קרנית פלוג / צילום: תמר מצפי
תקופת הקיפאון שנמשכה כ-9 חודשים בשוק הנדל"ן המקומי הסתיימה. התקווה של רבים מהישראלים שהמתינו על הגדר הייתה שיזכו לקנות דירה במחיר מוזל, בזכות הכוונה של שר האוצר היוצא לחוקק את חוק מע"מ אפס. תקווה זו אולי התנפצה, אבל תכנית מחיר מטרה שנשלפה מהמגירה עדיין חייה ובועטת ועם ישראל חזר להתנפל בהמוניו על אתרי הבנייה, מה שהזניק שוב את מחירי הדירות וצפוי להקפיץ גם את היקף נטילת המשכנתאות.
החזרה של הישראלים אל משרדי המכירות של הפרויקטים השונים ברחבי הארץ, מבטיחה גם בהכרח את התייצבותם אצל כורסאות היועצים בבנקים למשכנתאות. אבל לא רק הרוכשים החדשים צריכים לשוב לשם, אלא גם כל אלה שנטלו כבר משכנתא ועתה כדאי להם מאוד למחזר אותה - ובנק ישראל חייב לעודד את זה, למרות שסביר להניח שהבנקים יתנגדו.
אישור תכנית מחיר מטרה שאמורה להוזיל את הדירות החדשות שייבנו בערים מרכזיות ברחבי הארץ ב-20% ביחס למחיר השוק, הריבית הנמוכה באופן היסטורי (ואבסולוטי) וגם תנאי המיסוי המועדפים בשוק הנדל"ן בישראל בייחס להשקעות הון בבורסה - כל אלה מעודדים את ההסתערות של ציבור הרוכשים החדש על הדירות וגם על הבנקים למשכנתאות. אך לא פחות חשוב הוא מה שקורה כיום עם תיק המשכנתאות העצום בסך של כ-260 מיליארד שקל, שכבר מוחזק בידי הציבור.
נראה כי למרות שלבנקים למשכנתאות אין אינטרס שגם הציבור שכבר נטל משכנתא יגיע שוב אל פתחם, כדאי מאוד שהציבור הזה ידע שבהחלט כדאי לכל מי שנטל בשנים האחרונות משכנתא, לבחון את מצבו. כמעט בטוח שרבים מאוד יוכלו לשפר את תנאי החזר המשכנתא שלהם ולהפחית את התשלומים על קורת הגג שרכשו בהיקף של מאות שקלים בחודש ועשרות או מאות אלפי שקלים במהלך תקופת המשכנתא כולה.
קריאה זו לציבור למחזר את הלוואת המשכנתא ולשפר את תנאיה נכונה במיוחד כשרואים את תוצאות הסקר החברתי האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיו חצי מיליון ישראלים, שהם כעשירית מהעם, מתקשים לעמוד באופן סדיר בתשלומי המשכנתא או שכר הדירה. בקרב המשתכרים עד השכר החציוני במשק, כ-6,500 שקל ברוטו, לא פחות מ-16% מדווחים על פיגור בתשלומים. טיפול מקצועי בחובות המשכנתא עשוי להקל על ציבור רחב זה.
הציבור חייב להבין שמשכנתא היא כמו כל השקעה - התנאים ביום שבו נלקחה ההלוואה עשויים להשתנות כעבור מספר שנים. גם רמות הריבית במשק משתנות וגם המצב הפיננסי האישי של משק הבית משתנה ולכן על בנק ישראל מוטלת החובה לעודד מיחזור משכנתאות.
עם זאת, נראה שבנק ישראל מעדיף להגן על הבנקים ולא על נטלי המשכנתא. תארו לעצמכם מה יקרה אם אלפי נוטלי משכנתאות יגיעו לבנק שלהם ויבקשו למחזר את המשכנתא. הבנקים יידרשו להקדיש כוח אדם עצום על מנת לטפל בפונים, ובסופו של דבר לא רק שהם לא מרוויחים מהמהלך, הם מפסידים ממנו.
בהיעדר מהלך לאומי הקורא למחזור משכנתאות, הרי שהאחריות כרגע מוטלת על הצרכן עצמו. הוא זה שצריך להתגבר על הפחד מהביורוקרטיה והדו"חות מהבנק, ולפנות לייעוץ על מנת לקבל הצעות למיחזור המשכנתא, גם מהבנק שלו וגם מבנקים מתחרים.
כולנו מתלוננים על מחירי הדיור הגבוהים, על היעדר התחרות בשוק המזון, על דמי ניהול גבוהים בפנסיה ועל יוקר המחייה בישראל, אבל רוב האנשים לא מודעים לכך שהכסף הגדול נמצא בשירותים הפיננסיים. אצל רוב משקי הבית, המשכנתא היא העסקה הכלכלית הגדולה ביותר שעשו או יעשו אי פעם, ולמרות זאת אנו רואים את הציבור ניגש לבנקים ללא ליווי מקצועי אובייקטיבי. ממחקר שערכה אלומות-הון ליין, עולה כי רק 10% מנוטלי המשכנתאות, ניגשים ליועץ חיצוני בטרם לקיחת המשכנתא, רובם המוחלט מאזור המרכז.
תהליך נטילת משכנתא הוא ארוך ומורכב במיוחד לאנשים שאינם בקיאים ברזי שוק ההון והמערכת הבנקאית. ההשוואה בין המסלולים שמציעים לנו הבנקים הופכת למשימה בלתי אפשרית ואנשים רבים משלמים מאות אלפי שקלים מיותרים לכל אורך חיי המשכנתא, רק בגלל שהומלץ להם ליטול משכנתא במסלול שטוב לבנק אך לא תמיד ללקוח. אז מה הפלא שרוב הציבור לא שש לרוץ לבנק מיוזמתו על מנת להעריך מחדש את תנאי ההלוואה?
על בנק ישראל לראות את טובת הציבור מול עיניו ולעודד באופן יזום את הציבור לצבוא על דלתות הבנקים ולבדוק היתכנות למחזור המשכנתא. התעלמות מהנושא אינה רק בלתי אחראית, אלא גובלת בחטא של בנק ישראל לתפקידו.
הכותב הוא מנכ"ל אלומות - הון ליין