גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותאורן נהרי

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

דירה בשיפוצים / צילום: איל יצהר

שיפוץ של חצי מיליון שקל בדירה חדשה הפך לעתירה מול רשות מסים

בני זוג קנו דירה חדשה ברמת השרון ושיפצו אותה ב־580 אלף שקל ● ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בביהמ"ש המחוזי מרכז קבעה כי הצורך בשיפוץ מאסיבי והשלמות בנייה לא הופכים דירה שנרכשה ל"דירת מעטפת" המזכה במס מופחת

מגדל בראשית / צילום: נוי מאיה

מגדל היוקרה נתקע: כמחצית מהדירות נמכרו אחרי 10 שנות שיווק

מגדל בראשית בבבלי - מה שאמור היה להיות אחד ממגדלי היוקרה המבוקשים בתל אביב הפך לזירת מחלוקות ותביעות של מיליארדים, בעוד המכירות רחוקות מהיעדים המקוריים ● התוצאה: רק 91 דירות נמכרו (מהן 15 לבני משפחה) מתוך 168, עשור לאחר תחילת השיווק ● מוטי כוזהינוף: "מדובר במשפחה אמידה, היא יכולה לשאת בנזקים העצומים שנגרמו, ואינה לחוצה למכור בכל מחיר"

יוסי חבר, מנכ''ל IBC / צילום: יונתן בלום

איש השב"כ שלקח חברה מדשדשת והביא אותה לשווי של יותר מ־2 מיליארד שקל

מיזם הסיבים IBC שהוקם ב־2013 התקשה להמריא, שקע בחובות ועמד על סף פשיטת רגל ● אז נכנס יוסי חבר, שצמח בכלל בשב"כ, לתפקיד המנכ"ל ● בראיון ראשון הוא מספר על המהפך שהוביל את המיזם להתחרות ראש בראש מול בזק ● כעת הוא מסמן את היעד: "השוק העסקי בשליטה מוחלטת של בזק, והגיע הזמן לשינוי"

עסקים קטנים בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

רשות המסים דורשת יותר מ־200 מיליון שקל בחזרה מעסקים בצפון

הרשות העבירה כמעט 6 מיליארד שקל בפיצויים לעסקים שנפגעו בצפון בשל המלחמה ● מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי הרשות דורשת 238 מיליון שקל בחזרה בגין פיצויים או מקדמות ● בעלי עסקים זועמים: "עוד מחכים לפיצוי מ'חרבות ברזל', וזה עוד לפני המלחמה באיראן"

אושר עד / צילום: יונתן כיתאין

אייפון חדש בהנחה של אלף שקל. איך אושר עד עושה את זה?

האייפון החדש רק נחת בישראל, ובאושר עד כבר מציעים אותו בהנחה של אלף שקל ● מה ההבדלים ביחס למוצר של היבואן הרשמי?

מימין: אבי לוי, יפית גריאני, ג'ורג' חורש / צילום: תמר מצפי, רמי זרנגר, יוסי כהן

הפיצוי הענק, גורל ההנפקה והמנכ"לית שמרוויחה: גלי ההדף מביטול עסקת כאל

פיצוץ עסקת כאל, בעקבות תנאים חדשים שהציבה רשות התחרות, כולל בתוכו השלכות רוחב לענף ● בנק דיסקונט יקבל 135 מיליון שקל, אך עלול להסתבך עם המדינה, המיליארדר שבזבז שנתיים והרגולטורית שהוכיחה שיש לה שיניים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

פיצוי מצטבר של מאות מיליוני שקלים: הסכם פשרה ענק הושג נגד חמש חברות ביטוח

בתום מאבק משפטי ממושך, הושג הסכם פשרה בתובענה ייצוגית מול חמש חברות ביטוח, ובהן: הראל, כלל, הפניקס, מגדל ואיילון - אשר לטענת התובעים הפרו את חוק חוזה הביטוח בכך שלא צירפו ריבית לתגמולים ששולמו בחלוף 30 יום ממסירת התביעה ● כמה תשלם כל חברת ביטוח?

תומר לוינסקי / צילום: גיל נחושתן

משקיע מיליונים בנדל"ן ורק עשרות אלפי דולרים בשוק ההון: "אני עדיין לומד אותו"

תומר לוינסקי התוודע לשוק ההון רק לפני שנתיים (בגיל 35), הוא משקיע בעקבות המלצות ומעדיף להתרחק ממניות שכולם מדברים עליהן ● "הרווחתי כ־30 אלף דולר בשנתיים, מצחיק אותי לדבר על זה כרווח. אני לא בונה על הכסף הזה", הוא משתף

מנכ''ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אמיר ברעם / צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון

המגעים על כספי הסיוע האמריקאים תקועים, בצל בחירות האמצע בארה"ב

במשרד הביטחון ניסו להאיץ השנה את המגעים כשההסכם הנוכחי הוא עד תום 2028 ● ההערכה בירושלים: הטיפול יידחה לאחר בחירות האמצע ● מערכת הביטחון מקדמת מתווה ללא רכש אמריקאי

שדה התעופה סכיפהול בהולנד / צילום: Shutterstock

נוסעים להולנד? תבדקו מה יש לכם במזוודה

כותרות העיתונים בעולם: בהולנד מאיימים בקנס או במאסר אם ימצאו מוצרים מההתנחלויות במזוודה בכניסה למדינה, סין נותנת כסף וטכנולוגיה לאיראן, וסופרת יהודייה גורשה מפסטיבל בספרד ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

בני נוער ובינה מלאכותית / צילום: Shutterstock

סקר חדש: שליש מהנוער בישראל סומכים על סוכני AI יותר מאשר על ההורים

בחברת מאסטרקארד ערכו לאחרונה סקר בקרב 26 אלף מבוגרים ובני נוער מ-13 מדינות באירופה כולל ישראל, הבודק עד כמה הם מאמצים את חידושי הבינה המלאכותית ● מהסקר עלה כי הישראלים מובילים בפער בכל הנוגע לאימוץ הטכנולוגיות החדשות ● אלה הנתונים

מפעל התפלה מים שורק / צילום: איל יצהר

השבתת מפעלי ההתפלה חשפה: רזרבות המים של ישראל בסכנה

השבתת המתקנים חשפה את מצבם המדלדל של מי התהום ● אם החורף יהיה שחון, החקלאים בסכנת קיצוץ בסבסוד והקטנת מכסות

חברת השבבים מיקרון / צילום: Shutterstock, Valeriya Zankovych

"שדה הקרב של וול סטריט": כוכבת ה-AI שזינקה במאות אחוזים - ועדיין מתומחרת בחוסר

הזינוק ביותר מ-230% מתחילת השנה לא שכנע את המשקיעים, ומניית מיקרון עדיין מתומחרת בחסר עמוק ● אנליסטים בבנקי ההשקעות המובילים מעריכים כי השוק טועה: ביקושי ה-AI הקשיחים וגל רכישות חוזרות במיליארדי דולרים עשויים לקחת את המניה לשיאים חדשים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

התשואות זינקו והפאניקה חזרה לוול סטריט: נאסד"ק ירד ב-1.2%

S&P 500 ירד ב-0.7% ● עליית מחיר הנפט תדלקה את הפחד מהאינפלציה ודחפה את תשואות האג"ח האמריקאיות לשיאים ● חברת המחשוב הקוונטי IonQ בישרה על פריצת דרך ● מקדונלד הודיעה על כוונתה להשקיע מיליארדי דולרים כדי לסייע לזכיינים להטמיע בינה מלאכותית ● דיסני מעלה את מחירים ● מדד מנהלי הרכש זינק לשיא של 5 שנים

סוכה בבניין / צילום: תמר מצפי

השכן בנה סוכה שחוסמת את החניה. מה אפשר לעשות?

המפגש בין חופש הדת והמסורת לבין הזכות לקניין, נוחות ומניעת מטרדים בבית המשותף או במרחב הציבורי והאישי מעורר לא מעט שאלות, ובהן: האם אפשר לבנות סוכה בכל מקום שרוצים? מה אפשר לעשות אם הסוכה מפריעה לגישה לחניה או למדרכה, והאם כל השכנים יכולים להשתמש בסוכה שנבנתה בחצר המשותפת? ● גלובס עושה סדר

מגדל יורוקום ברמת גן / הדמיה: חברת קנדה ישראל, מילוסלבסקי אדריכלים

המגדל בן 66 הקומות ברמת גן מעורר התנגדויות: “קיפוח חריף של בעלי הקרקעות”

פרויקט "בית ישראל קנדה" ברמת גן, שיכלול 208 דירות לצד שטחי תעסוקה ומסחר, מעורר התנגדויות מצד בעלי קרקעות ודיירי המגדל הסמוך ● בעלי הקרקעות טוענים לחלוקה לא הוגנת של זכויות הבנייה, ודיירי Tower Time מזהירים מפגיעה בנגישות, בפרטיות ובאיכות החיים ● וגם: התוכנית החדשה שתסייע לקבלנים להטמיע טכנולוגיות בענף הבנייה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

לקנות ולמכור מניות מסביב לשעון / אילוסטרציה: Shutterstock

לקנות ולמכור מניות מסביב לשעון: בבורסות העולם נערכים להארכת המסחר

בזמן שבנאסד"ק מתכוונים להשיק מסחר של 23 שעות ביממה כבר בחודשים הקרובים, שורה של בורסות ברחבי העולם, מסיאול ועד ת"א, בוחנות מהלכים דומים להרחבת שעות המסחר ● מה עומד מאחורי המהלך, מי ירוויח ממנו, ומדוע יש לו גם מתנגדים ● וגם: כיצד נערכים בבתי ההשקעות המקומיים לשינוי, ואיך יושפעו ממנו המשקיעים בישראל

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

אל על דוחה את תוכנית היהלומים החדשה. זו הסיבה

אל על מאריכה בפעם השנייה את תוקף תוכנית היהלומים במועדון הנוסע המתמיד, שהייתה אמורה להסתיים בסוף השנה, ומשאירה את תנאי הצבירה וההטבות ללא שינוי עד סוף פברואר 2027 ● זאת לאחר שבשנה שעברה שינתה את תנאי צבירת היהלומים, ובמקביל העבירה השנה את מועדון הנוסע המתמיד ממכאל לישראכרט

וול סטריט / צילום: Shutterstock

"קללת אוקטובר": סטפק צולל למיתוס של שוק המניות

לקריאה המקובלת בוול סטריט, לצאת משוקי המניות בחודש מאי ולחזור באזור נובמבר, קדמו שנים של תשואות שליליות בחודשי הקיץ, אך גם שורת אירועים גלובליים מטלטלים בעיתוי מדאיג ● האם ניתן לגזור מכך מסקנות למשקיעים, מה התמונה בישראל והאם הרע עוד לפנינו?

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

ירידה בפיגורי המשכנתאות: 345 מיליון שקל נמחקו בתוך שלושה חודשים

היקף הפיגורים במשכנתאות ירד ב-345 מיליון שקל בתוך שלושה חודשים, לאחר זינוק חד מאז פרוץ המלחמה, ומעורר הערכות כי הבנקים הרחיבו את ההסדרים עם לווים שהתקשו לעמוד בהחזרים