נפט / צילום: רויטרס
חבית הנפט לא מוצאת תחתית ומחירה, שצנח בעשרות אחוזים מאז הקיץ, שובר כעת שפל של יותר מחמש שנים - כ-60 דולר לחבית. על פניו, ירידת מחירי הנפט היא עניין שמשמח את הצרכנים ברחבי העולם, שאמורים לשלם פחות על חשמל ודלק - למרות שבינתיים בישראל שיעור הירידה במחיר הדלק מזערי ביחס לשיעור הירידה שנרשם במחירה של חבית בשוק. אבל לירידה במחיר יש עוד פן, שעלול להסיג את כולנו שנים רבות אחורה ולהגדיל את הסיכון לנו ולנשימה שלנו.
הנפילה במחירו של הנפט הגולמי צריכה להדאיג למעשה כל אחד ואחד מאתנו מאחר שהיא תקטין את הכדאיות שכרוכה בפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשות, חלופיות ונקיות יותר כאנרגית השמש, הרוח או המים, ואפילו גז טבעי שעדיף בהרבה על סולר, מזוט או פחם. פיתוח השימושים במקורות אנרגיה נקיים אלה אמורים לעזור לנו להקטין את רמת פליטות הפחמן לאטמוספרה המקיפה את כדור הארץ, פליטות שיוצרות זיהום שמאיים לחצות בקרוב את נקודת האל-חזור.
יש הרבה סיבות שיכולות להסביר את הירידה החדה במחירו של הנפט והן מתחילות בבעיות של קרטל אופ"ק המחזיק בכ-70% מתפוקת הנפט העולמית וההערכות של כלכלני מריל לינץ' שהקרטל יפורק ומנגד ההצהרות של בכירי הארגון שסעודיה עומדת בראשו על מה שיקרה אם הוא יפורק - "מחיר החבית ייפול ל-40 דולר".
לכך יש להוסיף את כוונת הקרטל לשבור את תעשיית האנרגיה האמריקנית שהאיצה את התפתחותה בשנים האחרונות וצפויה להפוך בקרוב מיבואנית נפט מובילה ליצואנית נפט מובילה. סיבה נוספת לנפילה היא המשבר הפוליטי-מדיני ברוסיה שמוביל לבידודה, וגם גניבות הנפט הכורדי-סורי על ידי ארגון דעא"ש ומכירתו במחירי ריצפה משפעים במידת מה, ולסיום אפשר לקנח עם סיבה כללית הקשורה בהתמתנות בקצב הצמיחה העולמי, כולל החשש שניצת שוב אתמול מהאטה בסין - שהפכה לאחרונה באופן מוצהר לכלכלה הגדולה בעולם.
על רקע הירידה במחיר הנפט וההערכות שהרבה יותר אנשים ירשו לעצמם בקרוב להשתמש בנפט ומוצריו המזהמים, צריכים הרגולטורים ברחבי העולם להיכנס לפעולה באופן מידי וזה יכול לקרות במספר אופנים. צעד אחד יכול להיות בדרך של העלאת המסוי על מוצרים הידרוקרבונים, מה שיעלה את מחירם הסופי, אך גם יאפשר למדינות לגבות מהמשתמשים בגורם המזהם הזה מסים שיממנו את המשך הפיתוח של החלופות. מנגד, יכולים הרגולטורים להחליט על מתן של הטבות משמעותיות לתעשייה הפועלת לפיתוח, ייצור ושימוש באנרגיה מתחדשת או חלופית.
מעבר למיסוי ולסובסידיות, לא פחות חשוב לדאוג למדיניות תכנון מקיימת. כזו שמבטיחה שיהיה יתרון ונותנת העדפה לתחבורה ציבורית ותחבורה חלופית (אופניים), פועלת להורדת חסמים רגולטוריים לשימוש באנרגיה ירוקה מתחרה, לקבוע תנאי במכרזים לבניית תחנת חשמל להעדפה של חברות שעושות את זה בצורה ירוקה - או בטכנולוגיה הירוקה ביותר האפשרית, וקידום בנייה ירוקה במגזר הציבורי והפרטי.
מי שנראה ששכח את החובה להגן על הסביבה הוא ראש ממשלת בריטניה, דיויד קמרון, שצפוי בימים הקרובים להורות על הקלות במיסוי, ששווין מסתכם בכ-2 מיליארד ליש"ט, לחברות החשמל המובילות בבריטניה, EDF, E.ON, Npower and SSE, אשר אחראיות על הפעלתן בפחם של תחנות הכוח הוותיקות והמזהמות ביותר בבריטניה. הגדלת המימון לתחנות הפחמיות ושריפה של יותר פחם בהן - לא רק שתכביד על הנשימה של תושבי האי הבריטי, היא גם תגביר את פליטות הפחמן אותן התחייב קמרון להפחית, כאשר דיבר בוועידת האו"ם בספטמבר האחרון וקרא מעל לבמה בהתרגשות "לסיים עם סובסידיות הנפט לתעשיות המזהמות".
בכל מקרה, גם בזמן בו המחירים של מקורות האנרגיה בחיינו יורדים והלחץ הכלכלי מכיוון זה פוחת, אסור לנו לשכוח שבסוף לנו זה עולה יותר. הנזקים הבריאותיים הנובעים משימוש באנרגיה מזהמת וההתעלמות מההשפעות הכלכליות ארוכות הטווח של הנזקים לסביבה ולאקלים כתוצאה מהשימוש המוגבר בנפט ומוצריו, עוד עלולים לעלות לכולנו הרבה יותר מההנחה, שנקבל כנראה בסוף החודש, בתחנת הדלק הקרובה.
הכותבת היא כלכלנית סביבתית ומנכ"לית חברת GREEN EYE המתמחה בהשקעות אחראיות