עם חובות של כ-20 מיליון שקל, קשיי תחרות ועלויות ייצור גבוהות - החברה לייצור משקאות קלים סופר דרינק פנתה אתמול (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להוציא צו להקפאת הליכים ולמנות לה נאמן.
החברה נמצאת בבעלות משפחת מיכל משנת 1969 ומנהלת את הפעילות מאזור התעשייה עטרות שבירושלים. במגוון מוצריה היא פונה בעיקר לקהל החרדי, והם מתאפיינים במחירם הזול יחסית.
לדברי המנכ"ל והבעלים, אורן מיכל, "השקענו עשרות מיליונים בפיתוח המפעל, בהקמת קווי ייצור מתקדמים ובהקמת מערך הפצה גדול, אבל בשנים האחרונות המכירות ירדו. ירידה גדולה נוספת באה במהלך מבצע 'צוק איתן'. כרגע אנחנו סובלים מחור בתזרים. בנק דיסקונט, שהוא הנושה המרכזי, מקפיא לנו צ'קים, ואנחנו מחפשים משקיע שיציל את החברה".
בשיחה עם "גלובס", הוסיף מיכל כי "כולם אוהבים לדבר על הורדת יוקר המחיה ועל הצורך הדחוף בתחרות הוגנת שתאפשר הורדת מחירים, אבל בשוק לא מאפשרים לנו להתחרות ולמכור. אנחנו מנסים למכור משקאות זולים יחסית, ופונים בעיקר לשכבות סוציו-אקונומיות חלשות.
"רבות מרשתות השיווק הגדולות לא מאפשרות לנו דריסת רגל ולא מפנות לנו שטחי מדף. אחת הרשתות מעדיפה לייבא את הסודה שהיא מוכרת מאיטליה, ולא מוכרת את הסודה שלנו שהיא מתוצרת כחול-לבן. עלויות העבודה כאן גבוהות מאוד, תשומות הייצור התייקרו, והיכולת שלנו להתחרות נפגעת".
סופר דרינק מעסיקה כ-60 עובדים. בשנה האחרונה היא נאלצה לפטר 10 עובדים בעקבות הירידה בהזמנות והחובות שרק הלכו ותפחו.
"העובדים קיבלו סקירה מקיפה על המצב של החברה, והם מקווים שנמצא פתרון למשבר הזה. אנחנו רוצים להמשיך לפעול ולייצר ולתת פרנסה לעשרות משפחות. עם הגשת הבקשה להקפאת הליכים לבית המשפט, אנחנו מצפים שימונה נאמן שיפעל להסדר", אומר מיכל.
באוגוסט 1998 חוותה משפחת מיכל טרגדיה, כשאבי המשפחה, סימן מיכל ז"ל, הבעלים של סופר דרינק, נרצח ביריות סמוך למפעל. בעלת מוסך שפעל ליד מתחם החברה באזור התעשייה עטרות ירתה לעבר מיכל בעקבות סכסוך על חניה. גם בנו, אורן, נורה ונפצע קשה בתקרית. מאז הרצח, אורן מוביל את פעילות החברה.
"נתנו את הדם שלנו בשביל המקום הזה", אומר אורן מיכל. "כואב לי הלב לראות את המצב היום. אנחנו מאמינים בתחרות ובטוחים שאם יאפשרו לנו להתחרות בתנאים הוגנים, נוכל לצאת מהמשבר כי הציבור יעריך מוצר איכותי וזול. לצד הניסיונות למצוא משקיע, יש יועץ מטעם משרד הכלכלה שמסייע לנו להוביל את תוכנית ההבראה שגיבשנו לחברה".
יו"ר האגף למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים, ליאור לוי אמר ל"גלובס", כי "המקרה של סופר דרינק בא אחרי צבר של מקרים שבהם חברות קטנות, כמו נעלי בריל, מגבות ערד ונגב טקסטיל, נקלעו לקשיים, ואף אחד לא עזר להן. כולם אומרים שצריך לעזור למפעלים הקטנים, שהם המענה ליצירת תחרות במסגרת המאבק ביוקר המחיה, אבל אף אחד לא באמת עוזר. מדובר במקרה עצוב, ולמרבה הצער הוא משקף מצב שהמדינה לא מטפחת תחרות מבית".