גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

מימין עדי עזריה, VP R&D, שי לוי, מנכ''ל, לריסה שניידר, COO / צילום: אנפריים

ההשקעה הישראלית של המיליארדר דן לואב: "הגענו להזמנות של 100 מיליון דולר תוך שנה"

חברת הסטארט-אפ הישראלית אנפריים הודיעה כי חצתה רף של 100 מיליון דולר בתוך 12 חודשים בלבד ● זאת, באמצעות הזמנות לשירות הטמעה של מוצרי בינה מלאכותית: "שוק ה-AI הארגוני נמצא כיום בנקודת רתיחה", אמר המייסד שי לוי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בת"א; עזריאלי צוללת אחרי פרסום הדוחות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7%, ת"א 90 יורד בכ-0.3% ● אנבידיה תפרסם דוחות אחרי סגירת המסחר בוול סטריט ● התשואה לפידיון באג"ח הארוכות של ממשלת ארה"ב מזנקות, דבר שמעיד על העלייה במפלס הסיכון ● בין המדווחות היום לבורסה: עזריאלי, מלירסון ואל על ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א בשל חג השבועות ● וגם: בסיטי מעריכים אילו מניות צפויות ליהנות מביקושים לקראת המונדיאל

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי

רווח של 7 מיליארד שקל ברבעון למרות המס החריג. אז מה בכל זאת מטריד את מנהלי הבנקים

מכונת הרווחים המשומנת של הבנקים המשיכה לעבוד למרות פגיעת המס שהטיל האוצר ● לאומי היה הבנק הרווחי ביותר ואחריו הפועלים, מזרחי טפחות מציג את התשואה הגבוהה על ההון ● הבנקים ממשיכים להגדיל את קצב מתן האשראי ועוקבים אחר מצב הקבלנים לנוכח ההאטה בנדל"ן: "סלקטיביים בסוג האשראי שנותנים"

לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי

אל על עברה להפסד בעקבות "שאגת הארי" - לראשונה מזה שלוש שנים

חברת התעופה מסכמת את הרבעון הראשון של 2026 עם הפסד של 68.9 מיליון דולר - לראשונה מאז הרבעון הראשון של 2023 ● נכון לסוף אפריל, צבר ההזמנות של אל על עומד על 1.2 מיליארד דולר

מימין - עלא טנוס, מנכ''ל BST קנדה ומבעלי קבוצת BST, אליאס טנוס, מנכ''ל קבוצת BST ומבעלי קבוצת BST, רפי ביסקר, יו''ר קבוצת  BST ו-וסים טנוס, סמנכ''ל נכסים ומבעלי קבוצת BST / צילום: רפי דלויה

בכיר לשעבר באי.די.בי חוזר לבורסה עם חברת נדל"ן בשווי 2.5 מיליארד שקל

רפי ביסקר משמש כיו"ר בסט שבשליטת משפחת טנוס ומחזיק אופציות בשווי שעשוי להגיע לעד 90 מיליון שקל ● בעבר מכר את מניותיו בחברה להפניקס ● בסט רשמה אשתקד ירידה ברווח שעמד על 52 מיליון שקל

המשחקיות במובילנד / צילום: אופיר זגורי

השלב הבא בשוק ההטבות: רכשת כרטיס קולנוע? קבל הנחה למסעדה הסמוכה

המידע שנאגר במערכות התשלום של גופי אטרקציות ובידור יכול לשמש גם את בתי העסק שמסביבם - ובדיוק לשם מכוון הסטארט-אפ Bigger Picture, המבוסס בינה מלאכותית ● עם לקוחות כמו מובילנד והוט סינמה ופעילות בחו"ל, הדבר הבא הוא מועדון צרכנות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת: הביטחוניות זינקו, מניות הביטוח נפלו

ת"א 90 עלה בכ-0.2%, ת"א 35 ירד בכ-0.1% ● מניות השבבים הדואליות העיבו על המדדים ● בנק אוף אמריקה ממליץ על מניית דיסקונט בפרמייה של 40% ● מקס סטוק מזנקת בעקבות הדוח הרבעוני ● בישראל ובכל העולם, האג"ח הממשלתיות נופלות, אלו הסיבות ● IBI: סביר לצפות להפחת ריבית בישראל באחת משתי ההחלטות הקרובות

מערכת ההגנה ''סטורם שילד'' / הדמיה: דוברות רפאל

מונע יירוטים: רפאל השיקה מערכת הגנה על רחפנים

בתערוכת הלוחמה האלקטרונית AOC שנפתחה היום הציגה חברת רפאל מערכת הגנה על רחפנים בשם "סטורם שילד" ● הכיסוי של המערכת הוא 360 מעלות במטרה שגם אם האיום מגיע מנקודה שאינה בכיוון הטיסה, הכלי עדיין לא יינזק

גל של הנפקות / צילום: Shutterstock

30 מיליארד שקל בדרך לבורסה: החברות הגדולות שמנפיקות, ולמה דווקא עכשיו

עשרות חברות פועלות לנצל את הגאות בשוק המניות המקומי ואת התיאבון של הגופים המוסדיים לסחורה חדשה ● לאחר שבגל ההנפקות הקודם הגיעו לבורסה חברות טכנולוגיה קטנות שרבות מהן קרסו - הפעם מדובר בחברות מבוססות, מתחומי הנדל"ן, הביטחון, המזון והתעשייה ● אילו חברות כבר חשפו את מרכולתן?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דני שדה, Shutterstock

החשש ממחסור בדלק סילוני נרגע, אבל ענף התעופה עדיין לא נושם לרווחה

החשש מהתרוקנות מאגרי הדלק הסילוני מתחלף בדאגה חדשה: המחירים ● בעוד שחברות התעופה מדווחות על יציבות יחסית באספקה, מחירי הדלק זינקו בעשרות אחוזים, ובענף מזהירים מפני התייקרות כרטיסים ולחץ גובר על חברות בעלות רווחיות נמוכה

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Mark Schiefelbein

אנבידיה בדרך לנפץ את התחזיות, אז למה המניה כל־כך זולה?

ענקית השבבים צפויה להציג השבוע עוד דוח פנומנלי, בדרך לשווי של 5.5 טריליון דולר ● למרות הזינוק בצמיחה, השוק נוטה "להעניש" את מניית אנבידיה מיד לאחר הדיווחים ● המספרים מאחורי התמחור בחסר, והשאלה הגדולה: האם מחיר המניה הנמוך הוא הזדמנות קנייה?

כותרות העיתונים בעולם

"נכבוש את אבו דאבי": האיומים של איראן אם המלחמה תחודש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך איראן עלולה להגיב אם המלחמה תפרוץ מחדש, הים האדום הופך לזירת המאבק החדשה, ועדויות קשות על אנטישמיות בבתי ספר בלונדון • כותרות העיתונים בעולם 

מזגנים / צילום: Shutterstock

רוכשים מזגן לקיץ ושמלה לחג: שבוע של עליות בכל ענפי המשק הבולטים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על זינוק בעיקר במוצרי החשמל, מוצרים לבית, תיירות ואופנה

דן זורלא / איור: גיל ג'יבלי

ב-2 מיליון שקל לשנה: בלאק קיוב שוכרת קומה נוספת במגדל דיסקונט

חברת המודיעין העסקי בלאק קיוב שכרה לאחרונה את קומה 19 במגדל דיסקונט, לצורך הרחבת פעילותה והגדלת צוות העובדים בכ-40 עובדים חדשים ● החברה תשלם סכום של 2 מיליון שקל לשנה - כ-167 שקל למ"ר לחודש - לתקופה של 5 שנים

היזם מאור שלמה / צילום: באדיבות המצולם

וויקס הפכה תלויה בילד הפלא של ההייטק. וזה עולה לה ביוקר

סטארט־אפ ה־AI שוויקס רכשה לפני כשנה מציג צמיחה חדה שלא אופיינית בהייטק הישראלי, עם קצב הכנסות שנתי שזינק ממיליונים בודדים ל־150 מיליון דולר ● אולם לשם כך נדרשה וויקס להוציא הון על שיווק - מהלך שפגע ברווחיות, החזיר אותה להפסד ושלח את המניה לצלילה

ראש הממשלה הספרדי, פדרו סנצ'ז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

ספרד קיבלה מענק של 79 מיליארד אירו. עכשיו מתברר לאן הלך הכסף

לפי תחקיר חדש, לפחות חלק מהמענק שקיבלה ספרד מהאיחוד האירופי הלך להגדלת פנסיות וניהול תקציב שוטף ● במדינה טוענים שלא פעלו בניגוד לכללים, אבל ביבשת התגובות חריפות

מייסדי הסטארט-אפ קלע Kela / צילום: יוסי אלטרמן

ביקור מייסד ענקית הביטחון מארה"ב שכמעט הוביל לרכישת קלע הישראלית

לגלובס נודע כי פאלמר לאקי, מנכ"ל הענקית הביטחונית אנדוריל, דן ברכישת קלע הישראלית - אך נתקל בסירוב ● בשבוע שעבר אנדוריל השלימה גיוס של 5 מיליארד דולר

לי ברלוביץ, איילון / צילום: ניר שמיר

״אין כסף על הרצפה״: מנהל ההשקעות שממליץ להיזהר במיוחד מסקטור אחד

לי ברלוביץ', מנהל השקעות באיילון, חושב שלשוק יש לאן לעלות, שכן "אנחנו רק בתחילת 'הבום' ב-AI" ● מציע לחזור לסלקטיביות בבחירת מניות, ומסמן סקטורים שחייבים להיות לדעתו בכל תיק השקעות: ביטחון, תשתיות, שבבים ואנרגיה ● ומאיזה ענף הוא ממליץ להתרחק?

הנפקה / צילום: Shutterstock

חברת המאפים רוסטיק תנפיק לפי שווי של 850 מיליון שקל

יצרנית מוצרי המאפה וזכיינית מותגי ג'נרל מילס בישראל, שבשליטת בועז רעם ודני נגל, שואפת לגייס 255 מיליון שקל ● כחלק מההנפקה בעלי המניות הגדולים ימכרו מניות בכ-42 מיליון שקל

עידן אלרום / צילום: עופר חג'יוב

מינוי משמעותי ראשון בהנהלת רשת 13 החדשה

לגלובס נודע כי מי שימונה כמ"מ מנכ"ל הערוץ הוא עידן אלרום, מי שהיה בעבר מנכ"ל וואלה, וכיום משמש כמנכ"ל חברת הסושיאל מדיה "קבוצת ישראל בידור" ● בעבר כיהן אלרום כסמנכ"ל השיווק ומשנה למנכ"ל במאקו בקשת 12 והוביל את קידום תוכניות קשת בדיגיטל