גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' מוסא יודעים הפסיד לרשות המסים בפרשת האזילקט

פרופ' יודעים היה בין ממציאי המולקולה, שעליה מתבססת תרופת האזילקט לטיפול בחולי פרקינסון, שמשווקת טבע ■ המחוזי קבע כי ההכנסות שלו ב-2006/7 בסך כ-2 מיליון דולר יסווגו כהכנסת עבודה, החייבת בשיעור מס גבוה יותר

פרופ' מוסא יודעים גדל בטהראן עד גיל 12, עשה את המסע המופלא מאיראן לאוניברסיטאות מקגיל ואוקספורד, ובהמשך נחת בטכניון, שם הקים את המחלקה הפרמקולוגית.

יודעים היה בין ממציאי המולקולה, שעליה מתבססת תרופת האזילקט לטיפול בחולי פרקינסון, שמייצרת ומשווקת טבע. קרוב לארבעה עשורים לאחר שהמציא את המולקולה יחד עם פרופסור ג'והן פיינברג מהטכניון, החלה "טבע" למכור את התרופה, ויודעים החל ליהנות מפירות המצאתו.

בשנים האחרונות נקלע יודעים למחלוקת עם רשות המסים, לאחר שפקיד שומה חיפה קבע שהכנסתו ממכירות התרופה היא הכנסה "פירותית", בעוד יודעים טען שהכנסתו היא "הונית", ששיעור המס החל עליה נמוך יותר. על החלטת פקיד השומה הגיש יודעים ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. המחלוקת בין פרופ' יודעים לבין רשות המסים נוגעת לשנים 2006-2007, בהן הרוויח פחות מ-2 מיליון דולר מחלקו במכירות התרופה. איך זה נגמר בסוף? כולם יודעים.

אם הייתם מספרים למוסא יודעים בילדותו המוקדמת שיהפוך לפרופסור מאחת האוניברסיטאות המוכרות בעולם, יהיה חוקר בשלוש מן הטובות שבהן, יעלה לישראל, ימציא תרופה למחלה קשה, ובעקבות זאת ייקלע לסכסוך משפטי עם רשות המסים, ספק אם היה מאמין לכם. יודעים נולד בטהרן, בן למשפחה בת חמישה ילדים. משפחתו של אביו הייתה מבעלי בית הכנסת ברובע היהודי בעיר וזקני משפחתו נחשבו לחכמים, שבני הקהילה באו לבקש את עצתם - מכאן שם המשפחה "יודעים". בגיל 12 נפרד יודעים מעיר הולדתו וממשפחתו, כשנשלח לבדו ללמוד בפנימייה יהודית בברייטון שבאנגליה.

ב-1959 התקבל יודעים ללימודי רפואה בקנדה באונברסיטת מקגיל. בהמשך שינה את תכניותיו ופנה ללימודי דוקטורט בביוכימיה ופסיכיאטריה במקגיל. לאחר שסיים את הדוקטורט, שב יודעים לאנגליה, שם כיהן כחוקר באוניברסיטת קיימברידג' למשך שנה אחת, ובאוניברסיטת אוקספורד למשך ארבע שנים נוספות. ב-1977 עבר לחיפה כדי להקים את המחלקה לפרמקולוגיה בטכניון. בכך סיים יודעים את המסע הארוך מאיראן לישראל, והחל במסע ארוך אחר - המסע שהביא לעולם את תרופת האזילקט.

שיתוף הפעולה בין חברת טבע לבין המחלקה החדשה של יודעים החל בסוף כבר בסוף שנות ה-70', אז שימשה המחלקה כמעבדת מחקר ופיתוח עבור טבע. באותה תקופה החל המחקר הארוך בתרכובות הכימיות שהביא עמו יודעים מאוקספורד, שלימים יביא לפיתוח תרופת האזילקט. "יודעים הביא עמו מאנגליה מספר תרכובות כימיות, איתם עבד עוד בהיותו מרצה וחוקר באוניברסיטת אוקספורד, ובהתאם לתקנון הטכניון, העביר יודעים לטכניון את הידע והרעיון להפוך את התרכובת לתרופה לטיפול במחלת הפרקינסון. במעבדה בטכניון המשיך יודעים בפיתוח המולקולה יחד עם פרופ' ג'והן פיינברג", מתארת סגנית נשיא המחוזי בחיפה, השופטת שולמית וסרקרוג, את הרקע לפיתוח התרופה בפסק דינה בערעור.

בהמשך הועבר הידע לחברת "דימוטק" שבבעלות הטכניון, שחתמה על הסכם עם יודעים ופיינברג, לפיו השניים יקבלו 50% מההכנסות שייווצרו מן הידע. חלקו של יודעים בעסקה עודכן ל-28.5% בהמשך. "דימוטק" חתמה בהמשך, בסוף שנות ה-80, על הסכם עם טבע, שהעניק לה זכות לקבל 4% ממחזור המכירות של טבע בקשר למוצרים המבוססים על המולקולות שבבעלות "דימוטק". כתוצאה ממערכת הסכמים זו, זכאי יודעים לקבל מעט יותר מ-1% ממחזור מכירות תרופת האזילקט.

