מחירי המוצרים במכונות האוטומטיות המוצבות במקומות ציבוריים רבים גבוהים, אפילו גבוהים מאוד. זה אמנם לא חדש אבל עדיין מקומם, במיוחד לאור העובדה שקהל שבוי נאלץ להמתין זמן רב בתור ומוצא עצמו נדרש לשלם סכומים מופרכים תמורת מוצרי מזון ושתייה בסיסיים למדי.
אחד מגולשי "גלובס" העביר לנו שתי תמונות שצילם את מכונות השתייה במיון ילדים בבית החולים רמב"ם בחיפה, שם המתין לתור לטענתו. המחירים לפניכם: 8-10 שקלים לפחית שתייה, 12 שקלים לבקבוק, 6 שקלים לחטיף קטן, 12 שקלים לחטיף גדול. מדובר במחירים גבוהים בעשרות אחוזים מכפי שניתן למצוא בסופרים וברשתות השיווק, שגם כך גוזרות רווחים נאים על המוצרים הללו.
"הגעתי עם בני למחלקת מיון ילדים ברמב"ם ושמתי לב שמחירי המוצרים במכונות האוטומטיות גבוהים מאוד", כתב לנו הגולש. "10 שקלים לפחית, 12 ש"ח לשקית ממתקים? מדוע המחירים במחלקת מיון ילדים, במיוחד באזור הקבלה, יקרים? האם מנצלים פה את ההורים התמימים שמגיעים עם הילדים?".
הפיתרון של ח"כ אראל מרגלית
אחד הפוליטיקאים הבודדים שכן מנסים לתקוף את התופעה ולשנותה הוא ח"כ אראל מרגלית. מרגלית יוזם הצעת חוק לשינוי שיטת המכרזים וההתקשרויות עם ספקים ונותני שירותים בגופים ציבוריים, ובכללם בתי חולים, כך שהספק שיבחר יהיה מי שיציע את המחיר האטרקטיבי ביותר על המוצרים. זאת בניגוד לשיטה הקיימת כיום, בה נבחרים הספקים שמציעים את דמי השכירות הגבוהים ביותר - שיטה שלמעשה כמעט "מכריחה" את הספק לקבוע מחירים גבוהים, כדי להגיע לרווחיות.
מרגלית: "הגופים הממשלתיים-ציבוריים הם מהדוחפים הראשיים להעלאת המחירים של המוצרים הבסיסיים, וזאת מאחר והם נוטלים חלק בהשתוללות מחירי השכירות של נדל״ן מסחרי, בשיטה הקיימת של המרבה במחיר".
לפי מרגלית, שדות תעופה, אוניברסיטאות, מכללות, בתי חולים, עיריות, בנייני משרדי ממשלה ועוד, יושבים על נדל״ן עם כמויות מבקרים עצומות וקהל שבוי. מאחר שהם "מתדלקים" את מחירי השכירות של הנדל"ן המסחרי במקומות האטרקטיביים, נוצרות תופעות פסולות כמו קפה ב-18 שקל וכריך ב-31 שקל בנתב״ג.