גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דליפת הנפט בערבה / צילום: רחלי זבולוני

הארגון הסביבתי אדם טבע ודין עתר היום (א') לבג"ץ בבקשה שיורה למדינה להסיר את החיסיון שחל על פעילות חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון). לטענת הארגון, הנסיבות שבגינן הוצא צו החיסיון בשנת 1968, ובראשן היחסים הדיפלומטיים-כלכליים בין ישראל לבין איראן בתקופת שלטון השאה, חדלו להתקיים מזמן ועל הממשלה לבחון את הצורך בהמשך הצו. בעתירה שהוגשה נטען, כי החיסיון שממנו נהנית קצא"א גורף וחובק כל, וחל גם על מידע שעל פניו אין בו כל היבט ביטחוני או אסטרטגי ייחודי. עוד נטען, כי צו החיסיון נותר על כנו כשריד אנכרוניסטי לנסיבות עובדתיות ומציאות משפטית שהשתנו מן היסוד, ושמכוחו מוסתר מהציבור מידע על תהליכי הרישוי של החברה, סיכונים סביבתיים, תוצאות של חקירות, ממצאים של ביקורות מצד משרד מבקר המדינה ועוד.

העתירה של אדם טבע ודין להסרת החיסיון מעל הפעילות של קצא"א הוגשה נגד משרדי ראש הממשלה, האוצר והגנת הסביבה ונגד קצא"א. זאת, בעקבות האסון האקולוגי בתחילת החודש, אז דלפו מהצינור כ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי ליד היישוב באר אורה, וגרמו לזיהום נרחב בשמורת עברונה שבערבה, תוך פגיעה קשה בערכי טבע ובנוף. "אין חולק כי פעילותה של קצא"א בעלת השלכות רחבות היקף על בריאות הציבור, הסביבה ואיכות החיים וטומנת בחובה סיכונים בעלי פוטנציאל הרסני. לפיכך, מן הראוי ומן המתבקש שמידע הנוגע לפעילות החברה ולהתנהלותה יהיה שקוף לעיני הציבור כדי שיוכל לקבל החלטות מושכלות ובמטרה להבטיח פיקוח אפקטיבי על פעילות החברה", נכתב בעתירה. באדם טבע ודין טענו עוד, כי יש להחיל על קצא"א את השקיפות שמונהגת בגופים בעלי רגישות ביטחונית ואסטרטגית שאינה פחותה מזו של החברה, כמו חברת חשמל, מתקנים להתפלת מים, רשות המים ומערכת הביטחון.

מנכ"ל הארגון, עו"ד עמית ברכה, שחתום על העתירה לבג"ץ, אמר היום, כי "קצא"א פועלת תחת מעטה ערפל שקשה למצוא שני לו במדינה. האסון האקולוגי בדרום הציב זרקור על אפלה שאופפת את פעולתה של קצא"א וחושף את העובדה שאין בקרה או ביקורת על פעולותיה של החברה שבאחריותה קו צינור שמוביל חומרים מסוכנים בין ים סוף לים התיכון ולהפך. מן הראוי היה שהממשלה תסיר את החיסיון כבר לפני עידנים, ומשהדבר לא נעשה אנו נאלצים לפנות לבג"ץ". השופט ניל הנדל הורה למדינה למסור את תשובתה לעתירה בתוך חודש.

הציבור ישלם על הזיהום

בתוך כך, הממשלה אישרה היום בישיבתה השבועית העברה של כ-17 מיליון שקל למשרד להגנת הסביבה כדי לממן את התוכנית לשיקום הערבה בעקבות דליפת הנפט. על פי ההצעה, שהוגשה בידי סגן השר להגנת הסביבה, אופיר אקוניס, הכספים יושקעו בטיפול בקרקעות המזוהמות ובשיקום אוכלוסיות של בעלי חיים שנפגעו בעקבות האירוע. התוכנית של אקוניס כוללת גם היערכות של המשרד להישנות של אירועי חומרים מסוכנים בעתיד ומינוי של צוות מיוחד שיבחן את שחרור החוף הסגור של קצא"א באילת ופתיחתו לקהל הרחב. מדובר בקטע חוף הצמוד לריף הדולפינים, שסגור לציבור הרחב כבר עשרות שנים, למרות שלא נעשית בו כל פעילות. במשרד להגנת הסביבה אומרים כי באזור זה קיימים ערכי טבע נדירים הכוללים דגה ייחודית, שיזכו להגנת המשרד ורשות הטבע והגנים.

התוכנית שאושרה בממשלה כוללת גם הקמת גשרים מעל כביש הערבה באופן שיאפשר לחיות בר מעבר חופשי. במשרד להגנת הסביבה אמרו היום, כי תקציב זה יתווסף למימון שמעבירה בחודש האחרון קצא"א למען שיקום האזור שזוהם בנפט. "בנוסף לעיקרון שלפיו המזהם משלם, שיופעל על קצא"א, יש לנקוט בצעד ראשון ומידי בתיקון העוול שנגרם לציבור כולו, לחי ולצומח בערבה", אמר סגן השר אקוניס, "התוכנית שאושרה בממשלה תאפשר שיקום מהיר של אוכלוסיות בעלי החיים הייחודיות שנפגעו בערבה ומתניעה מהלך להשלמת היערכות המשרד לאירועי חומרים מסוכנים עתידיים במטרה להבטיח את בריאות הציבור".