גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2015 תהיה גרועה יותר

הכלכלה מדשדשת, העולם משתנה לנגד עינינו. אבל יש במה להתנחם

שנת 2014 לא הייתה שנה טובה. על כך כולם כמעט יכולים להסכים, למרות כמה נקודות-אור בודדות: קריסת מחירי הנפט פגעה בכמה מדינות שלא נזיל דמעה על שכלכלתן נפגעת, בראש ובראשונה - איראן; נחתם סוף-כל-סוף הסכם גלובלי על פליטת גזי החממה, נראה מה ממנו יבוצע; הכלכלה האמריקנית מתאוששת. החמצתי משהו?

אבל זה ש-2014 לא הייתה שנה טובה, לא אומר שמעבר לפינה, כבר מסוף השבוע הקרוב, ממתינים לנו אושר ועושר. לצערי, ואני מקווה שאתבדה, 2015 הולכת להיות שנה גרועה לא פחות. למה ליפות את התחזית? גרועה יותר. אולי הרבה יותר.

ונתחיל בשכונה השלווה והסימפטית שבה אנו חיים. לישראל תהיה שנה לא קלה ולא פשוטה.

בתחום הכלכלי-חברתי: הצמיחה מדשדשת, הפערים הכלכליים-והחברתיים ממשיכים, יוקר המחיה מעיק, ועוד. המנהיגים שייבחרו יצטרכו, אם רק יוכלו, אם רק ירצו, אם תהיה להם קואליציה ואם ואם ואם לקבל החלטות לא-פופולריות ו/או שאינטרסים גדולים וחזקים יתנגדו להן בתוקף.

בזירה המדינית חיצונית, אנו מתקרבים במהירות לרגע ההכרעה, שבו ישראל תיאלץ או תאולץ להחליט על גורל השטחים, הסכם שלום או סוג של הסכם עם הפלסטינים. בכל סיכון יש סיכוי, ובתהפוכות האדירות העוברות על העולם הערבי יש הזדמנות מסוימת, לא גדולה, להגיע להסכם כולל עם הציר הסוני המתון, אבל שוב - לא ברור שזה אפשרי מבחינת הצד השני, או מבחינתנו אנו. אבל הלחץ המדיני-כלכלי כבר כאן, והוא יהיה מכאיב ומסוכן בהרבה ככל שיחלוף הזמן.

איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית

אנו מאבדים את תמיכת העולם, אנו מאבדים ידידים וצוברים אויבים, דעת-הקהל העולמית פונה נגדנו, והקריאות לחרם כבר אינן עניין של השוליים התמהוניים באקדמיה או בשמאל הרדיקלי. דאגתי הגדולה היא, כשאני רואה סביבי את הטפטוף המתמיד - כמה אלפי ישראלים שיוצאים מהארץ בכל שנה, היי-טקיסטים, רופאים, חוקרים, יזמים העושים רילוקיישן, לפוסט-דוקטורט, המוסעים לחפש את גורלם באוסטרליה, קנדה וארצות-הברית, ואובדים לנו. מעטים, מעטים מדי מהם חוזרים לארץ. בארה"ב יש כבר פקולטות שבהן רבע ויותר מהחוקרים הזרים הם ישראלים. לטווח הארוך אובדן המוחות והכישרונות האלה הוא סכנה גדולה מכול לחברה הישראלית, המפוצלת ושסועה גם כך.

ושכנינו, כמובן. הפלסטינים ממשיכים בדרכם להכרה בין-לאומית. וישראל במחדליה לאורך השנים רק מסייעת למסע ההסברה שלהם. האם מישהו מאמין שמבצע צוק איתן היה סבב הלחימה האחרון בינינו לבין עזה? וחיזבאללה, הם לא נגוזו. שוב - אויבינו ובהם חיזבאללה ואיראן, נחלשים, מאבדים לוחמים בשדות הקטל של סוריה. ואולי בשנה הקרובה נראה חתימה על הסכם גרעיני עם איראן, אולי אפילו הסכם טוב הניתן לבדיקה ולאכיפה. הלוואי. אבל המלחמה בין הסונה לשיעה, בין הג'יהאדיסטים לשאר העולם רק מתחזקת.

"השוטר של העולם" הגיש את התפטרותו. בסוף השנה ייצאו החיילים הקרביים של ברית נאט"ו מאפגניסטן, יישארו רק מעטים. אחרי 12 שנים ויותר של לחימה, של כיבוש אפגניסטן, של טריליון דולר ואלפי חיילים אמריקנים שנהרגו באפגניסטן לבדה - אם נוסיף את העלות בכסף ובחיי אדם בעיראק נגיע למספרים נוראיים בהרבה - ארצות-הברית עוזבת. משאירה מל"טים, וכוחות מאומנים-למחצה, מבוהלים, האמורים להתמודד בעיראק ובאפגניסטאן עם הטליבאן, עם אל-קאעידה, עם דאע"ש וכיו"ב.

ובבית האמריקני פנימה? הכלכלה משתקמת והבורסה עולה, נכון, אבל הייצור עבר לסין ללא שוב, והאופטימיות האמריקנית מפעם נעלמה איתו. בטווח הקרוב, ארצות-הברית תיכנס שוב לעווית של המאבק, האידיאולוגי לעתים, קטנוני לעתים, בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין מסיבת-התה לבין הליברלים. ושוב הקונגרס והממשל ישותקו, רפורמות יוקפאו, נאומים חוצבי להבות יישמעו, ועוד מעט שוב בחירות. העולם לא יחכה בסבלנות כדי לדעת מי ינצח בפריימריז בניו-המפשייר, ומה המצב באיווה. וושינגטון תיאלץ לשוב, ולו לחלק מהמדינות שמהן היא נמלטת כעת. אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל שוטר חלופי - אין.

בסוף השנה, עברה כלכלת סין את כלכלת ארצות-הברית בגודלה. בפעם הראשונה זה 200 שנה כמעט, מדינה שאינה לבנה, לא אירופית במוצאה, סליחה על הדימויים הגזעניים אבל הם רלבנטיים כאן, היא הגדולה בעולם, המובילה בו. איך ייראה העולם תחת הנהגה סינית, שמנבאים אותה כבר שנים? מה יקרה בעולם שבו ערכים אוניברסליים, הומניסטים, דמוקרטיים, ליברליים - אף שמספיק פעמים בוצעו זוועות בשם אותם ערכים - לא יהיו הערכים שיובילו את העולם, אלא ערכים שמקרה הטוב יהיו קונפוציאניים, ובמקרה הרע דיקטטוריים?

וישנה רוסיה, עם פוטין השואף להקים מרחב אירו-אסיאני בהנהגת מוסקבה. החלום הזה די התפוגג כשאוקראינה, אבן-יסוד באסטרטגיה הזו, הודיעה למוסקבה שגם היא מעדיפה את המערב על פני אמא-רוסיה, ושילמה מיד על חוצפתה בכיבוש ובסיפוח קרים. אבל רוסיה נחלשת, ומעצמה בשקיעה יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר ממעצמה עולה. שאלו את קייב, את טביליסי.

לפני יומיים חתם נשיא רוסיה על הדוקטרינה הצבאית החדשה של רוסיה שקבעה, שוב, כי ברית נאט"ו, והמערב, הם האיום הגדול ביותר על רוסיה, ואם יתגשם סוג כל-שהוא של מרחב אירו-אסיאני, בדגש על אסיאני, הוא לא יהיה בהנהגה מהקרמלין אלא מהעיר האסורה. ובהקשר לישראל, בל יהיו לנו אי-הבנות - לא סין ולא רוסיה יבואו ביום-פקודה לעזרת ישראל. הן לא יטילו וטו במועצת הביטחון, לא יפתחו מחסני נשק, לא יעבירו חקיקה בהולה כדי להעביר תקציב מיידי למימון כיפת-ברזל, וגם לא יחלקו אידיאלים של דמוקרטיה מודרנית עם התנ"ך. ממש לא.

סין תמשיך בדרכה הסבלנית להשתלט על משאבי טבע, על שוניות ואיים שמתחת למימיהם יש גז ונפט; תמשיך להתמודד על הלחצים הפנימיים הרבים שיש בה. סין נמצאת במצב קשה יותר משנדמה לעתים. מסעה ל"כיבוש העולם" אינו ודאי, הדמוגרפיה שלה בעייתית, המעמד הבינוני רוצה להשמיע את קולו ושקולו יישמע באוזני השלטון. איכות הסביבה והמים קורסת, הבדלנים, הנוצרים החדשים - כ-150 מיליון איש, על-פי הערכות - רוצים סין אחרת. כל אלה לא נראים כעת מתחת לחיוכיו של הנשיא שי ג'ין פינג, מנהיג מעולה. אבל מה יקרה אם סיר-הלחץ הסיני יגיע לנקודת רתיחה, וזאת בשכונה די מסוכנת ולא צפויה - מזרח רוסיה הריק, קוריאה-הצפונית ההיסטרית והבלתי-צפויה, יפן וקוריאה-הדרומית המודאגות?

