יוסף שפירא / צלם: אוריה תדמור
נדמה שאין תזמון מוצלח יותר לפרסום דוח המבקר בעניין המועצה האזורית מטה יהודה, שהחשדות למעשים בלתי כשרים בה החלו להיחקר אתמול (א') במסגרת פרשת החשדות לשחיתות בצמרת "ישראל ביתנו".
מדוח המבקר עולים ליקויים קשים בנוגע לניהול הכספי של המועצה השקועה בחובות כבדים. כך, חוזה של המועצה ניתן במשך שמונה שנים ללא חובת מכרז, ונמצא כי מכרז אחר "נתפר" לבעלי אותה חברה. הדוח אף מציין כי שתי החברות גובות מן המועצה תשלומים כפולים בעד אותו שירות שטיבו כונה פעם אחת "גזברות" ופעם אחרת "ייעוץ כלכלי". בכירי המועצה בכלל סבורים שאין צורך בחברה חיצונית לשם כך, אך את ראש המועצה, משה דדון, לא הטרידו טענותיהם. נציין, כי בכיר במועצה נחקר בימים האחרונים ביחידת להב.
"משתלם להסתבך בחובות"
דוח המבקר על המועצה האזורית מטה יהודה מקדיש פרק נרחב לניהולה הכלכלי הלקוי של המועצה. המועצה מונה כ-48 אלף תושבים והיא המועצה הגדולה בישראל מבחינת כמות היישובים. תקציב המועצה עמד נכון ל-2012 על כ-280 מיליון שקל, מתוכם כ-10% מענקים (ראו מסגרת). המועצה מצויה נכון לסוף 2012 בגירעון מצטבר של כ-30 מיליון שקל, וסך חובותיה עומד על כ-121 מיליון שקל, שיעור של 43% מסך ההכנסות באותה שנה. "בביקורת עלה כי לא מבוצעת במועצה עבודת מטה לגבי ההלוואות שהיא נוטלת לביצוע פרויקטים או למטרות אחרות, ואין במועצה גורם האחראי לתכנון וחיזוי יכולתה להחזיר את ההלוואות בעתיד", נכתב בדוח.
אחת מן הדרכים להתמודד עם חובות כבדים ברשות מקומית היא קבלת מענקים מהמדינה, לרבות "מענקי איזון". אלא שמסתבר שכדי לקבל מלווה כזה ישנו תמריץ לרשות לשקוע בחובות. בתשובה לשאלה שהציג המבקר למועצה, הסביר גזבר המועצה כי המועצה שוקעת בחובות באופן מכוון, משום שלדבריו הדבר מעלה את סיכוייה לקבל מענק איזון מהמדינה. "הגזבר מסר כי המועצה מתכוונת לבקש אישור להלוואות נוספות על מנת לבצע פרויקטים ברחבי המועצה. לדבריו, נוסחת המענק מעודדת למעשה נטילת הלוואות על יד הרשויות, שהרי על פיה הוצאות בגין פירעון המלוות מגדילות את מענק האיזון".
אך בזה לא מתמצות הטענות בגין תפקוד הגזברות, שרובן מופנות דווקא לאדם אחר שנותן שירותים למועצה בתחום זה באמצעות שתי חברות שונות. בדוח צוין, כי המועצה התקשרה בנובמבר 2006 עם חברה בבעלותו של אותו אדם על מנת לקבל שירותי הנהלת חשבונות, הכנת דוחות כספיים וכן ייעוץ וסיוע בהכנת התקציב השנתי. החוזה עם אותה חברה חודש אוטומטית מ-2006 ועד היום - ועל כך ספגה המועצה ביקורת קשה בדוח. ב-2013, לאור הנחיית משרד הפנים, אכן החלו הכנות לעריכת מכרז למתן שירותי הגזברות שטרם נערך. ואולם בסוף 2013, הורה ראש המועצה דדון על הקשחת תנאי המכרז. "מתעורר אף חשש שמא הקשחת תנאי הסף נועדה לאפשר למועצה להעדיף ספק או נותן שירותים מסוים על פני אחר. חשש זה גובר... לאור ממצאים נוספים הנוגעים ליחסו של ראש המועצה לנציג החברה הזוכה", נכתב בדוח.
