1. נכון לפתיחת הסיבוב השני, עדיין קיים דיסוננס מסוים סביב הפועל ב"ש: קשה להבין האם מדובר כאן על קונטנדרית אמיתית ורצינית בכוונותיה. מצד אחד, היא ניצחה רק ב-57% ממשחקי הליגה שלה העונה. הנפילות מול קבוצות בסקאלות של רעננה, עכו וסכנין לא מבשרות טובות עבור קבוצה שרוצה לחגוג אליפות ראשונה אחרי כמעט 40 שנות יובש.
ומצד שני - יש לב"ש משחקים שמבלבלים אותך. הניצחון על מכבי ת"א במחזור השלישי, וכמובן הדבר המדהים הזה אתמול (ב'): 0-3 עוצמתי וחלק, ב-10 שחקנים, בטדי, בגשם שוטף, תוך כדי ביטול מוחלט של היריבה. פאקו וברק בכר, שלא ניצחו העונה את בית"ר ירושלים - בוודאי לא נהנו מהמחזה הזה.
חוץ מזה, יש לב"ש את מאור בוזגלו. בדירוג השחקנים הטובים בארץ מופיעים רק שניים: ערן זהבי ובוזגלו. אחר-כך אפשר להתחיל לדבר על היתר. בוזגלו רק משתפר. המפלצת ממשיכה לאכול. בשנה שעברה היו לו אחרי 14 מחזורים ארבעה שערים ושישה בישולים. היום הוא כבר עומד על תשעה שערים ושמונה בישולים.
אפשר לדבר גם על הפגיעה הדי נדירה של ב"ש עם שני הזרים שהביאה למרכז השדה - אוגו הניגרי והובאן הרומני - שני שחקנים נהדרים; ולהזכיר את השקט התעשייתי שנותנים למערכת אלי ואלונה ברקת; ואת הקהל שמגיע לכל מגרש בכמויות הגדולות בהיסטוריה שלו; אבל יש דווקא עניין אחר שמצביע על כך שב"ש, למרות הספקות הקלים - אכן יכולה לעשות את זה: מאור מליקסון.
הקוויאר של הרכש הבאר שבעי בקיץ האחרון בכלל לא הגיע לעונה הזאת. הוא לא משפיע על הקבוצה. הנתונים מרמזים שבמידה מסוימת, אולי הוא אפילו מזיק: ב-12 המשחקים בהם שותף מליקסון, כולל השניים באירופה - לב"ש יש פחות מ-53% הצלחה. בארבעת המשחקים בהם לא שיחק - 10 נקודות ליגה מתוך 12 אפשריות, 83%. מה יקרה כשב"ש תתחיל לקבל גם את התוצרת שלו?
2. יומני המשיח, דצמבר 2014: כשאלי טביב מחה כנגד המחאה של אוהדי הפועל ת"א, הוא הזכיר שוב ושוב ושוב את הדאבל ש"הביא" לקהל כפוי הטובה של המועדון (מבלי להזכיר כמובן שהיה לו שם שותף ב-50%, מוני הראל). עכשיו טביב בבית"ר, ופתאום מתברר שהאיש שהצליח לרדת עם הפועל כפ"ס שלוש פעמים, איבד את היכולת המדהימה שלו לזכות בדאבלים.
אוהדי בית"ר קוראים כבר כמה שבועות למני קורצקי להתפטר. בכך, הם נכשלים בהבנת המציאות: כשטביב פיטר את אלי כהן בשנה שעברה, הגיע רוני לוי. המצב של בית"ר כמובן לא השתפר. קורצקי בסך הכל עובד עם החומר שהביאו לו בקיץ: רכש ישראלי בדמות זאביק חיימוביץ', בוריס קליימן, חנן ממן, שלומי אזולאי, לידור כהן ותומר סוויסה הוא בדיוק כמו שהוא נשמע - רכש בינוני. קבוצה בינונית כמו שבנה טביב בבית"ר, שנה שנייה ברציפות - נמצאת היום במקום הבינוני הצפוי והראוי לה: שלוש נקודות בלבד ממקום רביעי, שעשוי להוביל לאירופה; שתי נקודות בלבד מהקו האדום.
קורצקי הוא כמובן לא סיפור הצלחה. אבל כל עוד טביב לא יחליט שהוא הולך בכל הכוח על כוכבים ושם את היד עמוק בכיס - בית"ר לעולם לא תהיה גדולה כמו שהאוהדים שלה מצפים ממנה.