בית הדין העליון החליט השבוע להקל במעט על מכבי ת"א והפועל ת"א בעקבות אירועי הדרבי אבל הותיר אחריו, גם אחרי ההמתקה - עונש כבד במיוחד על אחריותם השילוחית לפיצוצו (הפחתת נקודה לכל אחת בפועל ושלושה משחקי רדיוס). זאת חרף העובדה שכרגיל - הקבוצות עמדו בכל דרישות האבטחה המשטרתיות. המדהים הוא שבית הדין העליון, או מנסח ההחלטה, הדיין מיגל דויטש - הסתייג בעצמו מהעיקרון לפיו צריכה בכלל להיות אחריות שילוחית גורפת לקבוצות על מקרים שבהם התפרעו פרטים, נתפסו, והובאו לדין פלילי/משמעתי. באותה נשימה כתב דויטש כי אין זה מתפקידו של ביה"ד העליון לחרוג מהתקנון עליו הוא אמור להגן.
כתב דויטש: "נראה כי בכל מקרה, עדיף כי ריכוך העיקרון בדבר אחריות שילוחית, אם יימצא כי ראוי לעשותו, יתבצע בדרך 'חקיקתית' (תקנונית) ולא בדרך שיפוטית, תוך שההתאחדות לכדורגל מקיימת דיון סדור בסוגיה זו, בתיאום עם ההתאחדויות הבינלאומיות".
***
כל מי שדיברנו איתו לצורך הכתבה, בכלל זה פרקליטי הקבוצות "הנפגעות" מהדרבי - לא חושב כי יש צורך לבטל לחלוטין את עיקרון האחריות השילוחית, גם אם מועדונים יעשו מאמצים כבירים למגר תופעות אלימות. אבל הדיעות בעניין רחבות.
טוען עו"ד מורן מאירי, יועצה המשפטי של מכבי ת"א, שספגה גם הפסד טכני (0-0 ללא נק' הוא הפסד טכני לשתי הקבוצות) וגם איבדה נקודה במרוץ לאליפות שלישית ברציפות: "אם יש קבוצה גדולה של אוהדים שקשה לזהות את כולם - יש מקום להפעיל אחריות שילוחית. זה לא המקרה של הדרבי. כל מקרה צריך לבחון לפי נסיבותיו. למשל, האם מכבי עשתה הכל כדי למגר אלימות וגזענות? אז למה להמשיך ולהטיל את הענישה הזו?"
אמירה כזו מקוממת את תובע ההתאחדות, עו"ד ניר רשף, שגם כך צריך לפעול באמצעות תקנון משמעת שלא תמיד עונה בקנה אחד עם השקפת עולמו בתור עיתונאי ספורט לשעבר ואוהד כדורגל - אבל עניין ה"מאמצים" לא נוח לו: "לא לכל אחד יש את התקציב של מכבי ת"א. לא הכל הם עושים, כי לעשות את הכל מבחינתי זה לא בדיעבד. כל קבוצה יודעת מי מפירי הסדר הסדרתיים אצלה ולדעתי הקבוצות צריכות לעשות כל שהן יכולות, בשיתוף הגורמים הרלוונטים - כדי למנוע מאותם מפירי סדר סדרתיים להיכנס למגרשים".
גם היועץ המשפטי של ההתאחדות, עו"ד אפרים ברק, לא מתעלף בעקבות תפיסת העבריינים: "לא משנה בכלל אם מדובר באוהד שנכנס וניסה להכות שחקן ותפסו אותו, לעומת קבוצה של אוהדים שלא תפסו (במצלמות האבטחה - ר.ע). אלה מקרים שלא תפסו כי לא התאמצו לתפוס. בכל פעם שהיה אירוע של אלימות, אם היו מתאמצים - היו תופסים. מישהו תפס את אלה שזרקו חפצים מהיציע?"
