גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' מוסא יודעים הפסיד לרשות המסים בפרשת האזילקט

פרופ' יודעים היה בין ממציאי המולקולה, שעליה מתבססת תרופת האזילקט לטיפול בחולי פרקינסון, שמשווקת טבע ■ המחוזי קבע כי ההכנסות שלו ב-2006/7 בסך כ-2 מיליון דולר יסווגו כהכנסת עבודה, החייבת בשיעור מס גבוה יותר

פרופ' מוסא יודעים גדל בטהראן עד גיל 12, עשה את המסע המופלא מאיראן לאוניברסיטאות מקגיל ואוקספורד, ובהמשך נחת בטכניון, שם הקים את המחלקה הפרמקולוגית.

יודעים היה בין ממציאי המולקולה, שעליה מתבססת תרופת האזילקט לטיפול בחולי פרקינסון, שמייצרת ומשווקת טבע. קרוב לארבעה עשורים לאחר שהמציא את המולקולה יחד עם פרופסור ג'והן פיינברג מהטכניון, החלה "טבע" למכור את התרופה, ויודעים החל ליהנות מפירות המצאתו.

בשנים האחרונות נקלע יודעים למחלוקת עם רשות המסים, לאחר שפקיד שומה חיפה קבע שהכנסתו ממכירות התרופה היא הכנסה "פירותית", בעוד יודעים טען שהכנסתו היא "הונית", ששיעור המס החל עליה נמוך יותר. על החלטת פקיד השומה הגיש יודעים ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. המחלוקת בין פרופ' יודעים לבין רשות המסים נוגעת לשנים 2006-2007, בהן הרוויח פחות מ-2 מיליון דולר מחלקו במכירות התרופה. איך זה נגמר בסוף? כולם יודעים.

אם הייתם מספרים למוסא יודעים בילדותו המוקדמת שיהפוך לפרופסור מאחת האוניברסיטאות המוכרות בעולם, יהיה חוקר בשלוש מן הטובות שבהן, יעלה לישראל, ימציא תרופה למחלה קשה, ובעקבות זאת ייקלע לסכסוך משפטי עם רשות המסים, ספק אם היה מאמין לכם. יודעים נולד בטהרן, בן למשפחה בת חמישה ילדים. משפחתו של אביו הייתה מבעלי בית הכנסת ברובע היהודי בעיר וזקני משפחתו נחשבו לחכמים, שבני הקהילה באו לבקש את עצתם - מכאן שם המשפחה "יודעים". בגיל 12 נפרד יודעים מעיר הולדתו וממשפחתו, כשנשלח לבדו ללמוד בפנימייה יהודית בברייטון שבאנגליה.

ב-1959 התקבל יודעים ללימודי רפואה בקנדה באונברסיטת מקגיל. בהמשך שינה את תכניותיו ופנה ללימודי דוקטורט בביוכימיה ופסיכיאטריה במקגיל. לאחר שסיים את הדוקטורט, שב יודעים לאנגליה, שם כיהן כחוקר באוניברסיטת קיימברידג' למשך שנה אחת, ובאוניברסיטת אוקספורד למשך ארבע שנים נוספות. ב-1977 עבר לחיפה כדי להקים את המחלקה לפרמקולוגיה בטכניון. בכך סיים יודעים את המסע הארוך מאיראן לישראל, והחל במסע ארוך אחר - המסע שהביא לעולם את תרופת האזילקט.

שיתוף הפעולה בין חברת טבע לבין המחלקה החדשה של יודעים החל בסוף כבר בסוף שנות ה-70', אז שימשה המחלקה כמעבדת מחקר ופיתוח עבור טבע. באותה תקופה החל המחקר הארוך בתרכובות הכימיות שהביא עמו יודעים מאוקספורד, שלימים יביא לפיתוח תרופת האזילקט. "יודעים הביא עמו מאנגליה מספר תרכובות כימיות, איתם עבד עוד בהיותו מרצה וחוקר באוניברסיטת אוקספורד, ובהתאם לתקנון הטכניון, העביר יודעים לטכניון את הידע והרעיון להפוך את התרכובת לתרופה לטיפול במחלת הפרקינסון. במעבדה בטכניון המשיך יודעים בפיתוח המולקולה יחד עם פרופ' ג'והן פיינברג", מתארת סגנית נשיא המחוזי בחיפה, השופטת שולמית וסרקרוג, את הרקע לפיתוח התרופה בפסק דינה בערעור.

בהמשך הועבר הידע לחברת "דימוטק" שבבעלות הטכניון, שחתמה על הסכם עם יודעים ופיינברג, לפיו השניים יקבלו 50% מההכנסות שייווצרו מן הידע. חלקו של יודעים בעסקה עודכן ל-28.5% בהמשך. "דימוטק" חתמה בהמשך, בסוף שנות ה-80, על הסכם עם טבע, שהעניק לה זכות לקבל 4% ממחזור המכירות של טבע בקשר למוצרים המבוססים על המולקולות שבבעלות "דימוטק". כתוצאה ממערכת הסכמים זו, זכאי יודעים לקבל מעט יותר מ-1% ממחזור מכירות תרופת האזילקט.

ב-1994 הגישה טבע בקשה לרישום פטנט למולקולה ששמה רסג'לין, המבוססת על הפרדת אחת המולקולות, פרי המחקר של יודעים ופיינברג, לשתי מולקולות חדשות. זאת, לאחר שהתברר שרק מולקולת הרסג'לין הינה בעלת פוטנציאל לטיפול בפרקינסון. בעלות הפטנט הרשומות הן טבע והטכניון, ואילו יודעים, פיינברג וחמישה עובדים נוספים רשומים כממציאים.

הכנסה מיגיעה אישית

ב-1995 החלה טבע בניסויים בבני אדם בתרופת האזילקט, שהסתיימו רק ב-2003. אישור סופי מה-FDA התקבל רק ב-2006, וטבע החלה בהפצת התרופה ומכירתה החל מאותה שנה. עם הפצת האזילקט, ביקש יודעים בתחילה לדווח על חלקו בהכנסות ממכירת התרופה כהכנסה מפטנט. ואולם, בדוח השנתי לשנת 2006 שינה יודעים את הדיווח ודיווח שמדובר בהכנסה מתמלוגים.

ב-2008 הגיש דוח מתקן, במסגרתו ביקש לשנות את הסיווג של חלקו בהכנסות ממכירות התרופה להכנסה הונית, זאת לאור טענתו שמדובר בעסקה של מכירת ידע, בין היתר, משום שהוא אינו בעל הפטנט המניב את ההכנסות. טענתו של יודעים נדחתה על-ידי פקיד השומה, שסיווג את ההכנסה כ"פירותית" - היינו הכנסת עבודה, החייבת בשיעור מס גבוה מהכנסה הונית. בהמשך, הגיש יודעים ערעור מינהלי על החלטת פקיד השומה למחוזי בחיפה.

ביהמ"ש דחה את ערעורו של יודעים, בין היתר בנימוק שיודעים עצמו עמל באופן קבוע על שיפור הידע, והוא עצמו היה חלק מ"אמצעי הייצור" שהביא להכנסות. "כדי ליצור את 'הנכס' (התרופה) שנמכר, צריך היה להשביח את הידע ואת הטכנולוגיה. 'הנכס' הוא התרופה וההכנסה נוצרה תוך שימוש באמצעי ייצור שלמערער היה חלק בהם. התרופה נוצרה מיגיעה אישית, גם של יודעים עצמו", פסקה השופטת וסרקרוג, שהוסיפה כי גם הדיווחים שהגיש יודעים בעבר העידו על כך שסבר בעצמו שלא היה מדובר ברווח הון.

"אם סבר יודעים שמדובר בהכנסה הונית, הרי שבדומה לכל נישום אחר, היה עליו להגיש לפקיד השומה דוח בטופס מתאים, שבו יפורט חישוב רווח ההון וחישוב סכום המס החל במכירה", פסקה וסרקרוג.

"כמו-כן לא שילם המערער מקדמה בסכום המס המתחייב על-פי החישוב הנ"ל, על אף שהיה עליו לעשות כן תוך פרק זמן קצוב, וכן היה עליו לדווח באותו מועד על מלוא רווח ההון מן העסקה, כאשר זו כוללת גם את התמורה העתידית שאמורה להתקבל בשנות המס הבאות".

ההכנסות של פרופ' יודעים: 10 מיליון דולר ב-3 שנים

לפי הדוחות שפרסמה טבע, הרוויח פרופ' מוסא יודעים בשלוש השנים האחרונות בלבד כ-10 מיליון דולר מחלקו במכירת תרופת אזילקט לחולי פרקינסון. המחלוקת בין פרופ' יודעים לבין רשות המסים באשר לסיווג הכנסותיו כהוניות או כפירותיות נוגעת לשנים 2006-2007, שנים בהן הרוויח פחות מ-2 מיליון דולר מחלקו במכירות.

