ציפי לבני ובוז'י הרצוג / צילום: דוברות הכנסת
רשימה מאוחדת של הרצוג ולבני הופכת למפלגה הגדולה ביותר. על פי סקר מכון רפי סמית שנערך עבור "גלובס" לאחר ההחלטה להקדים את הבחירות, רשימה מאוחדת של העבודה בראשות יצחק (בוז'י) הרצוג, כשציפי לבני מוצבת כמספר שתיים, מקפיצה את מספר המנדטים של העבודה המאוחדת ל-24, והופכת אותה לגדולה יותר מהליכוד. עוד לא מדובר באיום על שלטונו של נתניהו, אבל החיבור הזה מצביע על הפוטנציאל של גוש אנטי-ביבי שמחפש להחליף את הטקסטים על איראן ודאעש בשתי מדינות לשני עמים ויש פרטנר.
חיבור של 15 מנדטים של העבודה יחד עם הבת של יצחק לבני מהאצ"ל, שלא עוברת את אחוז החסימה לבדה, יכול להביא לא רק לעלייה של 9 מנדטים, אלא גם לעלייה במוטיבציה להצביע בקרב בוחרי המרכז-שמאל, ולהביא לתוצאות מפתיעות בבחירות. להרצוג ולבני, שטסו לסוף השבוע לוושינגטון לכנס סבן, ודאי יהיה הרבה על מה לדבר בעודם מתחככים בשועי עולם, נהנים מהספות המפנקות במלון ואוכלים מהבופה העשיר. אם ייצא האיחוד הזה לפועל, הוא עשוי להוות גם איחוד מרגש בין לבני לשאול מופז (שזרק אותה מקדימה), שנמצא בימים אלו במגעים גם עם העבודה. המפלגה המאוחדת מרסקת את מה שעוד נשאר מיש עתיד ל-7 מנדטים, היא לוקחת ממרצ 2 מנדטים וגם בכחלון היא נוגסת במנדט. הבעיה של הרצוג ולבני היא שהם פוגעים רק בגוש המרכז-שמאל, ועוד לא מצליחים לייצר אלטרנטיבה שלטונית לליכוד.
אבל זו רק תחילת הדרך. ב-102 הימים שנותרו עד לבחירות אולי נראה חיבורים כאלו שיגדילו את השלם מסך חלקיו. שם המשחק בשלושת החודשים הקרובים הוא איחודים.
הציבור עדיין לא מבין למה התפרקה הממשלה בכלל. הסקר, שנערך לאחר הדרמה הפוליטית, לא מראה על תנודה כלשהי מהסקר הקודם לפני שבוע. אחרי שנתניהו אמר שהממשלה לא תפקדה ואין לו ברירה אלא ללכת לבוחר, אך לא הסביר למה לא פיטר את לפיד קודם לכן, ואחרי ששר האוצר המפוטר הטיח בו רפש ולא הצליח להסביר למה אם היה כל כך רע הוא נדבק לכיסא - לשניהם יש כנראה בעיה הסברתית. הציבור לא קונה לא את זה ולא את זה. הוא פשוט לא מגיב. הליכוד זוכה ל-23 מנדטים ויש עתיד ל-10.
בתוך שתי המפלגות כבר החל הבלגן. צמרת המפלגה של יש עתיד כבר החלה לפתוח את הפה נגד הרב והמייסד. רגע אחרי ששרי המפלגה התרגלו לנהג, למזכירות, לשררה, לכיבודים ולמנעמי השלטון, הם לא יכולים לדמיין את החזרה לחיים האמיתיים. חלקם ישלמו על זה ולא ישובצו ברשימה הבאה לכנסת.
מנגד, בליכוד נערכים לבלום לנתניהו את שיריון הכוכבים החברתיים שרצה להעביר כדי לרענן את הרשימה. מעבר לעובדה שהליכוד תמיד מתחיל בסקרים גבוה ובסוף מסיים ברצפה, לנתניהו ממתינים עוד הרבה מכשולים בדרך. יש לו את מני ממעון ראש הממשלה שבקרוב יספר סיפורים שעוד לא שמענו, וגם הגוש האנטי-ביבי ינהל נגדו קמפיין מר.
מי שיהנה מהטלת הרפש של נתניהו ולפיד הוא כחלון, שמצביעי יש עתיד בורחים אליו וכבר השבוע הוא עלה במנדט. הקדמת הבחירות תפסה אותו לא מוכן. למרות השמועות עוד אין לו רשימה סגורה.
כרוניקה של מוות ידוע מראש
ביביולוגים ותיקים לצד ביביולוגים אקטואליים בטוחים שמשהו השתבש השבוע בתוכנה של נתניהו. שום דבר בהיכרותם האישית עם ראש הממשלה לא הכין אותם לרגע שבו נתניהו יחליט ליזום מהלך, ועוד כל כך דרמטי. אחרי כל כך הרבה שנים שלא יזם, החליט או לקח אחריות, המהלך הגדול הראשון שנתניהו מוביל הוא הקדמת הבחירות, שעוד עלולות להותיר אותו כמו לוויתן על החוף.
יש מי שבטוח שנתניהו היה נתון למתקפת סייבר בתוך הלשכה, שבסביבתו החליפו לו את הדיסקט והביאו אותו להקריב את ראשו במקום לפעול על פי האינסטיקנט הביביסטי הבסיסי.
אף אחד לא הבין שממשלת נתניהו השלישית נפלה ביום שהוקמה. ההחלטה על הקדמת הבחירות התקבלה ביום השבעתה. נתניהו חתר תחת ממשלתו מיום שהציג אותה בפני הנשיא. שם התחיל לתקתק שעון העצר. איוש משרדי שרי יש עתיד והעומד בראשם לא היה מקרי. משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך והאוצר שניתנו להם נועדו לקבור אותם חיים רגע לאחר שנולדו. משרד הרווחה אולי מעורר רחמים, אבל לא מביא מנדטים; משרד הבריאות הוא מחלה שממנה רק רוצים לברוח. לנצח סל הבריאות יהיה יותר קטן מהתור לניתוח; מבחני המיצב לנצח יציירו את תלמידי ישראל כמקרה אבוד; ומשרד האוצר הוא מלכתחילה מבוי סתום. עוד לא נולד שר האוצר שביקש עוד קדנציה בתפקיד.
זו תורת נתניהו על רגל אחת: חיסול היריב, וההכרזה כי אין עוד מלבדו. כך הוא חיסל את אולמרט, את לבני, את ברק, ועכשיו את לפיד. את האחרון זה היה דווקא קל. פוליטיקה זה מקצוע, לא פיצוציה. נתניהו, אשף הפוליטיקה מול דגי הרקק חסרי הניסיון של לפיד זה לא כוחות בכלל. כריש מול סרדינים, אריה מול נמלה. את התרגיל הראשון עשה לו נתניהו כבר עם השבעת הכנסת כשלפיד הצעיר, האיש והג'ל, כוכב הטלוויזיה בעל הבלורית היפה והצעיר (כמו שהיה נתניהו ב-96) הושב סביב שולחן הממשלה במליאה בצד של האופוזיציה. לפיד, שהגיע עם תיק ג'יימס בונד של אבא שלו, היה מרוצה ונרגש. עד היום הוא לא הבין את התרגיל: יציע הצלמים והעיתונאים במליאה נמצא בדיוק מאחוריו. במשך שנה ושמונה חודשים הוא ישב כשגבו לתקשורת. נתניהו הכניס אותו לקורלס. הכל מחושב, הכל תוכנן מראש. בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, שום דבר לא אישי. זה פרסונלי.
מעט מאוד אנשים יהיו עצובים, אם בכלל, כששר האוצר יעזוב היום את משרדו. האיש ששאב הנאה מלהשפיל את פקידי האוצר בפומבי, שהפגין אפס ביחסי אנוש כלפי אלו שהיה אמור לגייס למען הכלכלה הישראלית, הרוויח ביושר את השמחה שבה מתקבלת עזיבתו את המשרד.
לפיד בטוח שהוא יודע הכל. שאם רק יגיד את המילה הנכונה, יחייך את החיוך הנכון, יטה את הצוואר בזווית המתאימה, כל הבעיות יפתרו והכל יסתדר. המימיקה, המניירות, השטיקים והמבטים למצלמה כמעט הצליחו להסית אתמול את מחשבת הצופה מהמסר שרצה להעביר בנאום המנותק שנשא. לפיד אולי לא נואם גדול, אבל לכתוב טקסטים ולהעביר את המסר הוא יודע. אפס במעשים, 100 בדיבורים. בדיקציה של מנחה טקסי יום הזיכרון התווה שר האוצר לשעבר את המסר לכל גוש האנטי-ביבי. האיש הכי מנותק מהבנת הפוליטיקה האשים את נתניהו בניתוק. אם עד אתמול אף אחד לא הבין על מה הבחירות האלה, לפיד סימן את הכיוון: הן לא על מע"מ אפס ולא על מילקי, לא ימין ולא שמאל. הן אישיות. זה ביבי או אנטי-ביבי. זה מה שיעמוד בלב קמפיין הגוש האנטי-ביבי, של מרצ, עבודה, יש עתיד, המפלגה החדשה של כחלון וגם ישראל ביתנו.
השאלה אם המסר הזה יצבור תאוצה, האם הגוש הזה יהיה מאוחד מספיק כדי לתרגם את האנטי-ביבי לאלטרנטיבה, האם הקואליציה הזו תנקום בנתניהו את נקמתה ותביא להפלתו כפי שהוא הפיל אותה.
איש המפתח: ליברמן
במרכז המהלך הדרמטי של נתניהו עומד מספר הקסם 50. כדי שלא יצטרך להזמין את המובילים לבית ברחוב בלפור ב-18 במארס, על גוש נתניהו-בנט-חרדים למנות לפחות 50 מנדטים. זה התחשיב שהציג השבוע בפניו שר האנרגיה, סילבן שלום, שהיחסים בין השניים התחממו לאחרונה. נתניהו קנה את התיזה. בפגישה השנייה בתוך שבועיים, הגיעו שלום ונתניהו למסקנה כי כל עוד המפלגות הערביות ימנו 11 מנדטים, לגוש האנטי-ביבי לא תהיה יכולת להרכיב קואליציה ונתניהו יזכה לקדנציה נוספת.
אם אלו המספרים שיתקבלו בקלפי, גוש אנטי-ביבי ימנה 59 מנדטים שמורכבים מליברמן שלא יכול לשבת עם מרצ, ומלפיד שלא ינשום את אותו האוויר של החרדים, וההיפך. אם זה המצב, הקדנציה הרביעית של נתניהו סלולה. אם נתניהו יחזור לכיסא הוא יהיה הביבי קינג הגדול בעולם. הוא יהיה זה שהקדים בחירות פעמיים וחזר לשבת על כיסא ראש הממשלה. אם לאו, הוא יהפוך למהמר כפייתי שהפסיד את כל נכסיו ונשאר עם התחתונים ביד. מאחורי כל ערבוב הקלפים בשנה האחרונה עומד אביגדור ליברמן. הוא הדמות הדומיננטית שערבבה, בחשה, הובילה, חיברה, תפרה ופרמה את כל המהלכים.
ליברמן מעולם לא הסתיר את רצונו להיות ראש הממשלה, אלא שנמאס לו לחכות. הו א הבין שהסיכוי היחיד להיות ראש ממשלה יהיה רק אם לנתניהו אין גוש. זו הסיבה שהטיל וטו על כניסת החרדים לממשלה, זו הסיבה שתמך בסנקציות הפליליות לחרדים וקידם את רפורמת הגיור. הכל במטרה ליצור קרע בין נתניהו לחרדים שיפורר את הגוש.
כשהתברר בחודשים האחרונים שנתניהו במגעים עם החרדים, שעלולים לגרור את תקופת ההמתנה עד לראשות הממשלה בשנה נוספת, החליט ליברמן לנסות לרקום קואליציה חלופית עוד בקדנציה הנוכחית. על פי התכנון, הרצוג או לפיד היו אמורים להיות ראש הממשלה, אולי ברוטציה, ליברמן היה אמור לשמש שר ביטחון, לבני היתה נשארת במשפטים. וכן, חרף ההכחשות, כדי להדיח את נתניהו, לפיד היה מוכן לשבת אפילו עם החרדים. כל מי שאומר אחרת לא דובר אמת. הרעיון הבסיסי היה להתיש את נתניהו באופוזיציה בהנחה שבתוך שנה הוא יפרוש חבול ומוכה וילך הביתה.
המגרש הליכודי היה מתפנה, ובעוד החברים היו עוסקים במלחמות ירושה, היה מגיח ליברמן המנוסה והאחראי, וכובש את ראשות המפלגה. זה הפוטש המדובר על רגל אחת, שהיה מתוכנן לצאת לפועל מיד לאחר אישור התקציב ולשרוד עוד שנה אחר כך. סך כל המרכיבים אמור למנות 55 מנדטים, כשמרצ תומכת מבחוץ. שתי בעיות היו לתרחיש הזה: הראשונה, שבכל הצמתים המשמעותיים בכנסת מחזיקים חברי ליכוד, ובראשם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ואם הוא אינו משתף פעולה אי אפשר להזיז שום דבר, והשנייה: כשיו"ר הקואליציה זאב אלקין גילה שהמגעים אמיתיים, הוא מיהר לפרסם את הסיפור.
בחלומותיו ליברמן לא ראה בחירות כרגע, אבל מרגע שהמהלך השתבש הוא הבין שיש סיכוי שהבחירות כבר כאן ולכן החל להתמרכז. זה פשר תוכנית השלום שלו שהתפרסמה ב"ידיעות". מאז הוא עובד חזק על גיבוש הגוש האנטי-ביבי, ומשתף פעולה באופן הדוק עם כחלון, לפיד ואריה דרעי, ומדבר גם עם הרצוג.
מוקדם לקבוע איך תראה המפה הפוליטית אחרי 17 במארס, אבל כפי שנכתב כאן בעבר, אין ספק שליברמן יהיה המפתח המשמעותי להרכבת הקואליציה הבאה. ישראל ביתנו היא היחידה מבין המפלגות שתוכל לרקוד בשתי החתונות - גם בזו של נתניהו וגם בזו של הרצוג, מבלי שהציבור שלו יהרוג אותו על זה. ליברמן יוכל לשבת באופן טבעי גם בממשלת ימין וגם בממשלת מרכז. האלקטורט שלו יוכל יקבל הכל. הוא יכול להיות כנף ימנית בקואליציית מרכז, או לשמש פוליסת הביטוח של נתניהו בממשלת ימין. ובשתי האפשרויות הוא יוכל לתבוע רוטציה על ראשות הממשלה. גם הרצוג וגם נתניהו ישלמו לו כל מחיר ובלבד שזיכו לנתח בראשות הממשלה, וכל זה ללא כל קשר למספר המנדטים שישראל ביתנו תגרוף.
כחלון, ששומר על קשר הדוק עם ליברמן, ייצמד אליו. הוא יעשה הכל כדי להביא להחלפתו של נתניהו, אבל מנגד הוא לא חוזר לביצה הפוליטית כדי לשבת באופוזיציה. אם לפיד בא לשנות, כחלון בא לעשות, ואת זה עושים מתוך הממשלה, על אף התיעוב לנתניהו. נתניהו, דרך אגב, אלוף הפילוגים, יכול לקלקל את התוכנית הזו ברגע, אם יעמיד למכרז את התיק הבכיר בממשלת למפלגה שתזחל ראשונה.
השאלה מה יקרה אם התוכנית הזו תקרוס וליברמן לא יגיע לעמדת ראש ממשלה, או לחילופין יו"ר אופוזיציה. מי שמכיר אותו אומר שזה הכל או כלום, שהוא לא ימתין ויעדיף לפרוש בשיא. זו כמובן לא האופציה העדיפה עליו, ולכן גם הפעם ליברמן יחפש כוכבים שיעטרו את מפלגתו ויגדילו לו את מספר המנדטים.
שתיקתו של בנט
הטחת הבוץ המכוערת שאופפת את 48 השעות האחרונות תאפיין כנראה גם את 100 הימים הקרובים. בעוד נתניהו ימשיך להטיל רפש בלפיד, את ליברמן לא יתקפו בליכוד. בשביל זה קיים האח החדש בנט. השבוע קולו נדם. קולו לא נשמע במלחמת ההשמצות של נתניהו ולפיד. הוא לא רוצה להסתבך עם נתניהו כשבאמתחתו הבטחה לשר ביטחון. יו"ר הבית היהודי מתואם עם נתניהו עד הפרט האחרון. התכנון המקורי היה לחבר את שתי המפלגות, אבל נתניהו כבר הבין שלנוכח מצבו העגום במרכז הליכוד זה לא יכול לקרות, לכן יאלצו להסתפק בברית ושת"פ הדוק. נתניהו יהיה המבוגר האחראי, בנט יביא את הימין.
לבנט יש משקל מכריע על התנהלותו של נתניהו. מאז הוקמה הממשלה בוטלו ערבי גיבוש הקואליציה והרמות הכוסית שהיו נהוגים בעבר, וזה רק כדי שכף רגלו של בנט לא תדרוך במעון ראש הממשלה. הוא לא היה שם מאז הוקמה הקואליציה. גם הפגישות שנהג רה"מ לקיים במעונו עם שרים וראשי ערים הועברו מהבית בבלפור לבית מלון. בנט מוקצה גם כשמדובר בטיסות לחו"ל. מאז ומעולם נתניהו היה נוהג לקחת שרים במטוסו. מאז שבנט בממשלה גם שרים המצטרפים לנסיעה עושים זאת במטוס נפרד, על חשבוננו כמובן. למה? כי בנט לא יכול לשבת בכפיפה אחת עם אשת ראש הממשלה, ולכן כולם נאלצים ליישר קו כדי שלא תהיה איפה ואיפה. בבית ברחוב בלפור בנט הוא אויב העם, אבל כשהאלטרנטיבה היא לעבור חזרה לבית ברחוב עזה, התמונה משתנה ובנט הופך לשותף.
הפחד בבית רה"מ יגדל במהלך הקמפיין. בסקרים הבית היהודי והליכוד מתחילים להדביק פערים, ובסביבת נתניהו חוששים שבנט רק מנסה לסמם ולהרדים אותו, אך ברגע האמת הוא ידקור אותו, ינגוס לליכוד במנדטים ויהפוך למנהיג הימין. לאחר שפיזרו את הכנסת בקריאה ראשונה אתמול, טסו כמעט כל ראשי המפלגות לפורום סבן בוושינגטון, ובהם גם ליברמן ובנט. העובדה שהשניים מתאכסנים באותו המלון לא נעלמה מעינם של אנשי ראש הממשלה.
