גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית: דיור בר השגה לחרדים בהשקעה של 400 מיליון ש'

בעלי רשת המשקפיים אופטיקה הלפרין רוכשים את כל הכניסה הדרומית לרחוב הראשי של בני ברק, לאחר שכבר קנו את הכניסה הצפונית

יעקב ושמואל הלפרין / צילום: תמר מצפי
יעקב ושמואל הלפרין / צילום: תמר מצפי

האחים שמואל ויעקב הלפרין, מבעלי רשת אופטיקה הלפרין, משתלטים על מרכז בני ברק. לאחרונה חתמו האחים, יחד עם שותפם אלעזר אופק שהוא בעל חברת אבן בדולח, על עסקה לרכישת 27 האנגרים מסחריים בכניסה הדרומית לרחוב אהרונוביץ (השומר) בבני ברק, תמורת 181 מיליון שקל. המוכרת היא חברת ישרס של שלמה אייזנברג, שצפויה לרשום רווח של 70 מיליון שקל.

הרוכשים מתכוונים להשביח את הנכס הקיים במתכונתו הנוכחית, ובעוד כמה שנים להפוך אותו למתחם דיור ומסחר שיכלול 450 דירות. כיום כולל הנכס האנגרים המשתרעים של שטח של 14 אלף מ"ר, הבנויים על קרקע של 20 דונם.

בהאנגרים פועלים כיום 46 עסקים הכוללים בין היתר סופרמרקט "זול בשפע" של רשת מגה, המשתרע על שטח של 4,000 מ"ר, מאפיית עיני בשטח של כ-1,000 מ"ר, חנות "עשה זאת בעצמך" בשטח 1,000 מ"ר וכן חנויות הלבשה, הנעלה, מוצרים לבית, כלים חד פעמיים ועוד.

מנתוני חברת ישרס עולה שווי הנכס בספרי החברה הוא 104 מיליון שקל וה-NOI (רווח התפעולי) של המרכז עמד אשתקד על 7 מיליון שקל בשנה.

עסקה זו נחתמת שנתיים בלבד לאחר שרשת אופטיקה הלפרין רכשה יחד עם שני שותפים נוספים את המרכז המצוי בקצה השני של הרחוב (על רחוב ז'בוטינסקי), מרכז רימונים, תמורת 52 מיליון שקל. מרכז רימונים כולל שטח מסחרי של 3,500 מ"ר שעליו פועלות 25 חנויות, שטח משרדי של 2,500 מ"ר שבו פועלים בין היתר משרדי הביטוח לאומי ומשרדי רשת אופטיקה הלפרין, מחסנים ושני חניונים עם 290 מקומות חניה.

לדברי יעקב הלפרין, "לאחרונה הציעו לנו 75 מיליון שקל עבור מרכז רימונים, וזה מראה עד כמה העיר בני ברק לוהטת. המסחר בבני ברק צמא לכל מ"ר".

בעוד שעסקת רימונים נעשתה באמצעות רשת אופטיקה הלפרין שבה שותפים מלבד שמואל ויעקב, חמישה אחים נוספים מהמשפחה, העסקה הנוכחית נעשתה באופן פרטי על ידי האחים הלפרין.

"פי 3 חיתולים"

הלפרין: "ב-5-6 השנים הקרובות המקום ישאר נכס מניב, אבל תוך כדי תנועה אנחנו מתכננים להגיש בקשה לשינוי תב"ע במטרה לבנות על השטח דיור בר השגה לזוגות צעירים. התוכנית היא לבנות 450 דירות של 3,2, ו-4 חדרים במחירים שפויים והגיוניים העונים לצורכי הזוגות הצעירים בבני ברק וכן שטח מסחרי בגודל של כ-5,000 מ"ר, עם חניונים תת קרקעיים. הכוונה היא לתת למקום אווירה מודרנית וחדישה, בשונה ממתחמים הרגילים בבני ברק שנבנו טלאי על טלאי".

- מה הסיכוי שיאשרו לכם את שינוי התב"ע?

"סיכוי עצום. יש כבר תב"ע מאושרת ל-300 יחידות דיור עם מגדל משרדים של 10,000 מ"ר. אנחנו לא מעוניינים במשרדים ורוצים להמיר את המשרדים לדירות ולכן אין סיבה שזה לא יאושר".

- כמה להערכתך תשקיעו בבניית המתחם לאחר שינוי התב"ע?