כשעלו טענות מצד בכירים במועצה לגבי תפקוד החברה נותנת השירותים והוצע להפסיק את ההתקשרות עמה ולעבור לניהול החשבונות בתוך המועצה, התערב דדון באופן אישי למען החברה החיצונית ועל כך ספק ביקורת נוקבת. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אופן התערבותו של ראש המועצה מר משה דדון בהליך שהוחל לתיקון תפקודה הלקוי של הגזברות, בניגוד להמלצת הדרג המקצועי ובעקבות טענות חמורות ביותר שהועלו, בלי לקיים דיון בעניין ותוך התייחסות מקלה לטענות ולליקויים שהועלו. בפעולתו זו אפשר ראש המועצה את המשך התפקוד הלא תקין של הגזברות, שכן מרבית התקלות שעליהן הצביע הגזבר עלו מחדש זמן רב לאחר מכן הן במסמכי המועצה והן בדוח הביקורת של משרד הפנים", נכתב.
ממצא נוסף מטריד הוא כי המועצה התקשרה עם חברה נוספת למתן "שירותי ייעוץ כלכלי", גם היא בשליטת אותו אדם המקורב לראש המועצה, מה גם שלדעת המבקר תוכן השירותים שנתנה החברה החדשה זהה לתוכן שירותי הגזברות שנותנת במקביל החברה הראשונה של המקורב. "משרד המבקר מעיר כי מהממצאים עולה שקיימת לכאורה כפילות בשירותים שמספקות החברות. מהביקורת עולים ספקות לגבי נחיצותה של ההתקשרות עם החברה השנייה". עוד נמתחה ביקורת קשה על כך שהמועצה אינה מנהלת רישום מרוכז של החוזים שלה עם ספקים חיצוניים.
בכיר במועצה נחקר בפרשת "ישראל ביתנו"
אתמול חשף "גלובס" את מסלול הכסף המעגלי של תקציב "שיקום התשתיות" במשרד החקלאות. "גלובס" חשף כי כאשר הוחלט להפסיק לתקצב תוכנית רב-שנתית ל"שיקום תשתיות" ביישובים קטנים ב-2013, שר החקלאות, יאיר שמיר, הודיע לפקידי המשרד כי לאור החשיבות של הפרויקט "ישראל ביתנו" תממן מכספיה את המשך התוכנית בשנים 2013-2014, ותעביר למשרד החקלאות לשם כך כ-50 מיליון שקל.
אחד מכיווני החקירה בפרשת השחיתות שהתפוצצה בשבוע שעבר, נוגע לשימוש בכספי "שיקום התשתיות". החשד הוא שכספים שהבטיח רמי כהן, מנכ"ל המשרד, למועצות אזוריות לצורך "שיקום תשתיות", חזרו - או היו אמורים לחזור - במסלול סיבובי לבכירי המפלגה. ל"גלובס" נודע, כי שניים מיישובי מטה יהודה זכו לקבלת תמיכת "שיקום תשתיות" ב-2013. כך, היישוב רוגלית וקיבוץ צרעה זכו לתקציב של 1.8 מיליון שקל כל אחד. כאמור, בחקירה עלו חשדות נגד המועצה מטה יהודה ובכיר בה ששמו עדיין אסור לפרסום, אך נחקר בנושא.
ממועצת מטה יהודה נמסר בתגובה: "אנו מברכים על כל דוח ביקורת שיש בה כדי לשפר את הליכי העבודה. רוב הדברים האמורים בדוח תוקנו. יצוין כי ב-3 השנים האחרונות זכתה מטה יהודה בפרס לניהול תקין מטעם משרד הפנים, זאת בשל ההקפדה היתרה ועמידה בכללים ובדרישות.
"לעניין תקציבי 'התשתיות החיוניות': מדובר בהחלטת ממשלה שהתקבלה לפני כ-6 שנים, לפיה יתוקצבו יישובים ותיקים בתקציב שייעודו חידוש ושיקום תשתיות. תקציב העבודות והשתתפות המועצה הועברו לפי הדרישות אל החטיבה להתיישבות, אשר ביצעה ופיקחה על ביצוע העבודות והתשלומים בגינן. למועצה אין שום נגיעה לכספים, והתקציבים כלל לא הועברו דרכה".
הגורם הבכיר מסר: "זומנתי על-ידי המשטרה ומסרתי את כל הידוע לי. אמשיך לשתף פעולה ככל שאדרש".