ב-1994 הגישה טבע בקשה לרישום פטנט למולקולה ששמה רסג'לין, המבוססת על הפרדת אחת המולקולות, פרי המחקר של יודעים ופיינברג, לשתי מולקולות חדשות. זאת, לאחר שהתברר שרק מולקולת הרסג'לין הינה בעלת פוטנציאל לטיפול בפרקינסון. בעלות הפטנט הרשומות הן טבע והטכניון, ואילו יודעים, פיינברג וחמישה עובדים נוספים רשומים כממציאים.

הכנסה מיגיעה אישית

ב-1995 החלה טבע בניסויים בבני אדם בתרופת האזילקט, שהסתיימו רק ב-2003. אישור סופי מה-FDA התקבל רק ב-2006, וטבע החלה בהפצת התרופה ומכירתה החל מאותה שנה. עם הפצת האזילקט, ביקש יודעים בתחילה לדווח על חלקו בהכנסות ממכירת התרופה כהכנסה מפטנט. ואולם, בדוח השנתי לשנת 2006 שינה יודעים את הדיווח ודיווח שמדובר בהכנסה מתמלוגים.

ב-2008 הגיש דוח מתקן, במסגרתו ביקש לשנות את הסיווג של חלקו בהכנסות ממכירות התרופה להכנסה הונית, זאת לאור טענתו שמדובר בעסקה של מכירת ידע, בין היתר, משום שהוא אינו בעל הפטנט המניב את ההכנסות. טענתו של יודעים נדחתה על-ידי פקיד השומה, שסיווג את ההכנסה כ"פירותית" - היינו הכנסת עבודה, החייבת בשיעור מס גבוה מהכנסה הונית. בהמשך, הגיש יודעים ערעור מינהלי על החלטת פקיד השומה למחוזי בחיפה.

ביהמ"ש דחה את ערעורו של יודעים, בין היתר בנימוק שיודעים עצמו עמל באופן קבוע על שיפור הידע, והוא עצמו היה חלק מ"אמצעי הייצור" שהביא להכנסות. "כדי ליצור את 'הנכס' (התרופה) שנמכר, צריך היה להשביח את הידע ואת הטכנולוגיה. 'הנכס' הוא התרופה וההכנסה נוצרה תוך שימוש באמצעי ייצור שלמערער היה חלק בהם. התרופה נוצרה מיגיעה אישית, גם של יודעים עצמו", פסקה השופטת וסרקרוג, שהוסיפה כי גם הדיווחים שהגיש יודעים בעבר העידו על כך שסבר בעצמו שלא היה מדובר ברווח הון.

"אם סבר יודעים שמדובר בהכנסה הונית, הרי שבדומה לכל נישום אחר, היה עליו להגיש לפקיד השומה דוח בטופס מתאים, שבו יפורט חישוב רווח ההון וחישוב סכום המס החל במכירה", פסקה וסרקרוג.

"כמו-כן לא שילם המערער מקדמה בסכום המס המתחייב על-פי החישוב הנ"ל, על אף שהיה עליו לעשות כן תוך פרק זמן קצוב, וכן היה עליו לדווח באותו מועד על מלוא רווח ההון מן העסקה, כאשר זו כוללת גם את התמורה העתידית שאמורה להתקבל בשנות המס הבאות".

ההכנסות של פרופ' יודעים: 10 מיליון דולר ב-3 שנים

לפי הדוחות שפרסמה טבע, הרוויח פרופ' מוסא יודעים בשלוש השנים האחרונות בלבד כ-10 מיליון דולר מחלקו במכירת תרופת אזילקט לחולי פרקינסון. המחלוקת בין פרופ' יודעים לבין רשות המסים באשר לסיווג הכנסותיו כהוניות או כפירותיות נוגעת לשנים 2006-2007, שנים בהן הרוויח פחות מ-2 מיליון דולר מחלקו במכירות.

ללא קשר לשיעורי המס החלים על רווחיו של יודעים ממכירת האזילקט, נראה כי יודעים עושה שימוש בחלק ניכר מרווחים אלו לפיתוח תרופות אחרות. יודעים מסר ל"גלובס" בעבר כי השקיע מהונו הפרטי כ-5 מיליון דולר בחברה חדשה שלו, "אביטל" ובחממת "ניות". המוצר המוביל של "אביטל", שמפותח תחת החברה הבת Varinel, הוא תרופת ה-M30, שפועלת לטיפול במחלות מוח, תוך תקיפה של כמה מנגנונים בו-זמנית. לדברי פרופ' יודעים, המוצר יכול להיות יעיל נגד המחלות אלצהיימר, ALS, הנטינגטון וגם - פרקינסון.

ההמצאה הקודמת של יודעים - תרופת האזילקט - מסייעת בהשהיית התפשטות הפרקינסון בקרב חולים אך אינה מונעת את המחלה.

עוד כתבות

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

כותרות העיתונים בעולם

העסקה הסודית של איראן ורוסיה: טילים נגד מטוסים ב-500 מיליון דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר