גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

המספרים שדחפו את וויקס למהלך דרמטי של פיטורי אלף עובדים

נחשף באתר גלובס: אחת החברות הבולטות בהייטק המקומי יוצאת בסבב קיצוצים אגרסיבי, ותפטר קרוב ל־20% מעובדיה ● מאחורי המהלך עומדת סערה מושלמת: מהפכה טכנולוגית שמאיימת על ליבת הפעילות שלה ומובילה לגל קיצוצים עולמי, מניה בצלילה ושער דולר נמוך שמכביד על המאזן

ההצבעה לוועדה לבחירת שופטים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המחסור, העומס והדיון בבג"ץ: על מה נאבק יריב לוין?

שר המשפטים יריב לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והצעד הזה מאותגר כעת בבג"ץ • איך בעצם פועלת הוועדה, ומה אמור לקרות בכנסת הבאה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מדי מים של ארד / צילום: מצגת החברה

חברה ציבורית ראשונה מוציאה קווי ייצור מישראל בגלל הדולר

חברת מדי המים ארד דיווחה על העברת חלק מפעילותה לאיטליה ולמקסיקו, במטרה "לצמצם את השפעת ייסוף השקל על תוצאותיה הכספיות" ● "הדולר הוא גיים צ'יינג'ר", טוענים בהתאחדות התעשיינים, "העובד הישראלי יקר יותר לחברות ב־20%, מבלי שקיבל שקל אחד תוספת"

ערן זהבי / צילום: לורן דוד

ב-21 מיליון שקל: למה ערן זהבי רכש שלושה מגרשים במזכרת בתיה?

המגרשים בשטח כ-5 דונם נמצאים באזור שמתפתח לאחרונה ונגיש לצירי תחבורה, וניתן יהיה לבנות עליהם מבנים לחברות הייטק ולתעשייה

גם כשהריבית יורדת, הקונים לא ימהרו לחזור לשוק הנדל''ן / איור: גיל ג'יבלי

המדד שקובע: הפחתת הריבית לא תחזיר את רוכשי הדירות לשוק

לפי ניתוח של הפניקס, משק בית ממוצע רחוק כיום כ־25% מההכנסה הנדרשת לרכישת נכס בתנאים הנוכחיים ● המשמעות: הורדת הריבית לבדה לא תספיק כדי להחזיר את הקונים

המשקיע גאווין בייקר / צילום: צילום מסך מערוץ היוטיוב Invest Like The Best

הוא השקיע ב־SpaceX לפני ששיגרה את הרקטה הראשונה שלה. עכשיו הוא ירוויח מיליארדים

המשקיע גאווין בייקר הימר על ענקית החלל של אילון מאסק כבר ב-2015 כשהשווי עמד על 30 מיליארד דולר ● SpaceX מכוונת לשווי של 1.5 טירילון דולר בהנפקה, והוא צפוי להרוויח מיליארדים ● בייקר היה בין הראשונים שהשקיעו באנבידיה

אילוסטרציה: Shutterstock

השעון שלא טועה: הפער המסוכן בין גיל ביולוגי לגיל כרנולוגי

המחקר, שנערך ע"י מעבדת הלונג'ביטי והמרכז להזדקנות בריאה של בית החולים שיבא, מאשש את כוח הניבוי של השעונים הביולוגיים המקובלים בעולם ומראה שהם אכן מנבאים מצבים רפואיים

אביעד שוב / צילום: תמונה פרטית

הצעיר שהתחיל להשקיע לפני 4 שנים ועשה "רווח מדהים" מגלה - זה הלקח שלי

במהלך השירות הצבאי ב-8200, אביעד שוב פיתח דרייב ללמוד איך עושים כסף ● בהשראת וורן באפט הבין ששוק ההון מספק הזדמנות "להיות בעלים של העסקים הכי מוצלחים בעולם" ● 3 כללי הברזל שלו להשקעות: לא לפחד, לא להתעדכן ולא לעקוב ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

מתוך פלטפורמת Jgive / צילום: Jgive

נתוני Jgive מגלים: זינוק של 240% בתרומה של מניות

מסיכום השנה של פלטפורמת Jgive עולה כי יותר ויותר יזמים, משקיעים ואנשי הייטק מאמצים מודלים מתקדמים של תרומה פיננסית - ותורמים מניות ● וגם: חברת מגה די סי החלה את עבודות הפיתוח והתשתית להקמת חוות שרתים בפארק עידן הנגב ● אירועים ומינויים

אילון מאסק / צילום: ap, Brandon Bell

זו צפויה להיות ההנפקה הגדולה בהיסטוריה. אבל האם היא גם תהיה מוצלחת?

בסוף השבוע האחרון חברת החלל SpaceX הגישה תשקיף לקראת הנפקה, בשווי מוערך של עד 2 טריליון דולר ● גם ענקיות AI נוספות כמו אנתרופיק ו־Open AI בדרך לשוק הציבורי, ובוול סטריט החששות מגיעים לשיא ● האם עידן חדש של הנפקות ענק הוא עדות לבועה שלא נראתה כמותה 200 שנה?

נייצ'ר וואלי, מותג מרכזי של החברה. בעיגול: דני נגל, מנכ''ל ומבעלי רוסטיק בייקרי / צילום: אתר נייצ'ר וואלי, מצגת החברה

התשקיף מגלה: כך הפכו שני שותפים חברת מאפים ותיקה לאימפריה

תשקיף ההנפקה של חברת רוסטיק בייקרי, שמובילים דני נגל ובועז רעם, חושף נתח שוק משמעותי בתחום הבצקים הקפואים, לצד רווחיות גבוהה מהפצת מותגי נייצ'ר וואלי ופילסברי ● בעלי החברה, שבעבר נקראה "קן הקוקיס", ימכרו בהנפקה מניות תמורת יותר מ־40 מיליון שקל

פרויקט רפא טריפל בירושלים / הדמיה: רן צרפתי הדמיות

היזם שרוכש 50 דירות בירושלים בבת אחת

יחידות הדיור שנרכשו מהוות חלק מפרויקט שנמצא כיום בבנייה, אשר עתיד לכלול כ-100 יחידות דיור, יחידות מסחריות ושטחי ציבור ● הדירות שנרכשו מיועדות להשכרה ארוכת־טווח לתושבי האזור

הבניין ברחוב לה גוארדיה 45-35 / הדמיה: ATCHAIN

מנרב ואנשי העיר ימזגו פעילויות בפרויקטים של תמ"א 38 בתל אביב

קבוצת מנרב תרכוש 49% מפרויקט התחדשות עירונית ברחוב לה גווארדיה בתל אביב של אנשי העיר ● בתמורה תעביר מנרב לקבוצת אנשי העיר 49% מפרויקט תמ"א 38, אותו היא מקדמת ברחוב אבן גבירול, ותוסיף 32 מיליון שקל

משפחת דהן / צילום: תמונה פרטית

הזוג שמרוויח 20 אלף שקל ולא יודע איך יצליח לגדל פה ילדים

כחלק מפרויקט "בין המאקרו למיקרו", גלובס מדבר עם הישראלים על מה שמאחורי המספרים היבשים ● והפעם: שיר ועמרי דהן מרחובות, שחשים פריבילגים יחסית בתור זוג שדואג רק לעצמו, "ועדיין, הכול פה קשה יותר"

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בנק ישראל הוריד את הריבית במשק - לראשונה מאז ינואר

למרות הטלטלות העולמיות, הבנק המרכזי שולח זריקת עידוד למשק ולשוק ההון ומוריד את הריבית ב־0.25% לרמה של 3.75% ● בהצהרת הבנק נכתב כי אי־הוודאות הגאו־פוליטית עודנה ניכרת, אך צוינה גם התחזקות השקל המשמעותית מאז החלטת הריבית האחרונה

''יש פוטנציאל גבוה להורדת מחירי המזון'' / צילום: Shutterstock

עוקפים את צרפת וגרמניה בתוצר לנפש, אבל יוקר המחיה לא מפסיק להשתולל

כלכלת ישראל צפויה להציג השנה נתון מרשים במיוחד - תוצר לנפש של 64 אלף דולר ● אלא שאחרי תרגום לכוח קנייה, מגלים שמשקי הבית נמצאים רק במקום ה־24 ב־OECD ● מחקר חדש משרטט פתרונות לצמצום הפערים ● בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

עד כמה הפחתת ריבית של 0.25% תשפיע על המשכנתא שלכם?

לווי המשכנתאות קיבלו היום בשורות טובות, לאחר שבנק ישראל החליט להוריד את הריבית ב-0.25% ● עד כמה הפחתה מתונה כזו תתבטא בהחזר החודשי של המשכנתא, ובאילו מסלולים יושפעו ממנה יותר?

שירן מאור אלקיים וודיע עואד / צילום: יוסי זמיר

הבכירים שכופפו את חברות הביטוח: "לא ויתרנו"

מחירי ביטוחי הרכב זינקו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, עד שרשות שוק ההון אילצה את חברות הביטוח להוריד מחירים ● האקטוארית הראשית שירן מאור אלקיים וסגן הממונה ברשות ודיע עואד חושפים את מאחורי הקלעים: הלילות הלבנים, הניסיון של חברות הביטוח לחבל במהלך, ההתנגשות החזיתית עם ביטוח ישיר ומה דרשה הרשות מהחברות ● וגם: האם מחירי ביטוחי הרכב ימשיכו לרדת?

חניה בכחול־לבן / צילום: Shutterstock

מצלמות החניה בוטלו, אך מהקנס לא תצליחו להיפטר כל־כך מהר

פסיקת המחוזי נגד מצלמות אוטומטיות איימה לשבש לרשויות המקומיות תעשיית קנסות המגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה, אך גורמים בשטח מעריכים כי האכיפה נמשכת ● הבעיה: כדי לבטל דוח שהופק בניגוד לחוק, האזרח ייאלץ להיגרר להליך משפטי יקר ומורכב מול העירייה

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

בורסות אירופה ננעלו בעליות חדות; מחירי הנפט ירדו

הבורסות בפרנקפורט ובפריז קפצו בקרוב ל-2%, בורסת לונדון הייתה סגורה לרגל יום חג ● טראמפ מנהל שיחות עם איראן, אך לדבריו הורה לא למהר לחתום על הסכם ● באסיה, הבורסה בטוקיו זינקה בכ-3% לשיא חדש ● מחירי הנפט יורדים בקרוב ל-6%, נפט מסוג ברנט ירד מתחת לרף ה-100 דולר לחבית