גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותאורן נהרי

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

בטורקיה חוששים: "אם נתניהו ייבחר, יתפוצץ נשק גרעיני"

בתקשורת הטורקית עקבו באדיקות אחרי הבחירות בישראל ● באנקרה קיוו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יפסיד את הבחירות, ומיהרו לציין בפני קוראיהם כי לאופוזיציה אין רוב ● פרשן אנטי־ישראלי: "נתניהו מתכונן לרצח עם חדש, שהיסטוריונים מתארים בתור מלחמה נגד האנושות"

אוטובוסים חשמליים של חברת דן / צילום: דן תחבורה

132 מיליון שקל על 5%: הושלם השלב השני ברכישת דן

גרעין השליטה בדן נקנה ע"י קבוצה חדשה, הכוללת את כלל, לאומי פרטנרס ובנק מזרחי טפחות ● בעלי השליטה החדשים עלו כעת ל-57% מחברת התחבורה הציבורית

מנסור עבאס ויוסף ג'בארין / צילום: כדיה לוי, דוברות הכנסת

הזרעים נטמנו בבחירות הקודמות? כך התארגנו המפלגות הערביות להישג היסטורי

הפיצול בבחירות 2022 דווקא החזיר מצביעים לקלפיות, אך גם הותיר קולות רבים מחוץ לכנסת ● הפעם חד"ש, תע"ל ובל"ד התאחדו, רע"ם שמרה על עצמאותה - והתוצאה המסתמנת: כוח שיא למפלגות הערביות ● המשרוקית של גלובס 

קלפי בחירות 2026 / צילום: ארן הרשלג

נתוני ההצבעה חושפים: כמה קולות צריך כדי לעבור את אחוז החסימה?

שיעור ההצבעה הגבוה העלה בעשרות אלפים את מספר הקולות הדרוש לכניסה לכנסת • כך נראה הרף המסתמן החדש ● המשרוקית של גלובס

מצביעה בקלפי באום אל פחם / צילום: ap, Mahmoud Illean

שני היישובים עם 100%, והזינוק בחברה הערבית: פילוח ההצבעות

היישובים הערביים בלטו עם ממוצע ארצי של כ-80%, לעומת שיעור הצבעה שעמד על 77.7% ● שני יישובים בערבה הציגו 100% הצבעה ● ומה קרה בערים הגדולות?

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

"פעילות ספקולטיבית נטו": אחרי שנחלש ביום הבחירות, הדולר מזנק מול השקל בכ-1%

לאחר בשיא כוחו אתמול, שער הדולר-שקל שבר לזמן קצר מתחת לרף ה-3.02; הדולר מתחזק בחדות מול השקל, והשער נע סביב 3.08 שקלים ● גלובס שוחח עם מספר אנליסטים על מגמות המסחר במט"ח ● "ככל שהסתמן השינוי בתוצאות הבחירות, כך התגברה סגירת הפוזיציות של השחקנים"

שיטפונות בדרום הארץ (ארכיון) / צילום: אוריה תדמור

בשל מזג האוויר, כלל הדרכים המובילות לאילת וממנה חסומות

במשטרה הודיעו כי בעקבות הצפות בכביש הערבה (90), נחסמו לתנועת כלי רכב צומת הערבה, הכניסה והיציאה הצפונית לעיר אילת, ובמקביל, נסגר לתנועה גם כביש 12

ירון זליכה ויועז הנדל / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, יועז הנדל

המבחן הכלכלי החדש של וינטר, הנדל וזליכה

הרשימות החדשות שהתמודדו בבחירות ולא עברו את אחוז החסימה, בהן של עופר וינטר, יועז הנדל וירון זליכה, נדרשו לגייס ערבויות במיליוני שקלים כדי לממן את המרוץ ● אלא שבניגוד למפלגות הוותיקות, מפלגות שקיבלו פחות מ־1% מהקולות - יידרשו להתמודד עם כאב ראש פיננסי לא קטן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפי תוצאות המדגמים: גם סמוטריץ' סבל מ"קללת שר האוצר"

ממוצע המדגמים מעניק לציונות הדתית חמישה מנדטים בלבד - ירידה לעומת 2022 ● בכך, מצטרף בצלאל סמוטריץ' ליאיר לפיד, משה כחלון ואביגדור ליברמן, שמפלגותיהם איבדו מכוחן לאחר שעמדו בראש משרד האוצר ● המשרוקית של גלובס 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

אינדיקציות ראשוניות: כך יגיבו השווקים לתוצאות המדגמים

קרנות סל הנסחרות בוול סטריט ועוקבות אחר מניות ישראליות מספקות אינדיקציות ראשונות לתגובת המשקיעים • קרן הסל של בלקרוק, שמנהלת נכסים בהיקף של כ-884 מיליון דולר, ירדה בכ-1.7% במסחר המאוחר • המסחר המאוחר מתאפיין בנזילות נמוכה יותר, ולכן המבחן האמיתי יגיע כאשר הבורסה המקומית תיפתח הבוקר

מצביע בבחירות / צילום: ap, David Goldman

חכו עם המסקנות: מתי יהיו תוצאות סופיות?

