן להביא את שוק ההון, ואיך להגיע לזה".