גולן מדר / צילום: תמר מצפי
בית המשפט העליון דחה היום (ה') את ערעורם של גולן מדר ושל החברות עופר פיתוח ועופר השקעות בפרשת הרצת האג"ח של חברת מליסרון. מדר והחברות הורשעו בבית המשפט המחוזי ברכישה של אגרות חוב שהנפיקה מליסרון, בהיקפים גדולים על-ידי עופר פיתוח, מתוך מטרה להשפיע על שער האג"ח בהרחבת הסדרה בנובמבר 2009.
בהרשעה מצא השופט חאלד כבוב כי גולן מדר - מנהל הכספים של עופר השקעות, שהיה מעורב בניהול הכספים של עופר פיתוח ושל מליסרון ויועץ ההשקעות אלי העליון מחברת פועלים סהר, ביצעו את הרכישה בכספי עופר פתוח כדי להשפיע על שער האג"ח ולהביאו לשעבר של 117 אגורות. זאת, על בסיס הקלטת שיחות בין השניים. התאגידים עופר השקעות ועופר פיתוח הורשעו אף הם בעבירות שונות בשל מעשיו של מדר, אשר יוחסו להם מתוקף תפקידיו בקבוצת עופר.
מדר טען בערעורו שמקביעת בית המשפט המחוזי עולה כי המטרה התרמיתית של השפעה על ניירות הערך הייתה רק חלק מכוונתו, וכי הייתה גם כוונה כלכלית בהשקעה - הסברה כי ההשקעה באג"ח משתלמת. לטענת מדר, בית המשפט המחוזי לא פסק באיזה חלק מדובר כדי להשתית על קביעה זו את הרשעתו, ובכך שגה לטענתו.
החברות טענו שהמניע הכלכלי להשקעה באג"ח, לא עלה, לפי פסיקת המחוזי על המניע של השפעה על שער המניה - ועל כן לא היה מקום להרשיע את החברות. עוד נטען כי העובדה שעופר פיתוח ביצעה את הרכישה ולא עופר השקעות נבעה משיקולי מס לגיטימיים של הקבוצה, ולא היה מדובר בעסקה מלאכותית באופן המצדיק ראיית שתי החברות כמקשה אחת והרשעת שתיהן. טענה נוספת שנטענה היא כי היה מקום להימנע מהרשעת את החברות, לאור כלל לפיו אין להרשיע חברה במעשה של מנהל בה כשהמעשה מסב לחברה נזק. בית המשפט העליון דחה את שלל הטענות.
באשר למדר נפסק, מפי השופט רובינשטיין כי "חומר הראיות מעלה, כי בבואו לרכוש את אג"ח סדרה ד', פעל מדר בעירוב מטרות: מטרתו האחת - מטרה כלכלית לגיטימית להשקיע בנייר הערך לטובתה של חברת עופר פיתוח. מטרתו האחרת - מטרה מרמתית ברורה להשפיע על השער ולהביא את מחיר האג"ח ל-117 אגורות, כפי שעשה בהצלחה. מכאן, כי מדר פעל כדי להשפיע על השער, בדרכי תרמית, ובית המשפט המחוזי הרשיעו כדין".
בית המשפט העליון אף דחה את ערעורו של מדר בעניין העונש. השופט רובינשטיין בחר להוסיף כי: "עליי לציין, כי צר לי על מדר - אדם צעיר וככל שהבינותי מוכשר, שהיה בתפקיד בכיר בחברות משמעותיות במשק, וכשל בלהיטות יתר להשיג את מטרתו, עד כדי גלישה לפלילים. איני מקל ראש במשמעות הקשה של כליאתו, וצר לי על שהגיע לכך. אך נוכח כל אמור, אין מנוס ממאסר מאחורי סורג ובריח".
באשר לטענות החברות פסק רובינשטיין בין היתר כי "סבורני כי במקרים בהם בעל התפקיד פועל, בהיותו נושא משרה בחברה אחת, למען האינטרסים של החברה האחרת ומשקלל זאת לתוך פעולותיו, יש גם בכך כדי לקבוע כי כל אחת מן החברות אחראית באופן ישיר למעשיו, גם אם אלה נעשו לכאורה אך מתוך אחת מהן... אין לאפשר החזקת המקל משני קצותיו והנאה משני העולמות, קרי, פעולה למען שתיהן - כן, אחריות של שתיהן - לא".
בית המשפט אף הותיר את הקנס בגובה 1.1 מיליון שקל שהוטל על החברות על כנו תוך שהתייחס לתיקון שנעשה בחוק לאחרונה המאפשר להטיל על חברות קנסות גבוהים הרבה יותר. השופט רובינשטיין הוסיף כי "אילו חל בענייננו התיקון החדש לחוק, אף היה ראוי להשית על כל אחת מן החברות קנס גבוה בהרבה."