גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

"עושים לונג על ישראל": לאן הולך השוק המקומי ואיך כדאי להשקיע?

הכנס בשיתוף כלל ביטוח, שמתקיים זו השנה השנייה, מתמקד בהזמנויות ההשקעה בשוק המקומי ● רגולטורים פיננסים, מובילי קהילת שוק ההון ומנהלים בכירים נפגשים על במה אחת, וממליצים איך כדאי להתמודד עם האתגרים בישראל ואף למנף אותם

האם יש מתכון לפרישה בטוחה? / אילוסטרציה: Shutterstock

המתמטיקה של החופש: האם יש מתכון לפרישה בטוחה?

מחקר מיתולוגי הבטיח נוסחה מנצחת לפרישה, אם רק תמשכו מהחיסכון עד 4% בשנה ● אבל כשצוללים לנתונים' מתברר המרחק בין התיאוריה למציאות ● מאינפלציה שוחקת, דרך הסיכון שעלול לחסל את התיק בדיוק כשיצאתם לגמלאות ועד האגו שדוחף לטעויות בזמן הכי גרוע: המומחים מסבירים מה באמת צריך לקחת בחשבון, והאם בעידן של חוסר ודאות ניתן בכלל לייצר ביטחון כלכלי לעשרות שנים קדימה

משתתפים במיזם ''אמץ עסק'' שמחבר בין עסקים קטנים לגדולים / צילום: מירב אור לב

יין בין הדן לחרמון וכנאפה גלילי ליד הנחל: העסקים בצפון נפתחים מחדש

בירה על הגבול, יקב וגבינות, סטודיו שדומה ליער פיות וירקות אורגניים מהשדה ● העסקים בקו העימות חוזרים לפעילות, ואתם יכולים לבקר, להזמין ולתמוך

פילסברי המיובאת לישראל על ידי רוסטיק בייקרי / צילום: יח''צ

בדרך לבורסה: רוסטיק בייקרי מתכננת הנפקה לפי שווי של מיליארד שקל

רוסטיק בייקרי, שבשליטת דני נגל, הגישה תשקיף לרשות ניירות ערך בשבוע שעבר והיא צפויה להתחיל לקדם את התהליך ● ההנפקה, אותה תוביל אי.בי.אי חיתום צפויה להתבצע לפי שווי של כמיליארד שקל

אלונה בר-און, מו''ל גלובס, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "הסיכון במשק אמיתי, אבל גם החוסן אמיתי. שוק ההון, ההייטק והשקל מוכיחים זאת"

"השאלה היא לא אם ישראל מסוכנת, אלא אם היא מתומחרת נכון" - כך אמרה היום מו"ל גלובס אלונה בר און בכנס "עושים לונג על ישראל" ● "המטרה שלנו היא לייצר ערך לקוראים, למשקיעים ולמקבלי ההחלטות. אנו לא אמורים להיות שונים מאנשי הפיננסים ומהאופן שבו הם עובדים"

בנג'מין ברנדג' / צילום: הוול סטריט ג'ורנל

כך פיצח חנון מחשבים בן 22 את אחת מתעלומות הסייבר הגדולות בעולם

גל של מתקפות סייבר, מהגדולים שנראו אי־פעם, הותיר את מיטב המומחים אובדי עצות ● מי שפיצח את התעלומה היה בנג'מין ברנדג', צעיר סקרן בן 22 ● באמצעות מם של חתול הוא חשף רשת בוטים שאיימה על עשרות מיליוני צרכנים וכרבע מהתאגידים בעולם

פלה פאד קין של ''בית תאילנדי'' / צילום: יהונתן בן חיים

הזוג שמאחורי בית תאילנדי חוגג 30 שנה ומשיק עוד בר ומסעדה

יריב מלילי הקים עם אשתו לק את "בית תאילנדי" והביא לתל אביב טעמים וריחות שלא היו פה ● עכשיו הם חוגגים למסעדה 30 שנה, פותחים את הבר "נאי" ובקרוב גם מסעדה חדשה במלון "פאבליקה" בהרצליה, בהשקעה של יותר מ־10 מיליון שקל: "קנינו מכולות בהון תועפות" ● והוא לא מתכוון להוריד רגל מהגז: "גם אחרי 30 שנה אין ודאות. יש רק פאשן משוגע לעשות משהו"