הקלפיות נסגרו, אבל המרוץ עוד לא הוכרע: מאות אלפי המעטפות שעשויות לשנות את תמונת המנדטים ● המשרוקית של גלובס

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מיליארדי שקלים ממתינים ברשות המסים: כך תממשו את זכאותכם עד סוף השנה

ב־1 בינואר תתיישן שנת המס 2020 ואיתה הזכות לדרוש החזרים ● ברשות המסים מדווחים כי כ־90% מהבקשות מסתיימות בהחזר כספי בפועל, בתוספת ריבית והצמדה כחוק ● מי עשוי להיות זכאי, ממה מומלץ להיזהר, ואיך בודקים את הזכאות בבטחה לפני הגשת הדוח?

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

מצב השווקים: SK Hynix דיווחה על רבעון שיא ושולחת את סיאול לעליות חדות

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: בורסת סיאול מזנקת במעל 6%, לאחר שיצרנית השבבים SK Hynix פרסמה תוצאות כספיות חזקות במיוחד ● השקל נחלש מול הדולר ביותר מ-1%, בעוד תוצאות האמת של הבחירות ממשיכות לזרום ● מחירי הנפט מטפסים, מגמה מעורבת בחוזים בניו יורק ● וגם: בוול סטריט מסמנים את ברודקום כמרוויחה עיקרית של ההנפקה הצפויה של אנת'רופיק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

טראמפ: הפסקת האש עם איראן הייתה "בזבוז זמן"

נשיא ארה"ב טען בעצרת בחירות במיסיסיפי כי לאיראן יש טיל שיוכל בעתיד להגיע לאירופה ואף לפגוע בסן דייגו ובסן פרנסיסקו ● במשמרות המהפכה מאיימים: "טהרן ערוכה לפעול נגד אויביה. ברשותנו טילים שטרם נחשפו" ● יו"ר הפרלמנט של איראן: "מצבו הבריאותי של מוג'תבא חמינאי תקין לחלוטין" ● הערכה: אם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הרמטכ"ל זמיר לא ימשיך בתפקידו ● דיווחים שוטפים  

שידורי המדגם בחדשות 12, אמש

מנו גבע או שלמה פילבר: במי בחרו הצופים?

אחרי ליל שידורים עתיר השקעה, שכלל אולפני ענק, פריסות שטח ושימוש בבינה מלאכותית, נתוני הרייטינג מגלים מי מהערוצים הצליח למשוך את הצופים ומי נותר מאחור ● חדשות 12 הובילה את טבלת הרייטינג בפער ניכר, ערוץ 14 במקום השני

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock

בין הכנסת לקפיטול: איך יושפעו המשקיעים בישראל משתי מערכות בחירות שמתנקזות לשבוע אחד

הבחירות לכנסת ה־26 מתקיימות שבוע לפני בחירות האמצע בארה"ב, שילוב שהתרחש רק פעמיים ב־40 השנים האחרונות ● צללנו לנתונים ההיסטוריים בניסיון להבין איך כל מערכת בחירות מזיזה את השווקים, ושאלנו את המומחים: איזה מהאירועים ישפיע יותר על התיק של הישראלים?

עופר הקניון הגדול, היום / צילום: רז גדעוני

ההוצאות מזנקות, הקניונים מתמלאים: כך הישראלים מבלים ביום הבחירות

יום השבתון לרגל הבחירות הביא לזינוק של 37.5% בהוצאות באשראי לעומת הבחירות הקודמות ● נתוני ישראכרט חושפים כי הרכישות בבתי הקפה, במסעדות ובחנויות האופנה זינקו, בעוד הקניות באונליין ירדו ב-44% ● בביג מדווחים על יותר מחצי מיליון מבקרים ברחבי הארץ, ובקניוני עופר נרשמה עלייה של 30% בתנועת הקהל לעומת הבחירות הקודמות

השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

בעקבות מדגמי הבחירות: השקל מצמצם את התחזקותו מול הדולר

השקל מתחזק מול הדולר ב-1% בעקבות פרסום מדגמי הבחירות, שמראים כי לאף גוש אין רוב של 61 מנדטים ● מוקדם יותר היום, השקל זינק בשיעור חד של כ-2% ושבר לזמן קצר את רף ה-3.02 שקלים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: ארה"ב למדינות המפרץ - "תיערכו למערכה קצרה ועצימה באיראן"

ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי הנשיא טראמפ טרם החליט כיצד לפעול, ונכון לעכשיו הוא נוטה להורות על מתקפה נרחבת אך קצרה באיראן, שתכלול תשתיות ואתרי גרעין • ארה"ב מתגברת כוחות באזור • טראמפ נשאל אם יהיו תקיפות באיראן לאחר בחירות האמצע בארה"ב, והשיב: "הכול אפשרי" ● ניסיון פיגוע מחוץ לשגרירות ישראל בסרביה: חשוד ניסה לדקור את המאבטח - ונורה למוות ● עדכונים שוטפים

polymarket / אילוסטרציה: Shutterstock

פעמיים בשלושה ימים: מה עומד מאחורי הקריסה של פולימרקט?

שלושה ימים אחרי ששוק ההימורים הפופולרי פולימרקט העניק סיכויים גבוהים לניצחון בולסונארו בברזיל, אך לולה ניצח - גם בישראל המהמרים נאלצו לשנות כיוון ● איזנקוט הוביל בפלטפורמה לפני ולאורך יום הבחירות, אלא שהתוצאות החלקיות מעניקות יתרון לנתניהו ● למה גם כשכסף אמיתי מונח על הכף, התחזיות עלולות להתבדות?