מוחמד בכרי / צלם: מץ 76
"ברור הוא לכל בר-בי-רב כי הסרט 'ג'נין ג'נין' מתיימר להיות סרט דוקומנטרי, אך הינו יצירה שכלולים בה שקרים גסים ורבים". כך קבע בסוף השבוע החולף היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בהחלטתו שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד יוצר הסרט, מוחמד בכרי. לדברי וינשטיין, "הסרט מהווה אפוא, עלילת שקר שהופקה בכוונת מכוון. הצבא המתואר בסרט אינו צה"ל. זהו צבא אחר, פרי דמיונו של יוצר הסרט".
החלטתו של וינשטיין ניתנה יותר משנתיים לאחר שהוא התבקש לשקול הגשת כתב אישום נגד בכרי, בגין פרסומם של דברי לשון הרע חמורים נגד חיילי צה"ל שהשתתפו במבצע "חומת מגן" בג'נין. בסרטו ג'נין ג'נין הם הוצגו כפושעי מלחמה.
הבקשה לוינשטיין הוגשה לאחר שב-2011 דחה העליון את ערעורם של חמישה חיילי מילואים, שיוצגו בידי עו"ד אמיר טיטונוביץ, על כך שתביעתם האזרחית בגין פרסום לשון הרע בסרט, שהוגשה כבר בשנת 2003, נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי-מרכז. החיילים שהשתתפו בלחימה טענו בתביעה, כי ההאשמות שהוצגו בסרט כלפי חיילי צה"ל הן שקריות וכי פרסום הסרט מוציא את דיבתם רעה.
על אף דחיית הערעור שהגישו החיילים לבית-המשפט העליון, ביקרו שופטיו קשות ונחרצות את הצגת התנהלות החיילים ע"י בכרי בסרט. לדבריהם, "ייחוס המעשים כגון המעשים המתוארים בסרט לחיילי צה"ל, הוא מן ההאשמות החמורות ביותר שניתן להטיח באדם. ייחוסם חושף את האדם להוקעה על-ידי סביבתו ועל-ידי החברה. הוא מעמיד אותו בשורה אחת עם אחרון פושעי המלחמה ועם אחרון הרוצחים. הוא מביא את סביבתו של האדם שלו מיוחס ביצוע המעשים להטיל ספק במוסריותו".
עוד קבע בית-המשפט העליון, במסגרת ההליך שנקטו חמשת הלוחמים, כי הגנת "אמת דיברתי" של בכרי "נתבררה כפתטית", וכי "אין מדובר בלשון הרע שמקורה ברשלנות ובאי-דיוק, אלא בלשון הרע שבסיסה חוסר תום-לב ומגמה מכוונת לעיוות של הדברים". למרות כל אלה נדחתה תביעתם של הלוחמים, מאחר שדברי לשון הרע שבסרט כוונו לקבוצה של חיילי צה"ל שהשתתפו במבצע "חומת מגן", ולא ליחידים ספציפיים. בנסיבות אלה החוק אינו מאפשר הגשת תביעה אזרחית בגין לשון הרע.
החלטתו של וינשטיין, לא לפתוח בחקירה פלילית נגד בכרי, ניתנה בעיתוי מעניין. השבוע, ביום חמישי, עתיד להיות משודר בערוץ 2 סרטו של הבמאי איתן חריס, "אם לומר את האמת", אשר ליווה עם מצלמתו את ההליכים המשפטיים הממושכים שניהלו נגד בכרי חמשת החיילים בערכאות המחוזי והעליון. חריס תיעד את הליך תביעת לשון הרע שהוגשה לבית-המשפט המחוזי, וכן את הליך הערעור שהתנהל בפני בית-המשפט העליון.
הבקשה ליועמ"ש וינשטיין, לפתוח בחקירה פלילית נגד בכרי, הוגשה על-ידי בא-כוח חמשת הלוחמים, עו"ד טיטונוביץ ועל-ידי עו"ד נבות תל-צור, מטעמן של המשפחות השכולות. בבסיסה עמדו קביעותיהם של המחוזי ושל העליון, שלפיהן הסרט אכן מהווה לשון הרע, וכי לא עומדות לבכרי הגנות כלשהן, לרבות לא הגנת "אמת דיברתי", וכן שהוא הציג בסרט סצנות מפוברקות, ועשה פעולות שיש בהן כדי לסלף את המציאות.
וינשטיין הסב בהחלטתו את תשומת-הלב לכך, שבעשותו שימוש בסמכותו להורות על הגשת כתב אישום בגין "לשון הרע על ציבור", עליו לנקוט זהירות רבה, וכן לכך שמעולם לא הוגש כתב אישום בגין לשון הרע על ציבור. מאחר ששני היועצים המשפטיים שהיו לפניו, רובינשטיין ומני מזוז, החליטו לא להורות על פתיחת חקירה פלילית בגין הסרט, הוא לא ראה לעצמו להחליט אחרת מהם.
וינשטיין הוסיף ונימק את החלטתו - "האינטרס שבעמידה על האמת והפרכת השקר, שבנסיבות מסוימות עשוי לתמוך בפתיחת הליך פלילי, כבר הוגשם במלואו בהליך המשפטי האזרחי בשתי ערכאות. לאור קביעותיהם הנחרצות של בית-המשפט המחוזי ושל בית-המשפט העליון בדבר תוכנו השקרי של הסרט וכוונת הזדון שבו, ולאור דברי שלושה יועצים משפטיים לממשלה, ביחס לשקרים הבוטים שבסרט... הלוחמים והמשפחות השכולות יכולים לחוש כי מדינת ישראל לא זנחה אותם בשולי הדרך. ישראל הכירה בעוול שנעשה להם, כמו גם לשמה הטוב של המדינה". וכאן הוא ציין וחרץ: "נאמר הדבר בקול ברור - המדובר בעלילת שווא".
בכך סתם וינשטיין את הגולל על פרשת פרסומה בסרט "ג'נין ג'נין" של לשון הרע נגד חיילי צה"ל, פרשה שהחלה לפני יותר מעשור. היועמ"ש קבע כי חרף הביקורת הקשה שהוטחה בבכרי ע"י בתי-המשפט וע"י היועצים המשפטיים בעבר, הוא לא יורה לפתוח בחקירה נגדו בגין השקרים שהוצגו נגד חיילי צה"ל.
וינשטיין לא היסס לציין בהחלטתו: "המדינה שלחה את חייליה - טובי בנינו - ללחום בג'נין. הם עשו זאת בגבורה. הם עשו זאת תוך שמירה על טוהר הנשק. על אף זאת הוציא מוחמד בכרי את דיבתם רעה. בית-המשפט המחוזי ובית-המשפט העליון קבעו כי ביסוד התנהגותו זו עומדים 'חוסר תום-לב ומגמה מכוונת לעיוות של הדברים'. כך הם הדברים. הציבור ישפוט את בכרי על-פי קביעות אלה".
גדוש שקרים
הסרט השנוי במחלוקת "ג'נין ג'נין", שצולם במחנה הפליטים ג'נין על רקע מבצע "חומת מגן", הוקרן לראשונה בשנת 2002 וגרר מחול שדים בעת הקרנתו. לאחר רצף של התקפות טרור רצחניות שפקדו את ישראל בראשית 2002, לרבות הפיגוע במלון "פארק" בנתניה שגבה את חייהם של 30 בני אדם, הוחלט בצה"ל לפתוח במבצע "חומת מגן" במטרה לחסל תשתיות טרור שגרמו לגל פיגועים בשטח ישראל . בין היתר, כוחות צה"ל נכנסו לשטח מחנה הפליטים ג'נין, שהיווה בסיס להתארגנות ויציאת מחבלים לשטח ישראל, וניהלו לחימה קשה ביותר עם המחבלים במקום, שהתערו באוכלוסייה המקומית.
כחלק מהמלחמה התקשורתית לאחר האירועים, מוחמד בכרי וצוותו נכנסו למחנה הפליטים ג'נין בסוף חודש אפריל 2002, והסריטו "עדויות" של תושבי ג'נין על האירועים שהתרחשו, במטרה "להשמיע את הצד הפלסטיני". הסרט שמומן גם בהשתתפות אנשי הרשות הפלסטינית, מתאר את הלחימה בג'נין מנקודת המבט של התעמולה הפלסטינית ומציג את חיילי צה"ל כמי שביצעו "פשעי מלחמה". לאחר הקרנות הסרט בסינמטק ירושלים ובסינמטק תל-אביב, הגישו ב-2003 חמישה חיילי מילואים שהשתתפו בלחימה בג'נין תביעת לשון הרע נגד יוצר הסרט בכרי והסינמטקים שהקרינו אותה, בטענה שבסרט פורסמה לשון הרע חמורה ביותר נגד החיילים והציגה אותם כפושעי מלחמה. לאחר שב-2007 הגיעו התובעים והסינמטקים להסכם פשרה, נותרה התביעה תלויה ועומדת נגד בכרי בלבד.
יוצר הסרט טען כי עומדת לו הגנת "אמת דיברתי" וכן שעומדת לו ההגנה בדבר "הבעת דעה בתום לב". התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה, כך גם נדחה הערעור שהוגש ב-2008 לבית המשפט העליון. בנימוקי דחיית התביעה ע"י הערכאות השונות, חזרו והדגישו השופטים כי למרות שהתביעה מבוססת וכי הסרט גדוש בשקרים ועולה ממנו כוונה מפורשת של בכרי לעוות את המציאות כדי להכפיש את לוחמי צה"ל, על התביעה להידחות בשל נימוק טכני. בהתאם להוראות חוק לשון הרע, קבעו השופטים כי לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע שנאמרה על ציבור אלא אם נאמרה כלפי חיילים ספציפיים.