גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אחריות שילוחית" של קבוצות כדורגל; איך טרם עבר זמנה?

בעקבות אירועי הדרבי, יועמ"ש ההתאחדות אפרים ברק, התובע ניר רשף ומורן מאירי (מכבי ת"א) מנסים לגבש מסקנה: האם נדרשת כאן רפורמה?

בית הדין העליון החליט השבוע להקל במעט על מכבי ת"א והפועל ת"א בעקבות אירועי הדרבי אבל הותיר אחריו, גם אחרי ההמתקה - עונש כבד במיוחד על אחריותם השילוחית לפיצוצו (הפחתת נקודה לכל אחת בפועל ושלושה משחקי רדיוס). זאת חרף העובדה שכרגיל - הקבוצות עמדו בכל דרישות האבטחה המשטרתיות. המדהים הוא שבית הדין העליון, או מנסח ההחלטה, הדיין מיגל דויטש - הסתייג בעצמו מהעיקרון לפיו צריכה בכלל להיות אחריות שילוחית גורפת לקבוצות על מקרים שבהם התפרעו פרטים, נתפסו, והובאו לדין פלילי/משמעתי. באותה נשימה כתב דויטש כי אין זה מתפקידו של ביה"ד העליון לחרוג מהתקנון עליו הוא אמור להגן.

כתב דויטש: "נראה כי בכל מקרה, עדיף כי ריכוך העיקרון בדבר אחריות שילוחית, אם יימצא כי ראוי לעשותו, יתבצע בדרך 'חקיקתית' (תקנונית) ולא בדרך שיפוטית, תוך שההתאחדות לכדורגל מקיימת דיון סדור בסוגיה זו, בתיאום עם ההתאחדויות הבינלאומיות".

***

כל מי שדיברנו איתו לצורך הכתבה, בכלל זה פרקליטי הקבוצות "הנפגעות" מהדרבי - לא חושב כי יש צורך לבטל לחלוטין את עיקרון האחריות השילוחית, גם אם מועדונים יעשו מאמצים כבירים למגר תופעות אלימות. אבל הדיעות בעניין רחבות.

טוען עו"ד מורן מאירי, יועצה המשפטי של מכבי ת"א, שספגה גם הפסד טכני (0-0 ללא נק' הוא הפסד טכני לשתי הקבוצות) וגם איבדה נקודה במרוץ לאליפות שלישית ברציפות: "אם יש קבוצה גדולה של אוהדים שקשה לזהות את כולם - יש מקום להפעיל אחריות שילוחית. זה לא המקרה של הדרבי. כל מקרה צריך לבחון לפי נסיבותיו. למשל, האם מכבי עשתה הכל כדי למגר אלימות וגזענות? אז למה להמשיך ולהטיל את הענישה הזו?"

אמירה כזו מקוממת את תובע ההתאחדות, עו"ד ניר רשף, שגם כך צריך לפעול באמצעות תקנון משמעת שלא תמיד עונה בקנה אחד עם השקפת עולמו בתור עיתונאי ספורט לשעבר ואוהד כדורגל - אבל עניין ה"מאמצים" לא נוח לו: "לא לכל אחד יש את התקציב של מכבי ת"א. לא הכל הם עושים, כי לעשות את הכל מבחינתי זה לא בדיעבד. כל קבוצה יודעת מי מפירי הסדר הסדרתיים אצלה ולדעתי הקבוצות צריכות לעשות כל שהן יכולות, בשיתוף הגורמים הרלוונטים - כדי למנוע מאותם מפירי סדר סדרתיים להיכנס למגרשים".

גם היועץ המשפטי של ההתאחדות, עו"ד אפרים ברק, לא מתעלף בעקבות תפיסת העבריינים: "לא משנה בכלל אם מדובר באוהד שנכנס וניסה להכות שחקן ותפסו אותו, לעומת קבוצה של אוהדים שלא תפסו (במצלמות האבטחה - ר.ע). אלה מקרים שלא תפסו כי לא התאמצו לתפוס. בכל פעם שהיה אירוע של אלימות, אם היו מתאמצים - היו תופסים. מישהו תפס את אלה שזרקו חפצים מהיציע?"

מאירי נותן את ההצעה שלו: "צריך להחליט על מקרים בהם אפשר לסייג את האחריות השילוחית והדרבי היה מקרה מובהק. מדובר בחמישה עבריינים, אחד מהפועל וארבעה ממכבי, שנתפסו וכאשר נשאלת השאלה מה התכלית של הסעיף הדן באחריות שילוחית, התשובה לכך נמצאת בשני נימוקים: 1. הרתעה של האוהדים. בדרבי הושגה הרתעה על-ידי הענישה הפרטנית, ויתרה מזאת קיים חשש שהענישה שניתנה בסופו של דבר עלולה לעודד מתפרעים שירצו להביא להורדת נקודות נוספת; 2. הרצון לגרום לקבוצות להתאמץ על מנת למגר אלימות וגזענות. הוכח כי מכבי ת"א משקיעה משאבים חסרי תקדים במיגור האלימות וראה את ההחלטה אתמול בעניין הרחקתם של אוהדים שנתפסו על ידי מכבי ת"א מקללים את מהראן ראדי באימון. במקרה שבו תופסים את העבריינים הספציפיים, זה לא מקרה שצריך להחיל עליו אחריות שילוחית".

בעניין הזה רשף מסכים: "אסור לבטל באופן גורף את האחריות השילוחית, אבל יש מקום לבחון את סיוגה בתנאים מסוימים. אני מסכים עם הקביעה שצריך לקנות את זה בחקיקה ולא בהחלטה שיפוטית. אסור לבטל את האחריות השילוחית מהטעם של הפגיעה בעיקרון השוויון לעומת ליגות אחרות, למשל ליגות נמוכות".

***

אז רגע, התקשורת כבר שנים תוקפת את ביה"ד המשמעתי על העונשים הארכאיים שהוא נותן. יש ביקורת חריפה כלפי עונשי הרדיוס והקנסות הכבדים, אבל ביה"ד פועל על-פי תקנון המשמעת. מי אמור לשנות את התקנון הזה? עו"ד אפרים ברק, שטוען במשך שנים כי יש לסייג את האחריות השילוחית - בעצם יושב עכשיו ופועל במסגרת אותו תקנון. הדברים שלו מדגישים את אסופת האינטרסים שמתערבבת בכדורגל הישראלי: "אומר בית הדין בצדק מוחלט: זה לא אנחנו שנשנה, זה עניין שההתאחדות צריכה להחליט בתיאום עם הגופים הבינלאומיים. ההתאחדות היא יציר חבריה. נושא האחריות השילוחית לא מעניין את הקבוצות שלנו, כי עובדה שלא שינו את התקנון עד היום. בכל פעם שקבוצה אחת עומדת לדין בעניין של אחריות שילוחית, אז באותו רגע האחריות השילוחית כואבת לה. מה היה מיוחד במקרה הזה? שבאופן די נדיר, לשתי הקבוצות המתמודדות, קם אינטרס משותף לטעון כנגד האחריות השילוחית. בדרך כלל הקבוצה השנייה לא תתערב, כי זה נוח לה. אם יורידו נקודות לקבוצות אחרות, הן ייהנו. לאורך השנים את הקבוצות לא עניין לשנות את הנושא ולטפל בו.

"אם הסוגיה עקרונית, היא עקרונית תמיד ולא רק כשהיא נוגעת לך ואתה נפגע ממנה. אני זוכר את הימים שאני הייתי מופיע בפני בית הדין כעורך הדין של מכבי ת"א או הפועל ת"א והייתי מבקש הקלה או התחשבות בנושא האחריות השילוחית, היו אומרים לי הדיינים ובעיקר שאול אלוני המנוח: 'אפרים, מה אתה רוצה ממני? זה אתם, ההתאחדות, תשנו את התקנון'. הפעם, הסוגיה הזו עלתה במלוא עוצמתה כי נוצרה סיטואציה. היה ניתן לזהות אוהדים אלימים והם היו על הדשא. אבל מעבר לעניין הזה, הסיטואציה הזו לא שונה מעשרות או מאות סיטואציות שההתאחדות חוותה בעשרות השנים האחרונות".

במילים אחרות, אם רוצים לשנות את עיקרון האחריות השילוחית צריך לשנות את התקנון. מי שמשנה את תקנון ההתאחדות הן רק הקבוצות עצמן - מליגת על ועד ליגה ג' - בהצבעה באסיפה הכללית בהתאחדות לכדורגל. האם הקבוצות הקטנות, חסרות הקהל - המבנה הנפוץ של הרוב הגדול של הקבוצות המרכיבות את הליגות בישראל - יצביעו לטובת הקבוצות מרובות האוהדים, שסובלות כלכלית וספורטיבית מעיקרון האחריות השילוחית?

עוד כתבות

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את מינוי השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום (ד') את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב־שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: איל יצהר

ד"ר יפעת בן חי שגב עוזבת את חדשות 13, אך הפלונטר עדיין לא הותר

דירקטוריון חדשות 13 מתנהל זה זמן רב ללא יכולת הכרעה, בשל דד לוק שיצרו שניים מחבריה ● ההתפטרות העכשווית עשויה לפתור זאת, ולהוביל למינוי מנכ"לית קבועה

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

בתגובה לתקרית ברפיח: חיל האוויר תקף בדרום רצועת עזה

ארבעה לוחמים נפצעו בהיתקלות ברפיח, אחד מהם במצב קשה; צה"ל תקף מפקד שטח בחטיבת רפיח בתגובה ● החל הליך הזיהוי של החטוף החלל במכון לרפואה משפטית ● מעבר רפיח ייפתח בימים הקרובים ליציאת תושבים בלבד מרצועת עזה למצרים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● עדכונים שוטפים

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הפערים, המחלוקות וצעדי ההתייעלות: הצעת התקציב ל־2026 עולה לאישור הממשלה

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות ומצפה להורדת ריבית; מיקרוסופט איבדה גובה

הנאסד"ק עלה בכ-0.2%, הדאו ג'ונס התחזק בכ-0.9% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית מיקרוסופט ירדה בכ-2.5%, בעקבות דיווח על כך שקיצצה את מכסות המכירה שלה לתוכנות AI ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין נסחר ביותר מ-93 אלף דולר

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

אנשי קרן פיטנגו / צילום: יח''צ-יורם רשף

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודיות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם