גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

רקטת אקסטרא של אלביט. המנוע יוצר ע''י תומר / צילום: אלביט מערכות

החברה הביטחונית הסודית והפיצוץ החריג בבית שמש

בחברה הביטחונית הממשלתית "תומר" מיהרו להבהיר שהפיצוץ במוצאי שבת היה ניסוי מתוכנן ● אך האירוע סיפק הצצה נדירה לחברה שמפתחת מנועים רקטיים לטילים, בהם החץ ● מדוע הפעילות שלה מסווגת, אילו טילים מונעים בזכותה ואיך היא נוצרה מהפרטת תעש?

רחפן FPV מבוסס סיב אופטי / צילום: Reuters, Pavlo Bahmut/Ukrinform

איום הרחפנים התגלה לפני תשע שנים. רק כעת רה"מ מקצה לו 2 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי בתום דיון שקיים נתניהו, בהשתתפות בכירי מערכת הביטחון, הוחלט להקצות תקציב לפיתוח פתרונות לאיום הרחפנים ● כבר בשנת 2017 איום הרחפנים הוגדר כמהותי

משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

החשדות נגד כחלון נגמרו בהסדר טיעון מקל. ומה לגבי הקלון?

משה כחלון הגיע להסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט, החברה בה שימש יו"ר ושבה התגלו אי־סדרים כספיים ● שר האוצר לשעבר יודה בעבירה קלה של דיווח, וצפויים להיגזר עליו, בין היתר, מאסר על־תנאי וקנס ● השאלה הגדולה: האם ההרשעה מהווה קלון שימנע ממנו לשוב לחיים הפוליטיים?

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

הבינה המלאכותית מחסלת את החשמל בארה"ב, וההזדמנות הביטחונית ביפן

בלגיה חוזרת להאמין באנרגיה גרעינית ● משבר תשתיות החשמל חושף נקודת תורפה אסטרטגית מהותית במלחמה על העליונות בתחום הבינה המלאכותית ● ולראשונה ביפן מאז מלחמת העולם השנייה: חברות יפניות יוכלו לייצא מערכות נשק למדינות ידידותיות ● מדור חדש

ח''כ גלית דיסטל-אטבריאן / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בליץ חקיקה ב-3 ימים: סערה בוועדת התקשורת לאחר פיצול חוק השידורים

על רקע החשש מפיזור הכנסת, ועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן נכנסת כעת ל-3 ימים של דיונים רצופים ואינטנסיביים, כאשר עפ"י הערכות, בתום התהליך היא צפויה להעביר את חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● מהם השינויים עקב פיצול החוק, ומה טוענים המתנגדים?

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

מה עובר על מניות הבנקים? המשקיעים הפסידו מעל 30 מיליארד שקל בשבוע

בנק הפועלים פרסם בסוף השבוע את התוצאות שלו לרבעון הראשון של השנה והמשקיעים התאכזבו ● אבל הפועלים לא לבד. בשבוע האחרון מניות חמשת הבנקים הגדולים ירדו בכ־10%, בעיקר בשל החשש מהמס המיוחד והורדות הריבית שפוגעים בתוצאות

אבי לוי מנכל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

מנכ"ל דיסקונט: "600 מעובדי הבנק צפויים לעזוב השנה"

התשואה להון של בנק דיסקונט בניהולו של אבי לוי, נשחקה ל-10.9% ברבעון הראשון של השנה, זאת למול תשואה להון של 13% בתקופה המקבילה ● הרווח הנקי של הבנק נשחק ב-10% ל-930 מיליון שקל, והדירקטוריון החליט כי מחציתו יחולק כדיבידנד

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה: ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט

הנפט מוסיף 1% על רקע החששות מחזרת המלחמה. בוול סטריט צפי לירידות שערים של כחצי אחוז לאחר נעילה שלילית ביום שישי ובמרבית אסיה גם כן ירידות שערים הבוקר ● השבוע שננעל הכיל גם שיאים וגם ירידות חדות והמשקיעים נושאים את עיניהם לטראמפ

יוסי זינגר ויובל סקורניק / צילום: כדיה לוי, אסף רביבו

בדרך לעסקת המיליארדים בשוק האנרגיה קרן ג'נריישן תידרש למכור נכסים

העסקה שבה מבקשת קרן ג'נריישן לרכוש את שיכון ובינוי אנרגיה, צפויה להפוך את הקרן לאחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות בישראל ● לנוכח התנגדות רשות החשמל, בשוק מעריכים כי במסגרת ההסכם יידרשו הצדדים למכור חלק מתחנות הכוח הקיימות

ליאת בקייר / צילום: עמית נעים

"90% מהקמפיינים עם משפיענים נעצרו במערכה האיראנית. הקהל פחות סובלני"

מבצע שאגת הארי הגיע בתזמון מסחרי גרוע לכל ענף השיווק, אבל ליאת בקייר, שעומדת בראש סוכנות המשפיענים MIND, הרגישה זאת מקרוב ● בראיון היא מספרת על מערכות הדאטה הייחודיות שפיתחה, ומסבירה איך הומור, חדר מלא באור וחתול יכולים להקפיץ ביצועים

מהפך בקרנות ההשתלמות באפריל / אילוסטרציה: Shutterstock

בית ההשקעות שהידרדר לתחתית טבלת התשואות באפריל וחברת הביטוח שקפצה לצמרת

לאחר התשואות החלשות במרץ, אפריל 2026 הוא החודש החזק ביותר בקרנות ההשתלמות מזה שש שנים ● אחרי שנים בתחתית הטבלה, חברת הביטוח הראל הובילה את טבלת התשואות, עם מעל 9% במסלול המנייתי ● וגם: בטווח של שלוש שנים, התשואה במסלולים כלליים עקפה את זו שרשם מסלול ה-S&P 500

אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

אפקט מס היתר נמשך: הרווח הנקי של הבינלאומי נשחק ברבעון ב-9% ל-480 מיליון שקל

גם התשואה להון ירדה ל-13.2% למול 15.7% ביחס לרבעון המקביל ● הבנק רשם זינוק דו-ספרתי גדול במתן האשראי לציבור ויחלק מחצית מהרווח הנקי כדיבידנד

רשות המסים / צילום: איל יצהר

השיחות מרשות המסים שגרמו בהלה בקרב יועצי מס בחמש בבוקר

בהלה בקרב מייצגים – יועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין, אשר קיבלו לפנות בוקר שיחות טלפון "חשודות" מרשות המסים ● מייצגים רבים שפנו אל גלובס מספרים כי מדובר באירוע מטריד שמטיל חשש כבד בנוגע לאבטחת המידע הרגיש שנמצא במערכת המיחשוב של הרשות ● רשות המסים: "מדובר בתקלה במערכת ממשל זמין, הנותנת שירות הודעות למשרדי הממשלה"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שייפלו במסחר היום, והאם סקטור השבבים בדרך לתיקון?

דריכות שיא לאפשרות שתחודש המלחמה נגד איראן ● הבורסות בעולם חוזרות משבוע אדום, על רקע המתיחות הגאו־פוליטית וחששות האינפלציה ● תשואות האג"ח בארה"ב זינקו, ויש מי שמזהיר מפגיעה בשוק המניות ● פרופ' ליאו ליידרמן: "נוצרו כל התנאים שיתמכו בהפחתת ריבית בישראל" ● אנליסטים מעריכים שמניות השבבים בדרך לתיקון: "חשופות למימושים ללא קשר לכותרות" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

יואב שוהם, אמנון שעשוע ואורי גושן, מייסדי AI21 / צילום: איל יצהר

חברת הבינה המלאכותית של אמנון שעשוע מפטרת כ-60% מהעובדים

חברת הבינה המלאכותית AI21 של פרופ' אמנון שעשוע מודיעה על שינוי ארגוני רחב היקף במסגרתו יפוטרו 110 מתוך 180 עובדים ● "בצער רב אנו נפרדים מקבוצה של עובדים מצוינים שתרמו משמעותית לציוני הדרך המרכזיים של החברה"

אנדרו פלדמן, מייסד ומנכ''ל סרבראס, בהנפקה בנאסד''ק / צילום: Reuters

הנפקת ענק הגיעה לוול סטריט, וקיבוצניק לשעבר מחזיק מניות בכ־4 מיליארד דולר

זינוק של כ־50% במניית חברת השבבים סרבראס לאחר הנפקתה בוול סטריט, הקפיץ את שווי החזקותיה של קרן אקליפס שהקים ליאור סוסן, 42, שגדל בקיבוץ אשדות יעקב, מהמשקיעים הראשונים בחברה ● משקיע נוסף בסרבראס הוא דדי פרלמוטר, הבכיר הישראלי אי פעם באינטל

ראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Thomas Padilla

קנדה החליטה לייצא נפט לאסיה, על חשבון ארה"ב

קנדה מקדמת צינור נפט חדש לאוקיינוס השקט שיאפשר לה לייצא עד כמיליון חביות ביום לשווקי אסיה, בניסיון להפחית את התלות בארה"ב על רקע החרפת יחסי הסחר עם ממשל טראמפ ● ההסכם בין רה"מ מארק קרני למושלת אלברטה דניאל סמית' משלב בין אינטרסים כלכליים, שיקולי אנרגיה עולמיים והמאבק הפוליטי־סביבתי בתוך קנדה ● הבנייה צפויה להתחיל ב-2027

קניון עזריאלי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Opachevsky Irina

מחיר המלחמה באיראן: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון

ברבעון השנתי של 2026 המשק הישראלי התכווץ בקצב שנתי של 3.3% ● הצניחה תואמת את הערכות הכלכלנים שפורסמו בשבועות שקדמו לפרסום - ומהווה היפוך מהיר ממגמת ההתאוששות שאפיינה את המחצית השנייה של 2025

כותרות העיתונים בעולם

ישראל נגד ארה"ב וסין: איזו מערכת לייזר ירכשו מדינות המפרץ?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מעוניינות לרכוש מערכת לייזר בעקבות המלחמה עם איראן, המדינות שהרוויחו מהעלייה במחיר הנפט, ובעולם נשמו לרווחה כשישראל לא זכתה באירוויזיון • כותרות העיתונים בעולם 

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו / צילום: רמי זרנגר

רציו תיקח רישיון חיפוש גז בעוד כשבועיים עם מפעיל בינ"ל חדש

רציו צפויה ליטול רשמית את רישיון חיפוש הגז עד תחילת יוני, לאחר שהממונה על הנפט דחה את ביטול הזכייה בעקבות פרישת ENI האיטלקית מהמהלך בשל המלחמה ● בחברה מנהלים מגעים עם חברת אנרגיה בינ”ל חדשה, שטרם פעלה בישראל, בתקווה לאפשר את המשך החיפושים בים התיכון כבר ב־2027 ● אם ההסכם לא ייחתם בזמן, הזכייה בהליך עלולה להתבטל סופית