לא חלף יום מאז פירסם הזמר והיוצר עמיר בניון את השיר המטריד "אחמד אוהב ישראל", וכבר הוא משחרר הבוקר שיר חדש - "אויב המדינה". הפער בין כותרת השיר לבין המילים עצמן, מעידות על הטקטיקה הפרסומית: מצד אחד - מנהיג, דובר ההמונים, מצד שני - ההצטנעות המעושה.
מתוך "אויב המדינה":
"מותר לך לצעוק 'מוות ליהודים' ולקטן כמוני אסור לשיר שירים. לך מותר להניף דגל של מדינת טרור, בימינו זה אפילו באופנה אם אתה מעט נאור. בשם האל, מותר לך לשפוך דמים ואני, הקטן שבאנשים, אסור לי לומר כמה מילים. אם רוצח הפך לקרבן, ואני הפכתי לרוצח בזוי. לא נשאר לי הרבה מה לומר, אני חי בעולם מפחיד ולא שפוי".
בעקבות פרסום השיר "אחמד אוהב ישראל", הודיע הבוקר (ג') נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין כי החליט לבטל את הופעתו המתוכננת של בניון בבית הנשיא, שאמורה הייתה להתקיים ביום א' הקרוב
במסגרת הטקס לציון יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן.
מתוך המכתב ששלח מנכ"ל בית הנשיא, הראל טובי, למארגני הטקס: "על רקע פרסום שירו האחרון של עמיר בניון אתמול, אבקש להודיעכם כי לא נוכל לאפשר את הופעתו במשכן הנשיא. עמיר בניון הוא אמן מוערך ויוצא דופן בכישרונו ובתרומתו למוסיקה הישראלית. לצד זה, אמירותיו בעת מתוחה ומסוכסכת זו, גם אם נאמרו מתוך סערת רגשות וכאב רב, אינן מסייעות בלשון המעטה, להרגעת הרוחות, ואינן עולות בקנה אחד עם האחריות הנדרשת ממשכן הנשיא ומכל מוסד המשפיע על הלך הרוח הציבורי - לפעול למען הפגת המתחים וביסוס השותפות בין חלקיה של החברה הישראלית".
לוקח את החוק לידיים
בניון, בהתבטאויות שונות (בדף הפייסבוק שלו, ובתוכנית "עושים צהריים" של יעל דן ששודרה אמש בגלי צה"ל), בוחר להיתמם ובמקביל להוסיף ולהתלהם. "מספיק עם הצביעות, יש לי השראה על-ידי מקרי הרצח האחרונים. אתם (אנשי התקשורת השמאלנים, מ"ש), רוצחים לא פחות קטנים ובגלל הפיות שלכם אנשים רוצחים", כך בניון בשיחה עם דן. הרשתות החברתיות, כמו גם כלי התקשורת הארציים, געשו. במקביל על טענות על כך שלימון הכישרון של בניון נסחט עד תום, יש שמצאו לנכון, ובצדק, להחמיא לזמר על הכישרון השיווקי שלו, שליחו לא נס לרגע.
התקופה, ויודע זאת בניון היטב, היא נפיצה. המרחב שבו אנו חיים, בין אם אלה הפיגועים האחרונים בירושלים ובתחנת הרכבת בתל-אביב, ובין אם השפעות מבצע "צוק איתן", הותיר עם מסוכסך שמבחינה פוליטית, הולך ונוטה יותר ויותר ימינה.
"חוק הלאום" שמקדמת הקואליציה, שמבטא את דרדור הדמוקרטיה, זוכה לתמיכה ציבורית רחבה. בשבוע שעבר עורר ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, מהומה, כשקבע כי לא יאפשר כניסת פועלים ערבים לתחום עירו. וכעת, שוב תורו של בניון להכות בברזל.
שבוע קודם (18 בנובמבר), באתר ההחזרה בתשובה "ההידברות", בו מפרסם בניון טורים אישיים, הוא כתב בין השאר: "כל איזה מוסלמי שמשעמם לו, הולך ורוצח יהודים. נהיה פחד, מסוכן מאוד, ואנחנו נמצאים ערב זה שאנשים יתחילו לקחת חוק לידיים כי הם מבינים שאין חוק. כשאני מסתובב ומרגיש מופקר, אם מישהו יתקרב אליי מרחוק ואני אריח טיפה סכנה, אני פשוט אדרוס אותו, ואני הכי פחות פרנואיד מכל מי שאני מכיר".
אמש, בהודעה שהוציא, שוב, בדף הפייסבוק הרשמי שלו, נכתב כך: "למען הסר כל ספק, השיר מאתמול, 'אחמד אוהב ישראל', נועד להביע תחושות בלבד, ולא קורא לאלימות כלשהי כלפי שום אדם. אנו נגד אלימות באופן מוחלט, ואילו היינו אלימים, לא היינו שרים שירים כואבים שבוקעים הישר מהלב. לכל המזדעזעים - אני מציע שלפני הכול, תזדעזעו ותחששו מהטרור שמשתולל במדינה. תזדעזעו קודם מיהודים נרצחים עם טליתות מוכתמות מדם. מאזרחים שנדרסים על-ידי חיות אדם. ממחבלים שיורים על תושבי הדרום מתוך בתי ספר ובתי חולים. יש דברים הרבה יותר מזעזעים משיר שביטא כאב וחשש ותו-לא".
חבל / מתן שירם - דעה
חבל, עמיר בניון. חבל שדווקא אתה, מכולם, בחרת ללכת על בטוח ולנתב את הכישרון שלך אל נתיב ההסתה. בחרת ללכת על בטוח, כיוון שבנתיב הזה, קל יותר לפעול. המלים ישירות, נמוכות במכוון, בוטות. כלום אינו מרומז. גם הלחן קליט, חוזר על עצמו. מתכון בטוח לשטיפת מוח. ליחסי ציבור. לליבוי שנאה. להכנה לפעולה. לא צריך ללכת רחוק - "כהנא צדק" של אריאל זילבר מ-2011, עם הפזמון "היום כולם יודעים - כהנא צדק", הוא גרסת האב-טיפוס ל"אחמד אוהב ישראל", אולי השיר הגזעני והמסוכן ביותר שנכתב בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל (ראו מסגרת), שהושמע אמש (א') לראשונה. מיותר לנתח אותו. הוא נכתב כך שלא צריך יהיה לנתח. הוא נכתב כך על מנת שכל ילד יבין, יפנים, ייזהר, ויפעל כראות עיניו.
