גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

הפרויקט הישראלי שיהפוך 3,500 תושבים באיי פוקלנד למיליונרים

נאוויטס מקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט "סי ליון" באיי פוקלנד - מהלך שצפוי להניב כ־4 מיליארד ליש"ט לממשלת הטריטוריה ולהפוך את 3,500 תושביה למיליונרים ● חלקה של החברה עומד על כ-1.2 מיליארד דולר, ותחילת ההפקה בפרויקט צפויה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2028

יצחק תשובה ועידן וולס / צילום: גדעון לוין ורון קדמי

שוויה של ישראכרט זינק, ויצחק תשובה ברווח של כמעט מיליארד שקל "על הנייר"

כתוצאה מהזינוק במחיר המניה שרק בחודש האחרון קפצה ב-12%, קבוצת דלק של יצחק תשובה מורווחת "על הנייר" כמעט מיליארד שקל ● הזינוק החד בשווי השוק של ישראכרט, מגיע על רקע הציפיות הגבוהות של המשקיעים ממהלכי דלק בחברה

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

עמית גל, המפקח על הביטוח / צילום: שלומי יוסף

יועצי המשכנתאות במוקד: רשות שוק ההון בוחנת את התגמול שלהם

הרשות צפויה לפנות למספר דו־ספרתי של חברות חוץ בנקאיות כדי לקבל נתונים על שכר יועצי המשכנתאות ● ברקע: טענות בשוק על תשלומים באמצעות טיסות לחו"ל וחופשות בבתי מלון

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה במגמה חיובית; טבע עלתה ב-3%, מניות הגז זינקו

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● מניות הגז מזנקות לאחר שהושגו הסכמות על יצוא הגז למצרים ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות"

הדיון בוועדת הכלכלה על הוזלת תעריפי ביטוחי הרכב / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

דיון סוער בוועדת הכלכלה על מחירי ביטוח הרכב

אף שדרשה מהחברות להוזיל את ביטוחי הרכב בתוך שלושה חודשים, הח"כים הטיחו בנציגי רשות שוק ההון כי נכשלו בבלימת גל ההתייקרויות המתמשך

הרב נתן אלנתן, יו''ר מטה התכנון / צילום: רז רוגובסקי

מטה התכנון: הגדרת "בניין גבוה" תורחב עד 42 מטר ותוזיל עלויות בנייה

אם המהלך יאושר, יזמים לא יידרשו לבנות שני חדרי מדרגות ולהתקין מערכות נלוות בבניינים עד 12 קומות

יאכטה / צילום: Shutterstock, Sven Hansche

בצל הסופה: חיפושים אחרי יאכטה ישראלית שנותק עימה הקשר באזור קפריסין

ברשות הספנות בודקים מדוע לא נוצר קשר עם הספינה, שיצאה מאשדוד לכיוון האי לפני יומיים • זאת, על רקע הסופה "ביירון" שהכתה גם בקפריסין - והגיעה הערב לישראל • ביאכטה נמצאים 4 בני אדם, שלא ידוע מה מצבם

איגודי עובדים מפגינים בלונדון / צילום: Reuters, PA Images

ממשלת בריטניה מקדמת חוק שיעשה מהפכה בזכויות עובדים

הממשלה הבריטית משיקה את "חוק זכויות העובדים", המוגדר כ"שדרוג המשמעותי ביותר מזה עשור" בתחום ● "סוכנות לעבודה הוגנת" תאכוף את החוקים ● בין היתר, תוענק זכות לחופשת מחלה מהיום הראשון, ותוכניות להתמודדות עם הפסקת המחזור יוצעו לנשים בגיל המעבר

"איום ממשי": המדינה האירופית שעל הכוונת של חמאס

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: באירופה מזהים סיכון משמעותי שחמאס יבצע פיגועים ביבשת, איראן לועגת לארה"ב לאחר שזו הודיעה שתפרוס כטב"מים שמבוססים על כטב"ם איראני, ואיך בקשת החנינה של נתניהו תשפיע על הדמוקרטיה הישראלית ● כותרות העיתונים בעולם

האלוף במיל' ניצן אלון בוועידת ישראל / צילום: כדיה לוי

האלוף במיל' ניצן אלון ומייסד אנלייט גלעד יעבץ פותחים קרן השקעות באנרגיה

עד לאחרונה היה האלוף במיל' ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים בצה"ל ● קרן ההשקעות החדשה "אלמנטס" תשקיע בחברות בתחום האנרגיה, התשתיות והאקלים

חניון תת קרקעי, רחוב ז'בוטינסקי 9  בני ברק / צילום: איל יצהר

חוק החניונים לא היחיד: החוקים למען הציבור שהפכו לנטל

חוק החניונים החדש, שנועד לגבות חניה לפי דקה במקום לפי שעה, הוביל דווקא לעליית מחירים ● סקירת גלובס את השנים האחרונות מראה כיצד חוקים שונים, משכירות הוגנת ועד הפעוטונים, התחילו מכוונה טובה - אך הסתיימו בהכבדה על הציבור

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו לסיכום שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

צילום: Shutterstock

מתמחור המניות ועד צמיחה כלכלית: 5 סיבות לאופטימיות המחודשת בוול סטריט

העליות בשוק לאחרונה מעידות שהמשקיעים רוחשים יותר אמון כיום למניות, וזה לא רק בגלל הייפ הבינה המלאכותית ● מדדים פופולריים לחישוב תשואה עודפת נוטים שוב לטובת המניות, נתוני מאקרו נותנים סיבה לתקווה, ומסתמן שגם סקטורים פחות נחשקים מצטרפים לחגיגה

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום במליאת הכנסת, 08.12.25 / צילום: אמיל סלמן-הארץ

השקל חזק מאי פעם? השיא לא שייך לנתניהו

השקל אכן שובר שיאים - אבל לא את אלה שנתניהו מייחס לו ● וגם: ניתוח בנק ישראל מצביע על פער שמרמז כי התחזקותו של המטבע המקומי אינה מספרת את כל הסיפור ● המשרוקית של גלובס

דודי השמש תופסים את החלל על גגות הבניינים בישראל / צילום: גיא ליברמן

דודי השמש יוחלפו במשאבות חום ופאנלים סולאריים

על פי ההצעה החדשה של משרד האנרגיה, כל בניין חדש למגורים בישראל יחויב בהתקנת פאנלים סולאריים על הגג, משולבים עם משאבות חום ● החיסכון למשק מוערך במיליארדי שקלים

מייסדי לושה יוני צרויה ואסף אייזנשטיין / צילום: יח''צ

גל פיטורים בהייטק: הסטארט-אפ הישראלי לושה מפטר 8% מהעובדים

החברה הודיעה על פיטורים של 8% מכ־300 עובדיה בישראל ובעולם, כך שמדובר בכ-24 עובדים ● גורמים מסבירים כי הפיטורים הם חלק מהתאמות ארגוניות בעקבות שינוי באסטרטגיית המוצר