גל מקל / צילום: מינהלת הליגה
אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון (וכמו שזה נראה לא יהיה), גל מקל כבר לא יחזור בתקופה הקרובה למכבי ת"א. המו"מ בין הצדדים לא הניב כלום. ולפחות כלפי חוץ התוודה מקל בסוף השבוע כי בינתיים הוא בכל זאת מעדיף להשאיר בחיים את חלום ה-NBA. אחת מהנקודות המהותיות בהחלטה של מקל האם לחזור לשחק בישראל, היא עניין המיסוי. לנושא הזה יש משמעות כבדה על שולחן המו"מ: שחקן שחוזר לישראל לפני שהשלים לפחות ארבע שנים מלאות בחו"ל, נאלץ לשלם לא מעט כסף לרשויות המס בגין השנים שכבר שיחק מחוץ לישראל. על מי מגלגלים בשולחן המו"מ את הסכום הזה - על השחקן (מקל)? על המועדון הקולט (מכבי ת"א)? מן הסתם הסכום הזה שנוסף, גיבנת המיסוי - מקפיצה את השכר שהשחקן דורש.
הנקודה הזאת בדיוק הייתה לפי פרסומים שונים זו שהפילה את המו"מ בין מכבי ת"א ליותם הלפרין בקיץ 2011. הלפרין, אחרי שלוש שנים ביוון, החליט ברגע האחרון לחתום בגרמניה אחרי שלא נמצא פיתרון לעניין המיסוי שלו, שהיה מחייב אותו להשאיר הרבה כסף אצל רשויות המס.
כדי לעשות סדר ולהבין מה עומד מאחורי העניין, נזכיר כי המס בישראל הינו על בסיס פרסונאלי. כלומר, תושב ישראל חייב במס בישראל גם על הכנסות שהפיק בחו"ל, ולפיכך מקל וספורטאים ישראלים המשחקים בקבוצות בחו"ל חייבים בתשלום מס וביטוח לאומי בישראל, ככל שייחשבו תושבי ישראל.
כאשר באה רשות המסים לקבוע מהי תושבותו של יחיד לעניין המיסוי, היא מתייחסת למקום המהווה את מרכז חייו ולפרמטרים שונים, כגון: המקום בו יש לו בית (בבעלות או שכור), היכן גרים הוא ובני משפחתו, מקום עבודתו המרכזי, מקום נכסיו והשקעותיו, חשבונות הבנק ומבחנים נוספים. כמו כן, נבדקת כוונתו של היחיד - דהיינו, היכן הוא רואה את מרכז חייו. למספר ימי השהייה בישראל חשיבות גם כן - האם שהה היחיד בישראל לפחות מחצית השנה או לא, וכן בדיקה נוספת של ממוצע שהות של 143 יום בשנה הרלוונטית' ובשנתיים שקדמו לה.
שינויים שנעשו בדיני המס במשך השנים עשויים להשפיע מהותית על חבות המס של ספורטאים. בעוד תפיסת רשויות המס בישראל בעבר הייתה כי ניתוק התושבות מישראל נעשה בהליך ממושך, הרי שנראה כי תפיסתן החדשה היא שונה - במסגרתה יפסיק ישראלי להיחשב תושב ישראל לצורכי מס הכנסה באם יעמוד במבחן על-פני ארבע שנים, כאשר בשנתיים הראשונות הבחינה הינה בחינה כמותית גרידא: האם שהה בישראל פחות מחצי שנה בכל שנה. בשנתיים שלאחר מכן (שנים שלוש וארבע), המבחן למעשה הוא היכן נמצא "מרכז חייו". כלומר, כיום, על-פי החוק היבש, על מנת לא להיחשב תושב ישראל נדרשת שהייה מינימלית בחו"ל של ארבע שנים.
יש לציין כי ישנו יתרון כאשר המעבר הוא למדינה בעלת אמנת מס עם ישראל (ארה"ב, למשל), וזאת בגלל המעמד החוקתי המיוחד של אמנות המס. למעשה, גם אם יחיד ייחשב כתושב ישראלי על-פי הדין הישראלי, אמנת המס ייתכן ותקבע כי הוא איננו תושב ישראל. כמו כן, גישת רשות המיסים במספר מקרים שפורסמו הינה שתקופת שהייה של שלוש שנים במדינה בעלת אמנת מס עם ישראל מספיקה על מנת לבטל תושבות ישראלית.
אם נחזור למקרה הפרטני של מקל, אז כמה כסף בפועל הוא היה עלול לאבד במקרה של חזרה לישראל? ראשית, דבר אחד ברור: העונה וקצת שלו בדאלאס וניו אורלינס לא מספיקות כדי שיוכל להימנע מחבות מס בישראל על הכנסותיו מחו"ל. הוא יצטרך לסגור עוד שתי עונות (לאחר הנוכחית) ב-NBA (או באירופה) כדי לעמוד באופן מלא במבחן ארבע השנים, ולעמוד בתנאים לפטור מלא ממס בישראל.
כדי להמחיש את העניין, החוזה התלת-שנתי של מקל בדאלאס מעמיד אותו במדרגת המס הגבוהה ביותר בישראל (50%). עם זאת, הוא יהיה זכאי לקבל זיכוי על המיסים ששולמו בארה"ב (כ-40%) ולנכות הוצאות שהייה מסוימות, כך שלמעשה הוא יידרש להשלים מס בישראל בשיעור של עד 10% - ההפרש בין המס המקסימלי בישראל למס המקסימלי ששילם בארה"ב. כמה זה שווה בכסף? כ-180 אלף שקל השלמה עבור העונה הראשונה; וכ-320 אלף שקל על כל אחת משתי העונות הנוספות. כמו כן, היות ואין אמנת ביטוח לאומי בין ישראל וארה"ב, יידרש מקל לשלם כ-12% ביטוח לאומי על השכר עד גובה התקרה (סה"כ כ-60 אלף שקל בשנה). הכל ביחד - קצת מעל מיליון שקל שיצטרך להחזיר לרשויות המס בישראל מתוך החוזה האמריקאי שלו.
אם נעזוב לרגע את העניינים המקצועיים ונתמקד בנושא הכלכלי, הרי שבאופן ברור היועצים הפיננסיים של מקל ימליצו לו שאם כבר לחפש קבוצה מחוץ לארה"ב - עדיף לו למצות את האופציה האירופית. אם ישלים ארבע שנים מלאות "בחוץ" (או כאמור, ייתכן שאפילו שלוש שנים יספיקו), החזרה הביתה תהיה הרבה פחות כואבת והרבה יותר משתלמת.
* הכותב הוא מנהל תחום ניוד עובדים ב-BDO זיו האפט