בדיקה שערך מבקר המדינה בנוגע לניהול פרויקט הקמת אצטדיון סמי עופר בחיפה, מעלה ליקויים חמורים של המעורבים בהקמת הפרויקט, ביניהם החברה הכלכלית חיפה והעירייה. את הפרויקט להקמת קריית ספורט שתשמש גם כמרכז בילוי, יזמה עיריית חיפה. בתכנון היה הקמת אצטדיון כדורגל שיכיל 30 אלף מושבים מקורים, כך שיוכלו להתקיים בו משחקי כדורגל ברמת חצי גמר אליפות אירופה, ומופעי בידור המוניים בהיקף של 50 אלף צופים. עלות הפרויקט, שכלל גם הקמת אזור מסחר ובילוי בהיקף 20 אלף מ"ר, נאמדה ב-400 מיליון שקל.
העירייה הטילה את מימוש התוכנית על החברה הכלכלית חיפה, והקימה לצורך כך חברה-בת בשם "חברת אצטדיון בינ"ל חיפה בע"מ". במאי 2008 אישרה מועצת העיר לעירייה לגשת למכרז שפרסמה המועצה להסדר ההימורים בספורט, לקבלת מימון להקמת האצטדיון. אלא, שבמהלך ההקמה צומצמה תכולת הפרויקט אך בד בבד גדלה עלותו באופן ניכר, ובמועד סיום הביקורת היא הסתכמה ב-600 מיליון שקל. בניית האצטדיון הסתיימה תוך 3.5 שנים, המועד המתוכנן לפתיחתו היה אוקטובר 2013, אולם בפועל נפתח האצטדיון בספטמבר 2014.
בחודשים נובמבר 2013 ועד מרץ 2014, בדק משרד מבקר המדינה היבטים בניהול ובהתקשרויות עם ספקים שביצעה חברת האצטדיון לצורך הקמת קריית הספורט. המבקר מצא, כי למרות שינויים מהותיים שחלו בפרויקט, הקטנת היקפו והגדלת העלויות, לא נעשתה הצגה מחודשת של הפרויקט המעודכן במועצת העירייה. העירייה קיבלה את אישור ועדת הכספים שלה להגדיל בפועל את תקציב ההקמה של הפרויקט לאחר שהציגה לפניה מידע חלקי על אודות עלויות הפרויקט.
כמו כן, העירייה העבירה כספים מהתקציב הבלתי רגיל (תב"ר) של הפרויקט בנימוק כי הם ישמשו ל"מיתוג האצטדיון", כשבעצם שימשו לעריכת אירועי תרבות שהתקיימו בסמיכות זמנים לבחירות לרשויות המקומיות, בהן התמודד ראש העירייה המכהן יונה יהב. בנוסף נמצא, כי עקב ליקויים בפעילות העירייה בנוגע לשילוב דרישות המיתוג של הטוטו ושל הפיס, חלו עיכובים בהזרמת הכספים למימון הפרויקט, ועל כן העמידה העירייה לפרויקט מתקציבה השוטף מימון ביניים שהיקפו גדול מהמתוכנן במידה ניכרת. "העירייה מצדה לא קיימה בקרה מספקת ולא תחקרה כנדרש את החברה גם כשחלו עיכובים בלוחות הזמנים של הפרויקט והתגלו חריגות ניכרות בתקציבו".
חברת האצטדיון קיימה בקרה רופפת על חברת הפיקוח ששכרה ונסמכה באופן כמעט מוחלט על נתונים שסיפקה לה חברה זו. חברת האצטדיון שכרה מפקחים לתחומים שונים בפרויקט מבלי לשקול להעסיק את חברת הפיקוח לצורך ביצוע העבודה. לא נמצאו אסמכתאות המוכיחות כי חברת האצטדיון קיימה בקרה אפקטיבית על דיווחים שהעביר לה המפקח, גם במקרים שבהם דיווח לה על שינויים בעלות כספית ניכרת ביחס לתוכנית הפרויקט.
כמו כן נמצא כי חברת האצטדיון העסיקה יועץ קונסטרוקציה אשר בד בבד עם עבודת תכנון הקונסטרוקציה של הפרויקט עבד בשירות הקבלן שזכה במכרז לביצוע הקונסטרוקציה, ובכך אפשרה לו לפעול במצב של ניגוד עניינים. גם ליועץ לגידול דשא ששכרה החברה היו קשרים אישיים ועסקיים עם החברה הקבלנית שזכתה במכרז להקמת הדשא באצטדיון - דבר שהיה ידוע בעירייה ובחברת האצטדיון. חברת האצטדיון העסיקה יועצים כמפקחים צמודים על עבודות שתכננו - מצב שעלול למנוע גילוים של כשלים שמקורם בתכנון לקוי.
מעיריית חיפה נמסר: "ברור שבפרויקט בסדר גודל כזה ייתכנו טעויות ותקלות, אך העירייה והחברה הכלכלית לחיפה נשפטים לחומרה, תוך כדי התעלמות רבתי מההסברים המפורטים והרציניים אשר סופקו בתגובות המבוקרים. לגבי הטענה לניגוד עניינים, יועץ הדשא הועסק לפני למעלה מ-6 שנים אצל אחד המציעים ואין זה סביר לצפות שיחול על אדם בסקטור הפרטי חובת צינון של 6 שנים, ולכן מדובר באבסורד וטענת המבקר חסרת כל בסיס. לגבי יועץ הקונסטרוקציה, משנודע לחברה בדיעבד על החשש לניגוד עניינים פעלה מיידית לנטרלו ועשתה זאת בצורה הטובה ביותר".