גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותאורן נהרי

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים / צילום: ניב קנטור

מנהל רשות המסים: “נצטרך לבטל את שטר ה-200 שקל, ובהמשך את המזומן כולו”

מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', הזהיר כי תקציב המדינה הבא צפוי לכלול צעדי מיסוי קשים, וחשף כמה מהמהלכים שנבחנים במשרד האוצר ● בין ההצעות: הגדלת שיעור חלוקת הרווחים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים, חידוש מס הרכוש על קרקעות פנויות וביטול שטר ה-200 שקל • לדבריו, ביטול השימוש במזומן עשוי להגדיל את גביית המסים ב-20-30 מיליארד שקל ● אך בנק ישראל הבהיר כי הסמכות בידיו והשטר לא יבוטל

מגדל מים ברח' מאזה בת''א / צילום: תמר מצפי

"12 מיליון שקל אובדן שכירות": הסכסוך מאחורי בניין הבוטיק היוקרתי בת"א

בעלי הבניין טוענים כי עיכוב של שלוש שנים בהשלמת הפרויקט וניפוח העלויות מצד חברת ניהול הפרויקטים גרמו להם נזק של 21 מיליון שקל ● הצדדים הסכימו על מינוי הבורר, אך חלוקים בשאלת זהות המשתתפים בהליך ● החברה שניהלה את הפרויקט דוחה את הטענות

רחובות צרפת לאחר ההפגנות / צילום: ap, Emma Da Silva

הכסף הממשלתי נגמר: המהומות בצרפת הן תמרור אזהרה לאירופה כולה

אחרי חמש שנים של הזרמת מיליארדים לקורונה, לאנרגיה ולפיצוי על האינפלציה - מדינות אירופה נאנקות תחת החובות ● על רקע האיום בשווקים, הימין הקיצוני והשמאל הפופוליסטי גוררים את הוויכוח התקציבי לרחובות, והיבשת עומדת בפני משבר פוליטי וכלכלי חסר תקדים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: Shutterstock

הכנסות של יותר ממיליארד שקל השנה: הנתונים מאחורי הנפקת התשתיות הגדולה נחשפים

חברת י.ד ברזאני צפויה להגיש תשקיף לגיוס ענק של כמיליארד שקל בת"א, לפי שווי של קרוב ל-3 מיליארד ● רושמת עלייה בהכנסות וברווח בשנים האחרונות, ומציגה צבר עבודות של קרוב ל־2 מיליארד שקל ● פעילות הנדל"ן של הבעלים, האחים בר–ברזאני, תישאר מחוץ לבורסה

שריפה לאחר פיצוץ במפעל אינטל קריית גת / צילום: כבאות והצלה לישראל

בעקבות הפיצוץ במפעל של אינטל: דליפה של חומרים מסוכנים באזור

ימים ספורים לאחר הפיצוץ במפעל אינטל בקריית גת, שבו נהרגו שני עובדים, החלה דליפה של חנקן תלת־פלואורי מאחד המיכלים שנפגעו באירוע ● במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי מדובר בדליפה קטנה יחסית ● אין נפגעים, וכוחות החירום פועלים במקום

רפי סער ראש עירית כפר סבא / צילום: שלומי יוסף

החשד לשוחד בכפר סבא: רפי סער ורעייתו יישארו במעצר עד יום חמישי

בית משפט האריך את מעצרם של ראש עיריית כפר סבא רפי סער ורעייתו מיטל, שלפי החשד קיבלו כספים במזומן בתמורה להטיית מכרזים, בין היתר בתחומי ההתחדשות העירונית ושיפוץ מוסדות ● המשטרה טוענת כי אספה ראיות הקושרות גם את סער לפרשה, אך כי רעייתו מיטל היא זו שהייתה בקשר עם הקבלנים וקבעה את סכומי הכסף שהועברו

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המדינה לא מעבירה את הכספים כפי שהתחייבה - ועשרות עמותות בסכנת קריסה

מדי שנה מעביר המשרד להגנת הסביבה תמיכה כספית לעמותות העוסקות בהצלה ושיקום של בעלי חיים, אלא שהשנה הכסף נעצר ללא התראה • בעמותות מתריעים מפני סגירה: "במקום שהמדינה תתמוך בעשייה החשובה הזו, היא מקשה על מי שלוקחים עליה אחריות"

מסעדת טאיזו. ''המטרה היא לדעת מה גרם לצ'אט להמליץ'' / צילום: תמר מצפי

בתל אביב הפי האוור, בירושלים בשר: מה הישראלים מחפשים במסעדות

מנתונים של פלטפורמת המסעדות אונטופו עולה כי הישראלים מעדיפים הזמנות ספונטניות, למשפיענים יש אפקט מוגבל, והנוכחות בכלי הבינה המלאכותית חשובה מתמיד

מערכת ה-Lite Beam / צילום: רפאל

המדינה באירופה שרוצה לרכוש מערכת לייזר מרפאל

כותרות העיתונים בעולם: קפריסין רוצה לרכוש את מערכת לייט בים לצד מערכות נוספות, טורקיה פונה לעזרת איראן במערכה נגד החות'ים, והתחום שצומח באיחוד האמירויות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

יצחק פרנק

מנכ"ל קבוצת ברן הודיע על כוונתו לסיים את תפקידו

מנכ"ל חברת ברן, יצחק פרנק, הודיע על כוונתו לסיים את תפקידו ● פרנק מילא תפקידים שונים בחברה וכיהן בחמש השנים האחרונות בתפקיד המנכ"ל

חיים הר-זהב, יו''ר ארגון העיתונאים / צילום: צילום מסך חדשות 13

כפי שפורסם בגלובס: הוועד המנהל של ארגון העיתונאים פתח בהליך הדחת היו"ר חיים הר-זהב

הוועד המנהל של ארגון העיתונאים החל בהליך להדחת היו"ר חיים הר־זהב על רקע משבר אמון מתמשך וטענות לחריגה מסמכות ● הצעדים הללו מגיעים בעקבות משבר אמון חריף ומתמשך בין הר-זהב לבין הצוות המקצועי והוועד המנהל של הארגון

בניין מגורים עם גג סולארי / צילום: וולטה סולאר

רשות החשמל הכריעה: התשלום על חשמל מגגות סולאריים יפחת דרמטית

רשות החשמל מפרסמת טיוטה לקיצוץ הדרגתי בתעריפי החשמל המובטחים ליצרנים סולאריים קטנים ובינוניים החל מ-2027 ● המטרה: לצמצם את הסבסוד שמייקר את חשבון החשמל הכללי, ולעבור למודל שוק מול ספקים פרטיים ● התעריף המובטח לגגות קטנים צפוי לרדת ל-35.5 אגורות לקוט"ש ב-2030, ומשך ההסכם יתקצר ● גגות קיימים ימשיכו ליהנות מהתנאים הנוכחיים

זירת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Ted Shaffrey

זינוק של 20% בחצי שנה: סקטור הפארמה מרוויח מהנפילה החופשית של מניות השבבים

האופוריה סביב הבינה המלאכותית התנגשה השבוע במציאות של שערי הריבית ועלויות המימון, ומחקה כ–2 טריליון דולר משווי חברות השבבים בארה"ב ● בזמן שמהמרי השורט גרפו למעלה מ–32 מיליארד דולר על הנייר, הפאניקה זלגה גם למניות התוכנה והסייבר ● המשקיעים מצאו מקלט מפתיע: ענקיות התרופות, ששברו שיאים

דוברת הבית הלבן לשעבר קייטי, זכריה, לצידו של נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

הרגע שבו קייטי זכריה גילתה שכהונתה כדוברת הסתיימה אחרי חמישה ימים בלבד

בריאיון לוול סטריט ג'ורנל אמרה כי אינה מאשימה את הבית הלבן בכהונתה הקצרה ורצופת הקשיים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב: ת"א 35 איבד 0.5%, פאלו אלטו ודוראל צללו

המסחר בבורסה המקומית ננעל בירידות שערים במדדי הדגל ● מדד תשתיות האנרגיה צלל והוביל את הירידות יחד עם הקלינטק והטכנולוגיה ●מנגד, סקטור הנפט והגז והביטחוניות ריכזו עניין ובלטו בירוק ● מניית ארית תעשיות זינקה במעל ל-9%, ורידיס טיפסה ברקע עסקת הענק במתקן ההתפלה ● כלכלנים משוכנעים שבנק ישראל לא יוריד ריבית השבוע ● ה-FDA אישר לאלפא תאו להכפיל את היקף הניסוי הקליני בגידול המוח

דובאי / צילום: ap, Kamran Jebreili

המצור במפרץ מכה בדובאי ובממשלה מחפשים פתרונות מחוץ לקופסה

במחצית הראשונה של 2026 התכווצה כלכלת האמירות ב־2.3% ● השפעות חסימת המצר האסטרטגי הורגשו בשטח, אך באמירויות מקדמים פתרון בדמות פיתוח נמל פוג'יירה שמחוץ למצר ● אחרי שנים של יריבות, הסעודים והאמירותים מהדקים יחסים כשלשתיים אויבים משותפים

הנחיות חדשות לחוות שרתים בארץ / צילום: Shutterstock

רק 4% מהבקשות יאושרו: הנחיות חדשות לחוות שרתים, ומי המפסידים הגדולים?

לאחר סאגה של מספר חודשים, התקבלה החלטה בנוגע להקמת חוות שרתים חדשות ● נקבעו הגבלות, שמטרתן לבלום את צריכת החשמל של החוות שהגיעה בשיא לפי שלושה מכלל צריכת החשמל של ישראל ● מהצד השני צפויות הקלות כמו פטור ממכרזים על הקרקעות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

בדרך לטיסות אל על: שדרוגים במחלקות היוקרה ואינטרנט של סטארלינק

אל על נערכת להשקת אינטרנט לווייני חינמי של סטארלינק על טיסותיה, מערכת בידור חדשה ותפריטים של השף אסף גרניט ● יו"ר בנק לאומי אורי אלון נפגש עם ראש ממשלת תאילנד בבנגקוק ודן עמו בתרומת התיירות הישראלית לכלכלה המקומית ● בזק, מטריסלף ורותם שני מרעננות את השדרה הניהולית עם מינויים חדשים ● אירועים ומינויים

מייקל קרנדל - חברת אינמוד / צילום: איל יצהר

המאבק באינמוד לא נגמר: סטיל פרטנרס מציבה אולטימטם להצעת הרכישה עד סוף אוקטובר

קרן סטיל, המחזיקה בכ-3.2% מאינמוד, מקציבה לדירקטוריון 11 ימים לדון בהצעת הרכישה שלה לפי שווי של 16.75 דולר למניה, ומאיימת בצעדים משפטיים • ברקע האולטימטום: נתק בין הצדדים, כאשר אינמוד דורשת את ביטול התביעה נגדה כתנאי לפתיחת חדר המידע, בעוד הקרן מסרבת ומואשמת באי-חתימה על הסכם סודיות • בינתיים, הצעתו הנגדית של המנכ"ל והמייסד משה מזרחי ירדה מהפרק

קורוויב מתחום הדאטה סנטרס צנחה ב־24% בשבוע האחרון / צילום: Shutterstock

התנודות במניות הבינה המלאכותית מזכירות למשקיעים: הפעם זה לא שונה

ההשקעות העצומות בתשתיות בינה מלאכותית עדיין לא הוכיחו שהן חסינות מפני הבעיות שאפיינו בעבר מיזמי ענק, כמו הקמת מסילות רכבת ותשתיות האינטרנט