ומעבר להימלאיה הודו, שכנתה-יריבתה של סין. האם ראש הממשלה נרנדרה מודי יצליח לבצע את אותו להטוט בקנה-מידה גדול בהרבה, להטיל כישוף על תת-היבשת, שבו הנס הכלכלי של מדינת גוג'אראט יהיה לפתע הנס הכלכלי של הודו כולה? אני בספק. פתגם ישן גורס: "חכם השביל מן ההולך בו". כלומר, בהקשר זה - המוסדות, המסורות אולי לא חכמים יותר מהמנהיג, אבל הם שם, והם חזקים יותר. אז הודו תמשיך להיות מעצמת העתיד, אבל העתיד עדיין רחוק.

"הבית האירופי" ימשיך לקרטע

ומהעתיד אל העבר, אל אירופה השוקעת. בל נגזים בקלישאות ובקביעות פסקניות מדי, אבל האיחוד האירופי נמצא בבעיות, אפילו קשות. אין לו מנהיגים בעלי שיעור קומה, פרט לאנגלה מרקל, שהיא לבדה לא יכולה לשנות אורח-חיים של חצי מיליארד בני-אדם, מסובכים ומסוכסכים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר המנוחה פסקה בזמנה שארצות-הברית היא תולדה של אידיאולוגיה, אירופה תוצאה של היסטוריה. וצדקה. העובדה, שמנהיגים בעלי כוונות טובות, הוגים כלכליים ומדיניים עם יותר מדי תיאוריות ליישם, ופקידים בעלי כוח רב מדי, מנסים להגניב מלמעלה איחוד מלא על עמים, שאינם מוכנים לכך, וגם אינם רוצים בכך, לא מסייעת לקידום אירופה.

עם זאת, שלא יהיו אי-הבנות. האיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה אדיר. נזכיר איך נראתה אירופה לפני מאה שנה, בעיצומה של המלחמה הגדולה במלחמת החפירות בבוץ של פלנדריה ואלזס, איך היא נראתה לפני 70 שנה, כשהצבא האדום ממזרח והבריטים והאמריקנים ממערב, סוגרים על גרמניה הנאצית, הממשיכה בקדחתנות עד הרגע האחרון להשמיד את העם היהודי, ונבין את גודל ההישג.

אבל כיום, הלחצים הכלכליים החיצוניים על כלכלות שהתאבנו; הלחצים הפנימיים בדמות גלי מהגרים ופליטים המשנים את פני המדינות ומעלים תנועות פופוליסטיות וימניות קיצוניות; הניסיון להעמיד פנים כאילו אפשר להמשיך בעסקים (אירופיים) כרגיל, לא רק שהוא לא יעיל, הוא פשוט מסוכן. אמנם "הבית האירופי" לא יתפורר, אבל הוא ימשיך לקרטע בכבדות כשהמתחים הפנימיים ילכו ויכבידו עליו.

אפריקה תמשיך להיות המקום שמשתדלים להתעלם ממנו. השיר "אין חדשות טובות ברדיו אפריקה" של להקת הרובע הלטיני יצא לפני כ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא עדיין רלבנטי. מגיפת האבולה אולי תרוסן מעט, אחרי שהביאה כמעט לקריסתן של שלוש מדינות, אבל המדינה המאוכלסת ביבשת, ניגריה, ממשיכה לדשדש בשחיתותה, בעימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי, כשהארגון המפלצתי המוסלמי-קיצוני בוקו-חראם ממשיך להטיל אימה על צפון המדינה.

ארגונו של אבו בכר שקאו בניגריה הגיע לכותרות כשחטף ביום אחד מאות נערות מבית-ספרן בצ'יבוק, ולמרות תחינות ההורים שבורי הלב, המנהיג המגחך הודיע שלעולם הן לא יוחזרו; וצבא ניגריה וממשלתה חסרי אונים. ולא שמשהו חסר באכזריות למיליציית ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה למשל, או לתאי טרור אסלאמיים אחרים. דרום-אפריקה עברה מהר מדי ממנהיגות מלאת השראה - מופת לעולם של דה-קלרק ומנדלה - אל השחיתות של מפלגת הקונגרס הנוכחית, בהנהגת ג'ייקוב זומא, והיא עוד במצב הטוב ביותר ביבשת.