ללא קשר לשיעורי המס החלים על רווחיו של יודעים ממכירת האזילקט, נראה כי יודעים עושה שימוש בחלק ניכר מרווחים אלו לפיתוח תרופות אחרות. יודעים מסר ל"גלובס" בעבר כי השקיע מהונו הפרטי כ-5 מיליון דולר בחברה חדשה שלו, "אביטל" ובחממת "ניות". המוצר המוביל של "אביטל", שמפותח תחת החברה הבת Varinel, הוא תרופת ה-M30, שפועלת לטיפול במחלות מוח, תוך תקיפה של כמה מנגנונים בו-זמנית. לדברי פרופ' יודעים, המוצר יכול להיות יעיל נגד המחלות אלצהיימר, ALS, הנטינגטון וגם - פרקינסון.

ההמצאה הקודמת של יודעים - תרופת האזילקט - מסייעת בהשהיית התפשטות הפרקינסון בקרב חולים אך אינה מונעת את המחלה.

עוד כתבות

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

איזי ג'ט בהודעה דרמטית: מבטלת את הטיסות לישראל עד סוף אוקטובר

אתמול הודיעה איזי ג'ט על השהיה זמנית של הפעילות לתל אביב וממנה עד 21 באפריל, אולם כבר אמש באתר החברה לא היה ניתן להזמין כרטיסים עד אוקטובר. כעת הגיע האישור הרשמי ● וגם: אילו חברות זרות מחדשות את הטיסות לישראל?

ערן רביד, CIO, מקורות / צילום: כדיה לוי

ערן רביד, CIO במקורות: "המשכנו לספק מים גם למוצבים בצפון שנפגעו קשות בלחימה"

בחברת המים הלאומית מקורות מספקים מים, גם בשעות משבר ● ערן רביד CIO במקורות, הוצנח לתפקיד יממה אחרי פרוץ המלחמה ● במהלך כנס TECH IL של גלובס הוא הציג את דרכי ההיערכות הטכנולוגית של החברה לזמני משבר

מייסדי אנטייטל - מימין: אבי זצר ורון נסים / צילום: דימה קרמינסקי

החזר של פי 10 על ההשקעה: חברת הסייבר אנטייטל נמכרת ב-150 מיליון דולר

חברת אנטייטל של היזמים רון נסים ואבי זצר הודיעה על רכישתה ע"י חברה אמריקאית בסדר גודל בינוני, BeyondTrust, שמבצעת כאן את הרכישה הראשונה שלה וצפויה להפוך את הפעילות הישראלית למרכז הפיתוח המקומי שלה ● נסים: "העסקה שנחתמה בתקופה זו משקפת כבוד למדינה"

דירות בשכירות בשדרות וושינגטון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

במקביל לעליית האינפלציה: יש מוקש ושמו מחירי השכירות

העלייה במחירי השכירות מגיעה, ולא במקרה, במקביל לעלייה חדה באינפלציה. מחירי שכר הדירה מהווים כרבע ממשקל מדד המחירים לצרכן ● אבל במשרד האוצר ממשיכים להתעלם מהסוגיה הבוערת

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל / צילום: כדיה לוי

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל: "המלחמה הציבה את ההייטק הישראלי בפני דברים שלא ראו קודם"

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל, אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כלי הבינה המלאכותית מנוצלים היטב על ידי יזמים ישראלים ● בהתייחסו למלחמה בישראל סיפר: "במהלך המלחמה ציפינו לראות האטה, אבל נהפוך הוא - ראינו עלייה בקצב הבקשות לתכנית"

שיחה משותפת בין אילנית אדסמן, ר' נבחרת ביטוח ופינטק, KPMG, לבין עופר גולן, מנהל תחום תשלומים, ניהול סיכונים וציות, KLMG / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי

הבנקים המרכזיים מול השוק הפרטי: מי ינצח במרוץ על המטבע הדיגיטלי?

במסגרת כנס TECH IL של גלובס, אילנית אדסמן ועופר גולן, שני בכירים מפירמת KPMG, דנו במאבק החם על שוק התשלומים העתידי, שכולל מגוון הזדמנויות לצד לא מעט סכנות ● השניים שוחחו על היתרונות והחסרונות של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, המכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

דני בן עטר, מנכ''ל משותף אינטל ישראל, אורי פרנק, סגן נשיא להנדסה, Google Cloud, עמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בשיחה עם אסף גלעד / צילום: תמר מצפי

העתיד, השכר והאם מדובר בבועה? מנהלי חברות השבבים הגדולות מדברים על התחום הלוהט

דני בן עטר מאינטל ישראל, אורי פרנק מגוגל קלאוד ועמית קריג מאנבידיה, שוחחו בכנס TECH IL של גלובס על תפקידה של ישראל במפת תעשיית השבבים העולמית ובתחום ה-AI ● איך הם מתווכים את המלחמה להנהלות הגלובליות, איך מטפחים טאלנטים מקומיים ואיך מצמצמים את הדומיננטיות של המזרח הרחוק, כדי להימנע ממשבר כמו זה שפרץ בקורונה?

אלונה בר און, מו''ל גלובס בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: אנחנו משתדלים להציף גם סוגיות שלא מסוקרות ולראות גם את הדברים הטובים, ויש כאלה

בפתח כנס TECH IL של גלובס, הציגה מו"ל העיתון את העשייה של מדור הטק שלו וכן ציינה את השאיפה להציע לקוראים "מזון בריא למוח" ● בר און הציגה גם את תהליך דירוג 10 הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס, המבוסס על בחירות של קרוב ל־90 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בענף ההייטק הישראלי

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

המתקפה האיראנית יצרה "פקק" בנתב"ג: זה הפתרון של משרד התחבורה

בימי שגרה אין המראות מנתב"ג בשעות הלילה המאוחרות ● בליל המתקפה האיראנית המרחב האווירי של ישראל נסגר, ולמרות ביטולי הטיסות הרבים, עם חידוש הטיסות לישראל וממנה נוצר פקק ● במשרד התחבורה הנחו על פתרון ליומיים הקרובים

מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האופוזיציה האיראנית חשפה מסמך לפיו איראן עומדת מאחורי הפגנות אנטי-ישראליות ברחבי העולם, ביקרות על התפקוד של גנץ, גלנט ונתניהו והצעד הבא שארה"ב צריכה לעשות אחרי המתקפה האיראנית ● כותרות העיתונים בעולם 

כנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

הסטארט־אפים הישראלים ממשיכים להוביל קדימה

כנס TECH IL של גלובס התקיים בהצלחה, בהשתתפות בכירים רבים מהתעשייה, ממשרדי הממשלה ורגולטורים מובילים ● הכנס הוכיח שדווקא בימים מאתגרים אלו, קהילת ההייטק הישראלית ממשיכה לשגשג, ליזום ולהוביל קדימה

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 capital וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג' בשיחה עם מיטל ויזברג / צילום: תמר מצפי

"הסנטימנט העולמי לא לטובתנו": שתי משקיעות ההייטק הבולטות בישראל מסבירות איך לגייס כסף באמצע המלחמה

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 Capital, וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג', התייחסו בכנס TECH IL של גלובס לירידה בהיקף ההשקעות בהייטק בצל המלחמה ● פירון: "לאורך השנה-שנתיים הקרובות יש סיכוי שנראה משקיעים יוצאים מכאן" ● מרידור: "יש גם קולות בעדנו, משקיע אמר לי שהחברות הישראליות הן הכי טובות בפורטפוליו שלו"

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקאיות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

ד''ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, בכנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

זיו קציר: "בעולם מעריכים מאוד את הערך המוסף שאנו מביאים לתחום ה-AI"

ד"ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, הזהיר בכנס TECH IL של גלובס כי המרוץ העולמי לבינה מלאכותית מחריף: "כל מדינה מנסה לקחת את החלק הארי מהענף הצומח, ומי שלא רץ קדימה, משתרך מאחור"

מייסדי חברות Ermetic, Snappy ו-Pecan, שדורגו בעבר / צילומים: איל יצהר, אלעד מלכה

רווח במקום צמיחה: תובנות מהסטארט־אפים המבטיחים של השנים הקודמות

לקראת חשיפת 10 חברות הסטארט־אפ המבטיחות של גלובס לשנת 2024 ביום חמישי הקרוב, בדקנו מה אפשר ללמוד מחברות שדורגו פה בעבר וכעת מתמודדות עם מציאות שונה בחוץ ● "המשקיעים נוהרים להשקעה במספר מצומצם יותר של חברות, אך בעלות איכות גבוהה יותר"

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"