אודי מוקדי / צילום: איל יצהר
אדוארד סנודן אולי לא יודע זאת, אך מעשיו הפליליים - לפחות בעיני הממשל האמריקאי - היוו וכנראה ימשיכו להוות בעתיד מקדמי מכירות לא רעים עבור חברת אבטחת המידע הישראלית סייברארק (CyberArk). סנודן, עובד לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארה"ב, הפך בקיץ 2013 לאויב הממשל האמריקאי לאחר שהדליף מידע סודי על תוכניות המעקב של הסוכנות לעיתונות הבריטית והאמריקאית. זמן קצר לאחר ההדלפה, נמלט סנודן להונג קונג ובמהלך שהותו הקצרה בה הסביר כי הצליח להדליף את אותו מידע מכיוון שהייתה לו הרשאה גבוהה שאפשרה לו גישה למידע מאוד רגיש, וזאת למרות שסיפק את שירותיו ל-NSA כקבלן חיצוני ולא כעובד מהמניין.
כנגד הדלפות כאלו פועלת סייברארק ודומותיה, ודי סביר להניח שהפחד של הממשל האמריקאי מסנודן ודומיו עומד מאחורי הנסיקה של מניית סייברארק, והפיכתה לאחת ההנפקות הראשוניות הישראליות המוצלחות ביותר מבין אלו שבוצעו השנה בשוק ההון האמריקאי. בספטמבר האחרון גייסה החברה 98.6 מיליון דולר לפי מחיר של 16 דולר למניה, ודי מהר הכפילה ואף יותר את שוויה, וזה עומד כרגע על 1.2 מיליארד דולר - תשואה של 141% (ותודה, בין היתר, לגאות הבלתי נגמרת בשוקי ההון).
הסיפור של סייברארק אינו סיפור של הצלחה בן לילה. זהו לא סיפור על חברת אינטרנט שהוקמה לפני רגע וחצי ונמכרת הרבה לפני שהוכיחה עצמה בשורה התחתונה. זהו לא סיפור על חברת ביומד שנסקה לשווי מפולפל עוד לפני שה-FDA האמריקאי אפשר לה לשווק תרופה חדשנית, וזהו לא סיפור על מפתחת האפליקציה הגדולה הבאה שעשויה להירכש על ידי גוגל או אפל. זהו סיפור על חברה שבנתה עצמה צעד אחרי צעד מתוך כוונה להיות מובילה עולמית בתחומה, שחקנית בת קיימא בשוק הולך וגדל ולא אופנה חולפת.
סייברארק יצאה לדרכה כבר לפני עשור וחצי - כמעט עידן בתעשיית ההייטק שקמה כל בוקר לריצת ספרינט. החברה, שמתמחה בהגנה על מידע ארגוני מתוך הארגון עצמו ולא מבחוץ, הוקמה במהלך 1999 על ידי אהוד (אודי) מוקדי, מנכ"לה בהווה, ואלון כהן, מנכ"לה הראשון שפרש ממנה במהלך 2011. "בסייברארק, כל דבר שאתה נוגע בו הוא אמיתי. אין קיצורי דרך", מסביר מוקדי בראיון ראשון לאחר ההנפקה את הסיבה להצלחה של החברה, "הסיפור שלנו הוא סיפור של בנייה מתמשכת ודגש כבד על רווחיות. פרק זמן של 15 שנה מרגע ההקמה ועד רגע ההנפקה הוא חלק משמעותי מהמהות שלנו".
"שעונים משווייץ, אבטחת מידע מישראל"
מבחינת מוקדי (46), רווחיות היא כמעט דבר קדוש, תנאי סף להצלחה של חברה, ואפילו תנאי סף להנפקה. סייברארק רווחית כבר יותר מ-4 שנים, ואת 2014 היא אמורה לסיים עם הכנסות של 92.7-93.7 מיליון דולר (גידול שנתי ממוצע של 41%); רווח תפעולי (Non GAAP) של 13.6-14.5 מיליון דולר ורווח נקי של 8.7-9.3 מיליון דולר. החברה מעסיקה כרגע קצת מעל 400 איש, כמחציתם בארץ.
"תמיד רצינו לבנות חברה גדולה", מסביר מוקדי מדוע לא מיהר להנפיק אותה, "כשהקמנו את סייברארק, צ'ק פוינט פרצה והסתכלנו עליה בהמון פרגון. תמיד אני אומר 'שעונים משווייץ, אבטחת מידע מישראל', ולראיה ההצלחה של צ'ק פוינט, שלנו, של אימפרבה (מבית היוצר של שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט - ט.צ.), ורוניס (שהונפקה בפברואר השנה - ט.צ.) ואחרות".
- ועדיין, קרנות הון סיכון השקיעו בחברה. הן לא לחצו עליך למהר להנפיק?
"ברור שלקרנות יש פתיל יותר קצר, אך מההתחלה היה להן די ברור שהכוונה של יזמי סייברארק היא לבנות חברה גדולה. לאורך כל התקופה הזו, לא תמיד יכולתי לשלול אקזיט מסוג זה או אחר, אך בדצמבר 2011 חל מפנה כשגולדמן זאקס השקיע בחברה, וקרן JVP ביצעה השקעת המשך. אז למעשה קיבלתי מנדט לתוכנית שלי להפוך את סייברארק לגדולה בתחומה".
למעשה, באותו חודש ביצעה סייברארק הצעת מכר. גולדמן זאקס ו-JVP קנו החוצה בעיקר את מניות שותפו של מוקדי, אלון כהן, וקרנות הון סיכון קטנות יותר תמורת 40 מיליון דולר. במסגרת מהלך זה פרש כהן מהחברה. מוקדי לא לקח חלק במכירה, ולהנפקה הציבורית הגיע כשבאמתחתו 4% מההון (3.4% לאחר ההנפקה) - החזקה ששווה "על הנייר" 38 מיליון דולר.
לבנק ההשקעות גולדמן זאקס נותרה החזקה של 18.8%, לקרן JVP נותרו 36.8% ולקרן Vertex נותרו 9.1%. כיו"ר סייברארק מכהן גדי תירוש, שותף כללי ב-JVP. "העסקה הזו שכתבה את החוקה של החברה", אומר מוקדי, "והחוקה החדשה אמרה שסייברארק תהפוך לחברה גדולה. גולדמן זאקס השקיעו בנו דרך balance sheet money ולא דרך קרן, וככה פיתו אותי. הם אמרו לי: built it as big as you can, ושאחשוב עליהם כהפך מקרן הון סיכון שמחכה להחזר שלה".
- לאור ההצלחה של צ'ק פוינט, סייברארק, אימפרבה, טראסטיר, ורוניס ואחרות, היית מגדיר את ישראל כמעצמת סייבר?
"כן! אפילו יותר מהסיליקון ואלי".
- איך אתה מסביר את זה?
"מלבד רוח היזמות הישראלית, אני חושב שזה תוצאה של התמקצעות צבאית - התקפית והגנתית גם יחד".
- זה טוב או רע שיש אינפלציית סטארט-אפים בתחום הסייבר?
"טוב כי זה תחום שדורש חדשנות יומיומית. ההאקרים לא מפסיקים לחדש את שיטות הפריצה שלהם, וזו הסיבה שהתעשייה שלנו מיוחדת מכל תעשייה אחרת. זה מרתק! ואני יודע שאני מורעל על התחום הזה. בכל תעשייה אחרת יש לקוח מצד אחד ונותן שירות מצד שני. אצלנו יש לקוח, נותן שירות והאקר. הלקוח מנהל מלחמה בלתי נפסקת מול ההאקר, וזה לא פעם ממומן על ידי כיסים עמוקים של מדינות".
מוקדי נותן כדוגמה תקרית שהתרחשה במאי האחרון בין סין לארה"ב. האחרונה הגישה כתבי אישום נגד חמישה בכירים בצבא סין בטענה כי גנבו וסחרו בסודות מסחריים של חברות אנרגיה ואחרות. זו הייתה הפעם הראשונה שארה"ב האשימה בעלי תפקידים ממדינות זרות בריגול כלכלי-תעשייתי. "אותי זה מאוד מעודד שחברות כמונו מאפשרות לארגונים להתמקד בעסקים שלהם, ולהשאיר לנו את עבודת האבטחה. להבדיל מבעבר, היום הנחת העבודה של כל ארגון היא 'אתה תידבק'. אין כבר דבר כזה 'לי זה לא יקרה'".
- במלחמה בין ההאקר לחברה כמוכם, מי מקדים את מי?
"זו מטוטלת שנעה כל הזמן בין החבר'ה הטובים לחבר'ה הרעים, ובשנים האחרונות היא בעיקר נעה לכיוון של הרעים כי הנגישות של המידע, דרך הסמארטפון, הטאבלט, הרשתות החברתיות וכדומה, מקלה על ההאקרים. המודעות לצורך באבטחה פנימית, מלבד חיצונית כמו הפיירוול של צ'ק פוינט, גדלה באופן משמעותי אך התגובה לפריצה היא עדיין ארוכה. התגובה צריכה להיות יותר מהירה ואז המטוטלת תתייצב".
הכתבה המלאה - במהדורה המודפסת
