"תיק הרצת האג"ח בחברת פסגות הוא אחד החמורים שהוגשו לבית המשפט הכלכלי. חומרתם הרבה של המעשים נובעת מהשימוש של בכירי פסגות לשעבר בעוצמה ובכוח ששמורים למעט גופים בשוק ההון, כדי להסיט את שערי ניירות הערך לכיוון האינטרס שמשרת אותם. דוד אדרי ושי בן-דוד עשו בשוק ההון שימוש לצרכים האישיים שלהם, כאילו מדובר היה במגרש משחקים".
כך אמרה היום (א') עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), התובעת במשפטם של אדרי, בן-דוד ואנשי דויטשה בנק ישראל לשעבר, אהרון נבון וסער וינטראוב, עם פתיחת משפט הרצת האג"ח בתיק הנוסטרו של פסגות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
כ-4.5 שנים לאחר שהתפוצצה הפרשה, וכשנה וחצי אחרי שהוחלט שלא להעמיד לדין את מנכ"ל פסגות לשעבר, רועי ורמוס, נפתח היום משפט פסגות, שבו דן השופט חאלד כבוב.
האישומים המיוחסים לאדרי ובן-דוד הם השפעה בדרכי תרמית על תנודות שער ניירות ערך וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות - עבירות לפי חוק ניירות ערך ולפי חוק העונשין.
אדרי שימש בתקופה הרלוונטית כסמנכ"ל הברוקראז' ומנהל הנוסטרו בפסגות; בן-דוד שימש כמנהל חדר המסחר; נבון היה מנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק; ו-וינטראוב היה ברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק.
במרכז המשפט עומד האישום לפעילות תרמיתית באג"ח קונצרניות וממשלתיות, שבוצעה לכאורה ב-2007 באמצעות חשבון הנוסטרו של חברת פסגות על-ידי אדרי, בן-דוד, וינטראוב ונבון.
לפי החשד, הפעילות הניבה רווחים בשני היבטים: הן השפעה מלאכותית על יחס ההמרה בין הניירות המונפקים והנאספים במכרז החלף - מכרז שבמסגרתו הממשלה רוכשת אג"ח טרם מועד פירעונן, ובמקביל מנפיקה אג"ח חדשות שמועברות בתמורה למוכר; והן יתרון בלתי הוגן במכרז.
השפעה מלאכותית
לפי כתב האישום, "במסגרת היערכות למכרז החלף 2007, ביצעו החשודים פעילות תרמיתית במסחר בניירות ערך שונים, באמצעות נוסטרו דויטשה בנק, וזאת על מנת להפיק רווח ותועלת בשני היבטים: השפעה מלאכותית על יחס ההמרה בין הניירות המונפקים והנאספים במכרז; והפקת רווח משמעותי לחשבון הנוסטרו על חשבון המדינה כתוצאה מכך".
"בנוסף", נטען, "ההשפעה המלאכותית על שערי ניירות הערך העניקה לנוסטרו יתרון בלתי הוגן במכרז על פני יתר המשתתפים בו, שכן ידיעתם של הארבעה כי שערי ניירות הערך במסחר נקבעו באופן מלאכותי איפשרה להם להגיש הצעות אטרקטיביות יותר מבחינת המדינה".
לפי כתב האישום, הנאשמים פעלו בין 2-4 בספטמבר 2007 באג"ח ממשלתית 217, במטרה להוריד את שער האג"ח ולמנוע את עלייתו. "כתוצאה מפעילותם התרמיתית, ההצעות שהגיש חשבון הנוסטרו של דויטשה עבור דויטשה ועבור פסגות נענו במרביתן על-ידי האוצר, וכתוצאה מכך הפיקו חשבונות הנוסטרו רווחי-עתק בשיעור של מיליוני שקלים על חשבון המדינה, ולמדינה נוצרו הפסדים כבדים שהתבטאו במיליוני שקלים", נטען באישום.
עוד טוענת המדינה כי הפעילות התרמיתית לכאורה יצרה גם מצג-שווא כלפי ציבור המשקיעים."הנאשמים הם בקיאים ומנוסים ובעלי ידע והבנה, אבל עם כל הכבוד - ויש כבוד - לא בכך די היה כדי להוציא את המירמה מהכוח אל הפועל", ציינה היום התובעת.
לדבריה, מה שסייע להם לבצע את המירמה היה העוצמה והכוח שהיו בידיים שלהם, שבעזרתם השפיעו על שערי נייירות הערך. "המשכורות העצומות של אדרי ובן-דוד נגזרו מהרווחים של הגופים שעליהם היו אמונים, והם ניצלו את עוצמתם לטובתם האישית", ציינה.
לפי התביעה, אדרי נמצא בחזית כתב האישום, ואליו חברו הנאשמים האחרים. "אנו רואים באדרי ובבן-דוד כמי ששיתפו פעולה... וחברו לבן-דוד ואדרי, אנשי דויטשה בנק, וביחד הוציאו לפועל תוכנית מירמתית חמורה. הייתה פה התנהגות אגרסיבית ודורסנית של הנאשמים כדי להשפיע על ניירות הערך לקראת המכרז ולהפיק טובות הנאה לעצמם ולפסגות", ציינה התובעת.
לדבריה, "אין תיק מתאים מאשר התיק הזה כדי ללמוד על שכרון הכוח של אנשים צעירים שעובדים במקומות הללו. התיק הזה הוא חשוב כדי להרתיע אנשים צעירים ומוכשרים שבידיהם משאבים גדולים, מה אסור לעשות עם הכוח הרב שניתן להם".
"רצחנו את השער"
כמו כן ציינה התובעת כי כתב האישום כולל שיחות רבות שנערכו בין הנאשמים, ולאורך כל שלבי החקירה נבדקה התאמת השיחות למסחר. "אנחנו נראה כי קיים מתאם מהותי בין השיחות למסחר, ולא מדובר בדיבורים לחוד ומעשים לחוד", ציינה. "קו ההגנה של הנאשמים יאחז דווקא בבוטות של השיחות, שבהן נעשה שימוש בביטויים כמו 'רצחנו את השער'.
"אנחנו נזמין את בית המשפט לשמוע איך בזמן אמת הנאשמים חשבו שהם משפיעים השפעה ישירה על השוק באמצעות הורדת השער בעסקאות עקיפות והשפעה עקיפה, באמצעות האינדיקציות שהועברו לשוק ולציבור".
התובעת ציינה עוד כי טענת הגנה נוספת שעשויה להיטען עוסקת בעובדה שמדובר בגופים גדולים. "הנאשמים ינסו לטעון כי מותר להיערך למסחר וגם לאסוף את הנייר שאני רוצה למכור לאוצר, כי הרי אני גוף גדול שבמילא יש לו השפעה. זו טענה 'נחמדה', אבל היא מתאימה לתיק אחר, כי הנאשמים פעלו בכוונת מכוון להוריד את השער. אדרי עצמו אמר באחת השיחות: 'אם אתה רוצה להיות כמו כולם, תתנהג כמו כולם. אם אתה רוצה להיות יותר מכולם, תגרום לשווקים לזוז לכיוון שלך'. אסור לי להשתמש בכוח שלי כדי לגרום לאוצר לתת לי מחירים יותר טובים. הנאשמים התכוונו לגרום לשוק לזוז לכיוון שלהם".
לסיכום, התובעת ציינה כי תיקי תרמית בעסקאות אמיתיות, כמו תיק פסגות הם תמיד מורכבים. "אנחנו מאמינים כי התיק הזה הוא תיק מבוסס שהמירמה בו נחשפה. התיק הזה חשוב לא רק בגלל ההיקפים והעבירות הנלוות, אלא בגלל שמדובר בפעילות שנעשתה על-ידי גופים גדולים לקראת מכרז החלף, שהוא מכשיר פיננסי של משרד האוצר. פעילות כזו פוגעת באמון בשוק ההון ומביאה לנזקים ממוניים".
ההגנה: "דומיננטיות במסחר אינה שוות-ערך למירמה"
לאחר הנאום הארוך של התביעה, ביקשו גם הסנגורים לומר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כמה מילים. עו"ד נוית נגב המייצגת, את דוד אדרי, ששימש כסמנכ"ל הברוקראז' ומנהל הנוסטרו בפסגות, בצוותא עם עו"ד איריס ניב-סבאג, אמרה כי "אנחנו יודעים שכל פעולה משפיעה על שער האג"ח, וודאי כל פעולה של גופים גדולים כמו פסגות. השאלה המרכזית שתדון פה תעסוק בפרשנות העבירה כאשר עוסקים בפעולות אמיתיות.