שיקגו. בניין שנמכר לפני עשור ב־68 מיליון דולר, נמכר תמורת 4 מיליון דולר / צילום: Shutterstock

מכירת חיסול: בנייני משרדים בארה"ב נמכרים ב־90% הנחה

מדנבר ועד וושינגטון די.סי, יזמים מקבלים הנחות עתק לרכישת מגדלי משרדים שנקלעו לקשיים ● איפה נמצאות ההזדמנויות, ומי מוכר את הנכסים?

אייל גפני, מנכ''ל בנק ONE ZERO, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ONE ZERO: "הפער בריביות בין הבנקים זה פירורים. זה מביך מאוד"

אייל גפני, מנכ"ל הבנק הדיגיטלי ONE ZERO, שהשתתף היום בכנס "עושים לונג על ישראל", בטוח שהחברה תעבור לרווחיות תוך שנה, תוקף את הבנקים שלא נותנים ריביות אטרקטיביות ללקוחות, ומעריך שהפוטנציאל של הבנק שלו עדיין גדול ● ומה לגבי מכירה?

המרוץ לירח חוזר וישראל מחממת מנועים / צילום: AI GEMINI

מקיסריה לירח: מסילת הרכבת שעשויה לשבור את שוק החלל

ההצלחה של ארטמיס 2 החודש הייתה עוד שלב במסע המחודש אל הירח, וגם החברות הישראליות לא נשארות מאחור: מסילה שתזניק אספקה במהירות על־קולית, טכנולוגיה להפקת חמצן וכריית מינרלים מהאדמה ואפילו שיגור של חוות שרתים ● מושבה מחוץ לכדור הארץ היא כבר לא מדע בדיוני

דורון כהן, יו''ר חברת מהדרין / צילום: תמר מצפי

הממשלה אישרה את המינויים של נתניהו לנציבות שירות המדינה ומערך ההסברה הלאומי

דורון כהן יכנס לתפקיד נציב שירות המדינה, לאחר סאגה ממושכת שהחלה עוד בסוף 2024 וביקורות על אי שיוויון מגדרי ● במקביל, ציפי חוטובלי תכהן כראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה,לאחר שבשנים האחרונות כיהנה כשגרירה בלונדון

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מעל למחיר השוק: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בעפולה?

דירת 5 חדרים בשכונת C1 החדשה בעפולה נמכרה תמורת 2.25 מיליון שקל, מעל למחיר השוק ● בעיר מדווחים על התעוררות בביקוש לצד מוכרים הלחוצים להתפשר על המחיר, אך עיקר העסקאות מתרכז בדירות זולות יותר ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עומס בנתיבי איילון / צילום: Shutterstock

היכונו לשלם יותר על המכונית: הגזירות שבוחנים באוצר

צעדים שיישומם הוקפא בשנים האחרונות, כמו ביטול הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי והחלת מס נסועה ואגרת גודש, חוזרים לשולחן עקב הבור התקציבי ● במקביל, יצרניות היוקרה מרצדס, ב.מ.וו ופולקסווגן ממשיכות לדחוף קדימה בתחום החשמליות, עם טווחים ארוכים יותר ומחירים תחרותיים ● השבוע בענף הרכב

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ברנס ההשקעות של גלובס / צילום: תמר מצפי

הממונה על שוק ההון: "יש חברות בודדות שלא התיישרו עם הדרישה להוזיל את ביטוחי הרכב"

"אם יש חברות שלא ירצו להגיע, הן לא יהיו שם. בעניין הזה אנחנו רציניים" - כך אמר בכנס "עושים לונג על ישראל" עמית גל, הממונה על שוק ההון, בהתייחס לאולטימטום שימנע מחברות ביטוח למכור ביטוחי רכב אם לא יורידו מחירים ● עוד התייחס גל לחשיפת גלובס בנוגע ל"רפורמת המסלולים", על האכיפה המתגברת על סוכני ביטוח וחברות ללא רישיון, והאם תחום ייעוץ המשכנתאות יוסדר?

הגר בן עזרא / צילום: בן עמי קרן

הגר בן עזרא תחליף את אטל מולכו-פיליבה כמנכ״לית פמי

קבוצת שירותי הבריאות פמי, המעניקה שירותי בריאות למוסדות שונים בישראל הודיעה על חילופים בצמרת ההנהלה ● הגר בן עזרא תחליף את אטל מולכו-פיליביה בתפקיד המנכ"לית ● מולכו-פילבה נחשבת למי שמיקדה את החברה, בשבתקופתה גדלה החברה כך שסיפקה שירותים רפואיים לכ-2 מיליון איש

משרדי מטא / צילום: Shutterstock

הקיצוצים במטא מגיעים לישראל. הערכה: 100 עובדים יפוטרו

לפי גורמים, מתווה פיצויי הפיטורים במטא ישראל צפוי להיות דומה לזה האמריקאי ● ההודעות צפויות להישלח סביב 20 במאי במסגרת קיצוץ של כ-10% מכוח-האדם הגלובלי

קרן כהן חזון, מנכ''לית תורפז, ברנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

קרן כהן-חזון: "נבנה את אחת מעשר החברות הגדולות בעולם בתחום. כבוד הוא לי שזה יוצא מישראל"

קרן כהן-חזון, מנכ"לית תורפז סיפרה בכנס "עושים לונג על ישראל" על האתגרים שעמם מתמודדת תעשייה ישראלית בזירה הבינלאומית: “אני מייצרת איזון. גם אם הם באים אנטי, הם הופכים להיות פרו” ● עוד שיתפה על אסטרטגיית הצמיחה הגלובלית של החברה, ועל המחויבות שלה להשאיר את הלב, ההנהלה והמטה של החברה בישראל

הקוטג' ברחוב הלח''י בגדרה

הייתם משלמים 5.5 מיליון שקל לבית עם 8 חדרים ומרתף בגודל של עוד דירה?

לבית 8 חדרים ב־2.5 קומות ובשטח רשום של 242 מ"ר ● זו אחת העסקאות הגבוהות ביישוב בשנה האחרונה

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, בכנס עושים לונג על ישראל של גלובס / צילום: תמר מצפי

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"

נוה התייחס בכנס "עושים לונג על ישראל" בשיתוף כלל ביטוח לחוזק של הכלכלה הישראלית והאטרקטיביות שלה: "האתגרים הם לטווח קצר, וככל שהולכים לטווח זמן רחוק יותר, רואים הזדמנות השקעה שמוכיחה את הרווחיות שלה" ● וגם: שלושה סקטורים מומלצים להשקעה, ומה עומד מאחורי הזינוק של מניות הביטוח

צילום: Shutterstock

חדר משלך כבר לא מספיק: כל אישה צריכה גם תיק השקעות

שורה ארוכה של סיפורים שנשים מספרות לעצמן, כמו "אני לא טובה בזה" או "זה תחום של גברים", דוחקת אותן מהשטח הכלכלי ● זה מרחיק אותן מקריירות בפיננסים, מהבאת עצמן לפרונט ואפילו חותך את החסכונות שלהן לפנסיה ● מחקרים קובעים כי "נשים לא נולדו משקיעות פחות בטוחות בעצמן, הן חונכו והוסללו לכך" ● מהגופים שחוקרים ומעניקים ליווי ועד משפיעניות וקבוצת ווטסאפ לשיתוף הקיבעונות - אלה הגורמים שמנסים לשנות את התמונה