גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אחריות שילוחית" של קבוצות כדורגל; איך טרם עבר זמנה?

בעקבות אירועי הדרבי, יועמ"ש ההתאחדות אפרים ברק, התובע ניר רשף ומורן מאירי (מכבי ת"א) מנסים לגבש מסקנה: האם נדרשת כאן רפורמה?

בית הדין העליון החליט השבוע להקל במעט על מכבי ת"א והפועל ת"א בעקבות אירועי הדרבי אבל הותיר אחריו, גם אחרי ההמתקה - עונש כבד במיוחד על אחריותם השילוחית לפיצוצו (הפחתת נקודה לכל אחת בפועל ושלושה משחקי רדיוס). זאת חרף העובדה שכרגיל - הקבוצות עמדו בכל דרישות האבטחה המשטרתיות. המדהים הוא שבית הדין העליון, או מנסח ההחלטה, הדיין מיגל דויטש - הסתייג בעצמו מהעיקרון לפיו צריכה בכלל להיות אחריות שילוחית גורפת לקבוצות על מקרים שבהם התפרעו פרטים, נתפסו, והובאו לדין פלילי/משמעתי. באותה נשימה כתב דויטש כי אין זה מתפקידו של ביה"ד העליון לחרוג מהתקנון עליו הוא אמור להגן.

כתב דויטש: "נראה כי בכל מקרה, עדיף כי ריכוך העיקרון בדבר אחריות שילוחית, אם יימצא כי ראוי לעשותו, יתבצע בדרך 'חקיקתית' (תקנונית) ולא בדרך שיפוטית, תוך שההתאחדות לכדורגל מקיימת דיון סדור בסוגיה זו, בתיאום עם ההתאחדויות הבינלאומיות".

***

כל מי שדיברנו איתו לצורך הכתבה, בכלל זה פרקליטי הקבוצות "הנפגעות" מהדרבי - לא חושב כי יש צורך לבטל לחלוטין את עיקרון האחריות השילוחית, גם אם מועדונים יעשו מאמצים כבירים למגר תופעות אלימות. אבל הדיעות בעניין רחבות.

טוען עו"ד מורן מאירי, יועצה המשפטי של מכבי ת"א, שספגה גם הפסד טכני (0-0 ללא נק' הוא הפסד טכני לשתי הקבוצות) וגם איבדה נקודה במרוץ לאליפות שלישית ברציפות: "אם יש קבוצה גדולה של אוהדים שקשה לזהות את כולם - יש מקום להפעיל אחריות שילוחית. זה לא המקרה של הדרבי. כל מקרה צריך לבחון לפי נסיבותיו. למשל, האם מכבי עשתה הכל כדי למגר אלימות וגזענות? אז למה להמשיך ולהטיל את הענישה הזו?"

אמירה כזו מקוממת את תובע ההתאחדות, עו"ד ניר רשף, שגם כך צריך לפעול באמצעות תקנון משמעת שלא תמיד עונה בקנה אחד עם השקפת עולמו בתור עיתונאי ספורט לשעבר ואוהד כדורגל - אבל עניין ה"מאמצים" לא נוח לו: "לא לכל אחד יש את התקציב של מכבי ת"א. לא הכל הם עושים, כי לעשות את הכל מבחינתי זה לא בדיעבד. כל קבוצה יודעת מי מפירי הסדר הסדרתיים אצלה ולדעתי הקבוצות צריכות לעשות כל שהן יכולות, בשיתוף הגורמים הרלוונטים - כדי למנוע מאותם מפירי סדר סדרתיים להיכנס למגרשים".

גם היועץ המשפטי של ההתאחדות, עו"ד אפרים ברק, לא מתעלף בעקבות תפיסת העבריינים: "לא משנה בכלל אם מדובר באוהד שנכנס וניסה להכות שחקן ותפסו אותו, לעומת קבוצה של אוהדים שלא תפסו (במצלמות האבטחה - ר.ע). אלה מקרים שלא תפסו כי לא התאמצו לתפוס. בכל פעם שהיה אירוע של אלימות, אם היו מתאמצים - היו תופסים. מישהו תפס את אלה שזרקו חפצים מהיציע?"