"בינינו לבין התביעה יש מחלוקת. התביעה סבורה די בכוונה להשפיע על השער, אנחנו שמים דגש גדול על יסוד דרכי התרמית. במה שונות הפעולות שביצעו הנאשמים מפעולות של אחרים? הכוונה של התביעה היא להטביע גושפנקא של התנהלות פלילית על התנהלות שגרתית בשוק ההון".
עו"ד ירון קוסטליץ, המייצג את שי בן-דוד, ששימש כמנהל המסחר בפסגות, הסתייג אף הוא מדברי התובעת. "דומיננטיות במסחר זה לא שוות-ערך למירמה", אמר. "כשאני סוחר גדול ואגרסיבי ומבצע פעולות, אני עדיין לא מירמה".
לגבי המנהלים הבכירים, דוגמת רועי ורמוס, לשעבר מנכ"ל פסגות, שלא הועמדו לדין, למרות ששוחחו רבות עם אדרי ובן-דוד על פעילות המסחר, אמר עו"ד קוסטליץ: "הטענה שלנו היא שכשכולם מדברים על הדבר הזה, אף אחד לא חושב שהוא מרמה".
עו"ד ירון ליפשס, סנגורו של אהרון נבון, ששימש כמנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק, ציין כי מרבית פרשת התביעה תעסוק בשיחות בין הנאשמים. "העניין הוא שהשיחות האלה לא תורגמו בפועל לפעולות במסחר שמטרתן להשפיע על השער" טען.
עו"ד איתן מעוז, המייצג את סער וינטראוב, ששימש ברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק, טען כי "אין מרחק גדול יותר בין האופן שבו התובעת תיארה את הפעילות של וינטראוב ונבון לבין המציאות".
לדבריו, "הם פעלו בצורה שקופה לחלוטין, בשוק הרחב ביותר האפשרי, הנתון להכי פחות מניפולציות".
עוד אמר עו"ד מעוז כי "נראה בבית המשפט כי הפרקטיקה בה פעלו וינטראוב ונבון הייתה סבלנית, מקובלת ומתוך כוונה למכור - ולאו דווקא בשער הנמוך ביותר האפשרי".
עדי שחף לא זומן לחקירה
ראשון עדי התביעה היום היה ראש צוות החקירה ברשות ניירות ערך, לביא אובנת. במהלך החקירה התברר כי הרשות לא זימנה לחקירה את עדי שחף, שהיה מנהל יחידת החוב במשרד האוצר בחלק מהתקופה הרלוונטית לתיק, אלא רק את המנהל שהחליף את שחף בתפקיד, אייל סדובסקי. אובנת העיד היום כי "ידענו על קשרים שהיו בין עדי שחף לבין דוד אדרי, ולכן לא זימנו אותו לחקירה".
בא-כוחו של שי בן-דוד, עו"ד ירון קוסטליץ, הטיח באובנת: "לא הזמנתם את שחף לחקירה כי הוא חבר של אדרי? זה שיקול של רשות ניירות ערך לא לגבות עדות. למה לא הזמנת את שחף לעדות לגבי מכרז החלף 2007?".
בשלב זה הטונים עלו, ועו"ד קוסטליץ אמר: "זה מעצבן אותי. אולי לא היה פה כתב אישום אם שחף היה מוזמן לתת עדות". "כל הגורמים המנהלים אישרו לזמן את סדובסקי ולא לזמן את שחף", השיב החוקר אובנת לסנגור.
עורכות הדין נוית נגב, איריס ניב-סבאג וגל הררי מייצגות את אדרי; עו"ד ירון קוסטליץ מייצג את בן-דוד; נבון מיוצג בידי עו"ד ירון ליפשס; ווינטראוב בידי עו"ד איתן מעוז. התובעים הם עו"ד תירוש ועו"ד עמית בכר.
רקע: ורמוס שילם קנס של חצי מיליון והודח מפסגות
מנכ"ל פסגות לשעבר, רועי ורמוס, לא נכח בדיון במשפט פסגות היום, מהסיבה הפשוטה שורמוס לא הועמד לדין בתיק, והחקירה שעסקה במעורבותו בהרצת ההאג"ח הסתיימה בהסדר מינהלי. אך דומה שרוחו של ורמוס ריחפה כל העת מעל הדיון.
גם התובעת, עו"ד תירוש, לא יכולה הייתה שלא להתייחס בדבריה לורמוס. היא עשתה כן, בין היתר, כדי להקדים תרופה לטענת הגנה שצפויים אדרי ובן-דוד להעלות, ולפיה כל מה שהם עשו נעשה בידיעת הממונים עליהם, וכי פעילותם הייתה שקופה למנהלים הבכירים בפסגות ולמערך הבקרה של החברה.
"ראשית, אם תוכחנה העבירות, הטענה הזו אינה מעלה ואינה מורידה לעניין האשמה של אדרי ובן-דוד", אמרה התובעת, שציינה כי חומרי החקירה בתיק כוללים שיחות שנערכו ביניהם לבין ורמוס ובכירים אחרים בפסגות לשעבר. "על יסוד השיחות האלה היה חשד נגד ורמוס ונגד שי ירון כי הם היו צד לעבירות התרמית, גם אם רק מכוח הבכירות שלהם והשתיקה שלהם", הזכירה.
לדבריה, "לאחר השימועים הגענו לדעה שאין לנו די ראיות להגיש כתב אישום נגד ורמוס וירון. יחד עם זאת, באשר לורמוס, חשבנו שהשיחות מקימות נגדו עבירה של מנהל בתאגיד, בשל כך שלא פעל ולא וידא שלא מתבצעת פעילות תרמיתית של הנאשמים".
לדברי התובעת, "בסופו של דבר הגענו עם ורמוס להסדר של סגירת תיק בתנאים. ועם זאת, ככל שתעלה טענה (של אדרי ובן-דוד - ח'מ') לאכיפה בררנית אפליה שלהם ביחס למנהליהם, ברור שהיא יכולה להיטען רק כשמפלים מעגלים זהים לביצוע העבירה. לפי הראיות שהיו בידינו, מקומו של ורמוס לא היה זהה ואף לא בר-השוואה לזה של אדרי ובן-דוד, שהגו את המירמה וביצעו אותה בפועל".
הסדר עם אייפקס
ביולי אשתקד, אחר עינוי דין ממושך שנפרס על 3.5 שנים, נחתם בין הפרקליטות לבין ורמוס הסדר לסגירת התיק נגדו בפרשת הונאת הנוסטרו בפסגות. במסגרת ההסדר הוסכם כי לא יוגש כתב אישום נגד ורמוס, ובתמורה הוא שילם קנס בסך חצי מיליון שקל למדינה.
במקביל סגרה הפרקליטות מחוסר ראיות את התיק נגד שי ירון, לשעבר מנכ"ל פסגות ניירות ערך, מחוסר ראיות.
ורמוס וירון נחשדו בעבירות של תרמית בניירות ערך ערך וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בחשבון הנוסטרו של פסגת בנוגע למכרזי החלף שביצעה המדינה בספטמבר 2007 ובנובמבר 2009, ובעבירות תרמית באג"ח ממשלתיות וקונצרניות.
במסגרת ההסדר שהושג, הוגבלה העסקתו של ורמוס ורמוס במשרה בכירה בשוק ההון למשך כשנתיים וחצי, תוך שורמוס מצהיר כי "אין לו ולא יהיו לו טענות כלשהן לגבי התקופה שבה הוגבל עיסוקו".
למעשה, סעיף הוויתור של ורמוס על תביעות וטענות מהווה תעודת ביטוח עבור המדינה, שורמוס לא יתבע אותה על כך שנאלץ לוותר על משרות נחשקות כאשר היה בשיא הקריירה שלו.
ב-17 בינואר 2011 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי היא מזמינה לשימוע שלפני העמדה לדין את ורמוס ואת יתר החשודים בפרשה. מהודעת הפרקליטות עלה כי היא מתכוונת להאשים את ורמוס בעבירות של תרמית בניירות ערך וקבלת דבר במירמה. השימועים התקיימו בפני פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) דאז, עו"ד אלה רובינק, במארס ומאי 2011.
באוקטובר 2010 החליט פרקליט המדינה, משה לדור, לקבל את בקשת קרן אייפקס, שרכשה את השליטה בפסגות, לגבש הסדר, שלפיו ייסגר תיק החקירה נגד פסגות עצמה מחוסר עניין לציבור. זאת, אם תעמוד החברה במספר תנאים, ובהם החלפת צוות הניהול הבכיר, לרבות ורמוס, ותשלום כופר בסך של 150 מיליון שקל. בעקבות הסדר זה פוטר ורמוס מתפקידו כמנכ"ל פסגות בדצמבר 2010.
שיחות בין בכירי פסגות
כתב האישום בתיק פסגות מבוסס במידה רבה על שיחות שנערכו בין בכירי פסגות לבין עצמם בתקופה המדוברת. אחת השיחות המעניינות ביותר נערכה ב-3 בספטמבר 2007, יום לפני מכרז ההחלף העומד במרכז האישום, בין רועי ורמוס (שכאמור לא עומד לדין) לבין דוד אדרי.
את השיחה, שנחשפה בעבר ב"גלובס", יזם אדרי, והיא בוצעה מהשלוחה של אדרי במטה פסגות. בשיחה עדכן אדרי את ורמוס על הפעילות שביצע חשבון הנוסטרו של פסגות באותו יום, ערב המכרז.
להלן תמליל השיחה:
אדרי: "תדע לך רועי, ההשפעה שלנו על השוק היא עצומה".
ורמוס: "אני יודע".
אדרי: "אתה, אתה היחידי שיודע, תקשיב, אתה לא יודע איך ההשפעה שלנו על השוק היא עצומה, תדע לך שהשוק היה צריך לעלות, ולא נתנו לו לעלות, והוא יורד".
ורמוס: "וואלה".
אדרי: "תדע לך, רועי..."
ורמוס: "רגע, עכשיו, עכשיו זה יורד בגלל הסנטימנט כאילו?"
אדרי: "אנחנו פשוט הרגנו אותו, כמה ימים לא נתנו לו לנשום, כחלק מהמאסטר-פלאן שלנו".
ורמוס: "ברור, ברור, ברור".
אדרי: "אתה מכיר את המאסטר-פלאן הגדול?"
ורמוס: "ברור, ברור, ברור".
אדרי: "אנחנו כזה... אתה יודע, אנחנו לא מבינים איזו השפעה כבר יש לנו על השוק".
ורמוס: "עיקר הפינאלה במק"מ שזה משתחרר?"
אדרי: "רועי... אה... לא, לא, מחר הפינאלה יהיה במכרז החלף".
ורמוס: "כן".
אדרי: "זה יהיה הפינאלה האמיתי".
ורמוס: "מתי המק"מ, המק"מ מחר?"
אדרי: "גם מחר, גם, גם, גם שמה אנחנו ניקח שמה כמות גדולה".
ורמוס: "ואז זה משתחרר".
אדרי: "ואז אנחנו נשחרר אותם לחופשי, מה שנקרא, אני מקווה שלא הרגנו אותו עד כדי כך שהוא לא ישתחרר, אבל ההשפעה שלנו על השוק היא עצומה, אנחנו פשוט עדיין לא קולטים כמה אנחנו דרמטיים, נחמד פה, תקשיב, נחמד פה מאוד".
ורמוס: "אז מה אתה... מחר זה גם בהחלף וגם במק"מ?"
אדרי: "כן, כן, ביחד".
ורמוס: "הבנתי".
אדרי: "מחר השוק לא יעלה, בוא נגיד ככה, אם זאת השאלה שלך, גם היום הוא לא יעלה כבר, השוק גמור. כרגע, כרגע אנחנו... הוא נמצא בסיטואציה מאוד לא טובה".
ורמוס: "תגיד לי מה זה הארבע סדרות?"
אדרי: "217, 026, 610 שזאת הסדרה המהותית עבורנו וה..."
ורמוס: "610 זה ממצ"מ?"
אדרי: "כן, תגיד לי, אתה ראית מה קרה ב-815480 בימים האחרונים?"
ורמוס: (ההקלטה לא ברורה)
אדרי: "הרגנו אותם, רצחנו אותם, רועי, הורדנו אותם אחוז. אתה יודע איזה קשה זה להוריד את כל העקום הבינוני אחוז? וזה מה שעשינו".
ורמוס: "בסדר, זה ישתחרר אחרי זה".
אדרי: "כן, בסדר, זה צריך להתהפך, זה ישתחרר אחרי שאנחנו נתהפך".
ורמוס: "שיהיה לנו מספיק סחורה".
אדרי: "הבנת?"
ורמוס: "לגמרי".
אדרי: "בקיצור, רציתי לעדכן אותך, אין לי הרבה אנשים לשתף, אתה יודע".
ורמוס: "לא, לא, לא, לא, בסדר, טוב מאוד".
אדרי: "אני אעדכן אותך מחר. מחר זו תהיה התוצאה הסופית של התוכנית הגדולה".
ורמוס: "וואלה. טוב. ביי".