גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותאורן נהרי

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: ap

העסקה שהוכיחה: טיפ בן 30 שנה של וורן באפט נכון גם בשנת 2026

ברקשייר האת'ווי רכשה בשנת 2016 את חברת פרסיז'ן קאסטפארטס ב-37.2 מיליארד דולר, ולאחר מספר שנים רשמה מחיקת ענק בגללה ● אך כעת, קיים מחסור במוצרים שהחברה מייצרת, ועסקה חדשה בענף משקפת לה שווי אפשרי של כמעט פי 3 ממחיר הרכישה

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Lee Jin-man

דיווח: אנבידיה במגעים להשקעה של 10 מיליארד ד' בהנפקת אנתרופיק

אנבידיה שוקלת להשקיע עד 10 מיליארד דולר בהנפקה שעשויה להעניק לאנתרופיק שווי של כ-2 טריליון דולר ולהפוך לגדולה בתולדות שוק ההון, כך על פי דיווח ברויטרס ● ההנפקה, שצפויה להסתיים לפני בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית בנובמבר, צפויה להוביל לקפיצה נוספת בשוויה של אנתרופיק

אילן רביב / עיבוד: AI, מקור: רועי מזרחי

מקום 14 - מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל בטוח שאשתו עובדת יותר קשה ממנו

אילן רביב קיבל את מיטב כבית השקעות בינוני והפך אותו לגדול בישראל, שגם רשם תשואה של 900% בשלוש שנים ● בראיון חושפני הוא מדבר על תחלופת הבעלים הצפויה בעקבות המכירה של משפחת ברקת, התוכנית להפוך לבנק קטן, למה הוא נוסע למשרד ברכבת קלה ואיך זה להיות נשוי למחנכת בתיכון: "קשה בהרבה מניהול חברה ציבורית" ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

קיה נירו הייבריד 2026 / צילום: יח''צ

177 אלף שקל לפני הנחה: המכונית שיש לה קהל יציב ונאמן

הדור המחודש של ההיברידית רבת המכר של קיה מציג עיצוב פנים וחוץ נאה ובוגר, אבזור משודרג, מרחב פנים סביר והתנהגות כביש מפתיעה לטובה ● אבל מעבר לפינה מחכות לה היברידיות סיניות מאובזרות וזולות משמעותית

דניאל גולד, ראש מפא''ת / צילום: כדיה לוי

"עובדים על פס ייצור של הפתעות": מפתח כיפת ברזל על איראן, הלייזר והעתיד

ד"ר דני גולד, האיש שאחראי על פיתוח מערכת כיפת ברזל, מתייחס בראיון חג לגלובס לאתגרים מול איראן ("מנסים ללמוד אותנו ולעקוף"), לעיכוב בהפיכת מערכת קרן הלייזר למבצעית ("זה לא תלוי רק בנו") ולעתיד כספי הסיוע של ארה"ב ("עומד להיות הרבה ייצור משותף")

עילית רז, מנכ''לית ומייסדת ג'ונקו / צילום: צילום: איל יצהר, עריכה: גלובס

עד 20 שנות מאסר: הישראלית עילית רז הודתה בארה"ב בהונאת משקיעים

עילית רז מנכ״לית ג׳ונקו לשעבר הודתה כי רימתה משקיעים לגייס 27 מיליון דולר ממשקיעים, היא צפויה לעד 20 שנות מאסר

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, stf

על רקע חששות גוברים מבטיחות הבינה המלאכותית: OpenAI לא תצא להנפקה השנה

סם אלטמן הודיע כי OpenAI לא תצא להנפקה השנה, על רקע החששות הגוברים מבטיחות ה-AI, וההנפקה עשויה להידחות עד 2027 ● מנכ״ל Anthropic, דריו אמודיי, קרא להאט את פיתוח מודלי ה-AI המתקדמים וזכה לתמיכת אלטמן ואילון מאסק ● במקביל, גובר הלחץ מצד ממשלות וקהילות גובר לקידום רגולציה ולצמצום הסיכונים של AI, לצד החשש שהאטה מוגזמת תעניק יתרון למדינות אוטוריטריות

הרכבל של חיפה / צילום: Shutterstock

איזו עיר ישראלית הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם?

בכמה יגדל תקציב הביטחון הטורקי בשנים הקרובות ● איזו עיר ישראלית יחידה הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם? ● וגם: מי נבחר במקום הראשון בפרויקט המנהלים והמנהלות הטובים של גלובס? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

ראסל אלוונגר / עיבוד: AI, מקור: ענבל מרמרי

המקום הראשון: לפני 20 שנה הוא הציל את החברה. השנה היא שילשה את שווייה

ראסל אלוונגר כבש את פסגת הדירוג ● בשנה החולפת זינקה מניית טאואר בחדות, והחברה אף הפכה לזמן קצר לישראלית הגדולה בעולם במונחי שווי שוק ● היא הרחיבה את ייצור השבבים בטכנולוגיה חדשנית והגדילה את יעדי ההכנסות ● המנכ"ל, שכבר 22 שנה בראש, מגלה מה הדרך המקורית שלו לשמר טאלנטים ומיהי אשת סודו במשרד ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026

פעילות צה''ל בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל

כוננות גבוהה בצה"ל: דריכות בצפון והמשך הפעילות נגד חמאס

אחרי השמדת המתחם התת-קרקעי של חיזבאללה ברכס עלי טאהר, בצה"ל שומרים על כוננות גבוהה מחשש לתגובה ● ברצועת עזה נמשכת הפעילות נגד בכירי חמאס ונגד ניסיונות השיקום של הארגון ● סוכנות הסחר הימי של בריטניה דיווחה כי כלי שיט נפגע מקליע לא מזוהה בעת שחצה את מצר הורמוז - מצב הצוות וכלי השיט לא ידוע ●  כלי שיט מסחרי איראני נפגע מירי מול חופי דרום איראן ● עדכונים שוטפים

האם חגיגת ההשקעות מצליחה להניע את המשק? / אילוסטרציה: Shutterstock

אפקט העושר: כמה התעשרנו השנה וכמה מזה על הנייר?

תיק הנכסים של הציבור הישראלי המריא בסיכום שנת תשפ"ו לשיא פנומנלי של 7.5 טריליון שקל, והתיאוריה הכלכלית מבטיחה ששגשוג כזה אמור להצית חגיגת צריכה ● בפועל, מול הבורסה הדוהרת עומד משק שמתמודד עם ריבית חונקת, עלייה במסים ושוק נדל"ן מדשדש ● כלכלנים ומומחים מנתחים: איך מתבטא אפקט העושר במציאות הישראלית המתוחה?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אלכס קפלון / צילום: ליאור ואן אוס

המומחה שמודה: היום בני 60 פלוס מבזבזים את הירושה - ולא מתנצלים

שיחה עם ד"ר אלכס קפלון, חוקר כלכלת אריכות ימים, המכללה למינהל ● על תוכנית העבודה שצריך לגבש לפרישה, השאלות שצריכות להנחות אותנו ולמה חשוב להתחבר לזקנה כשאנחנו צעירים ● איך להתכונן לפנסיה גם בגיל 40? פרק אחרון לסדרה

איך נקראת אָמֶּבּה בעברית? / צילום: Shutterstock

איך נקראת אָמֶּבּה בעברית?

מהו צבע פריחת עצי התפוח, כמה מעלות פרנהייט הן 100 מעלות צלזיוס, והוריהם של אילו דמויות ספרותיות היו ליאורה קרנר ולודוויג פלפי? ● הטריוויה השבועית

גרגורי וייץ ומתן קסלר / צילום:  ניסים סלם,  אינספיריישן גרופ

יצאנו לבדוק יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה. זה מה שגילינו

יוון וקפריסין הפכו בשנים האחרונות ליעדים פופולריים בקרב משקיעי נדל"ן ישראלים, אבל מדינות נוספות באירופה מציעות הזדמנויות ששווה לבדוק ● גלובס יצא לבחון יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה ● לא משקיעים עם העדר: חלק א'

דוד פתאל / עיבוד: AI, מקור: יונתן בלום

מקום 23: "יש הרבה מנכ"לים שבקושי יוצאים מהמשרד" - דוד פתאל חושף את סודות הניהול

גם אחרי 328 בתי מלון ב-22 מדינות דוד פתאל לא עוצר ● מאז ההנפקה הוא הכפיל את שווייה של הרשת, הרבה בזכות ההתרחבות לאירופה ● בראיון מספר בעל השליטה, שהתחיל כנער שירות, על השיטה המקורית לתגמל עובדים, למה לא נלחץ כשהחברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים ומה המדד שקובע אם הוא עושה עבודה טובה ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

התחדשות עירונית בדרך חברון בירושלים. שינוי משמעותי בדירוג העיר בסקר לעומת השנה שעברה / הדמיה: סטודיו יגאל לוי אדריכלים

סקר הקבלנים 2026: ירושלים ותל אביב מובילות, רמת גן בתחתית הרשימה

ירושלים כבר לא בקונצזוס בקרב היזמים, אבל עדיין ראשונה ברוב הפרמטרים ● רמת גן ממשיכה לבלוט לשלילה ● 160 קבלנים השתתפו בסקר גלובס והתאחדות הקבלנים שנערך בפעם השנייה והוצג בוועידת ישראל לנדל"ן

אורי מקס / עיבוד: AI, מקור: רמי זרנגר

מקום 7: המנכ"ל שרשם שנת שיא של צמיחה - "במדינה היקרה שלנו הדיסקאונט הוא פורמט מנצח"

אורי מקס התחיל כסוחר בשווקים, לא נשבר כשגנבו לו מהטרנזיט את כל המלאי - ועומד היום בראש אימפריה עם 65 סניפים ● זינוק של 40% במניה בתוך שלושה שבועות העניק לו יתרון במדד הכמותי על פני האיכותי, וסייע לו להגיע למקום השביעי בדירוג ● כמה הוא מעורב בניהול השוטף, למה החליט לממש והאם הוא מתכנן להתרחב לחו"ל? ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

"חייבים להאט את הקצב": מנכ"ל אנתרופיק קורא לווסת את התקדמות ה-AI

מנכ"ל אנתרופיק דריו אמודיי פרסם היום מאמר בו קרא לחברות הבינה המלאכותית להאט את קצב שבו המודלים שלהן משתפרים ● הוא הציע תוכנית בת שלושה שלבים, והודיע כי אנתורפיק כבר התחייבה לשלב הראשון בתוכנית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ושר האוצר האמריקאי סקוט בסנט / צילום: Reuters, Umit Bektas

החות'ים השתלטו על מצר באב אל-מנדב; בישראל מזהירים: "המצב גרוע מהורמוז"

החות'ים השלימו את ההשתלטות על נתיב השיט האסטרטגי; חבר בלשכה המדינית של הארגון מנסה להרגיע: "חופש השיט בטוח, הפעולות הגנתיות" ● חרף הפצרות מצד סעודיה, טראמפ מסרב לתקוף ישירות בתימן ● בעזה: צה"ל חיסל הלילה את מחמד יאזורי, מח"ט ח'אן יונס של חמאס ● תושבי הצפון עודכנו בערב החג: בשעות הקרובות צפויות תקיפות בלבנון, הדי פיצוצים יישמעו בגליל המערבי ● עדכונים שוטפים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עמד שנה על המדף: בכמה נמכר בית עם נוף לכנרת?

ביישוב חד נס שבגולן, נמכר בית פרטי עם 5 חדרים, בשטח בנוי של 200 מ"ר בתמורת 2.6 מיליון שקל ● לבית שני מפלסים ונוף פתוח לכנרת מהקומה השנייה ● מחיר השיווק של הנכס עמד על 2.75 מיליון שקל והוא עמד על המדף כשנה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון