גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

אמבולנסים של מד''א / צילום: דוברות מד''א

הנרצח בפיגוע בגוש עציון: אהרון כהן מקריית ארבע

חיל האוויר תקף מתחם אימונים של חמאס בדרום לבנון ● טראמפ על מכירת מטוסי ה-F35 לסעודיה: "הם יהיו די דומים לאלה שאנחנו מספקים לישראל" ● חמאס גינה את ההחלטה במועצת הביטחון ואמר כי הוא לא מוכן להתפרק מנשקו ● צה"ל מאשר: חיסלנו בעזה שני מחבלים שחצו את הקו הצהוב ● עדכונים שוטפים

הדמיה של תוכנית ''קרן הקריה'' / צילום: רשות מקרקעי ישראל

11 שנים לאחר שמשרד הביטחון פינה את השטח: מכרז "קרן הקריה" יוצא לדרך

המכרז, המשתרע על שטח של כעשרה דונמים, מאפשר בנייה של 741 יח"ד ושטחי מסחר, במגדלים בני 50 קומות ויותר ● במשרד הביטחון מציינים כי המכרז פורסם "לציון היערכות לפינוי השטח"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסום ברשת איקס, 12.11.25 / צילום: כדיה לוי

דרישת החנינה של טראמפ ממלכדת את נתניהו?

יאיר לפיד הסביר כי החוק קובע שהתנאי הראשון לקבלת חנינה הוא הודאה באשמה והבעת חרטה • הבעיה: אין חוק כזה, ואין תנאי כזה • המשרוקית של גלובס

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Carl Court

המלכוד שמסתתר בדוחות של החברה הגדולה בעולם

הדוח של אנבידיה, שיפורסם הלילה, פוגש שוק שמפחד פתאום מהוצאות הבינה מלאכותית ● 320 מיליארד דולר יעופו כהרף עין לכאן או לכאן ● הצפי הוא לזינוק של מעל 50% בהכנסות וברווח ● בינתיים כמה ממשקיעי העל מהמרים על ירידה במניה ● וגם, האם יש בועה בוול סטריט? בכירי וול סטריט מספקים תשובות סותרות

39 חברות ביטחוניות ביריד נשק בפריז: "מקרון רוצה לפייס את ישראל"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם:  נשיא צרפת מקרון שינה כיוון ואישר לחברות ישראליות להשתתף ביריד הנשק בפריז, מה היה במפגש בין נשיא ארה"ב ליורש העצר הסעודי, ובבריטניה התחילו המשפט של הפעילים הפרו-פלסטינים שהרסו מפעל של אלביט ● כותרות העיתונים בעולם 

חברות הייטק / צילום: Shutterstock

שורה של חברות ישראליות נמכרו בהפסד: עכשיו גם החברה הזו מהרצליה

לפי ההערכה, נמוגו נמכרה בעסקת מניות בשווי של עשרות מיליוני דולרים, ככל הנראה בין 20 ל-40 מיליון דולר לחברה צרפתית קטנה בשם AB Tasty ● הסטארט-אפ מהרצליה גייס כ-84 מיליון דולר והגיע בעבר לשווי של 177 מיליון דולר

עידן וולס / צילום: יח''צ

יותר מבנק: הרווח הנקי של קבוצת דלק ברבעון – 3 מיליארד שקל

הרווח הנקי של קבוצת דלק זינק במעל ל-640% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● עיקר הגידול נבע אומנם מרישום חשבונאי, אבל הוא מייצג את השווי העצום במאגרי הנפט בים הצפוני שבשליטת דלק דרך חברת איתקה ● הקבוצה תחלק דיבידנד של 275 מיליון שקל ● במהלך הרבעון השלישי השלימה את רכישת השליטה בישראכרט

ראש ממשלת יפן סנאה טאקאיצ'י / צילום: ap, Eugene Hoshiko

"הצוואר חייב להיכרת": המתיחות בין המעצמות הגדולות במזרח עולה מדרגה

המתיחות בין יפן לסין מתגברת לאחר דברי ראש ממשלת יפן על אפשרות תגובה צבאית במקרה של תקיפה סינית על טייוואן ● לצד חילופי אזהרות מסע והזנקת מטוסי קרב, המשבר כבר פוגע בתיירות, בתעופה ובשווקים - ומעמיד את יציבות הכלכלה האזורית בסימן שאלה

אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הבנק הבינלאומי החליט: ימכור את חלקו בחברת כאל תמורת 1.1 מיליארד שקל

החלטת הבנק התקבלה יומיים לפני הדד ליין ● הבנק שהחזיק ב-28% ממניות חברת כרטיסי האשראי, צפוי להרוויח כ-200 מיליון שקל ממימוש חלקו ● מנכ"ל כאל, לוי הלוי הודיע על פרישה, ימונה למנכ"ל אל על, הדירקטוריון מחפש מחליף

הסלון האווירי בדובאי / צילום: Altaf Qadri

רוסיה מציגה בדובאי: העתק של מל"ט מתוצרת התעשייה האווירית

בסלון האווירי בדובאי, שמתקיים בימים אלו, רוסיה מציגה לראווה גרסת יצוא של מל"ט מתוצרת התעשייה האווירית, אליו קיבלה רישיון בעבר ● שיתוף הפעולה בין תע"א לרוסיה נקטע כבר לפני עשור, אך זה לא מפריע לרוסים לייצר העתק במפעל אזרחי תחת שם שונה

טראמפ ובן סילמאן לוחצים ידיים בארוחה שהתקיימה הלילה בבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

גרעין אזרחי והסכם ביטחוני נרחב: עסקת הענק בין טראמפ לבן סלמאן נחשפת

נשיא ארה"ב ויורש העצר חתמו על שורת הסכמים בבית הלבן ● ארה"ב תספק מטוסי F35 לסעודיה, הממלכה תרכוש כ-300 טנקים אמריקאים ותשקיע כטריליון דולר בתשתיות אמריקאיות ● טראמפ ובן סלמאן אף חתמו על מזכר הבנות בתחום ה-AI ועל הסכמים כלכליים וטכנולוגיים ● במסיבת העיתונאים המשותפת, הנשיא החמיא ליורש העצר ואף סיפק תגובה חריגה למעורבותו ברצח העיתונאי ב-2018: "דברים קורים"

אילוסטרציה: Shutterstock

קרנות הגידור בנאמנות: נתונים מפתיעים על התשואה בפועל של המשקיעים

חברת גלבוע הכינה עבור גלובס את טבלת התשואות למשקיעים בקרנות הגידור בנאמנות דרך הבורסה בת"א ● מדובר בנתונים שמציגים את התשואה נטו - כלומר לאחר מרכיב הפרשה לתשלום דמי ההצלחה המגיעים למנהל הקרן בהתאם לתשקיף ● מי השיאנית?

מגדל עלית ביוני 2025 / צילום: Reuters, Anadolu

חצי שנה אחרי מבצע עם כלביא: השיפוצים במגדל עלית ברמת גן טרם החלו

הדיירים, שקיבלו דיור חלופי לשנה מהיום שבו התפנו מהמלונות, עוד מחכים שיסוכמו כל הפרטים הנדרשים לתחילת העבודות ● בעירייה מדגישים כי הנושא לא באחריותם, ומנסים לעזור, וברשות המסים אומרים: "בקרוב תתקבל החלטה"

מטוס F-35 ''אדיר'' מתוצרת לוקהיד מרטין / צילום: לוקהיד מרטין

לטראמפ יש אינטרס להזדרז עם מכירת ה-F-35 לסעודיה. מהו?

במשך עשרות שנים, שלט במדיניות האמריקאית עיקרון ה־QME: היתרון הצבאי האיכותי של ישראל ● מה עומד מאחוריו, אילו מגבלות הוא מטיל על הנשיא - והאם העסקה עם סעודיה מסמנת את סופו? ● המשרוקית של גלובס

נשיא סוריה אחמד א־שרע / צילום: ap, Stephanie Lecocq

ישראל תישאר בחוץ? ההימור החדש של האמירויות להקמת מסדרון חוצה יבשות

ענקית נמלים אמירותית החלה להפעיל את נמל טרטוס שבסוריה בחוזה ארוך טווח ובהשקעה של מאות מיליוני דולרים - מהלך שמעמיד חלופה אזורית לנתיבי הסחר הפוטנציאליים דרך ישראל ● לפני שנתיים הציגה ארה"ב תוכנית ענק למסדרון בין יבשתי, אך זו לא התקדמה

הנפקת פלייטיקה בנאסד''ק. המגעים עם רוביו הסתיימו / צילום: יח''צ

קשיי צמיחה: הסיבה לפיטוריהם הצפויים של מאות עובדי פלייטיקה

לצד רווחיות ודיבידנדים, חברת הגיימינג בדרך לסבב פיטורים שני בתוך שנה, הפעם גדול במיוחד ● משחקי הליבה שלה שוחקים את ההכנסות, הצמיחה מדשדשת והמניה נסחרת בשפל לעומת ההנפקה ב־2021

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

"המשקיעים לקחו קשה את התחזית": מה הוביל לצניחה במניית נייס

מניית הטכנולוגיה השלימה ירידה של יותר מ־40% בשנה האחרונה לאחר שסיפקה יעדי צמיחה שכוללים השקעות שיפגעו ברווחיה ● אופנהיימר: "המשקיעים לא אוהבים ירידה בשיעורי רווחיות והיעדר מנוף תפעולי, המעלים חשש מתחרות"

מוצרי חלב / צילום: גלובס

סמוטריץ' מקדם מהפכה בענף החלב, אבל הוא עלול להישאר רק עם יבוא גבינות

תוכנית האוצר החדשה כוללת את ביטול התכנון הריכוזי בענף החלב, בדומה לרפורמה שאישר האיחוד האירופי ב־2015 ● מכיוון שהמהלך כרוך בהעברת תקציב המדינה בכנסת, הוגדלה בינתיים מכסת הגבינות המיובאות הפטורות ממכס ● הרפתנים מבטיחים מאבק

ירידות בוול סטריט / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הקריפטו וה-AI נחתכו, מדד הפחד טיפס: השוק עצבני ומחכה לדוח שיקבע את המגמה בהמשך

השווקים בעולם מצביעים בימים האחרונים בעיקר על ירידות - החל מהקריפטו ועד לוול סטריט ● השאלה העיקרית שמעסיקה את המשקיעים היא אם אנו במצב של בועה בגלל היקף ההשקעות האדיר ב־AI ● כעת, כל העיניים נשואות לדוחות של ענקית השבבים אנבידיה

יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

מינוי חדש בצים: יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, יכהן כדירקטור

חברת התובלה הימית הודיעה היום על פרישה של שני דירקטורים ועל מינוי שניים אחרים במקומם - המפקח על הבנקים לשעבר יאיר אבידן וראש לשכת רה"מ לשעבר יואב טורבוביץ' ● המינויים מגיעים לאחר שקבוצת בעלי מניות, המחזיקה בכ-8% מצים, דרשו מוקדם יותר השבוע למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה