אלכס פרגוסון / צלם: רויטרס
האלכימיה שגורמת למאמן כדורגל להפוך למוצלח בעבודתו היא חמקנית, בלתי ברורה בעליל. כמעט כמו בריאת מטילי זהב או גידול כסף על העצים. אבל זה לא עוצר אנשים מלנסות להבין אותה לעומק. אחרי 26 שנים בתפקיד מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, סר אלכס פרגוסון החל ללמד את תורת הניהול שלו בהרווארד. "הפורמולה הפרגוסונית", כינו במאמר שנכתב במגזין של האוניברסיטה Harvard Business Review את רשימת המאפיינים העיקריים עליהם דיבר הסקוטי בהרצאותיו - אותם סודות שסייעו לו לזכות בקרוב ל-50 תארים במהלך קריירת האימון שלו.
חלק מהסודות מתכתבים עם פרקטיקות שנפוצות כיום בקרב מרבית מועדוני העילית של הכדורגל העולמי: העסקת תזונאים, מנתחי סטטיסטיקה מתקדמת, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים ואנשי מקצוע נוספים שאמורים להעיף שחקנים אל קצה גבול היכולת שלהם. סודות אחרים היו קשורים למבנה המועדון, צוות האימון, האתוס שלו. באחד הריאיונות האחרונים שנתן "פרגי" לצורך קידום האוטוביוגרפיה שיצאה השנה - אמר כי "לכל אורך הדרך, כוונתי לא הייתה לבנות קבוצה - אלא לבנות מועדון. האינטרס העיקרי שלי היה לייצר יסודות נכונים". כלומר: בניית מערך סקאוטינג חדש לחלוטין; פיתוח מחלקות הנוער; ובשלב מא וחר יותר - להיכנס למתחם אימונים חדש.
אך המרכיב העיקרי ב"פורמולה הפרגוסונית" הוא יחסי האנוש. כיצד מתמודדים ומנהלים אנשים? זוהי סגולה שפרשנים רבים מייחסים לה חשיבות גדולה הרבה יותר מחדשנות טקטית.
***
איאן מיינארד, פרופסור לפסיכולוגיית ספורט באוניברסיטת האלם (שפילד): "המאמנים בעלי תפיסת ניהול יחסי האנוש הטובה ביותר, הם אלו שמזהים בקלות מה מחדיר מוטיבציה באינדיבידואליים. אלו שיודעים מתי להפעיל את הגזר, ומתי את המקל". לצורך כך, המנג'ר זקוק ליכולת מציאת השחקנים שיקבלו את סגנון המנהיגות שלו ופילוסופיית המשחק שלו, כאלו שייקחו את חדר ההלבשה כלפי מעלה ביחד איתם; שחקנים אותם מגדיר פרופסור מיינארד כ"אדריכלים תרבותיים... אנשים שמחזיקים את ההגה, כאלו שלעולם לא מתייאשים".
בהרצאותיו, פרגוסון השתמש באופן קבוע במילים "נאמן", "עובד קשה" ו"עקשן" כשנדרש לתאר את סוג השחקנים שחיפש להעסיק בקבוצות שלו. אבל הייתה איכות אחת נוספת, עליונה בחשיבותה על-פני כל היתר: השחקן הפרגוסוני המושלם הוא Bad Loser (שחקן שלוקח קשה במיוחד הפסדים). "חיפשתי שחקנים נחושים וכוחניים", אמר. "רציתי להבין כיצד הם מתמודדים עם מפלות". ברגע שלמועדונים בהם אימן הוזרקה התרבות הזאת, הוסיף - "אפשר היה לסמוך על ליבת חדר ההלבשה שתבהיר לשחקנים חדשים מה הוא האתוס של המועדון". בהקשר הזה, אומר פרופסור מיינארד - "תכנון ירושה" מדויק הוא חיוני: "אם אתה מאבד שחקן אחד או שניים וכל הקבוצה מתחילה לקרוס אל תוך עצמה - סימן שאיבדת את השחקן-שניים שהיו אחראים על תחזוקת התרבות הקבוצתית".
יחד עם זאת, אם היינו יכולים למצוא, בכל התחומים ובכל הרמות - את אותו אדם שהוא מנהיג מלידה, ולהעניק לו פיסת נייר עליה כתובים עקרונותיו של פרגוסון - היינו מצפים שלא ייקח זמן רב עד שהארגון שלנו יצליח להביס את כל מתחריו. זה הרי נשמע כל כך פשוט - אז למה במציאות זה לא עובד ככה? הבעיה היא שמאמנים נתקלים בפני מבחר עצום ומשתנה של אתגרים, התלויים בגודל המועדון, ההיסטוריה שלו, הבעלות עליו, הגדרת מטרות. בדיוק כפי שתפקיד של מנכ"ל באחת מ-100 החברות בעלות השווי הגבוה ביותר בבורסה של לונדון יהיה שונה מהותית מזה של בעלי מסעדה. הדרישות במועדון שמתמודד על כרטיס לליגת האלופות לא דומות לכזה שמנסה להימלט מירידת או עליית ליגה.
לכן, פרופסור מיינארד סבור שאנחנו צריכים להעריך יותר מאמנים שאין בארסנל שלהם את הנשק הכלכלי הזמין למועדוני העילית. "המהות של יצירת קבוצת כדורגל מצליחה היא פיתוח הסגנון והשיטות המותאמים לאינדיבידואלים המרכיבים אותה. הרבה מאמנים בליגות הנמוכות מוכשרים בדיוק כמו עמיתיהם המפורסמים יותר; הם פשוט לא קיבלו את ההזדמנות לעבוד במועדונים גדולים".
רק שהצלחה בתחום אחד, כבר אמרנו, לא תמיד מתורגמת להצלחה בתחום אחר - ואת זה מאמנים רבים מגלים לאחר שהם עולים ליגה, או מקבלים את המפתחות לקבוצה גדולה יותר. מיינארד טוען כי ישנה "תקרה" בה נתקלות קבוצות לא מעטות שעולות ליגה, אותה אפשר לפרוץ רק אם הן מצליחות לגייס שחקנים יותר מוכשרים (כלומר, גם ניהול פסיכולוגי מבריק לא יעזור). ג'רמי סנייפ, שחקן נבחרת אנגליה בקריקט לשעבר ומייסד Sporting Edge, חברה המייעצת לעסקים באמצעות הדגמת המנטליות של ספורטאים מנצחים - מוסיף כי אלמנט קריטי אחר הוא "כוח הכבידה שדרוש להיות באמתחתו של מנג'ר שעומד מול שחקנים גדולים יותר, במועדונים גדולים יותר". קרדיט וכבוד למנג'ר, שנובעים מהמוניטין החזק והמוצלח שצבר - הם גורמים חשובים, אומר סנייפ. "באופן כללי, מאמני עילית מצליחים בתפקידם כי השחקנים סומכים על האינסטינקטים, התוכניות והגישה שלהם".
***
בימים כמו אלו, בהם מיליארדרים אוספים לעצמם סגלי שחקנים יקרים בתוך חודשים ספורים - אין ספק שלא רק ניהול ואימון, אלא גם הכסף, הוא פקטור ענק בדרך להצלחה של המועדון. הכוחות החדשים בכדורגל העולמי מכריחים אותנו להגדיר מחדש את המונח "הצלחה של מאמן". הזכייה של צ'לסי בפרמיירליג, למשל, לא הייתה מספיקה: קרלו אנצ'לוטי, שכיום נהנה מימים נהדרים בריאל מדריד - פוטר מהמועדון הלונדוני, עונה אחת בלבד לאחר שזכה בדאבל. "מנהיגות יכולה להיות דבר מאוד בודד", מסביר סנייפ. "אתה חייב לבנות לעצמך רשת חזקה של תמיכה ורוח גבית, ולהישאר גמיש. כשיש לך את זה - אתה יכול 'לסנן' את חוסר הוודאות שמגיעה מלמעלה, הציפיות. ואז, אתה יכול ליצור סביבה רגועה, מפוקסת וברורה הרבה יותר עבור הקבוצה שלך".
ועדיין, אחרי שדיברנו על ניהול אנשים, אדריכלים תרבותיים, פסיכולוגיה וכסף - בסופו של דבר, ברור שאם יש לך מוח כדורגל מבריק - זה לא מזיק בכלל. רוב המאמנים המודרניים לא ירשו לעצמם להתכונן למשחק ללא תיק מסמכים נרחב על השחקנים היריבים, ומבלי שיבצע באימונים סימולציות על מצבים שעשויים להתרחש במשחק. מי שיעשה את הדברים הללו ביעילות ודיוק גבוהים יותר - יגדיל את סיכוייו לנצח בשבת.
בשורה התחתונה - הבנת שדה הקרב, כמו גם הבנת היכולת לתקשר בשדה הקרב - הם שני האלמנטים הכי חשובים בכדורגל. בדיוק כמו בכל סביבה תחרותית עסקית אחרת.