גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותאורן נהרי

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי והבנקים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים בישראל יוכלו להירשם בוול סטריט. מה זה יעשה למניות שלהם

כפי שנחשף באתר גלובס, בנק ישראל יוצא בצעד שיאפשר רישום כפול של מניות הבנקים בוול סטריט ● כעת תשומת הלב עוברת להשלכות על שוק ההון, עם פוטנציאל להרחבת מעגל המשקיעים מחד, לצד חשש משחיקת כוחה של בורסת ת"א וחשיפה לסערות גיאופוליטיות מאידך

בנק פלסטין – הגדול ברשות / צילום: Reuters, Atta Mohamed/ABACA

דיסקונט והפועלים מתנתקים מהרשות הפלסטינית, וגם עסקים בישראל ייפגעו

עסקים ישראליים יתקשו לשלם לפועלים ללא מערכת בנקאית מסודרת ● במקביל, מי שסוחר מול הרשות עלול להישאר עם אופציית המזומן בלבד - שעלולה להביא לתסבוכת מול רשות המסים

אלי אביסרור / צילום: איל יצהר

מחזור של עשרות שקלים בודדים סידר כניסה מפוארת לאביסרור לבורסה

אביסרור החלה להיסחר בבורסה בת"א לאחר שהשלימה גיוס של 530 מיליון שקל לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל ● בפתיחת המסחר זינקה המניה בכ-14.5%, אך העלייה נשענה על עסקאות בודדות ובהיקפים כספיים זניחים, ובהמשך היום נסחרה בתנודתיות

כטב''ם מתאבד מדגם הירו 120 SF / צילום: חברת UVISION

בזכות הנשק הישראלי: המדינה שהפכה למובילה בדרום אמריקה

ארגנטינה מטמיעה חימושים משוטטים ישראליים, שמקדמים אותה למעמד טכנלוגי מוביל בדרום אמריקה ● סינגפור שילבה טילי Blue Spear מתוצרת ישראל בספינת מלחמה חדשה ומתקדמת ● וטייוואן מפתחת כלי שיט בלתי מאוישים מבוססי בינה מלאכותית של חברה אמריקאית ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דודי אפל / צילום: תמר מצפי

הותר לפרסום: דודי אפל הוא החשוד המרכזי בפרשת הסתרת הנכסים

יחד עם אפל חשודים בפרשה נשיא בית הדין של הליכוד עו"ד מיכאל קליינר ושני אנשי העסקים יפה ויצחק דיין ● לפי החשד, אפל פעל להסתרת זכויותיו בנכסי נדל"ן שונים בשווי עשרות מיליוני שקלים והבריח נכסים שהיו בשליטתו, בעודו מצוי בהליך פשיטת רגל

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

דרמה בעולם ההשקעות: כל מנהלי התיקים בישראל יוכלו לפרסם תשואות

מאז 2011, רשות ני"ע אסרה על מנהלי תיקים לפרסם את התשואות שלהם לציבור הרחב, והתירה לעשות זאת רק בשיחות אישיות ● כעת, כפי שנחשף בגלובס, הרשות מציגה שינוי כיוון חד: עפ"י טיוטה חדשה שפרסמה, "כלל בעלי הרישיון - ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקים - יוכלו לפרסם תשואות עבר לציבור" ● מדובר בשוק של כחצי טריליון שקל

צבא מרוקו (ארכיון) / צילום: ap, Abdeljalil Bounhar

מאות חיילים ברפיח: המדינה הערבית הראשונה ששולחת כוחות צבאיים לעזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מרוקו הופכת למדינה הערבית הראשונה ששולחת חיילים לעזה, ערב הסעודית מקימה קואליציה ימית כדי לפרוץ את המצור החות'י בים האדום, ומועמדת אנטי-ישראלית מפסידה בבחירות לקונגרס במיזורי ● כותרות העיתונים בעולם 

השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ

בג"ץ עוצר את ההעברות התקציביות שאושרו אתמול בוועדת הכספים

השופט אלכס שטיין נתן צו ארעי המעכב את ביצוע העברות הכספים בסך מאות מיליוני שקלים שאושרו באותו הדיון, למעט הכספים הנוגעים להוצאות חירום אזרחיות - זאת בהמשך לעתירה שהוגשה אתמול ע"י ח"כ נעמה לזימי ועמותת חדו"ש

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

רשות התחרות אישרה את עסקת המכירה של הוט מובייל

הרשות אישרה את עסקת המכירה של חברת הסלולר לדלק ישראל, קיסטון ולאומי פרטנרס, לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל ● דלק ישראל וקיסטון יחזיקו ב-40% מחברת הסלולר, בעוד לאומי פרטנרס תחזיק ב-20% ● מכיוון שלמשתתפות בעסקה אין עיסוקים נוספים בתחום התקשורת והסלולר, אישור המיזוג התבצע במהירות יחסית

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים; שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי; שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילומים: יוסי זמיר, דוברות משרד האוצר

באוצר מקדמים שינוי דרמטי במיסוי האופציות בהייטק במטרה לייצר בליץ מימושים

צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של עובדי ההייטק לקראת חוק ההסדרים 2027 ● על הפרק: הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה ● המטרה: להגדיל הכנסות המדינה בזמן קצר בלי לפגוע בקטר הצמיחה

הפגנות בארה''ב נגד AI / צילום: Reuters, Manuel Orbegozo

המודלים יוצאים משליטה ופורצים לאתרים, והקשר לסטארט־אפ ישראלי

הדיווחים של OpenAI ואנתרופיק על מודלים ש"ברחו" מסביבת הניסוי המבודדת הציבו בלב הסערה את Irregular הישראלית ● אלא שלצד טעויות האנוש והגדרות המערכת הלקויות, המומחים מזהירים: המודלים הפכו חזקים מדי, ופתרונות הניטור הקיימים לא מצליחים לעצור אותם

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה מעורבת בוול סטריט; דרמה במניות הישראליות: קאלטורה זינקה, סולאראדג' וטאבולה צללו

נעילה מעורבת בוול סטריט: הדאו ג'ונס טיפס, הנאסד"ק נלחץ ממימושים בטכנולוגיה ● הנחושת והזהב זינקו לשיאים, מניות האנרגיה צללו בצל הירידה בנפט ● AMD, אלפאבית ו-SpaceX נחלשו בעקבות תחזיות זהירות, שינויים ניהוליים וזינוק חד בהוצאות ההשקעה ● וגם: המפגש החד בין הנפילות של סולאראדג' וטאבולה לזינוק של קלטורה

צחי סולטן, יו''ר דיסקונט חיתום, המתווך בעסקה / צילום: איל יצהר

המתווך שאיבד עמלה של 10 מיליון שקל בעסקה שהתפוצצה

בעקבות ביטול העברת השליטה בחברת הנדל"ן ג'י סיטי, פספסה דיסקונט חיתום של צחי סולטן עמלה המוערכת בעד 10 מיליון שקל ● מנגד הבטיחה לעצמה המנכ"לית המיועדת קרן כליפה שכר ומצנח זהב חלומיים

אמדוקס פארק / צילום: מיכה לובטון

הרווח למניית אמדוקס עמד בתחזיות האנליסטים, ההכנסות פספסו במעט

חברת אמדוקס דיווחה הלילה על רווח רבעוני של 1.84 דולר למניה, ורשמה הכנסות של 1.17 מיליארד דולר ● במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים, החברה עקפה את תחזיות האנליסטים לרווח למניה ואת תחזיות ההכנסות שלוש פעמים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שתי החברות הישראליות שהציגו צמיחה דו־ספרתית ברווח הנקי

חברת המינרלים ICL עקפה את תחזית האנליסטים ודיווחה על גידול של כ-35% וכ-17%, ברווח הנקי המתואם ובמכירות, בהתאמה ● דלתא גליל כמעט הכפילה את הרווח הנקי שלה, בשל החזר מכס מהרשויות בארה"ב, אך גם בנטרולו הציגה גידול של מעל 20% בשורה התחתונה

חמישה דברים שכדאי לדעת / צילום: shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים לקראת יום המסחר

המסחר בתל אביב צפוי להיפתח ברקע לחץ כבד של סקטור הטכנולוגיה ברחבי העולם ● המסחר באסיה מתנהל בלחץ והחוזים בוול סטריט מעורבים ● תוצאות מעורבות ודרמות בעונת הדוחות של הישראליות בניו יורק ● נורת אזהרה לכלכלה האמריקאית: שוק העבודה מתקרר בחדות - אך לחצי השכר גוברים ● בום הרווחים בוול סטריט נמשך - אך האם השיא כבר מאחורינו? ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר 

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

למרות שיפור ברבעון השני: סולאראדג' צוללת במעל 20% בשל תחזית הכנסות מאכזבת

ענקית האנרגיה הישראלית צופה הכנסות של 310–340 מיליון דולר בלבד ברבעון השלישי - נמוך משמעותית מתחזיות השוק ● הדיווח מחק חמישית משווי המניה, על אף גידול של 20% בהכנסות ברבעון החולף וחזרה לרווחיות תפעולית שלא לפי כללי החשבונאות המקובלים ● המנכ"ל שוקי ניר: "מסמנים אבן דרך חשובה בהתאוששות"

הדמיית פרויקט אאורה סיטי חדרה / הדמיה: באדיבות החברה

אאורה ומועדון "חבר" משיקים מבצע ענק למכירת מאות דירות

החברה תציע את כלל מלאי הדירות הזמין בפרויקטים בחדרה, רמת השרון, רמת גן, קריית אונו ואופקים, עם הנחות דו-ספרתיות ● הוועדות המחוזיות ת"א ומרכז אישרו יותר מ-900 יחידות דיור בשתי תוכניות התחדשות עירונית ברמת גן ו-805 יחידות דיור במעונות חדשים למכון ויצמן ● ורשות מקרקעי ישראל שיווקה בהצלחה שבעה מגרשים בבית שמש בכ-325 מיליון שקלים ● חדשות השבוע בנדל"ן

חמי פרס ואדם סינגולדה בהנפקת טאבולה בנאסד''ק / צילום: טאבולה

זו שזינקה מעל 40% במהלך יום המסחר, וזו שמתרסקת: הרבה זמן לא ראינו יום כזה למניות ישראליות בוול סטריט

סולאראדג' וטאבולה צללו בכ-30% עקב תחזיות מאכזבות ושחיקה בתזרים המזומנים, בעוד קאלטורה זינקה במהלך יום המסחר בכ-44%, ובסיומו רשמה עלייה של כ-35% הודות לצמצום ההפסדים ולביקושים למוצרי ה-AI ● עונת הדוחות של הישראליות בוול סטריט מדגישה שוב את התנודתיות החריפה

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

היקרה בהיסטוריה: הצוללת אח"י דרקון נמסרה לישראל

בעיכוב של שנה מספנות טיסנקרופ השלימו את מסירת אח"י דרקון לחיל הים, הצוללת הגדולה ביותר שנבנתה בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה ● עלות הכלי מוערכת בכ-550 מיליון אירו, והוא מהווה חלק ממערך צוללות שימשיך להתבסס על היצרנית הגרמנית גם בעשור הקרוב