גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכסף הגדול הבא של קבוצות הכדורגל? / סיימון קופר

הכניסה המאסיבית אל הרשתות החברתיות, ביחד עם חזון איסוף דאטה מתקדם - עשוי בקרוב לפתור את החידה: איך עושים כסף מאוהדים שפזורים ברחבי הגלובוס

לקראת סוף העשור הקודם פנתה האקזקיוטיבה של פייסבוק אל הצוות שמנהל עבור כריסטיאנו רונאלדו את ענייניו המסחריים. "תקשיבו, אתם חייבים להיות אצלנו", אמרו אנשי פייסבוק. "יש לו פוטנציאל להגיע ל-10 מיליון עוקבים". לואיש קוראייה , מנכ"ל "פולריס ספורטס" שאחראית על מיתוגו של כוכב ריאל מדריד, נזכר בתשובה שסיפק לאקזקיוטיבה: "אנחנו לא מאמינים לכם. הרי זה הגודל של פורטוגל".

ב-2009 התבצעה השקה שקטה לעמוד הפייסבוק הרשמי של רונאלדו. שנה מאוחר יותר, הקשר הודיע שם על לידת בנו; לפני חודשיים רונאלדו הפך לספורטאי הראשון בעולם עם למעלה מ-100 מיליון איש שעוקבים אחריו בפייסבוק. בן האנוש היחיד שמתעלה על המספר הזה? הזמרת שאקירה.

עד לפני שלוש שנים, מועדוני כדורגל גדולים רבים בכלל לא היו בטוויטר או בפייסבוק. כיום כולם בפנים, בשפות שונות, מוסיפים לעצמם עוקבים חדשים כמעט בכל שנייה שעוברת. ריצ'ארד ארנולד מהנהלת מנצ'סטר יונייטד מתרברב כי קבוצתו מייצרת יותר אנגייג'מנט (טראפיק ברשת חברתית) בפייסבוק מכל סלבריטאי, בכל תחום, ומכל קבוצת ספורט על-פני כדור הארץ. המועדונים הגדולים לא עושים את כל זה לשם שמיים: הם יודעים כבר תקופה ארוכה שיש להם לגיוני אוהדים ברחבי העולם. יונייטד טוענת ל-659 מיליון כאלו. אבל הבעיה של הכדורגל תמיד הייתה כיצד להגיע אל האנשים הללו. כעת, הרשת החברתית סיפקה להם את האמצעי. פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, וויבו הסינית ופלטפורמות נוספות מאפשרות למועדונים ולשחקנים לאסוף נתונים ממוחשבים על אוהדיהן. הצעד הבא? לתרגם סוף-סוף את אהבת האוהדים אל כסף. זו המשימה החדשה של תעשיית הכדורגל.

***

בניגוד לקלישאה הרווחת, הכדורגל תמיד היה ועדיין נשאר עסק קטן - לפחות מבחינה מספרית. בעונת 2012/13 ריאל מדריד רשמה הכנסות של 521 מיליון אירו, יותר מכל מועדון ספורט אחר בהיסטוריה. אנליסט הפיננסיים הפיני מתיאס מוטולה חישב כי במונחים של מחזור בלבד - הנתון הזה היה מכניס את ריאל למקום ה-120 ברשימת החברות הגדולות בפינלנד.

על-אף התפישה האינטואיטיבית, הכדורגל המקצועני הוא דווקא עסק ירוד. אמוציונלית, הכדורגל גדול. הכדורגלנים מפורסמים. המועדונים הבכירים הם מותגים גלובליים. אבל הכדורגל תמיד התקשה להפיק אפילו נתח מזערי מהפוטנציאל הכספי של אהבת ההמונים. דמיינו אוהד של יונייטד מקואלה לומפור שנקרא עבדול. הוא מעולם לא היה באירופה, ובוודאי שלא באולד טראפורד - אבל הוא מחזיק בחולצה מזויפת של הקבוצה, חורש את האינטרנט כדי למצוא חדשות עליה, וצופה במשחקיה בטלוויזיה במסעדה המקומית. מה ההכנסה של יונייטד מעבדול? אפס. למעשה, במשך עשורים שלמים - יונייטד אפילו לא הייתה מודעת לקיומו. הרשת החברתית משנה את זה.

הרשת החברתית הפכה לחלק חיוני מאהדת הספורט. אלו במיוחד אנשים צעירים שנוטים לצפות במשחקים תוך כדי שיחות עם אוהדים אחרים באמצעות הסלולרי ("המסך השני"). בשנת 2012 תפסו שידורי הספורט רק 1.3% מכלל תוכניות הטלוויזיה בעולם - אך לא פחות מ-41% (!) מציוצי הטוויטר הקשורים לטלוויזיה היו קשורים לשידורי ספורט, לפי חברת המדידה נילסן.

העניין הגלובלי בכדורגל בפרט, עולה על כל ענף ספורט אחר. על-פי גוגל, מונדיאל 2010 ייצר לבדו יותר חיפושים מאולימפיאדת 2012, הסופרבול והטור דה פראנס ביחד. גביע העולם שנערך בקיץ האחרון היה כנראה אירוע המדיה הגדול בהיסטוריה, לפי מדדי צפייה בטלוויזיה והקלקות אונליין. הנה כמה מהממצאים של "גוגל טרנדס" לגבי הטורניר שהתקיים בברזיל:

לאחר שאנחל די-מאריה הארגנטיני כבש נגד שווייץ, כמות החיפושים אודותיו הייתה גבוהה פי ארבעה לעומת זאת של בן ארצו - האפיפיור.

לאחר שקווין דה ברוינה הבלגי כבש נגד ארה"ב, כמות החיפושים אחר תמונתו של הנסיך הארי, שדומה לדה ברוינה - קפצה פי 44.

כשנפתח המשחק בין ארה"ב לגרמניה, כמות החיפושים בארה"ב הקשורה להתמודדות הייתה גבוהה יותר מכל נושא אפשרי אחר (כולל ברק אובמה, כולל פורנו).

העניין הגלובלי בכדורגל ממשיך רק לצמוח. מועדונים גדולים באירופה סוף-סוף מרוויחים אוהדים בסין, הודו, ארה"ב ואינדונזיה - מדינות שאחראיות על 45% מאוכלוסיית המין האנושי. הרשת החברתית היא דרך להגיע לאנשים הללו. יחד עם זאת, מועדוני כדורגל תמיד מאמצים טכנולוגיות חדשות באיחור ניכר. כיום הטלוויזיה אחראית על החלק הכי גדול בהכנסות של הענף, אך עד שנות ה-90 המועדונים עדיין התייחסו אליה כאיום, כמשהו שעשוי למנוע מאוהדים לרצות להגיע למגרש. באופן דומה, במשך שנים ראו המועדונים ברשת החברתית כאיום: כפלטפורמה חדשה ליצירת פליטות פה, סקנדלים ואפילו מתקפות האקרים. "מנצ'סטר יונייטד הייתה מאוד זהירה וקפדנית לגבי הפייסבוק", אומר ארנולד, מהנהלת המועדון. יונייטד הצטרפה לפייסבוק רק ב-2010, ולטוויטר ב-2012.

היה איזה רציונל כלשהו מאחורי הפחד. הרי יונייטד כנראה מקבלת סיקור תקשורתי יותר מכל חברה בריטית אחרת. לפעמים הרשת החברתית אכן מייצרת סקנדלים. כדורגלנים נכנסים באופן קבוע לצרות בעקבות דברים שהם כותבים אונליין. לדוגמה: ריו פרדיננד, כיום בק.פ.ר, הושעה לאחרונה על-ידי התאחדות הכדורגל האנגלית לאחר מריבה בטוויטר בה כינה "זונה" את אימו של מעריץ מטריד. משנת 2011 ואילך, אותה התאחדות העמידה לדין 60 כדורגלנים בגין הערות לא הולמות ברשת החברתית. ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, אמר: "אנחנו מודאגים מהטוויטר, מדברים שייצאו מתוך המועדון שלא אמורים לצאת. חשוב לשמור את הסיפור הזה תחת שליטה". מועדונים רבים קובעים קוד אתי לשחקנים, במסגרתו מדגישים בפניהם מה מותר ומה אסור להגיד ברשת החברתית.

אף-על-פי-כן, עקומת הלמידה של הכדורגל היא תלולה. הכדורגל מתחיל להבין את היתרון העסקי של הרשת החברתית. לפני שנה צייצה בורוסיה דורטמונד תמונה של מאמנה, יורגן קלופ, מחדש את חוזהו במועדון הגרמני. הפוקוס בתמונה היה על העט איתו נחתם ההסכם - של חברת סטבילו. כאילו במקרה, כאילו העט היה הדבר הכי קרוב ליד שלו. "סטבילו היו מאושרים", אומר פול קויטר, ראש מחלקת הספורט של טוויטר גרמניה. ככה זה: מועדון שמבין את הרשת החברתית שווה יותר מבחינת לספונסרים. אך השלב הסופי עבור מועדונים הוא קריטי הרבה יותר מחשיפה מוגברת לנותנות החסות שלהם. מנצ'סטר יונייטד יכולה ליצור קשר עם עבדול מקואלה לומפור, ולהפוך דה-פקטו לחברת דאטה. ואז היא תוכל להשתמש במידע הזה על מנת לזהות את הרגלי הצריכה של אוהדיה.

***

פייסבוק וגוגל הן "חברות זהות": הן מציעות את השירותים שלהן בחינם, ובתמורה המשתמשים מעניקים להן את זהותם. הדאטה של פייסבוק ושל גוגל הוא זה שהופך אותם לחברות הענק שהן. גם לדאטה של מועדוני כדורגל עשוי להיות ערך גבוה במיוחד, טוען אוליבר קייזר, מנכ"ל סוכנות השיווק Ledavi. הרי למועדונים גדולים יש יותר עוקבים ברשת החברתית מאשר תאגידים "רגילים". ליונייטד יש יותר עוקבים מאשר לנייקי או למקדונלד'ס. בנוסף, מועדוני כדורגל, בניגוד למרבית התאגידים - הם מותגים "אהובים". קל להם לשמר את נאמנות הלקוחות. "אוהד זה הדבר הכי אמוציונלי שיש, הוא יעשה כל דבר", אומר קייזר. "אם אתה מצליח להגיע לאוהד באמצעות המסך השני שלו, בזמן שהוא צופה במשחק - אתה תופס אותו ברגע הרגשי ביותר שלו".

הדאטה שמועדונים בונים תוכל לאפשר להם, במוקדם או במאוחר, להציע דברים ספציפיים לאוהדים ספציפיים. זה לא רק מכירת חולצה או רישום לשידורי הטלוויזיה של הקבוצה. דמיינו למשל מועדון שיוכל להביא לחברת רכב רשימה של כמה עשרות אוהדים גברים, שמרוויחים יותר מ-50 אלף אירו בשנה, וזקוקים לרכב חדש. קייזר: "המועדון האינטליגנטי של העתיד יגיד לחברות השונות: 'אתם רוצים את מאגר 25 מיליון האוהדים שלי. אני לא אביא לכם את הנתונים. הם שלי'. אותן חברות יהיו חייבות לשלוף את הארנק. דאטה של 25 מיליון אוהדים יכולה להיות שווה מיליארדי אירו".

בניסיון שלהן להפוך ל"חברות זהות", קבוצות גדולות התחילו להעסיק מספר חסר תקדים של מנהלים מתוחכמים. אתה שומע היום בכדורגל על עובדים שעוסקים ב-CRM (ניהול קשרי לקוחות באמצעות מערכות מידע). פרנצ'סקו קאלבו, החשב הראשי של יובנטוס ולשעבר בכיר בחברת הטבק פיליפ-מוריס, אומר: "אנחנו רוצים ליישם כאן אסטרטגיית CRM. אנחנו רוצים להביא את האוהדים לפלטפורמה שלנו, שם נוכל לרשום אותם ולהבין מי הם. היכולת להכיר את האוהדים שלנו היא קריטית בדרך להגדלת ההכנסות". ביובה מספרים שאוהדים רבים שמחים בינתיים להעניק למועדון אינפורמציה לגביהם.

המועדונים יהיו חייבים להבין לעומק מי הוא האוהד שלהם. לדעת שעבדול מקואלה לומפור עוקב אחרי חשבון הטוויטר שלהם - זה ממש לא מספיק. האם עבדול בן 12 או 42? כמה הוא מרוויח? איזה סוג של מוצרים הוא קונה? האם יש לנו את פרטי כרטיס האשראי שלו? אלו הפרטים הקריטיים. בכנס שנערך השנה שאל בכיר מבנפיקה ליסבון: "כיצד אני יכול להרוויח כסף מאנשים שלא מתקשרים איתי באופן ישיר, אבל נמצאים בפייסבוק או בטוויטר שלי?" קרלוס מוריירה, מייסד חברת אבטחת האונליין WISeKey, ענה לו: "תבנה אפליקציה של המועדון. האוהדים שיורידו אותה יהיו חייבים להירשם".

על-אף החזון המרשים, קייזר קצת סקפטי לגבי האפשרות שהמועדונים, שרק מעטים מהם נמצאים בחוד החנית הכלכלי, הטכנולוגי ובמיוחד האסטרטגי - יצליחו ליישם את בניית מאגר הנתונים העצום על האוהדים שלהם. גוגל ופייסבוק הן "חברות זהות" שיתחרו באופן רציני עם המועדונים. תומאס רוטגרמאן, מנהל בוולפסבורג, קבוצת מרכז טבלה בגרמניה, אמר במהלך הכנס: "אני מתרשם מאוד מהחזון הזה, אבל עבור רוב המועדונים, כל עניין הרשתות החברתיות, שלא לדבר על דאטה עמוקה - הוא קופסה שחורה. עסק הליבה שלנו הוא לשחק כדורגל".

ובכל זאת, סביר להניח שגם המועדונים הבינוניים יצטרפו בשלב זה או אחר למהפכה. הרי פעם אותם מועדונים גם התנגדו להיות משודרים בטלוויזיה.

***

במשך 20 השנים האחרונות מתלוננים אוהדים רבים שהכדורגל הופך לממוסחר מדי. זה לא גורם להם להפסיק לנהור אחריו. ההכנסות של המועדונים ממשיכות לגדול באופן עקבי. וויליאם מק'גרגור, סוחר הבדים הסקוטי שייסד ב-1888 את ליגת הכדורגל האנגלית, היה ככל הנראה הראשון שתיאר את הענף הזה כ"עסק גדול". מאז, הפך הביטוי הזה לקלישאה. בעידן הרשת החברתית והדאטה המתקדמת - הוא עשוי סוף-סוף להפוך למציאות.

עוד כתבות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"