גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסכמים שנה: אלה היו האירועים הבולטים בתרבות ב-2014

הפצת האלבום של U2 למנויי אפל, אייל גולן ופרשת הקטינות, סערת עמיר בניון ועוד

בונו / צילום: רויטרס
בונו / צילום: רויטרס

הוזלה מרשרשת

"אופס... אני מתנצל היה לנו רעיון נהדר, אבל נסחפנו"

בונו, סולן ומנהיג יו 2, בעקבות הפצת אלבומם החדש בחינם ברשת למשך חודש ל-500 מיליון מנויי אפל

את המשפט שמצוטט כאן אמר בונו, סולן ומנהיג יו 2, בראיון וידיאו שהפיצה הלהקה לרשת, בעקבות המהלך שהסתבר ככישלון השיווקי-קידומי הכי גדול בפופ ב-2014. יו 2 תפרו עסקה עם אפל ואלבומם החדש נשלח במלואו לכל 500 מיליון מנויי אפל בו-זמנית ובחינם למשך חודש. אמנותית, התגובות לאלבום היו מעורבות. כותב שורות אלו חשב שמדובר באלבום הכי חלש של הלהקה, אבל מגזין ה"רולינג-סטון" בחר בו כאלבום השנה שלו. מסחרית, הכישלון היה נחרץ: לא רק שהפצת האלבום לכלל האנושות חודש מאוחר יותר, באוקטובר, הניבה מכירות מאד דלות, הכי חלשות מכל אלבומיהם. התגובות של לקוחות אפל על הפולשנות הזו לתיקיות המוזיקה שלהם היו כה נזעמות, עד שאפל מיהרה לשחרר אתר הדרכה שמסייע בהסרת השירים ממכשירי המנויים. ולא רק שמבקרים ואוהדים ביקרו את המהלך, הוא ספג גם הרבה תרעומת ממוזיקאים עמיתים, הבולט בהם ניק מייסון מפינק פלויד, שאמר: "מוזר שיו 2 לא חשו עד כמה המהלך הזה מוזיל את ערכה של המוזיקה". וכמו שהסביר בונו, כמרבית האמנים, יו 2 בסך הכול חיפשו דרך לעקוף את נתוני המכירות המתכווצים, את ההורדות הלא משולמות, ואת דעיכת מעמד האלבום כמוצר המרכזי שעליו בנויה תעשיית המוזיקה העולמית.

יו 2 הם לקוחות חדשים של המנהל הוותיק של מדונה, גיא עוזרי, והצעד הזה מול אפל היה בעצם המהלך הראשון שלו איתם. יו 2 ואפל כבר שיתפו פעולה בעבר אבל דומה שהפעם החבירה הזיקה לשני הצדדים. אפל ספגה ביקורת על כך שהיא לא עדכנית, וחוברת ללהקה שימיה הגדולים מאחוריה. יו 2 הואשמו בחדירה לפרטיות. בעיקר, המהלך הזה שידר חוסר ביטחון. הלהקה הכי גדולה של 35 השנים האחרונות עד כדי כך לא האמינה בכוח המשיכה של שיריה, עד שמסרה אותם חינם לכל העולם. אנשים ממחנה יו 2 טענו שהלהקה השיגה חשיפה בסכום שווה ערך ל-100 מיליון דולר שהייתה מוציאה על קידום ושיווק. אלא שהחשיפה לא שירתה במאום את המכירות. מזה שנים, מאז המהפכה הדיגיטלית, אלבומים חדשים של אמני-על חשובים כלכלית פחות בשל מכירותיהם ובעיקר ככרזות לקידום מסעי ההופעות שלהם. אבל גם לכישלון מובהק שכזה עלול להיות מחיר, והוא ייוודע רק כשייצאו הכרטיסים למסע העולמי שיערכו ב-2015. וכמו שציינו מוזיקאים עמיתים: אם כוכבי על עשירים כמו יו 2 מחלקים אלבומים חדשים בחינם, אילו אפשרויות נותרו לאמנים פחות מוכרים בתחרות על תשומות האוזניים של הקהל?

