מפעל טקסטיל בערד / צילום: איל יצהר
בעוד כשלושה חודשים, בחודש אפריל, צפוי שכר המינימום בישראל לעלות בשיעור חד של כ-7%. זאת, בהתאם להסכם הלא-מובן שנחתם החודש בין התעשיינים להסתדרות. בעקבות עלייתו של שכר-המינימום צפויות העלאות שכר במשק לכל דרגות השכר שעד 12 אלף שקלים בחודש.
בשנים הקרובות, צפוי השכר להמשיך ולעלות - ולהתייקר למעסיקים - כאשר בשנת 2018, יעלה שכר-המינימום בקרוב ל-30% לעומת השכר היום. משנת 2018, יהיה שכר-המינימום בישראל צמוד באופן קבוע ל-52% מהשכר הממוצע במשק; ובכך הוא יהיה הגבוה ביותר בעולם יחסית לממוצע השכר במשק.
השאלה העולה כאן מיד על-ידי רוב הציבור היא - אז מה רע? אכן, המשק הישראלי מאופיין בפערים גדולים ויש צורך לתמוך באוכלוסיות המוחלשות. עם זאת, במקרה של ההסכם הזה, דווקא אוכלוסיות אלו, כמו גם המשק כולו, צפויים להיפגע. והסיבה פשוטה: עובדים אשר מצויים בדרגות שכר המינימום או קרובות לו, הם עובדים המאופיינים בהיעדר אלטרנטיבות תעסוקתיות. זאת, בשל סיבות שונות, כמו היעדר השכלה, הכשרה, כישורים ואו מגבלות אחרות. עובדים אלו מועסקים לרוב בתפקידים שבהם הפריון, התוצר שמייצר העובד, אינו גבוה, ולמעסיק כדאי ומשתלם להעסיק את העובד. חוק שכר-המינימום הקיים קובע כי שכרם של עובדים אלו יהיה צמוד ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק, ובכך מספק התאמה מסוימת לעלייה בפריון הממוצע במשק. הצמדה זו קיימת ברוב המדינות בעולם והיא חלק מכללי השוק המקובלים.
עם זאת, כאשר באה התערבות מלאכותית דרמטית, דוגמת הסכם שכר המינימום האחרון, אשר בנוסף להעלאות חדות מגדיל את שיעור ההצמדה באופן קבוע, משתנים כללי המשחק ונוצרת סכנה משקית חמורה.
בדיקה מחדש של ההסכם והתאמתו למציאות הכלכלית
העלייה החדה בשכר-המינימום יוצרת פער שמעסיקים רבים לא יודעים ולא יכולים להכיל בין רמת התוצר של העובד ובין שכרו. האלטרנטיבה העיקרית העומדת בפני המעסיק היא התייעלות וצמצום, העתקת או סגירת הפעילות שהופכת ללא-כדאית. מעסיק ישראלי רציונלי יבחר לעבור לייצור המאופיין בערך מוסף גבוה, ודורש עובדים בעלי כישורים מתאימים.
התוצאה הבלתי-נמנעת של השינוי בפעילות היא ירידה במספר מקומות התעסוקה לאוכלוסיות המוחלשות וגידול באבטלה דווקא של האוכלוסיות שהמדינה שואפת להכניס למעגל התעסוקה. בנוסף, העלייה בשכר-המינימום תביא מיד לדרישות ולעדכוני שכר ביתר דרגות השכר. עלויות אלו יפגעו בכושר התחרות של המשק, אשר נדרש להיות תחרותי במיוחד בשנים הקרובות, לנוכח הצמיחה החלשה בעולם והביקוש היורד לתוצרת הישראלית.
מבחינה כלכלית, הפתרון הנכון יותר לצמצום הפערים ולתמיכה באוכלוסיות מוחלשות, הוא מס-הכנסה שלילי. כיום כ-64% בלבד מהזכאים למס שלילי מקבלים את מענקי מס-הכנסה שלילי. הפיכת המענקים האלה לתשלומים חודשיים ואוטומטיים, ללא חובת דיווח, עשויה לסייע משמעותית להגדלת הזכאים למענקים, בלי להפחית את הכדאיות להעסקתם ובלי לפגוע במעסיקים. הסכם שכר-המינימום שנחתם באופן נמהר, וככל הנראה ללא בדיקה לעומק של משמעויותיו הכלכליות, צפוי לעלות למשק קרוב ל-10 מיליארד שקל בשנה. הסכם זה ייפול כמשקולת הן על כתפי המעסיקים והן על כתפי העובדים. אחת המשימות הראשונות של הממשלה הנכנסת צריכה להיות בדיקה מחדש של ההסכם, והתאמת תנאיו למציאות הכלכלית.
הכותב כיהן כנשיא התאחדות התעשיינים והוא בעלים של מספר מפעלי תעשייה