"כ-400 מיליון שקל".

- זו השקעה אדירה. אתם מתכננים להכניס עוד שותפים?

"בימים אלה אנחנו במגעים להכנסת שותף ואנחנו מחפשים את הזיווג הנכון".

הלפרין אומר כי כל הקונספט של המתחם העתידי יתוכנן בהתאם לצורכי המשפחה החרדית ובהתאם לדרישות הרבנים.

לדבריו, "יושם דגש על הצניעות, שהדירות לא יפנו אחת לשנייה. אנחנו כבר מקבלים מהרבנים כל מיני בקשות לדברים שאין במקומות אחרים. לא נוכל לבנות יותר מ-6 קומות, כי מרבית קהל היעד אינו משתמש במעליות שבת בגלל החמרה. יהיו מסדרונות מאוד רחבים ולובי רחב כי יש הרבה עגלות ילדים ואופניים לאור העובדה שמרבית המשפחות מרובות ילדים. ניתן דגש על יותר מקום לכביסה ולייבוש כביסה, מקומות לאחסון מזון ועוד. אם משפחה חילונית מחזיקה איקס חיתולים בבית, משפחה חרדית מחזיקה פי שלושה. אין משפחה חרדית שלא מחזיקה מקפיא בבית כי מכינים אוכל רב לשבתות וחגים. כל הדברים האלה יבואו לידי ביטוי.

"בת"א יש יותר מחשבה על מקומות חניה, אבל בבני ברק האוכלוסיה ברובה לא מחזיקה רכב פרטי ולכן תהיה חניה אחת לדירה בלבד וההשקעה תהיה בריבוי גינות ציבוריות ומתקני משחקים לילדים. המתחם יכלול גם בית כנסת ושירותים נוספים המיוחדים לקהל ב-2 דונם שיופקעו לשם כך".

הלפרין מזכיר גם כי מיקום המתחם, במרחק הליכה של שלוש דקות מתחנת הרכבת העתידית של הרכבת התחתית המחברת בין פתח תקווה לתל אביב, הופך אותו לאטרקטיבי.

"פוטנציאל השבחה עצום"

ועד שהתוכנית לשינוי המתחם תקרום עור וגידים, הוא ימשיך לשמש כאמור נכס מניב.

- כמה תשקיעו בשיפוץ?

"כ-2 מיליון שקל. מדובר בהאנגרים מוזנחים ואנחנו נשווה למקום מראה אחיד ומסודר וכן ניישר את הקרקע כדי לאפשר הקמת חניון".

הלפרין סבור שפוטנציאל ההשבחה של הנכס עצום. לדבריו, "נכון להיום העסק מניב 5% שכר דירה שזה מאוד נמוך. השוכרים משלמים כיום 35-45 שקל למ"ר בלבד, אף שמדובר במרכז העיר בני ברק, וזאת משום שחברת ישרס לא טיפלה בנכס יותר מ-10 שנים ולא הסכימה להשכיר שטחים לתקופה העולה על שנה אחת, פרט לרשת מגה המחזיקה בחוזה עד לשנת 2019. אנחנו מתכוונים להכפיל את ההכנסות השנתיות של הנכס מדמי שכירות מ-7.6 מיליון שקל לשנה ל-15 מיליון שקל בשנה".

- איך תעשו זאת?

"נאפשר חוזים ארוכי טווח, נשפץ את המבנים, ונטפל בשכירות. אנחנו אמנם לא הולכים להגזים, אבל נבקש 80-90 שקל למ"ר שזה המחיר ההגיוני, במיוחד כשבמרכז מסחרי הסמוך אלינו, מרכז רימונים השייך גם הוא בחלקו לנו, גובים 150-250 שקל למ"ר, באותו רחוב.

"בעיר בני ברק יש 150 אלף תושבים ולא ניתן היום למצוא בה שטחי מסחר פנויים בכלל ואם יש כאלה, מדובר בחנויות קטנות בגודל של 40 מ"ר. יש תור ארוך של חברות שמחפשות שטחים בגודל של 500-1,000 מ"ר, וזו האופציה היחידה בשבילן לקבל שטח מסחרי בעיר בני ברק. ברגע שניתן גם חוזים ארוכים וגם נעלה את שכר הדירה, נגיע להכנסות שנתיות של 15 מיליון שקל למ"ר ואנחנו מצפים לתשואה שנתית של 8%-9% בשנה".

עוד כתבות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל