קידוח לוויתן נפט גז / צילום: לילה כלכלי ערוץ 10
סוגיית המיסוי על שותפות הגז הטבעי הוסדרה כבר לפני כמה שנים, כל עוד סיפקו השותפות את הגז למשק המקומי. ואולם, בחודשים האחרונים חתמו השותפות על סדרה של מכתבי כוונות (וחוזה אחד שנחתם מול הרשות הפלסטינית) ליצוא גז למדינות השכנות. כך עלתה בממשלה השאלה איך למסות את שותפות הגז בעסקאות היצוא.
היום (א') התקבלה טיוטת החוק אשר תקבע את הנוסחה לקביעת מחיר גז לצורך מיסוי, ושורה של פרמטרים נוספים. טיוטה זו הוכנה על ידי צוות בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן והוגשה על ידי שר האוצר, יאיר לפיד.
בתום דיונים מקצועיים, לאחר שנשמעו עמדות הציבור, משרדי הממשלה והחברות הפועלות בתחום, ונתקבלו חוות הדעת של מומחים בינלאומיים בתחום, המליץ הצוות לקבוע בחוק את מודל ה-Netback כשיטה לקביעת מחיר העברה, לצורך מיסוי עסקאות יצוא של גז טבעי בין חברות קשורות.
לפי שיטה זו, תקבע המדינה מהו הרווח הצפוי ליזמים - שעליו יוטל המס - לפי חישוב של מחיר העסקה, פחות שיעור החזר ההשקעה המקובל על עסקאות מסוג זה בתוספת שיעור התשואה המקובל על עסקאות מסוג זה.
כמו כן, על מנת להבטיח כי השותפות במאגרי הגז לא ימכרו את הגז במחירים נמוכים מדי, קבעה הוועדה מנגנון שיבטיח כי מחיר הגז בעסקאות היצוא לא יהיה נמוך מהמחיר המקובל בישראל.
ומהו המחיר המקובל בישראל? ובכן, אופן החישוב של המחיר הממוצע בישראל יתבסס על ממוצע משוכלל לפי גודל העסקאות בשוק המקומי. כמו כן, השינוי המוצע יבהיר באילו מקרים המחיר הממוצע המקומי רלוונטי לצורך מס.
הצורך לבחון את סוגיית מיסוי יצוא הגז הטבעי נובעת מכך שקיים פער בין המיסוי המוטל על חברות המפיקות גז (Upstream), לבין המיסוי המוטל על החברות אשר מייצאות את הגז. המס המוטל על החברות המפיקות גז עומד בישראל על כ-65% (המורכב מתמלוגים, מס ששינסקי ומס חברות), ואילו המס שמוטל על כל חברה המייצאת מוצר מסויים (כולל חברה המייצאת גז), הוא רק מס החברות, אשר עומד כיום על 26.5%. הפער בין השניים, חששו באוצר, יכול להוביל ל"משחקי" מס שונים.
כך, קמה ועדה לבחינת מיסוי על יצוא הגז עליה מונתה אנדורן והיא הורכבה מנציגי האוצר, רשות המסים, המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד המשפטים. הוועדה בחנה את שיטות המיסוי המקובלות בעולם, וקבעה כי בחרה בשיטת Netback כאמור.