מאירי נותן את ההצעה שלו: "צריך להחליט על מקרים בהם אפשר לסייג את האחריות השילוחית והדרבי היה מקרה מובהק. מדובר בחמישה עבריינים, אחד מהפועל וארבעה ממכבי, שנתפסו וכאשר נשאלת השאלה מה התכלית של הסעיף הדן באחריות שילוחית, התשובה לכך נמצאת בשני נימוקים: 1. הרתעה של האוהדים. בדרבי הושגה הרתעה על-ידי הענישה הפרטנית, ויתרה מזאת קיים חשש שהענישה שניתנה בסופו של דבר עלולה לעודד מתפרעים שירצו להביא להורדת נקודות נוספת; 2. הרצון לגרום לקבוצות להתאמץ על מנת למגר אלימות וגזענות. הוכח כי מכבי ת"א משקיעה משאבים חסרי תקדים במיגור האלימות וראה את ההחלטה אתמול בעניין הרחקתם של אוהדים שנתפסו על ידי מכבי ת"א מקללים את מהראן ראדי באימון. במקרה שבו תופסים את העבריינים הספציפיים, זה לא מקרה שצריך להחיל עליו אחריות שילוחית".
בעניין הזה רשף מסכים: "אסור לבטל באופן גורף את האחריות השילוחית, אבל יש מקום לבחון את סיוגה בתנאים מסוימים. אני מסכים עם הקביעה שצריך לקנות את זה בחקיקה ולא בהחלטה שיפוטית. אסור לבטל את האחריות השילוחית מהטעם של הפגיעה בעיקרון השוויון לעומת ליגות אחרות, למשל ליגות נמוכות".
***
אז רגע, התקשורת כבר שנים תוקפת את ביה"ד המשמעתי על העונשים הארכאיים שהוא נותן. יש ביקורת חריפה כלפי עונשי הרדיוס והקנסות הכבדים, אבל ביה"ד פועל על-פי תקנון המשמעת. מי אמור לשנות את התקנון הזה? עו"ד אפרים ברק, שטוען במשך שנים כי יש לסייג את האחריות השילוחית - בעצם יושב עכשיו ופועל במסגרת אותו תקנון. הדברים שלו מדגישים את אסופת האינטרסים שמתערבבת בכדורגל הישראלי: "אומר בית הדין בצדק מוחלט: זה לא אנחנו שנשנה, זה עניין שההתאחדות צריכה להחליט בתיאום עם הגופים הבינלאומיים. ההתאחדות היא יציר חבריה. נושא האחריות השילוחית לא מעניין את הקבוצות שלנו, כי עובדה שלא שינו את התקנון עד היום. בכל פעם שקבוצה אחת עומדת לדין בעניין של אחריות שילוחית, אז באותו רגע האחריות השילוחית כואבת לה. מה היה מיוחד במקרה הזה? שבאופן די נדיר, לשתי הקבוצות המתמודדות, קם אינטרס משותף לטעון כנגד האחריות השילוחית. בדרך כלל הקבוצה השנייה לא תתערב, כי זה נוח לה. אם יורידו נקודות לקבוצות אחרות, הן ייהנו. לאורך השנים את הקבוצות לא עניין לשנות את הנושא ולטפל בו.
"אם הסוגיה עקרונית, היא עקרונית תמיד ולא רק כשהיא נוגעת לך ואתה נפגע ממנה. אני זוכר את הימים שאני הייתי מופיע בפני בית הדין כעורך הדין של מכבי ת"א או הפועל ת"א והייתי מבקש הקלה או התחשבות בנושא האחריות השילוחית, היו אומרים לי הדיינים ובעיקר שאול אלוני המנוח: 'אפרים, מה אתה רוצה ממני? זה אתם, ההתאחדות, תשנו את התקנון'. הפעם, הסוגיה הזו עלתה במלוא עוצמתה כי נוצרה סיטואציה. היה ניתן לזהות אוהדים אלימים והם היו על הדשא. אבל מעבר לעניין הזה, הסיטואציה הזו לא שונה מעשרות או מאות סיטואציות שההתאחדות חוותה בעשרות השנים האחרונות".
במילים אחרות, אם רוצים לשנות את עיקרון האחריות השילוחית צריך לשנות את התקנון. מי שמשנה את תקנון ההתאחדות הן רק הקבוצות עצמן - מליגת על ועד ליגה ג' - בהצבעה באסיפה הכללית בהתאחדות לכדורגל. האם הקבוצות הקטנות, חסרות הקהל - המבנה הנפוץ של הרוב הגדול של הקבוצות המרכיבות את הליגות בישראל - יצביעו לטובת הקבוצות מרובות האוהדים, שסובלות כלכלית וספורטיבית מעיקרון האחריות השילוחית?
