גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

90% מהאפליקציות נכשלות - מה הסיכוי שדווקא שלכם תצליח?

אתר חדש, המוצג לראשונה ב"גלובס", מציע מנגנון בדיקה המשלב אלגוריתם חישובי עם סקירה וחוות דעת אנושית, מצד אנשי מקצוע

עשרות אלפי הונגרים מנופפים בסמארטפונים / צילום: רויטרס
עשרות אלפי הונגרים מנופפים בסמארטפונים / צילום: רויטרס

עם רעיון 'של מיליארד דולר' או קצת פחות, האם יש לנו יכולת לחזות את ההצלחה של המיזם שלנו מראש? אתר חדש, המוצג לראשונה ב"גלובס", מציע מנגנון בדיקה המשלב אלגוריתם חישובי עם סקירה וחוות דעת אנושית, מצד אנשי מקצוע. כך תדעו מה שווה הרעיון שלכם לאפליקציה.

תחזית של גרטנר טוענת כי בשנים הקרובות רק 0.01% מהאפליקציות שייצאו לשוק יצליחו. מצב לא מעודד, ובכל זאת אנו עדים להשקתן של עשרות אלפי אפליקציות חדשות מדי חודש.

זה כמעט תמיד מתחיל ברעיון, שבא בעקבות צורך או הזדמנות. ותתפלאו: רבים מהרעיונות הם ריאליים, קרי: יש היתכנות כלשהי שאנשים ירצו להשתמש במוצר כזה. למרות זאת, נדירות האפליקציות שמצליחות להתרומם.

למה שהרעיון שלך לא יכה את התחזיות?

הסיבות לכך מגוונות, בואו נמנה את העיקריות שבהן:

1. משאבים מצומצמים שלא מאפשרים לפתח מוצר 'כמו שצריך'.

2. רף כניסה נמוך למוצרים מתחרים.

3. צוות לא מיומן.

4. תכנון או יישום לקוי של הרעיון.

5. שירות שהוא לא נחוץ או 'מטריד', כך שלא יצדיק הורדת האפליקציה על-ידי מיליוני משתמשים.

הבעיה היא שכבני אדם חדורי מוטיבציה אנחנו "ננעלים" על הרעיון שלנו וקשה להסיט אותנו מהמחשבה שהוא יכול, או חייב, להצליח. אנחנו מתחילים לחפש דרכים להוציא אותו אל הפועל, בוחנים מעצבים וחברות פיתח אפליקציות, מתייעצים עם מקורבים (שבמקרים רבים אינם מנוסים או מיומנים דיים כדי לקבוע ש"הרעיון מעולה", כפי שקורה לא אחת), ומוצאים את הדרך לשכנע את עצמנו שכדאי, באמת כדאי - להקים את הדבר הזה שלא נותן לנו מנוח.

מה נדרש כדי לקבל החלטה להוציא את הרעיון לפועל?

אחת הבעיות היא חוסר האובייקטיביות, חוסר המיומנות או חוסר התקפות של ההמלצות שאנו מקבלים באשר לכדאיות ההוצאה לפועל של המיזם.

יזמים רבים בתחילת דרכם, או סתם אנשים מן היישוב שהגו רעיון (יש אינספור כאלה) - מבקשים לעתים את ה"חותמת", הקביעה ההחלטית לגבי הכדאיות, הפוטנציאל והדרישות למיזם שלהם.

האמת הגלויה היא שאין תשובה אחת והיזם צריך לקבל את ההחלטה בעצמו, בהתבסס על נתונים שיוצגו בפניו. רצוי לנטרל ככל האפשר כל דחף או גורם רגשי, מונע שאיפות או מונע תחרות. הפתרון הרצוי הוא ניתוח אובייקטיבי של הרעיון והעמדת המלצה נייטרלית שניתן לקבל או לדחות אותה, אבל לפחות לשקול אותה לפני שיוצאים לדרך.

הכלי שיספר לכם מה הרעיון שלכם שווה

אתר חדש, feasit.co.il, המוצג לראשונה ב"גלובס", מציע בדיקת כדאיות אונליין לסטארט-אפ, לאפליקציה או לכל מיזם אחר שלכם. המנגנון, שפותח על ידי חברת "קיוון אחר", מספק מעין תכנית עסקית ראשונית או תחזית פיננסית המנסה לחשב הכנסות, הוצאות, עלויות הקמה, נקודת איזון ומעבר לרווחיות, והשקעה נדרשת. כל אלו לצד חוות דעת של צוות מקצועי ובראשו ירון אחר, לשעבר סמנכ"ל Ynet, מרצה ויועץ לסטארטאפים המבקשים למצוא קונספט מבדל ומיצוב ביישום המעשי של הרעיון שלהם.

הצוות בוחן כמה פרמטרים בהתאם לשאלות שנשאל בעל הרעיון, ומספק דירוג כדאיות מנומק, יחד עם התחזית העסקית שמייצר המנגנון החישובי של המערכת.

היזם מקבל לכתובת הדוא"ל שלו דו"ח מסודר המספק תמונה בהירה לגבי פוטנציאל המיזם שלו, כך שיוכל להיעזר בחוות דעת אובייקטיבית בטרם יחליט להשקיע את מיטב מרצו וכספו בבניית המיזם.

צוות האתר מסביר שאין לקחת את המספרים כנתון מוחלט אלא כתרחיש פיננסי אפשרי, המתבסס על הנתונים שהזין המשתמש, יחד עם חוות הדעת האנושית המנומקת, המאפשרת לבעל הרעיון לקבל את ההחלטה שלו גם על סמך סקירה מקצועית יותר, הן מבחינת אטרקטיביות המוצר והן מבחינה כלכלית-מסחרית.

למערכת הבדיקה - האם רעיון שלכם מוצלח?

עוד כתבות

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

עפ"י ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, חברת התוכנה תתפוס שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה, הן כ־500 מיליון שקל

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

באופן חריג: בית המשפט הכלכלי פסק נגד רשות ני"ע והזהיר מפני עודף דיווחים לציבור

ביהמ"ש קבע כי חברת הנדל"ן דקמא והמנכ"ל נתנאל לורנצי לא היו צריכים לדווח על הפרה של הסכם הלוואה שהעניקה החברה בגובה 10 מיליון שקל, שכן ההפרה לא הייתה מהותית ● הרשות אף חויבה בתשלום הוצאות בגובה 20 אלף שקל ● רשות ני"ע: "לומדים את פסק הדין"

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף, ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבן מירן, המינוי של טראמפ לפד הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי מורגן

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח פעילות קופות החולים: שלוש קופות הגיעו לאיזון תקציבי, ואחת לא

ממשרד הבריאות נמסר כי הגירעון של שירותי בריאות כללית בשנת 2024 הוא משמעותי ומחייב מתן מענה לטווח ארוך באופן שלא יפגע באיכות ובזמינות השירות למבוטחים ● ובכמה גדל סל הבריאות לפי הדוח?

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

איך חברה שגייסה פחות מ־5 מיליון דולר נמכרה ביותר ממיליארד דולר?

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: אובר משקיעה מיליונים בחברת רחפנים ישראלית ● פריצת ענק בסיילספורס מאיימת על פאלו אלטו ● וגם: סקר חדש מגלה כמה האמריקאים מפחדים מבינה מלאכותית • חדשות ההייטק

קרוקטים ב''מלגו ומלבר'' / צילום: זהר פלגי

13 שנה אחרי שפתחה דלתות, "מלגו ומלבר" מדויקת מתמיד

השף מוטי טיטמן החליט בשנה האחרונה להנגיש את המסעדה שלו, כך שתהלום את המצב הרגשי והכלכלי במדינה. זה רק מחמיא לה

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

גם זה קרה פה / צילום: ראובן קסטרו - פול וואלה, מוטי מילרוד

הפאניקה המיותרת שהצית נתניהו הזכירה לשוק את הסיכונים

ראש הממשלה דיבר בלי לחשוב ● מה יעשו הח"כים עם הגדלות הרמטכ"ל ● ואיך קופץ אחד לגובה עושה בית ספר להישגים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק