מו כל תחום המטופל על ידי בני תמותה, גם בתחום האדריכלות ישנן לא מעט יצירות שיוצריהן התכוונו למשהו אחר מהתוצאה הסופית שהתקבלה - אם בנסיבות תכנוניות, אם בנסיבות ביצועיות, או כתוצאה משינוי פרוגרמתי ו/או תפעולי ו/או כלכלי ו/או כל סיבה בלתי צפויה אחרת.
למזלנו, יש מקרים שבהם התוצאה מוצלחת יותר מהכוונה המקורית. ועל כך כבר נאמר לפני שנים רבות ששגיאותיהם של הרופאים נקברות מתחת לקרקע, שגיאותיהם של פרקליטים נעלמות מאחורי סורג ובריח, ואילו שגיאותיהם של האדריכלים מתנוססות בגאון לעיני כל.
מגדל פיזה, איטליה
"עזבו בדיקות קרקע, הגדילו את הפעמון"
המקרה אולי הידוע ביותר הוא זה של המגדל הנטוי בפיזה. מדובר במגדל הפעמונים (Campanile) של הקתדרלה בעיר פיזה שבצפון איטליה.
בניית המגדל ארכה כ-200 שנה (היזמים באותה תקופה היו מצוידים בסבלנות רבה), התארכות שנבעה בין השאר מכך שהמגדל החל לנטות על צדו כבר בתחילת הבנייה, בשל אופי הקרקע המקומית ובגלל אי התאמת הסוג והעומק של היסודות המתוכננים אליה (עומק היסודות שלושה מטר בסה"כ). לפיכך, כבר במהלך הבנייה, ארבע הקומות העליונות הוקמו בזווית שאמורה היתה לפצות על הנטייה שנוצרה.
אנקדוטה מאותה תקופה מספרת על ישיבת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בשנת 1172, שדנה באישור המגדל. בוועדה דווח שנעשה שימוש בשיש מאזור ליגוריה, שבוצעו עיטורים ופיתוחים בכל קומה, ואף צוין בגאווה שהפעמון בראש המגדל יהיה גדול יותר מזה שבעיר סיינה. בשולי הדברים, הוזכר שייתכן ויהיה צורך גם בבדיקות קרקע.
לאחר הדיון בבקשה, הוראות הוועדה היו: "עזבו בדיקות קרקע, הגדילו את הפעמון - ואל תשכחו את כתובת ההוקרה".
בניין סיטי קורפ, ניו יורק
משקולת של 400 טון במקום דירות
פרשה זו קשורה לבניין הידוע של מטה בנק "סיטי קורפ" במנהטן, ניו יורק. כל התיקונים נעשו "במחתרת" - דהיינו בשעות הלילה, בסופי שבוע ובסודיות מוחלטת - כיאה לבנק סולידי הנדרש לשמור על המוניטין שלו.
מדובר בבניין אייקוני בן 59 קומות ובגובה של 279 מטר שנבנה בשנים 1974-1977באתר כנסיית סט. פטרוס הלותרנית, שהתנתה את מכירת המגרש בשני תנאים - שמיים פתוחים מעל הכנסייה וכיכר מתחת למגדל. כדי לעמוד בתנאים, תוכנן הבניין כך שהעמודים בקומת הקרקע הם בגובה 40 מ' (!) מעל מפלס הרחוב, ומוקמו במרכז החזיתות, ולא בפינות. נוסף לכל זה, בלחץ המזמין הוחלפו אלמנטים קונסטרוקטיביים שונים, מתוך מטרה להפחית בעלויות הבנייה.
כשנה לאחר הקמת הבניין, בעת ביקור באוניברסיטת פרינסטון, העיר אחד הסטודנטים למהנדס המבנה על טעות, לדעתו, בחישוב עומסי הרוח. לדברי הסטודנט הצעיר, העובדה משבים סיבוביים שלא הובאו בחשבון עלולים להגביר מאוד את העומסים האופקיים על המבנה.
בדיקת חישובים במשרד המהנדס הוכיחה שהסטודנט כנראה צדק. מאחר שמדובר היה בחודש יוני ועונת ההוריקנים עמדה בפתח, נוצר צורך דחוף ביותר בביצוע התיקונים. וכאמור, כל התיקונים בוצעו בשעות לא שגרתיות, במהלך שלושה חודשים, בחשאיות שהסתייעה בשביתת העיתונות באותה תקופה ושהחזיקה את הפרשה "מתחת למים" למשך כ-20 שנה. עד שנחשפה, ועוררה סביבה סערה ציבורית גדולה.
החלק העליון המשופע, המאפיין כל כך את המבנה, התכוון להיות אלמנט ירוק שבו ימוקמו מערכות סולאריות שיחוברו למערכת מיזוג האוויר. בסופו של דבר, עקב האילוצים הטכנולוגיים באותה תקופה, לא יצאה התוכנית אל הפועל. במקום הדירות שתוכננו להיבנות בחלק זה של הבניין, מוקמו שם המערכות הטכניות (מיזוג אוויר, שנאים, גנרטורים, חדר מכונות, מעליות, מערכות איוורור וכד') וכן משקולת בטון מסיבית שמשקלה כ-400 טון ואמורה לחזק את הבניין מול התנודות והזעזועים הנגרמים על ידי הכוחות האופקיים של הרוחות.
בניין ווקי טוקי, לונדון
"לא חשבנו שזה הולך להיות כל כך חם"
הבניין הקעור והמרהיב בלונדון מכונה ווקי טוקי. מדובר בגורד שחקים בן 37 קומות, שחזיתו הדרומית מזוגגת בזכוכית רפלקטיבית (זכוכית מראה). נטייה כלפי הרחוב בזווית של כ-72 מעלות גורמת להשתקפות הרחוב בבניין, ויוצר בכך אפקטים יחודיים מאוד.
דא עקא, חזית זו הפונה דרומה מחזירה לרחוב בצורה מרוכזת ומסוכנת את קרינת השמש, וכבר קרה שהמיסה חלקי פלסטיק שונים, ביניהם חלקי מכוניות שחנו לפני הבניין, תוך חימום וסינוור העוברים ושבים.
תופעה זו נחזתה אמנם על ידי מתכנני הבניין, אבל לא בעוצמה כזו ("לא חשבנו שזה הולך להיות כל כך חם...", הם אמרו בדיעבד). הבניין נמצא כיום בהליכי שיפוץ ובנייה להגנת הסובב, תוך חקירה ובדיקה מצד המתכננים כיצד לפתור את הבעיות שנוצרו.
אזרחי לונדון יכולים אולי להתנחם בעובדה שאין בעיר כל כך הרבה ימי שמש, וגם אז לא בעוצמה כה חזקה, ובסופו של התיקון יתקבל בניין מרהיב ביופיו וידידותי לסביבה.
הכותב הוא בעל משרד צ. מוססקו אדריכל ומתכנן ערים