לפיד הפרלמנטר שכח את יאיר היוצר

"יאיר שכח"

אמני ישראל נגד יאיר לפיד (ספטמבר 2014)

מונולוגים בלתי נשכחים לא חסרים על בימת התיאטרון, אבל את המונולוג המאוד אישי וחד של ציפי פינס, מנכ"לית תיאטרון בית ליסין, מספטמבר האחרון, אפשר לנחש שיאיר לפיד לא ישכח במהרה. "יאיר שכח", הקריאה פינס, לבושה בחולצת "יאיר, מה כבר ביקשנו?!", וכיוונה את האש היישר לכיוונו של שר האוצר דאז. "יאיר שכח את השחקנים, את הסופרים, את המשוררים, את היוצרים. שכח אותי, שכח אותך. יאיר לפיד שכח את כולכם אנשי התרבות... הוא שכח שתפקידו לבנות ולא לקלקל. ויותר מכל שכח לפיד השר את יאיר היוצר שזמנו כבר עבר. את יאיר הכותב, השחקן המחזאי. מכל זה נשאר רק לפיד הפרלמנטר".

הייתה זו נקודת השיא של קמפיין האמנים "1% לנשמה" למען העלאת תקציב התרבות ל-1% מתקציב המדינה (כיום עומד על פחות מחמישית האחוז, על כחצי מיליארד שקל), שהתחיל לפני פרוץ המערכה בעזה, וחזר במלוא הכוח עם סיומה. ערב-ערב בהצגות ובאירועי תרבות בכל רחבי הארץ, הוקרא מונולוג "יאיר שכח" במטרה להגביר את הלחץ על שר האוצר, ערב סיום הסכם התקצוב האחרון בין משרדי התרבות והאוצר (2012-2014).

הקמפיין, שיתוף פעולה של ארגון השחקנים שח"ם, ארגון האמנים אמ"י, פורום מוסדות התרבות ואיגודים נוספים דוגמת הסופרים, התסריטאים והמשוררים, רשם באופן טבעי נוכחות מוגברת במדיה, כולל עמוד פייסבוק עם קרוב ל-5,300 לייקים. אבל לא רק דיבורים היו הפעם. גם בזירה הפרלמנטרית, היכן שגם עושים, פעלו האמנים, כשביוני הגיעה לכנסת משלחת שכללה בין היתר את יו"ר שח"ם - השחקן אוהד קנולר, ואת השחקנים דרור קרן, שרה פון-שוורצה ונורמן עיסא.

בסוף יולי, הונחה על שולחנו של יו"ר הכנסת הצעה לתיקון חוק התרבות ובמסגרתו ב-2015 יעלה תקציב התרבות ל-0.3% מתקציב המדינה, וכך בעשירית האחוז מדי שנה עד ל-2022, אז יגיע ל-1% ויתקבע. על הצעת החוק חתומים לא מעט ח"כים שספק אם ימצאו את מקומם בכנסת הבאה, ופה כנראה גם טמון המלכוד הקבוע של כל ניסיון לייצר המשכיות בציבוריות הישראלית. משרד האוצר, עדיין עם לפיד בראשותו, אמנם "נזכר" והגיע באוקטובר להסכם חדש עם האמנים, שבמסגרתו, בין היתר, יגדל תקציב התרבות ב-120 מיליון שקל ב-2015 (הישג לא מבוטל). אבל מאז כידוע נפלה הממשלה, ומה שוות כעת התחייבויותיו של שר אוצר לשעבר לשרת תרבות שפורשת מהחיים הפוליטיים, כולם מוזמנים לנחש.

ואולי זו בכלל שעת כושר. דווקא עכשיו, כשבחירות על הפרק, אפשר שהאמנים ינצלו את ההזדמנות על מנת לתבוע 1% לנשמה מכל אלה שמבקשים את קולנו - לרבות הרצוג, כחלון ולפיד הפרלמנטר - אמירה ברורה בכל האמור לתקצוב החסר של תרבות במדינת ישראל. חזון כבר יש, וגם הצעת חוק. עכשיו רק צריך מפלגת שלטון שגם תתחייב אליהם ולא תשכח גם להגשים.

הריאליטי השם

"אין פה מזוזה? אני לא נכנס!"

נסים גרמה, "בוליווד" - פרק 1

אתם יכולים להגיד על תוכניות הריאליטי מה שאתם רוצים, אבל רק אל תגידו שאין להם אלוהים - כי אולי אין להן קב"א, אבל יש להם קב"ה!

הנציג הכי אותנטי של התופעה על המסך בימים אלה הוא נסים גרמה, "ידידו" של הנשיא-לשעבר שמעון פרס (זה לא שבאמת רציתי לכתוב את זה, אבל האיש לא נותן לאף אחד לשכוח את אותה ידידות מופלאה): עוד בקושי הספיק הריאליטי החדש לרצד חמש דקות על המסך וגרמה היה מעורב כבר בשתי תקריות בעלות אופי דתי: הוא סירב להיכנס למקדש מקומי, ואחר כך - סירב להיכנס לחדר שלא נקבעה בו מזוזה.

חנה ושבעת בניה יכולים לצאת לפרסומות - קם להם יורש שמוכן להקריב קריירה מפוארת בקולנוע ההודי על קידוש השם.

התופעה המדוברת, שהתעצמה ב-2014, הייתה יכולה להיות מצחיקה, אלמלא היה זה כה עצוב: עוד ב"חי בלה לה לנד" סירבו חלק מהמתמודדים לישון בבית שצלב היה קבוע על אחד מקירותיו, בלי לתת את הדעת בכלל על כך שהם מתארחים בבית נוצרי. אבל עזבו את כל ה"לה-לות" - פורמט שבו מלכתחילה נלקחים טיפוסים מאותגרים סביבתית למשימה של השתלבות במרחב. מה עם "המירוץ למיליון" למשל, זה שבו אין משימה מפחידה שבה לא יקדימו המתמודדים איזה "שמע ישראל" לכניסה לכלוב עם ג'וקים נניח או איזה "אין עוד מלבדו" כקריאת גיל בעת ניצחון. אפשר לצחוק עד מחר משתי נשים צעירות (ומשעשעות בסך הכול) כמו הצמד מעיין ובת-אל (שהשתתפו בשתי התוכניות דלעיל), שבטוחות כנראה שהיושב במרומים עושה זאת על כורסת טלוויזיה ומשלטט את דרכו בין תוכניות הריאליטי השונות כדי להחליט מי ינצח בהן, אבל בשלב כלשהו החיוך קופא: כל "גוי" הוא מטרה לחיצי לעג, בעברית כמובן, לבל יבין שצוחקים לו בפניו. כל צלב מבריח את המשתתפים מפניו כאילו היו ערפדים, כל טיול בחו"ל הופך למסע התרסה, לאצבע בעין הגויים.

אפשר לקחת את כל העניין בהומור, למרות שלא יכול להיות שאין לו קשר להרעה ביחסי ישראל והעמים.

אפשר כמובן לטעון שאין זה משנה מה יאמרו הגויים - משנה מה יעשו היהודים. הבעיה שמה שהם עושים בינתיים הוא טלוויזיה שמעודדת פחד מהעולם, כן - בדיוק אותו עולם שמשתתפי תוכניות הריאליטי רוצים להצליח בו כל-כך.

העם עם הגולן

"אלה שרקדו לי על הדם לא היו מזרחים. האשכנזים - הם קרעו אותי"

אייל גולן בראיון ל"ידיעות אחרונות" על פרשת הקטינות

הציטוט המפורסם ביותר של אייל גולן איננו מהשנה, אלא מראיון שהעניק לפני מספר שנים למוסף "7 לילות" של ידיעות אחרונות, ובו הסביר כי התשוקה לאשתו דאז, הדוגמנית אילנית לוי, שכמוה כתשוקה ל"סטייק" אינה עומדת בסתירה לצורך שלו ב"לחם עם שוקולד". השנה, כשנחשפה פרשיית בעילת הקטינות והדחתן לסמים, התברר כי הדימוי, לכאורה, כלל במהותו גם חצי פיתה עם ממרח שוקולד וטרופית.

גולן, שהעיד במשטרה כי לא ידע את גילן האמיתי של הילדות, יצא מהפרשה בשלום, וכך גם אביו, שהיה, כך על-פי גולן, הרוח החיה בפרשה. כעת, היה עליו לשקם את תדמיתו הציבורית, שפגעה באורח ניכר בהכנסותיו: מהופעות ומתוכנית הטלוויזיה בכיכובו שירדה מן המרקע ("אייל גולן קורא לך") וכן מהשתתפותו בתוכנית "הכוכב הבא" שבה שימש כשופט. איך משקמים את התדמית? גולן פנה לאפיק הקיפוח העדתי. "(העיתונאים) האשכנזים - הם קרעו אותי", קבל גולן, במטרה לסחוט הזדהות מקרב מעריצים ממוצא מזרחי, על-ידי הצגתו העצמית כקורבן לגזענות. זהו פטנט זול ויעיל, מבחינתו של גולן, שמאז חלוף הפרשה חזר למעמדו הקודם.

אך עבור הורים לנערות מתבגרות, הסיוט לא נגמר.

הנה הן הבחורות

"לצערנו, אנשים לא קונים אמנות של נשים"

בעלה של הציירת מרגרט קין, בסרט החדש של טים ברטון, "עיניים גדולות"

"לצערנו, אנשים לא קונים אמנות של נשים", אומר בעלה של הציירת מרגרט קין, בסרט החדש של טים ברטון, "עיניים גדולות", וגונב את הקרדיט על ציוריה (לטובת כלכלת המשפחה, כמובן). הסרט מבוסס על סיפור אמיתי ובמרכזו מאבק מר על זכויות היוצרים. קין, שעדיין חיה כיום, ציירה בשנות ה-60. אולי אם הייתה פורצת היום, המצב היה שונה, אך עד כמה?

אנשים קונים גם קונים אמנות של נשים, וכבר אי אפשר להתעלם מהנוכחות הנשית הדומיננטית בעולם האמנות. אולם כמו בענפים אחרים, גם כאן לא מספיקות 100 שנות פמיניזם לצמצום הפערים.

מוכיחים זאת יותר מכול מחירי ה"אולד מאסטריות" מקרב הנשים. אלה כמובן צעירות בכמה מאות שנים מציירי הרנסנס, אז נשים לא ציירו. אולם גם בהשוואה לבני דורן, ואפילו באמנות עכשווית, מחירי יצירות של נשים מדשדשים הרחק מאחור לעומת שיאי המחיר של האמנים היקרים בעולם.

בחודש נובמבר 2014 נשבר שיא המחיר ליצירה נשית במכירה פומבית. ציור של ג'ורג'יה אוקיף האמריקאית, משנת 1932, נמכר בסותבי'ס ניו יורק ב-44.4 מיליון דולר, הרחק מעל לשיא הקודם, שעמד על 12מיליון דולר, ליצירה של ג'ואן מיטצ'ל.

בין האמניות בעלות היצירות היקרות ביותר נמנות לואיז בורז'ואה, שהלכה לעולמה לפי כשנה והאמנית היפנית בת ה-85 יאיואי קוסמה, שכל עבודותיה משולבות במוטיבים של נקודות. הצלמת סינדי שרמן נמצאת בין האמניות היקרות בעולם וגם האמנית הבריטית טרייסי אמין, שעבודתה "המיטה שלי" נמכרה השנה ב-3.8 מיליון דולר בכריסטי'ס לונדון. סכום לא רע, אך עדיין הרבה פחות ממחירי יצירותיו של דמיאן הירסט, למשל, שצמח יחד איתה בשנות ה-90.

10 היצירות היקרות ביותר של נשים בעולם

שבוע סוף

"תעשיית האופנה שלנו יכולה להיות מכרה זהב. מה שעשינו בחו"ל בתחום הטלוויזיה זה כאין וכאפס לעומת מה שאנחנו יכולים לעשות באופנה"

מוטי רייף, המפיק של שבוע האופנה "גינדי תל-אביב", מתוך ראיון ב"גלובס"

אלפי אורחים, מעצבים, סלבריטאים, קניינים ואנשי תקשורת, גדשו את שבוע האופנה "גינדי תל-אביב", שהתקיים בחודש מרץ השנה, בפעם השלישית ברציפות. כשבעה מיליון שקל הושקעו באירוע החגיגי (על-ידי "גינדי השקעות" ו"הריבוע הכחול נדל"ן"), שכלל שרשרת של 22 תצוגות אופנה שהתקיימו במשך שלושה ימים גדושים. באירוע השתתפו מיטב המעצבים המקומיים החשובים שיש לתעשייה המקומית להציע וכצפוי, היה זה אירוע מרשים ביותר בהפקתו ובגודלו, שהוכיח שוב שיש כאן תעשיית אופנה יוצרת, מוצלחת ומשמעותית, שצריך וראוי להשקיע בה ולטפח אותה.

