גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אחריות שילוחית" של קבוצות כדורגל; איך טרם עבר זמנה?

בעקבות אירועי הדרבי, יועמ"ש ההתאחדות אפרים ברק, התובע ניר רשף ומורן מאירי (מכבי ת"א) מנסים לגבש מסקנה: האם נדרשת כאן רפורמה?

בית הדין העליון החליט השבוע להקל במעט על מכבי ת"א והפועל ת"א בעקבות אירועי הדרבי אבל הותיר אחריו, גם אחרי ההמתקה - עונש כבד במיוחד על אחריותם השילוחית לפיצוצו (הפחתת נקודה לכל אחת בפועל ושלושה משחקי רדיוס). זאת חרף העובדה שכרגיל - הקבוצות עמדו בכל דרישות האבטחה המשטרתיות. המדהים הוא שבית הדין העליון, או מנסח ההחלטה, הדיין מיגל דויטש - הסתייג בעצמו מהעיקרון לפיו צריכה בכלל להיות אחריות שילוחית גורפת לקבוצות על מקרים שבהם התפרעו פרטים, נתפסו, והובאו לדין פלילי/משמעתי. באותה נשימה כתב דויטש כי אין זה מתפקידו של ביה"ד העליון לחרוג מהתקנון עליו הוא אמור להגן.

כתב דויטש: "נראה כי בכל מקרה, עדיף כי ריכוך העיקרון בדבר אחריות שילוחית, אם יימצא כי ראוי לעשותו, יתבצע בדרך 'חקיקתית' (תקנונית) ולא בדרך שיפוטית, תוך שההתאחדות לכדורגל מקיימת דיון סדור בסוגיה זו, בתיאום עם ההתאחדויות הבינלאומיות".

***

כל מי שדיברנו איתו לצורך הכתבה, בכלל זה פרקליטי הקבוצות "הנפגעות" מהדרבי - לא חושב כי יש צורך לבטל לחלוטין את עיקרון האחריות השילוחית, גם אם מועדונים יעשו מאמצים כבירים למגר תופעות אלימות. אבל הדיעות בעניין רחבות.

טוען עו"ד מורן מאירי, יועצה המשפטי של מכבי ת"א, שספגה גם הפסד טכני (0-0 ללא נק' הוא הפסד טכני לשתי הקבוצות) וגם איבדה נקודה במרוץ לאליפות שלישית ברציפות: "אם יש קבוצה גדולה של אוהדים שקשה לזהות את כולם - יש מקום להפעיל אחריות שילוחית. זה לא המקרה של הדרבי. כל מקרה צריך לבחון לפי נסיבותיו. למשל, האם מכבי עשתה הכל כדי למגר אלימות וגזענות? אז למה להמשיך ולהטיל את הענישה הזו?"

אמירה כזו מקוממת את תובע ההתאחדות, עו"ד ניר רשף, שגם כך צריך לפעול באמצעות תקנון משמעת שלא תמיד עונה בקנה אחד עם השקפת עולמו בתור עיתונאי ספורט לשעבר ואוהד כדורגל - אבל עניין ה"מאמצים" לא נוח לו: "לא לכל אחד יש את התקציב של מכבי ת"א. לא הכל הם עושים, כי לעשות את הכל מבחינתי זה לא בדיעבד. כל קבוצה יודעת מי מפירי הסדר הסדרתיים אצלה ולדעתי הקבוצות צריכות לעשות כל שהן יכולות, בשיתוף הגורמים הרלוונטים - כדי למנוע מאותם מפירי סדר סדרתיים להיכנס למגרשים".

גם היועץ המשפטי של ההתאחדות, עו"ד אפרים ברק, לא מתעלף בעקבות תפיסת העבריינים: "לא משנה בכלל אם מדובר באוהד שנכנס וניסה להכות שחקן ותפסו אותו, לעומת קבוצה של אוהדים שלא תפסו (במצלמות האבטחה - ר.ע). אלה מקרים שלא תפסו כי לא התאמצו לתפוס. בכל פעם שהיה אירוע של אלימות, אם היו מתאמצים - היו תופסים. מישהו תפס את אלה שזרקו חפצים מהיציע?"

מאירי נותן את ההצעה שלו: "צריך להחליט על מקרים בהם אפשר לסייג את האחריות השילוחית והדרבי היה מקרה מובהק. מדובר בחמישה עבריינים, אחד מהפועל וארבעה ממכבי, שנתפסו וכאשר נשאלת השאלה מה התכלית של הסעיף הדן באחריות שילוחית, התשובה לכך נמצאת בשני נימוקים: 1. הרתעה של האוהדים. בדרבי הושגה הרתעה על-ידי הענישה הפרטנית, ויתרה מזאת קיים חשש שהענישה שניתנה בסופו של דבר עלולה לעודד מתפרעים שירצו להביא להורדת נקודות נוספת; 2. הרצון לגרום לקבוצות להתאמץ על מנת למגר אלימות וגזענות. הוכח כי מכבי ת"א משקיעה משאבים חסרי תקדים במיגור האלימות וראה את ההחלטה אתמול בעניין הרחקתם של אוהדים שנתפסו על ידי מכבי ת"א מקללים את מהראן ראדי באימון. במקרה שבו תופסים את העבריינים הספציפיים, זה לא מקרה שצריך להחיל עליו אחריות שילוחית".

בעניין הזה רשף מסכים: "אסור לבטל באופן גורף את האחריות השילוחית, אבל יש מקום לבחון את סיוגה בתנאים מסוימים. אני מסכים עם הקביעה שצריך לקנות את זה בחקיקה ולא בהחלטה שיפוטית. אסור לבטל את האחריות השילוחית מהטעם של הפגיעה בעיקרון השוויון לעומת ליגות אחרות, למשל ליגות נמוכות".

***

אז רגע, התקשורת כבר שנים תוקפת את ביה"ד המשמעתי על העונשים הארכאיים שהוא נותן. יש ביקורת חריפה כלפי עונשי הרדיוס והקנסות הכבדים, אבל ביה"ד פועל על-פי תקנון המשמעת. מי אמור לשנות את התקנון הזה? עו"ד אפרים ברק, שטוען במשך שנים כי יש לסייג את האחריות השילוחית - בעצם יושב עכשיו ופועל במסגרת אותו תקנון. הדברים שלו מדגישים את אסופת האינטרסים שמתערבבת בכדורגל הישראלי: "אומר בית הדין בצדק מוחלט: זה לא אנחנו שנשנה, זה עניין שההתאחדות צריכה להחליט בתיאום עם הגופים הבינלאומיים. ההתאחדות היא יציר חבריה. נושא האחריות השילוחית לא מעניין את הקבוצות שלנו, כי עובדה שלא שינו את התקנון עד היום. בכל פעם שקבוצה אחת עומדת לדין בעניין של אחריות שילוחית, אז באותו רגע האחריות השילוחית כואבת לה. מה היה מיוחד במקרה הזה? שבאופן די נדיר, לשתי הקבוצות המתמודדות, קם אינטרס משותף לטעון כנגד האחריות השילוחית. בדרך כלל הקבוצה השנייה לא תתערב, כי זה נוח לה. אם יורידו נקודות לקבוצות אחרות, הן ייהנו. לאורך השנים את הקבוצות לא עניין לשנות את הנושא ולטפל בו.

"אם הסוגיה עקרונית, היא עקרונית תמיד ולא רק כשהיא נוגעת לך ואתה נפגע ממנה. אני זוכר את הימים שאני הייתי מופיע בפני בית הדין כעורך הדין של מכבי ת"א או הפועל ת"א והייתי מבקש הקלה או התחשבות בנושא האחריות השילוחית, היו אומרים לי הדיינים ובעיקר שאול אלוני המנוח: 'אפרים, מה אתה רוצה ממני? זה אתם, ההתאחדות, תשנו את התקנון'. הפעם, הסוגיה הזו עלתה במלוא עוצמתה כי נוצרה סיטואציה. היה ניתן לזהות אוהדים אלימים והם היו על הדשא. אבל מעבר לעניין הזה, הסיטואציה הזו לא שונה מעשרות או מאות סיטואציות שההתאחדות חוותה בעשרות השנים האחרונות".

במילים אחרות, אם רוצים לשנות את עיקרון האחריות השילוחית צריך לשנות את התקנון. מי שמשנה את תקנון ההתאחדות הן רק הקבוצות עצמן - מליגת על ועד ליגה ג' - בהצבעה באסיפה הכללית בהתאחדות לכדורגל. האם הקבוצות הקטנות, חסרות הקהל - המבנה הנפוץ של הרוב הגדול של הקבוצות המרכיבות את הליגות בישראל - יצביעו לטובת הקבוצות מרובות האוהדים, שסובלות כלכלית וספורטיבית מעיקרון האחריות השילוחית?

עוד כתבות

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל פוקס / צילום: ההסתדרות

הסמנכ"ל החדש בחברת הבת של פוקס: הבן של ויזל

איתי ויזל ימונה לסמנכ"ל מכירות בחברת הבת איתי ברנדס ● בתחילת 2025 עוד עמד שכרו על כ-13 אלף שקל ובשנת 2028 הוא צפוי לעמוד על כ-28 אלף שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

המספרים הסופיים הגיעו: מה עשו החסכונות שלכם ב-2025?

כלל ומנורה מבטחים חולקות ביניהן את המקומות הראשון והשני במסלולים הכלליים והמנייתיים, עם תשואה שנתית של יותר מ-16% כל אחת בכללי וכמעט 28% במנייתי ● התשואה לחוסכים בשנת 2025 היא הטובה ביותר מאז שנת 2009 ● בתחתית נמצאים אלטשולר שחם וילין לפידות, כשבדצמבר אלטשולר שחם כמעט לא הניב תשואה לחוסכים

צילומים: AP/Jacquelyn Martin, Denes Erdos, רויטרס

סקר ענק קובע: זו המדינה שמחליפה את ארה"ב כמעצמה העולמית

סקר בקרב 21 מדינות מלמד כי סין בדרך להפוך למעצמה החזקה בעולם בגלל המדיניות של טראמפ ● נשיא דרום קוריאה לשעבר עשוי לעמוד בפני גזר דין מוות ● והמנהיג הוותיק ביותר באיחוד האירופי שעשוי לחטוף מכה בבחירות הקרובות ● זום גלובלי, מדור חדש 

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

כרטיס אשראי מיוחד לקריית שמונה: האוצר הודיע על מענקים חודשיים לתושבי העיר

על פי הודעת משרד האוצר, תושבי קריית שמונה יקבלו מענק חודשי בסך 1,000 שקל עד 2,500 שקל, שניתן יהיה לממש רק בעסקים בעיר ● התקציב לתוכנית צפוי להגיע מתוך התוכנית לשיקום הצפון, שתוקצבה במקור ב-15 מיליארד שקל ונוצלו מתוכה עד כה כ-9 מיליארד שקל

סניף של בנק איינדה בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

כך קריסת בנק החלה את תהליך ההתרסקות של המשטר באיראן

הלוואות מרובות למקורבי המשטר הפילו את בנק איינדה, והאיצו משבר פיננסי ארוך טווח ● הכישלון, מעריכים מומחים, הפך גם לסמל וגם לגורם שהאיץ את ההתפוררות הכלכלית של הרפובליקה האסלאמית - שבסופו של דבר הביאה למחאות ענק ברחבי איראן

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

ההזמנות מ-iHerb גדלו / צילום: Shutterstock

הפטור של סמוטריץ' עובד: הישראלים הגדילו את הרכישות מהאתרים הבינ"ל

מספר ההזמנות באתרים כמו iHerb, אמזון ונקסט עלה בדצמבר בעקבות הגדלת הפטור ממע"מ, אך סך ההזמנות ירד ב-18% לעומת החודש הקודם ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

בהיקף כולל של כ-95 מיליון שקל: אבו פמילי מגורים השלימה שתי עסקאות

חברת ההשכרה לטווח ארוך הודיעה על השלמת שתי עסקאות ברחובות ובקריית אתא ●  תוכנית ההתחדשות העירונית בגבעתיים מגיעה לישורת מכרעת ● בחיפה ידונו בשבוע הבא בהתנגדויות הרבות להרחבת שכונת סביוני דניה ● וחברת כמאי הישראלית, שעוזרת לחברות בנייה באמצעות סוכן AI, גייסה מיליון דולר ● חדשות השבוע בנדל"ן

צ'לסה רנגר והתמונה המג'ונרטת שלה. רשמה עלייה של 914% בחשיפות / צילום: צילום מסך לינקדאין

זינוק של 700% בטראפיק: המהלך שעשו נשים שלא מצאו עבודה בלינקדאין

טרנד מתפשט בלינקדאין הציג תופעה מדאיגה: נשים ששינו את המגדר בפרופיל דיווחו על זינוק של עד 700% בטראפיק ● ברשת החברתית דוחים את הטענות להטיה של האלגוריתם, ומומחיות בתחום טוענות כי מדובר בלא יותר ממראה לאפליה של החברה ● האם הפתרון הוא לאמץ את המשחק הגברי או דווקא לשחות נגד הזרם?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

אחרי זינוק של 6,630%: בעל השליטה בארית מוכר מניות בכ-400 מיליון שקל. מי הרוכשים?

צבי לוי מנצל את הזינוק העצום במניית החברה ומוכר 7% ממניות החברה • המכירה מתבצעת בהנחה של 8% על מחיר המניה ● לגלובס נודע כי הרוכשים הם משקיעים זרים גדולים, חברות הביטוח מנורה מבטחים והפניקס ובית ההשקעות מור

''אין ודאות שנפילת המשטר תביא לאיראן טובה יותר''. כרזה עם תמונת חמינאי בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

ההערכה בישראל: טראמפ עדיין לא קיבל את ההחלטה על תקיפה באיראן

דיווח: ראש הממשלה ביקש לדחות את התקיפה באיראן - הסיבה: חוסר מוכנות ● בכירים אמריקאים: הנשיא דחה בשלב זה את ההחלטה על התקיפה באיראן, אך היא עדיין על השולחן ● הניו יורק טיימס: "בפנטגון נערכים להחזיר את הכוחות שפונו מבסיסים באזור" ● שר החוץ של טורקיה: אנקרה אינה מקבלת אפשרות של שימוש בכוח נגד איראן ● שר החוץ של איראן: "אין כוונה לתלות אנשים" ● עדכונים שוטפים

גם זה קרה פה / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות, איל יצהר

שמחון מציג: עוד תוכניות להרעפת מזומנים על הציבור

בכנסת אי אפשר לסיים משפט ● מה אומר המדד שאוהבים לסקר ● ומה עקום בתוכנית המשכנתאות החדשה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase

המשטר האיראני ניתק 90 מיליון איש מהרשת. אז איך התוצאה שקיבל הייתה הפוכה לגמרי?

בניסיון לחנוק את המחאה, המשטר האיראני ניתק כ־90 מיליון איש מהרשת, אך התוצאה הפוכה מהצפוי ● בעזרת עשרות אלפי טרמינלים של סטארלינק שהוברחו למדינה, שימוש ב־VPN ושירותים מוצפנים, המפגינים מצליחים לעקוף את ההחשכה ולהציף את העולם בתיעודים מהשטח

רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו

46 שנים אחרי שאיבדה את השלטון, שושלת פהלווי מנסה לחזור להנהיג את איראן ● יורש העצר נפגש עם ויטקוף, מבטיח הכרה בישראל ומביע נכונות לוותר על הגרעין ● אבל המומחים מזהירים: הדרך שלו לתפוס את המושכות תהיה לא פשוטה

אילן ישועה / צילום: יונתן בלום

בגיל 69 הוא עושה אקזיט של 1.3 מיליארד שקל: הדרך של אילן ישועה מוואלה לענקית הסייבר

מכירת סראפיק תמורת כ־420 מיליון דולר לענקית האמריקאית קראודסטרייק מציבה את מנכ"ל וואלה לשעבר בלב עולם הסייבר הישראלי ● החברה הוקמה בעיצומה של בפרשת בזק-וואלה (תיק 4000) והציעה "רובד אבטחה" לדפדפנים ● האקזיט של סראפיק - והאיש שמאחוריה

האמנם מחירי הדירות שבו לעלות? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הלמ"ס שוב עוזרת לקבלנים לשנות את הסנטימנט בשוק הדיור

מספיק נתון אחד של הלמ"ס שמסמן עלייה חודשית במחירי הדירות, לצד מבצעי מימון יצירתיים ורוכשים שתמיד חוששים לפספס – כדי להחזיר לשוק תחושה של תפנית גם כשבמציאות הביקוש עוד חלש וההיצע בשיא ● הבעיה: מדובר בנבואה שדי בקלות גם מגשימה את עצמה

מטוס לופטהנזה / צילום: יח''צ

מחשש להסלמה: לופטהנזה החלה לבטל טיסות לישראל

קבוצת לופטהנזה הודיעה על המשך פעילותה בארץ במתכונת של טיסות יום בלבד, על רקע צפי מתחזק להסלמה ביטחונית - זאת כדי לאפשר לצוותי האוויר לשוב למדינות המוצא ללא לינה בישראל ● הניסיון מהמלחמה מראה: כאשר קבוצת לופטהנזה מחליטה לצמצם פעילות בארץ, חברות תעופה אירופיות נוטות ללכת בעקבותיה

הובלת דשנים, כיל חיפה / צילום: יח''צ כיל

יצואני הדשנים חוששים: עד כמה אירופה תכיר במס הפחמן הישראלי?

ישראל הקדימה וקבעה מס פחמן לקראת כניסתו לתוקף של מס חדש שיחול על סחורות מיובאות באירופה לפי הפליטות שנוצרו בייצורן ● אך האיחוד טרם הכריע אם יכיר במס המקומי, ויצואני הדשנים עלולים לשלם פעמיים

בין הסכסוך עם הפד לרוחות מלחמה מול איראן: תיק ההשקעות בעידן טראמפ 2.0

בימים האחרונים קידם נשיא ארה"ב בתזזיתיות מהלכים חריגים מול הפד ובשוקי האשראי, הדיור והנפט ● לכל אלו השפעה על אופק ההשקעה בדולר, בחברות פיננסים ואנרגיה, ביחס לאינפלציה ולאג"ח ממשלת ארה"ב ● איך כל זה צפוי להתבטא בניהול התיק ב–2026

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים / אילוסטרציה: Shutterstock

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים: 4 טריליון שקל

בכך הוכפלו כספי החוסכים בפנסיה ובגמל בתוך פחות מ-7 שנים ● החזרה הביתה: היקף החשיפה של המוסדיים לחו"ל ירד ל-22.6%, לאחר שכבר עמד על כמעט 27%