גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותאורן נהרי

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

סמוטריץ' מטיל "וטו" על רפורמת המס בהייטק. לא בטוח שהוא יכול

לאחר חשיפת גלובס על כוונת האוצר לחייב מימוש אופציות, השר מיהר להתנגד ● מומחים מסבירים מדוע אין משמעות להתנגדות, ומה הסיכוי שהתוכנית תתממש

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע מכרה כרטיסים ליעד הפופולרי. כעת מתברר שאין לה אישור לטוס אליו

ארקיע הודיעה על השקת טיסות ישירות לטוקיו ומכרה כרטיסים, אך לא קיבלה את כל האישורים הנדרשים להפעלתן ● הרשויות ביפן אינן מאשרות את הפעלת הטיסות באמצעות מטוס וצוות בחכירה רטובה ● החברה מבטלת ארבע טיסות שתוכננו לאוקטובר ולינואר

מימין: מייקל וודפורד ורוברט הול. הזוכים בנובל בכלכלה / צילום: Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

הזוכים בנובל בכלכלה: חוקרים אמריקאים שבחנו גורמים לאי יציבות כלכלית

רוברט הול מאוניברסיטת סטנפורד ומייקל וודפורד מאוניברסיטת קולומביה זכו בנובל בעקבות מחקריהם בתחום היסודות המיקרו-כלכליים של יציבות מקרו-כלכלית

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

לא רק אזהרה חריפה: לריי דליו יש גם כמה עצות פרקטיות לתיק ההשקעות

ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם הזהיר השבוע בסינגפור כי עליית הריבית עלולה להתחיל לפוצץ את בועת הבינה המלאכותית ● ואיך הוא מציע להיערך לתקופה המסוכנת?

יפעת אורון, מנכ''לית בלקסטון ישראל, בכנס משקיעות גלובס / צילום: שלומי יוסף

יפעת אורון, מנכ"לית בלקסטון ישראל: "אנחנו לא בבועת AI"

"אם מסתכלים על הדאטה סנטרים בעולם, הם פחות מ-1% - צריך המון כסף", כך אמרה יפעת אורון, שותפה בכירה בבלקסטון ומנהלת הפעילות של החברה בישראל, בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס ● "אנחנו לא רק משקיעים, אלא עובדים קשה מאוד ומנסים לייצר סינרגיה בין כל החברות שאנחנו משקיעים בהן"

תוספת מרפסות. נדרש רוב של 75% מבעלי הדירות בבניין / אילוסטרציה: תמר מצפי

השכנים בנו מרפסות ויצטרכו להרוס אותן: הלקח מפסק דין של המחוזי

המפקחת על המקרקעין הורתה להרוס מרפסות שבנייתן הושלמה, לאחר שהתברר כי הן נבנו לפני שניתן היתר בנייה וללא הסכמה של השכנים ● ערעור שהגישו הנתבעים נדחה גם הוא ● השופטים: יש להוכיח הסכמה של השכנים

היועמ''ש לשעבר אביחי מנדלבליט מגיע להעיד במשפט נתניהו / צילום: חיים גולדברג, פלאש90

יום העדות השני של מנדלבליט: "גורמי אכיפה פנו אליי, לא הפעילו לחץ"

היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט מעיד היום במשפט נתניהו זה היום השני ● סנגורו של רה"מ, עו"ד עמית חדד, טען כי המשטרה ביצעה פעולות חקירה ללא אישור והסתירה ממנדלבליט מידע ● במהלך הדיון התעמתו חדד והתובעת עו"ד יהודית תירוש, והשופטים עצרו את הדיון לזמן קצר כדי להרגיע את הרוחות

האם הבחירות טובות לתיק ההשקעות / אילוסטרציה: שלומי יוסף

בבית ההשקעות IBI צוללים לביצה הפוליטית וטוענים - כך ישפיעו הבחירות על הכלכלה

במחקר חדש של IBI מעריכים כי החלפת הממשלה הנוכחית תוביל לירידה בפרמיית הסיכון, התחזקות השקל ועליות בשוק המניות, וייתכן שאף להפחתת ריבית נוספת ● מנגד, האנליסטים מזהירים כי המשך כהונת הקואליציה הנוכחית עלול להוביל לתגובה שלילית ניכרת בשוק המקומי ● ומה יקרה במצב של חוסר הכרעה פוליטית?

רות אליאס, הפניקס פיננסים, בכנס משקיעות גלובס / צילום: שלומי יוסף

רות אליאס, הפניקס: "חברה מוצלחת מאפשרת שיח גם על הסיכונים"

רות אליאס, משנה למנכ"ל וסגנית היועץ המשפטי של הפניקס פיננסים, תיארה בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס את תחנות הקריירה שהובילו אותה לשילוב בין משפט, עסקים והשקעות ● היא הדגישה את חשיבותם של חישוב מסלול מחדש, חשיבה יצירתית ובניית מערכות יחסים, לצד התאמת אסטרטגיית ההשקעות לשינויים בשוק ומגוון אופני חשיבה ● "בארגון שיש בו ייצוג הולם של נשים וגברים, הרווח הוא לגמרי של הארגון"

עובדי בניין / צילום: Shutterstock

התקנות החדשות שיזמי הנדל"ן צריכים להכיר

מתחילת השנה נהרגו 30 פועלים באתרי הבנייה, ומאות נפצעו ● תקנות הבטיחות החדשות, שייכנסו לתוקף בשבוע הבא, מרחיבות את תחום האחריות המשפטית גם למזמיני הבנייה ● "המחוקק מכניס שחקנים חדשים לתוך מעגל האחריות לבטיחות"

איריס שור, יזמת סדרתית, בכנס משקיעות גלובס / צילום: שלומי יוסף

היזמת שמכרה את החברה שלה ללינקדאין: "כולם אמרו לי שאין סיכוי שאצליח"

איריס שור, יזמת סדרתית שהקימה שלושה סטארט־אפים, ששניים מהם נמכרו, סיפרה בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס, על ההחלטה למכור את החברה שלה דווקא בשיא גאות ההייטק ● "אפשר להגיע ליעדים מאוד גבוהים בהרבה מאוד דרכים שונות ולא מקובלות", סיפרה

המאבק בשותפויות לא רשומות עולה מדרגה / איור: Shutterstock

עורכי דין, רואי חשבון ורופאי שיניים: המאבק בשותפויות לא רשומות עולה מדרגה

בעקבות ביקורת חריפה של מבקר המדינה על אובדן מאות מיליוני שקלים במסים, רשמת השותפויות ורשות המסים יצאו במבצע אכיפה נרחב ● עסקים לא רשומים נדרשים כעת להסדיר את מעמדם תוך 45 יום

תמר יסעור, יו''ר ישראכרט, בכנס משקיעות גלובס / צילום: כדיה לוי

יו"ר ישראכרט על המעבר של מועדון הנוסע המתמיד: "יש אל על אחת. הבנו שאסור לנו למצמץ"

בשיחה עם הילה ויסברג בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס, התייחסה יו"ר ישרכארט, תמר יסעור, לשנים הסוערות שעברו על חברת כרטיסי האשראי, לרכישתה בידי קבוצת דלק ולמאבק על מועדון הנוסע המתמיד של אל על ● "כשנפתחת הזדמנות כזו בשוק, מצופה מאיתנו להילחם עליה עד הסוף"

דנזה. מרכבי הפרימיום שיוצגו בתערוכה, והמחיר הצפוי בישראל / צילום: יח''צ

ישירות מתערוכת הרכב היוקרתית בעולם: דגמי הפרימיום שבדרך לשוק הישראלי

תערוכת פריז אמורה הייתה להציג את הקאמבק האירופי מול החשמליות הסיניות המוזלות, אך בפועל היא ממחישה בעיקר את הפיגור הדרמטי של המערב ● כעת, כשהסינים מסתערים גם על סגמנט הפרימיום ומתחרים במרצדס, אאודי ולנדרובר, הצרכן הישראלי עשוי להרוויח

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

לטובת מערכת הביטחון: משרד האוצר עומד לבצע קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה

לאחר דרישת האופוזיציה שהגדלת תקציב הביטחון תבוא על חשבון הכספים הקואליציונים, כעת נראה שמתגבש פתרון אחר ● גורמים במערכת הביטחון אמרו כי מדובר בספין נוסף של האוצר

מייסדי דקארט / צילום: עמית אלקיים

העסקה שהלחיצה את אמזון וגרמה לה להאיץ את המשא ומתן עם החברה הישראלית

לאחר כישלון העסקה עם אנתרופיק, סטארט-אפ הבינה המלאכותית דקארט, שהוקם לפני שלוש שנים, מנהל מגעים לרכישה על ידי אמזון ב-7 מיליארד דולר ● שתי החברות משתפות פעולה כבר מעל לשנה, והמשא ומתן תפס תאוצה לאחר עסקת ענק של המתחרה אנבידיה עם AMD ● אם תצא לפועל, העסקה עשויה לתת לאמזון את הקפיצה קדימה לה היא זקוקה

טראמפ ופוטין / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ יעשה הכל כדי להוריד את מחירי הדלק לפני הבחירות. כולל עסקה עם פוטין

הנשיא האמריקאי סיכם עם פוטין על אספקת דיזל רוסי לשוק העולמי כדי להוריד את המחירים המזנקים, אך הכמויות הזעירות יכסו שלוש שעות צריכה בלבד ● בשוק מטילים ספק באשר ליכולתה של רוסיה לעמוד בהתחייבות ● ואיך תשפיע ההכרזה על מניות בתי הזיקוק בישראל?

שר החוץ האיראני לשעבר מוחמד ג'וואד זריף / צילום: ap, Vahid Salemi

הבכיר האיראני שאזר אומץ לתקוף את משמרות המהפכה

כותרות העיתונים בעולם: מרוקו לא מסתפקת בתוצרת הביטחונית הרבה שרכשה מישראל ומתכוונת לחזק את הטנקים שלה בצריחים מתוצרת אלביט, איראן גועשת בעקבות דברי שר החוץ לשעבר שקרא להעדיף דיפלומטיה על פני תוקפנות, ובמקביל היא מאשימה את ארה"ב בהברחות נפט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

רינת אשכנזי, ריקי בש ואפרת קימלמן, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

וול סטריט או תל אביב, מניות או מדדים? בכירות בשוק מנתחות איך לבחור איפה להשקיע

כיצד בוחרים את אפיק ההשקעה הנכון? פאנל מיוחד בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס עם ריקי בש, ראש ענף ייעוץ בהשקעות בבנק לאומי, רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות ואפרת קימלמן, אנליסטית ומרצה לחדשנות, עסק בשאלה ● "הדלק של השוק הוא התנופה של ההשקעות ב־AI"

בנין פילת רמת החייל ת''א / צילום: תמר מצפי

החברה הישראלית שבדרך לבורסה הקנדית

קבוצת פילת, שפועלת בתחום אבחון והערכת עובדים, תחל להיסחר בבורסת TSX Ventures בטורונטו באמצעות מיזוג הפוך במחצית הראשונה של 2027 ● פילת מתכננת לגייס במהלך כ-13 מיליון שקל לפי שווי כ-112 מיליון שקל