אין ספק שקיומו של שבוע אופנה בתל-אביב הוא אירוע חשוב ומבורך במונחים של הכרה בינלאומית וגאווה, אבל מעבר לעניינים של אופנה ויופי, אחרי ששבוע אופנה שלישי מאחורינו, אפשר סוף סוף לכמת אותו גם במונחים עסקיים-גלובליים. לשבוע האופנה הגיעו 40 קניינים, מפיצים ומשווקים מחו"ל במימונם של מכון הייצוא והתאחדות התעשיינים, ביניהם משווקים של רשתות מכל העולם, שביצעו הזמנות בפועל ממעצבים מקומיים שונים, המסתכמות, על-פי הגורמים האחראיים, ביותר ממיליון דולר.

והיו גם משווקים מקומיים (המפיצים למדינות ספציפיות), ממדינות שונות מכל העולם כמו קנדה, ארה"ב אנגליה, גרמניה, אוסטריה, איטליה, אוסטרליה ועוד, שנחשפו לקולקציות של המעצבים שהציגו בשבוע האופנה, כשביקרו בחללי העבודה של מעצבים מקומיים שלא הציגו על המסלול. גם כאן נרשמה הצלחה גדולה מאוד.

לאור כל זה, מתבקש לצפות שאולי סוף סוף גם הגישה הממשלתית תשתנה, במטרה להכיר בפוטנציאל התעשייתי של האופנה המקומית ולספק לה רוח גבית-כלכלית, בדיוק כפי שעושה היום כמעט כל מדינה מערבית. יהיה מעניין לראות איזו תמיכה ממשלתית ותוצרת מקומית יביא איתו שבוע האופנה "גינדי תל-אביב" בשנת 2015.

מערבב את הטייח

"מספיק עם הצביעות, יש לי השראה על-ידי מקרי הרצח האחרונים"

עמיר בניון, בראיון ליעל דן בעקבות הסערה סביב שירו "אחמד אוהב ישראל"

הציטוט הנ"ל לקוח מתוך ראיון של בניון בתוכנית הצהריים של יעל דן, יממה לאחר פרסום שיר חדש שכתב - "אחמד אוהב ישראל". עם פרסום השיר, הרשתות החברתיות, כמו גם כלי התקשורת הארציים, געשו. במקביל לטענות על כך שלימון הכישרון של בניון נסחט עד תום, יש שמצאו לנכון, ובצדק, להחמיא לזמר על הכישרון השיווקי שלו, שליחו לא נס: בניון יודע את נפש בהמתו. ולכן הוא פוסע בשביל ההסתה - מילים ישירות, לחן קליט, מסר אלים, וקהל נאמן.

לא חלף יום מאז שחרר את "אחמד אוהב ישראל", וכבר בניון מציג עצמו, כשם שירו החדש, כ"אויב המדינה". הפער בין כותרת השיר לבין המילים עצמן, מעיד על הטקטיקה הפרסומית: מצד אחד - מנהיג, דובר ההמונים, מצד שני - ההצטנעות המעושה.

מתוך "אויב המדינה": "מותר לך לצעוק 'מוות ליהודים' ולקטן כמוני אסור לשיר שירים. לך מותר להניף דגל של מדינת טרור, בימינו זה אפילו באופנה אם אתה מעט נאור. בשם האל, מותר לך לשפוך דמים ואני, הקטן שבאנשים, אסור לי לומר כמה מילים. אם רוצח הפך לקרבן, ואני הפכתי לרוצח בזוי. לא נשאר לי הרבה מה לומר, אני חי בעולם מפחיד ולא שפוי".

בהודעה שהוציא בניון, הוא כתב כך: למען הסר כל ספק, השיר, "אחמד אוהב ישראל", נועד להביע תחושות בלבד, ולא קורא לאלימות כלשהי כלפי שום אדם. אנו נגד אלימות באופן מוחלט, ואילו היינו אלימים, לא היינו שרים שירים כואבים".

בשבוע שעבר הוציא בניון עוד שיר מהסוגה הזו - "סוף העולם" שמו, והתחזית האפוקליפטית של בניון, היא בחירתו של יצחק (בוז'י) הרצוג, ראש מפלגת העבודה, כראש ממשלה. תמונה זו, ממנה בניון חושש היא של עולם הבא אל קצו. "איך נוכל לשרוד כשלראש הממשלה קוראים בוז'ון" - זהו המוטו של בניון, והמוטו חוזר על עצמו, בהטיות כינויו של הרצוג, שוב ושוב. יש לקוות שבניון ימשיך להשקיע בסוגה הזו אותה הוא יצר. שכן עוד שיר או שניים, הוא עשוי להפוך לפרודיה אפילו בקרב מעריציו.

סיכום תרבות

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר