גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אחריות שילוחית" של קבוצות כדורגל; איך טרם עבר זמנה?

בעקבות אירועי הדרבי, יועמ"ש ההתאחדות אפרים ברק, התובע ניר רשף ומורן מאירי (מכבי ת"א) מנסים לגבש מסקנה: האם נדרשת כאן רפורמה?

בית הדין העליון החליט השבוע להקל במעט על מכבי ת"א והפועל ת"א בעקבות אירועי הדרבי אבל הותיר אחריו, גם אחרי ההמתקה - עונש כבד במיוחד על אחריותם השילוחית לפיצוצו (הפחתת נקודה לכל אחת בפועל ושלושה משחקי רדיוס). זאת חרף העובדה שכרגיל - הקבוצות עמדו בכל דרישות האבטחה המשטרתיות. המדהים הוא שבית הדין העליון, או מנסח ההחלטה, הדיין מיגל דויטש - הסתייג בעצמו מהעיקרון לפיו צריכה בכלל להיות אחריות שילוחית גורפת לקבוצות על מקרים שבהם התפרעו פרטים, נתפסו, והובאו לדין פלילי/משמעתי. באותה נשימה כתב דויטש כי אין זה מתפקידו של ביה"ד העליון לחרוג מהתקנון עליו הוא אמור להגן.

כתב דויטש: "נראה כי בכל מקרה, עדיף כי ריכוך העיקרון בדבר אחריות שילוחית, אם יימצא כי ראוי לעשותו, יתבצע בדרך 'חקיקתית' (תקנונית) ולא בדרך שיפוטית, תוך שההתאחדות לכדורגל מקיימת דיון סדור בסוגיה זו, בתיאום עם ההתאחדויות הבינלאומיות".

***

כל מי שדיברנו איתו לצורך הכתבה, בכלל זה פרקליטי הקבוצות "הנפגעות" מהדרבי - לא חושב כי יש צורך לבטל לחלוטין את עיקרון האחריות השילוחית, גם אם מועדונים יעשו מאמצים כבירים למגר תופעות אלימות. אבל הדיעות בעניין רחבות.

טוען עו"ד מורן מאירי, יועצה המשפטי של מכבי ת"א, שספגה גם הפסד טכני (0-0 ללא נק' הוא הפסד טכני לשתי הקבוצות) וגם איבדה נקודה במרוץ לאליפות שלישית ברציפות: "אם יש קבוצה גדולה של אוהדים שקשה לזהות את כולם - יש מקום להפעיל אחריות שילוחית. זה לא המקרה של הדרבי. כל מקרה צריך לבחון לפי נסיבותיו. למשל, האם מכבי עשתה הכל כדי למגר אלימות וגזענות? אז למה להמשיך ולהטיל את הענישה הזו?"

אמירה כזו מקוממת את תובע ההתאחדות, עו"ד ניר רשף, שגם כך צריך לפעול באמצעות תקנון משמעת שלא תמיד עונה בקנה אחד עם השקפת עולמו בתור עיתונאי ספורט לשעבר ואוהד כדורגל - אבל עניין ה"מאמצים" לא נוח לו: "לא לכל אחד יש את התקציב של מכבי ת"א. לא הכל הם עושים, כי לעשות את הכל מבחינתי זה לא בדיעבד. כל קבוצה יודעת מי מפירי הסדר הסדרתיים אצלה ולדעתי הקבוצות צריכות לעשות כל שהן יכולות, בשיתוף הגורמים הרלוונטים - כדי למנוע מאותם מפירי סדר סדרתיים להיכנס למגרשים".

גם היועץ המשפטי של ההתאחדות, עו"ד אפרים ברק, לא מתעלף בעקבות תפיסת העבריינים: "לא משנה בכלל אם מדובר באוהד שנכנס וניסה להכות שחקן ותפסו אותו, לעומת קבוצה של אוהדים שלא תפסו (במצלמות האבטחה - ר.ע). אלה מקרים שלא תפסו כי לא התאמצו לתפוס. בכל פעם שהיה אירוע של אלימות, אם היו מתאמצים - היו תופסים. מישהו תפס את אלה שזרקו חפצים מהיציע?"

מאירי נותן את ההצעה שלו: "צריך להחליט על מקרים בהם אפשר לסייג את האחריות השילוחית והדרבי היה מקרה מובהק. מדובר בחמישה עבריינים, אחד מהפועל וארבעה ממכבי, שנתפסו וכאשר נשאלת השאלה מה התכלית של הסעיף הדן באחריות שילוחית, התשובה לכך נמצאת בשני נימוקים: 1. הרתעה של האוהדים. בדרבי הושגה הרתעה על-ידי הענישה הפרטנית, ויתרה מזאת קיים חשש שהענישה שניתנה בסופו של דבר עלולה לעודד מתפרעים שירצו להביא להורדת נקודות נוספת; 2. הרצון לגרום לקבוצות להתאמץ על מנת למגר אלימות וגזענות. הוכח כי מכבי ת"א משקיעה משאבים חסרי תקדים במיגור האלימות וראה את ההחלטה אתמול בעניין הרחקתם של אוהדים שנתפסו על ידי מכבי ת"א מקללים את מהראן ראדי באימון. במקרה שבו תופסים את העבריינים הספציפיים, זה לא מקרה שצריך להחיל עליו אחריות שילוחית".

בעניין הזה רשף מסכים: "אסור לבטל באופן גורף את האחריות השילוחית, אבל יש מקום לבחון את סיוגה בתנאים מסוימים. אני מסכים עם הקביעה שצריך לקנות את זה בחקיקה ולא בהחלטה שיפוטית. אסור לבטל את האחריות השילוחית מהטעם של הפגיעה בעיקרון השוויון לעומת ליגות אחרות, למשל ליגות נמוכות".

***

אז רגע, התקשורת כבר שנים תוקפת את ביה"ד המשמעתי על העונשים הארכאיים שהוא נותן. יש ביקורת חריפה כלפי עונשי הרדיוס והקנסות הכבדים, אבל ביה"ד פועל על-פי תקנון המשמעת. מי אמור לשנות את התקנון הזה? עו"ד אפרים ברק, שטוען במשך שנים כי יש לסייג את האחריות השילוחית - בעצם יושב עכשיו ופועל במסגרת אותו תקנון. הדברים שלו מדגישים את אסופת האינטרסים שמתערבבת בכדורגל הישראלי: "אומר בית הדין בצדק מוחלט: זה לא אנחנו שנשנה, זה עניין שההתאחדות צריכה להחליט בתיאום עם הגופים הבינלאומיים. ההתאחדות היא יציר חבריה. נושא האחריות השילוחית לא מעניין את הקבוצות שלנו, כי עובדה שלא שינו את התקנון עד היום. בכל פעם שקבוצה אחת עומדת לדין בעניין של אחריות שילוחית, אז באותו רגע האחריות השילוחית כואבת לה. מה היה מיוחד במקרה הזה? שבאופן די נדיר, לשתי הקבוצות המתמודדות, קם אינטרס משותף לטעון כנגד האחריות השילוחית. בדרך כלל הקבוצה השנייה לא תתערב, כי זה נוח לה. אם יורידו נקודות לקבוצות אחרות, הן ייהנו. לאורך השנים את הקבוצות לא עניין לשנות את הנושא ולטפל בו.

"אם הסוגיה עקרונית, היא עקרונית תמיד ולא רק כשהיא נוגעת לך ואתה נפגע ממנה. אני זוכר את הימים שאני הייתי מופיע בפני בית הדין כעורך הדין של מכבי ת"א או הפועל ת"א והייתי מבקש הקלה או התחשבות בנושא האחריות השילוחית, היו אומרים לי הדיינים ובעיקר שאול אלוני המנוח: 'אפרים, מה אתה רוצה ממני? זה אתם, ההתאחדות, תשנו את התקנון'. הפעם, הסוגיה הזו עלתה במלוא עוצמתה כי נוצרה סיטואציה. היה ניתן לזהות אוהדים אלימים והם היו על הדשא. אבל מעבר לעניין הזה, הסיטואציה הזו לא שונה מעשרות או מאות סיטואציות שההתאחדות חוותה בעשרות השנים האחרונות".

במילים אחרות, אם רוצים לשנות את עיקרון האחריות השילוחית צריך לשנות את התקנון. מי שמשנה את תקנון ההתאחדות הן רק הקבוצות עצמן - מליגת על ועד ליגה ג' - בהצבעה באסיפה הכללית בהתאחדות לכדורגל. האם הקבוצות הקטנות, חסרות הקהל - המבנה הנפוץ של הרוב הגדול של הקבוצות המרכיבות את הליגות בישראל - יצביעו לטובת הקבוצות מרובות האוהדים, שסובלות כלכלית וספורטיבית מעיקרון האחריות השילוחית?

עוד כתבות

סם סמית' (רקסהאם) חוגג לאחר שהבקיע גול מול קבוצת צ'רלטון אתלטיק / צילום: ap, Jon Super

התייקרות חבילות הספורט של צ'רלטון מגיעה גם ל-yes

yes מצטרפת להוט ולפרטנר שהעלו אף הן את מחירי חבילות הספורט של צ'רלטון, וגובה את הסכום הגבוה ביותר לחבילה זו – כ-100 שקל בחודש

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מניות הבנייה נפלו, הביטחוניות זינקו במעל 3%

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3% ● נקסט ויז'ן זינקה במעל 7%, לאחר שהודיעה כי קיבלה הזמנה של כ-60 מיליון דולר ● דלק ישראל בדרך להשתלט על הוט מובייל ● מנכ"לית הולמס פלייס תרכוש ממור מניות ב-51 מיליון שקל ● ניגוד עניינים? טראמפ רכש אג"ח של נטפליקס ווורנר ברדרס ● ה"מופלאה" שתזנק ב-30% ועוד שתיים: בכירי האנליסטים ממליצים על שלוש מניות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט בשל "יום מרטין לותר קינג"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מצוקת דיור? מספר יחידות הדיור בישראל עולה על מספר משקי הבית

על אף שמלאי הדירות חצה את רף ה־3 מיליון ועקף את מספר משקי הבית, כשל תכנוני מעמיק את משבר הדיור ● שלוש נקודות על שוק הנדל"ן בישראל, בעקבות נתוני למ"ס חדשים לשנת 2025

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנבידיה, אמזון וטסלה נפלו בכ-4%

וול סטריט הגיבה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ: נאסד"ק ירד ב-2.4% ● אנבידיה איבדה כ-170 מיליארד דולר בשווי שוק ● הדולר ירד בחדות מול האירו ותשואות האג"ח מזנקות לשיא של כ-4 חודשים ●  תשואת האג"ח של יפן ל-40 שנה חצתה לראשונה את רף ה-4% לאחר ההכרזה על בחירות בזק

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

הנקודה ה־4,000: מדדי ת"א חוצים רף היסטורי. האם זו בשורה טובה?

בתוך ימים מדד ת"א 125 וגם מדד ת"א 90 שברו שיא עגול חדש כשהגיעו ל־4,000 נקודות, וגם מדד ת"א 35 נמצא במרחק נגיעה מהשיא הזה ● ההיסטוריה מלמדת שהזמן שלוקח לחצות 1,000 נקודות הולך ומתקצר עם השנים, אבל בדרך לשם על המשקיעים לחצות רף פסיכולוגי ולעתים גם משבר

הרטמכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

מכתב האזהרה החריג שהעביר הרמטכ"ל לנתניהו וכ"ץ

הקרמלין: טראמפ הזמין את פוטין להצטרף למועצת השלום של עזה ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בלבנון ● במערכת הביטחון מוטרדים משילוב קטאר וטורקיה בעזה: "אסור למדינת ישראל לעמוד מנגד" ● בכיר אמריקאי על התקיפה באיראן שבוטלה בשבוע שעבר: "זה לא היה פייק או הונאה, זה היה אירוע אמת" ● סמוטריץ': "להציב לחמאס אולטימטום קצרצר ולהסתער על עזה בכל הכוח" ● עדכונים שוטפים

רחפן בשירות צבאי / צילום: Shutterstock

דוח חדש חושף היקף הזמנות חריג מסטארט-אפים ביטחוניים

דוח סיכום שנת 2025 של מפא"ת חושף כי חברות צעירות בשלבים מוקדמים מרכזות כמחצית מהעסקאות, עם דגש על פלטפורמות אוטונומיות ● ההזמנות מלקוחות זרים הסתכמו בכ־300 מיליון שקל

ריקי בש / צילום: כפיר סיון

יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה: כך תבחרו את הסקטורים המנצחים לשנה החדשה

ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, מדגישה כי ב־2026 חשוב עוד יותר פיזור גלובלי ● היא ממעיטה בחשיבות הבחירות בישראל ובארה"ב להתנהגות השווקים בטווח הארוך, ומציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך ● ואילו סקטורים מצדיקים בחינה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גל"צ אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי

בייעוץ המשפטי קובעים כי החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל מחייבת חקיקה ראשית ● זאת, בייחוד בהקשר הרחב של מהלכים קואליציוניים נוספים שלדברי היועמ"שית מחלישים את התקשורת החופשית, ובשנת בחירות ● זאת ועוד, היועצת מפרטת שורה של פגמים שנפלו בעבודת הוועדה המייעצת לשר הביטחון לבחינת עתידה של התחנה

אילו הרגלים קטנים עושים הבדל בבריאות שלנו? / צילום: Shutterstock

במעבדה בבר אילן חוקרים מגלים איך תוכלו להאריך חיים עם שינוי אחד קטן

פרופ' יונתן רבינוביץ' הקים באוניברסיטה מכון מחקר לאריכות ימים ואיכות חיים, שמטרתו לבחון אילו שינויים בשגרת היומיום ישיגו את ההשפעה הכי גדולה על הבריאות לטווח ארוך ● למכון כבר יש תובנות ממחקרים הנוגעים לשתיית מים, שינה והליכה

בית חולים יוספטל, אילת / צילום: שלומי יוסף

המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת

בהחלטה חריגה המל"ג אישרה שתי תוכניות להקמת בית ספר לרפואה באילת: של אוניברסיטת בן גוריון ושל קבוצה פרטית בהובלת ד"ר משה כהן ובשיתוף אוניברסיטת דברצן מהונגריה ● בבן גוריון הודיעו: אם הם בפנים, אנחנו לא מעוניינים ● בשלב הראשון נקבע כי כהן יקים בית ספר קטן שבו ילמדו כ־30 סטודנטים, גם זרים, במסלול תלת שנתי

סנאה טאקאיצ'י, ראשת ממשלת יפן / צילום: ap, Eugene Hoshiko

תשואות האג"ח ביפן בשיא של כ-20 שנה ושרת האוצר מנסה להרגיע את המשקיעים

התשואה על אג״ח ממשלת יפן ל־40 שנה זינקה לשיא היסטורי, על רקע החשש שבחירות הבזק שזימנה ראש הממשלה יובילו להרחבה פיסקלית שתכביד על מצבה הפיננסי הרעוע גם כך של המדינה ● שרת האוצר: הממשלה מקפידה לשים דגש רב על קיימות פיסקלית בכל צעד שהיא נוקטת

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

כלי הטיס הבלתי מאויש של סטארלינג / צילום: קלע

בלי תלות בסינים: הסטארט-אפ הישראלי שיספק מערכת כטב"מים מארה"ב

חברת הדיפנס־טק הישראלית קלע חתמה על הסכם בלעדי, שבמסגרתו תטמיע במערכת שלה את הטכנולוגיה של הרחפן Pathfinder X של חברת סטארלינג האמריקאית ● המהלך נועד בין היתר לנתק את התלות בשרשרת אספקה לא מאובטחת ולהעניק לכוחות עצמאות מודיעינית

קניות ב-AI - התמונה נוצרה באמצעות ג'מיני

לא יודעים להחליט מה לקנות? זה הצ'אט שיפתור לכם את הבעיה

רכישת פריטים ישירות מתוך צ'אט בינה מלאכותית וחוויות תשלום חלקות, לצד גניבת זהויות עוד לפני ביצוע העסקה - אלה המגמות שיובילו את תחום התשלומים ב-2026, לפי דוח חדש של חברת Visa ● וגם: לראשונה, מחצית מכלל תשלומי הצרכנים בעולם לא יהיו במזומן

היום שאחרי נפילת חמינאי: כך תשתנה כלכלת המזה"ת בעידן החדש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם לגוף שינהל את עזה יש בכלל סיכוי להצליח, מה מתכנן נשיא ארה"ב למזרח התיכון בשנת 2026, ומה תהיה ההשפעה הכלכלית של נפילת המשטר האיראני • כותרות העיתונים בעולם

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס עקפה את הציפיות אך המניה יורדת במסחר המאוחר. אלו הסיבות

החברה דיווחה על הכנסות של 12.05 מיליארד דולר, ורווח של 0.56 דולר למניה, שני המספרים מעט מעל הצפי ● מספר המנויים צמח ב-8% ל-325 מיליון ● היום שינתה נטפליקס את הצעתה לרכישת וורנר ברדרס באופן התשלום, וכעת היא מציעה שכל הסכום ישולם במזומן, וזאת כדי לסגור את הדלת להצעת פרמאונט

צוות Deep33 / צילום: אוהד קב

100 מיליון דולר: גיוס ראשון לקרן הדיפ-טק הישראלית אמריקאית

קרן ההון סיכון Deep33 Ventures השלימה סגירה ראשונה של 100 מיליון דולר, ולפי חברי הקרן צפויה להגיע ליעד של 150 מיליון ברבעון הראשון של 2026 ● הקרן, שהוקמה לאחרונה בישראל ובארה"ב, תפעל ותתמקד בטכנולוגיות שמוגדרות קריטיות לתשתיות

הטבות מס / איור: Shutterstock

כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?

עפ"י פרק הטבות המס בדוח הכנסות המדינה ממסים שפרסם האוצר, הטבות המס לשנה החולפת עמדו על כ-94 מיליארד שקל ● הטבת המס הגדולה ביותר היא לפנסיה, השנייה היא נקודות הזיכוי להורים והשלישית בגודלה הייתה לקרנות ההשתלמות ● בדוח צוין כי היקף הטבות המס בישראל אינו חריג בהשוואה בינלאומית, אך יש הצדקה לצמצם את חלקן