מאירי נותן את ההצעה שלו: "צריך להחליט על מקרים בהם אפשר לסייג את האחריות השילוחית והדרבי היה מקרה מובהק. מדובר בחמישה עבריינים, אחד מהפועל וארבעה ממכבי, שנתפסו וכאשר נשאלת השאלה מה התכלית של הסעיף הדן באחריות שילוחית, התשובה לכך נמצאת בשני נימוקים: 1. הרתעה של האוהדים. בדרבי הושגה הרתעה על-ידי הענישה הפרטנית, ויתרה מזאת קיים חשש שהענישה שניתנה בסופו של דבר עלולה לעודד מתפרעים שירצו להביא להורדת נקודות נוספת; 2. הרצון לגרום לקבוצות להתאמץ על מנת למגר אלימות וגזענות. הוכח כי מכבי ת"א משקיעה משאבים חסרי תקדים במיגור האלימות וראה את ההחלטה אתמול בעניין הרחקתם של אוהדים שנתפסו על ידי מכבי ת"א מקללים את מהראן ראדי באימון. במקרה שבו תופסים את העבריינים הספציפיים, זה לא מקרה שצריך להחיל עליו אחריות שילוחית".

בעניין הזה רשף מסכים: "אסור לבטל באופן גורף את האחריות השילוחית, אבל יש מקום לבחון את סיוגה בתנאים מסוימים. אני מסכים עם הקביעה שצריך לקנות את זה בחקיקה ולא בהחלטה שיפוטית. אסור לבטל את האחריות השילוחית מהטעם של הפגיעה בעיקרון השוויון לעומת ליגות אחרות, למשל ליגות נמוכות".

***

אז רגע, התקשורת כבר שנים תוקפת את ביה"ד המשמעתי על העונשים הארכאיים שהוא נותן. יש ביקורת חריפה כלפי עונשי הרדיוס והקנסות הכבדים, אבל ביה"ד פועל על-פי תקנון המשמעת. מי אמור לשנות את התקנון הזה? עו"ד אפרים ברק, שטוען במשך שנים כי יש לסייג את האחריות השילוחית - בעצם יושב עכשיו ופועל במסגרת אותו תקנון. הדברים שלו מדגישים את אסופת האינטרסים שמתערבבת בכדורגל הישראלי: "אומר בית הדין בצדק מוחלט: זה לא אנחנו שנשנה, זה עניין שההתאחדות צריכה להחליט בתיאום עם הגופים הבינלאומיים. ההתאחדות היא יציר חבריה. נושא האחריות השילוחית לא מעניין את הקבוצות שלנו, כי עובדה שלא שינו את התקנון עד היום. בכל פעם שקבוצה אחת עומדת לדין בעניין של אחריות שילוחית, אז באותו רגע האחריות השילוחית כואבת לה. מה היה מיוחד במקרה הזה? שבאופן די נדיר, לשתי הקבוצות המתמודדות, קם אינטרס משותף לטעון כנגד האחריות השילוחית. בדרך כלל הקבוצה השנייה לא תתערב, כי זה נוח לה. אם יורידו נקודות לקבוצות אחרות, הן ייהנו. לאורך השנים את הקבוצות לא עניין לשנות את הנושא ולטפל בו.

"אם הסוגיה עקרונית, היא עקרונית תמיד ולא רק כשהיא נוגעת לך ואתה נפגע ממנה. אני זוכר את הימים שאני הייתי מופיע בפני בית הדין כעורך הדין של מכבי ת"א או הפועל ת"א והייתי מבקש הקלה או התחשבות בנושא האחריות השילוחית, היו אומרים לי הדיינים ובעיקר שאול אלוני המנוח: 'אפרים, מה אתה רוצה ממני? זה אתם, ההתאחדות, תשנו את התקנון'. הפעם, הסוגיה הזו עלתה במלוא עוצמתה כי נוצרה סיטואציה. היה ניתן לזהות אוהדים אלימים והם היו על הדשא. אבל מעבר לעניין הזה, הסיטואציה הזו לא שונה מעשרות או מאות סיטואציות שההתאחדות חוותה בעשרות השנים האחרונות".

במילים אחרות, אם רוצים לשנות את עיקרון האחריות השילוחית צריך לשנות את התקנון. מי שמשנה את תקנון ההתאחדות הן רק הקבוצות עצמן - מליגת על ועד ליגה ג' - בהצבעה באסיפה הכללית בהתאחדות לכדורגל. האם הקבוצות הקטנות, חסרות הקהל - המבנה הנפוץ של הרוב הגדול של הקבוצות המרכיבות את הליגות בישראל - יצביעו לטובת הקבוצות מרובות האוהדים, שסובלות כלכלית וספורטיבית מעיקרון האחריות השילוחית?

עוד כתבות

הרטיבות פגעה באיכות החיים של התובעים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

בגלל רטיבות וליקויים משמעותיים: בעלי דירות יפוצו ב-7.5 מיליון שקל

ביהמ"ש חייב את חברת אלעד מגורים החדשה לפצות בעלי דירות בירושלים ● עוד אישר השופט כי לרוכשים נגרמה עוגמת-נפש: "מדובר בליקויים משמעותיים, בפרט בעניין הרטיבות, אשר פגעו באיכות החיים של התובעים למשך שנים רבות"

מגדלי דה וינצ'י לאחר הפגיעה / צילום: AP, Leo Correa

תמורת 61 מיליון שקל: צחי אבו רכש את הדירות ההרוסות במגדלי דה וינצ'י

במשך שנים ניסו עיריית תל אביב ורמ"י למכור את 40 הדירות בפרויקט מגדלי דה וינצ'י, אך היזמים לא ראו בהן אטרקציה ● כעת, לאחר פגיעת הטיל האיראני והקיזוז המשמעותי במחיר, היזם צחי אבו זיהה את הפוטנציאל ורכש אותן תמורת 61.5 מיליון שקל ● עלויות השיקום עשויות להגיע ליותר מ-10 מיליון שקל

הקמפוס החדש שיוקם לסמינר הקיבוצים / הדמיה: מורן פלמוני אדריכלים, קימל אשכולות אדריכלים

קמפוס חדש לצד מגדלי מגורים: פרויקט "סמינר הקיבוצים" יוצא לדרך

חתימה על הסכם ליווי בסך 1.7 מיליארד שקל שמה קץ למחלוקות של עשרות שנים ומוציאה לדרך את הפרויקט המורכב בצפון ת"א ● התוכנית כוללת קמפוס חדש ונגיש ושלושה מגדלי מגורים

מזון אורגני / צילום: תמר מצפי

אורגני רק על התווית: נתוני משרד החקלאות חושפים ירידה בפיקוח בענף

מנתונים חדשים של משרד החקלאות עולה כי מספר המגדלים והיקף שטחי הקרקע של מזון אורגני פחתו ● בנוסף, נתגלו מוצרים ששווקו כאורגניים ואינם כאלה ● מה נחשב "אורגני", ואיך נדע?

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

שיעור הרווח היזמי הדרוש בתוכניות פינוי-בינוי הופחת. מה עומד מאחורי ההחלטה?

התקן הכלכלי לפינוי־בינוי עודכן לראשונה מאז 2022, זאת לאור השינויים שחלו בשוק הנדל"ן ● הרווח היזמי הופחת ונקבע לפי אזורים, למרות עלייה בסיכונים וקשיי מימון בענף ● במחוז הצפון, חיפה והדרום שיעור הרווח המזערי הממוצע יעמוד על 17%, בעוד במחוז ת"א, ירושלים ומחוז מרכז שיעור הוא יעמוד על 16% בממוצע

בחירות בישראל / עיצוב: אלישע נדב

איך השנה הקרובה תשפיע על הממשלה, עד שנגיע לקלפי?

כניסה לשלב ב' בעזה בתסריט של ממשלת מעבר, חלוקת הטבות לפני שהכנסת תפוזר, מגבלות על מינויי בכירים ואפשרות שהתקציב יטרוף את הקלפים עוד לפני המועד המתוכנן ● ישראל נערכת לשנת בחירות - ואת ההשפעות אפשר להרגיש כבר עכשיו ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

מחקר חדש גילה: התכונה המפתיעה שעוזרת לנו להתמודד עם הזוועות

מחקר באוניברסיטת חיפה בחן את היכולת שלנו להסתנכרן עם אנשים זרים; מחקר באוניברסיטת ת"א מלמד אותנו שיעור חשוב על זיכרון ושיכחה; ארגון הבריאות העולמי רוצה לקדם את הרפואה המשלימה; וגם - מי צפוי להקים את בית הספר לרפואה באילת? ● השבוע בביומד

דוחות כספיים / צילום: תמר מצפי

דוח של רשות ני"ע מגלה אילו חברות פרסמו את הדוחות הארוכים ביותר

מבדיקה שערכה רשות ני"ע עולה כי ב-20 השנים האחרונות נרשמה עלייה של כ-60% באורך הכולל של הדוחות שמפרסמות החברות הבורסאיות ● בנוסף נמצא כי הדוחות כוללים כפילויות ומידע לא רלוונטי ● ההמלצות המרכזיות: לקצר, למנוע חזרתיות ולהתמקד במידע מהותי למשקיעים

שלומי אלברג ואסף בנאי / צילומים: ענבל מרמרי

תחום סוכנויות הביטוח לוהט, והשווי מזנק: פרופיט במו"מ למכירת חלק מהמניות

הגאות בשוק ההון והגידול בהיקפי הנכסי מייצרים ערך רב לסוכני הביטוח ● לאחר שהפניקס סוכנויות קיבלה תג מחיר של 4.4 מיליארד שקל, כעת פרופיט, החברה העצמאית הגדולה בענף, זוכה לתג שווי של עד 650 מיליון שקל - פי 4 מבעסקה בה נרכשה ב־2021

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק מול הדולר לשיא של ארבע שנים. אלו הסיבות

השקל מתחזק מול הדולר לרמה של 3.17 שקלים - שיא של ארבע שנים ● בין הסיבות להתחזקות: המומנטום החיובי של יצוא הטכנולוגיה והתעשיות הביטחוניות וגידור שמבצעים הגופים המוסדיים, לנוכח המשך העליות בבורסות בעולם ● יוטב קוסטיקה, מנכ"ל מור קרנות נאמנות: "להערכתי, נראה את השקל חוצה את רף ה-3 שקלים"

שר התפוצות עמיחי שיקלי. ''הבוקר הזה'', כאן ב', 24.12.25 / צילום: רמי זרנגר

לחקור את 7 באוקטובר כמו את אסון התאומים? כדאי להיזהר עם ההשוואה

אחרי פיגועי 11 בספטמבר אכן קמה ועדת חקירה חצי רפובליקאית-חצי דמוקרטית ● אך האקלים החוקתי בארה"ב שונה לגמרי מזה שלנו ● המשרוקית של גלובס

טראמפ וזלנסקי במאר־א־לאגו, השבוע / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ וזלנסקי: התקדמות במאמצים לסיים את מלחמת רוסיה־אוקראינה

בדברים שמסר לעיתונאים במאר־א־לאגו אמר זלנסקי כי הצדדים הגיעו להסכמות לגבי "90%" מתוך תוכנית שלום בת 20 סעיפים, בעוד טראמפ ציין כי סוגיית הערבויות הביטחוניות לאוקראינה נמצאת ב"התקדמות של כ־95%" - אך לא התחייב למעורבות לוגיסטית או צבאית ישירה מצד ארה"ב במקרה של מתקפה עתידית

דוח חדש על הפער הבין דורי / צילום: Shutterstock

גם בתלושי השכר רואים שהצעירים עובדים פחות: דוח חדש על הפער הבין־דורי

מחקרים בינלאומיים מצביעים על מהפכה בתפיסת העבודה בקרב צעירים ● לפי נתוני חילן לשנים 2025-2023, בישראל הפער בין דורות משקף בעיקר שלב חיים ומידת מחויבות לשוק העבודה ● מנכ"ל חילן Value: ארגונים שלא יבצעו התאמות כבר עכשיו, ימצאו את עצמם לא רלוונטיים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה בתל אביב; המניות הביטחוניות קופצות, השקל מתחזק

מדד ת"א 35 עולה בכ-1% ● עזריאלי קופצת בכ-8%, לאחר שהודיעה על עסקה גדולה בתחום מרכזי הדאטה ● בוול סטריט, תקופת ה"סנטה קלאוס ראלי" נפתחה ברגל שמאל, עם ירידות במדדים המובילים ● מחירי הכסף והזהב נפלו בחדות, לאחר שבסוף השבוע שברו שיאים של כל הזמנים ● וגם: המניה הישראלית החבוטה שזוכה לזריקת עידוד

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי הראל פיננסים, ומנכ''ל הראל ניהול השקעות / צילום: שרון אלדר

השקל יתחזק, והביטחוניות יככבו: מנהל ההשקעות שמעריך מה צפוי לשוק הישראלי ב־2026

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בהראל פיננסים, בטוח שישראל תמשיך להוביל על העולם גם ב־2026, שמשקיעים זרים יזרמו לשוק המקומי, ושהשקל ימשיך להתחזק ● הוא מעדיף את מניות התעשיות הביטחוניות והפיננסים, כי זה "המקום הראשון שזרים מגיעים להשקיע בו"

פרופ' יואב שוהם, אורי גושן ופרופ' אמנון שעשוע שהקימו את AI21 Labs / צילום: רועי שור

אחרי שגייסה 700 מיליון דולר: AI21 החליטה לצאת מהשוק

חברת הבינה המלאכותית של פרופ' אמנון שעשוע, החלה לחפש רוכש למכירתה ● AI21 מבקשת פרמייה על מחירה בשוק הפרטי - מעל ל-2 מיליארד דולר, אך לא בטוח שהיא תוכל להשיג זאת

רוב הקשישים מוותרים על ההטבות המוגדרות בחוק / צילום: תמר מצפי

התחדשות עירונית: רוב הקשישים מוותרים על ההטבות המוגדלות בחוק

המחוקק מחייב את היזמים להציע לקשישים פתרונות ייחודיים בפרויקטים של פינוי בינוי, אלא שחסמים רבים גורמים לכך שהשימוש בפתרונות היעודיים נמוך מאוד

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

הישראלים ממתינים לחברות התעופה הזרות, ובינתיים הענף במגמת ירידה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על קיטון בכמות העסקאות בענף התיירות ועל קנייה ממוצעת של 2,220 שקל

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

פרסומת ב־ChatGPT: התכנון שישנה את עולם הבינה מלאכותית

לפי דיווחים בעולם, OpenAI שוקלת להטמיע פרסומות בתשובות של ChatGPT, זאת כדי לממן את תוכניות בניית מרכזי הנתונים השאפתניות שלה ולספק את המשקיעים ● למרות שהיוזמה עדיין בתכנון ראשוני, נראה כי החברה רואה בפרסומות מפתח לבניית מודל עסקי בר־קיימא