להתנחם בסמארטפון החדש, באפליקציה המגניבה

באמריקה-הלטינית ממשיך הניסוי המרתק במרקסיזם לטיני. בעצם זה המקום היחיד בעולם, שבו אכן חוזרים לשמאל. לא השמאל המתנצל כמו בישראל, או השמאל שאין להפריד בינו לבין הימין המתון באירופה או בישראל. שמאל רדיקלי, אנטי-אימפריאליסטי, אנטי-אמריקני, מלאים תעשיות כאילו ברית המועצות עדיין עימנו, וצ'ה גווארה מנסה להפיל את החונטה בבוליביה. זה נדון לכישלון, כמובן, והמשטרים האלה, בונצואלה במיוחד, בנוסף לכך שהם אנטי-ישראלים, הם דיקטטורות בעייתיות מאוד, אבל לפחות מאתגרים במעט את הסדר הכלכלי הקיים.

כי מדהים להיווכח איך שש שנים בלבד אחרי שהכלכלה העולמית הגיעה למלט-דאון, טריליונים אבדו בשל תאוות-בצע מטורפת, רמאויות, סחר על-סמך מידע פנים, סילוק כל הרגולציות בידי ממשל רפובליקני, קבוצות אינטרסים של בנקאים ומשוואות מופרכות שנועדו להוכיח ש"משכנתאות-זבל" הן זהב, הכול חוזר. כאילו לא קרה כלום. בונוסים של מאות-מיליונים לאותם בנקאים באותם בנקים עצמם שחולצו בכספי משלמי המסים; ביטול כל פיקוח על הבנקים תוך הגנבת הסעיף הבעייתי על-ידי הרפובליקנים לתקציב ממש עם סיום השנה, והנה שוב הבורסה חוגגת, שוב מניות הבנקים מזנקות, שוב קרנות הגידור, או לפחות מנהליהן, עושים הון. לא למדנו כלום, מתברר.

אולי לא בשנה הבאה, אבל החגיגה הזו תיגמר. המצב שבו מעמד בינוני מצטמק בעולם, מגלה שחסכונותיו לא מספיקים לקיומו בכבוד בשנות הזיקנה המתארכות, שהעתיד יהיה גרוע מהעבר כשהמשרות נעלמות או נבלעות בסין, לא יכול להימשך. משהו יתפוצץ. במקרה הטוב, מחאה חברתית נוסח אנחנו ה-99%, שתסחף את ארצות-הברית למשל, ואולי יקום נשיא בסדר גודל האישי והמנהיגותי של פרנקלין רוזוולט או טדי רוזוולט. כי התיאוריות המסבירות ש"הטפטוף מחלחל באיטיות לכולם", שהגאות מרימה את כל הסירות, ושאר קלישאות, פשוט אינן עומדות במבחן המציאות, וזאת במערב העשיר. מדי יום רואים איך העושר מתרכז בידי ידיים מעטות יותר ויותר, והמעמד הבינוני עומד במקום או נסוג לאחור. זאת, על אף שבנקאים, מנהלי בתי-השקעות ופרופסורים לכלכלה, מנסים להסביר לנו כי מה שאנו רואים בבהירות, פשוט אינו נכון. שלמלך יש בגדים.

וגם בשנה הבאה נראה שאחרי מאה שנים של הישגים לתנועת שוויון זכויות האישה, תימשך הנסיגה במקומות מסוימים: בחברות המסורתיות, בעיקר האסלאמיות. נכון, במערב אין חולק על השוויון, אבל המתרחש בהודו, בפקיסטן, באפריקה, במזרח-התיכון - הגל העכור, האלים הפוגע בכולם, פוגע בנשים יותר מכול.

אבל הרי תמיד נוכל להתנחם בסמארטפון החדש. באפליקציה המגניבה. ברשת החברתית שבה נוכל להעלות את הגיגינו, את צילומינו המגניבים, כל פרט ופרט בזמן אמת על חיינו המרתקים, בלי ספק, את כל חברינו והמין האנושי. המידע נמצא במרחק הקשת מקלדת, מידע חשוב, מרתק, נגיש - האם נרצה בו? האם נדע מתי אנו מתומרנים בידי חברות ענק, ממשלים וקבוצות אינטרסים, או שנמשיך לטמון ראשינו בחול, לקחת את הגלולה הכחולה ולהאמין שאנו בעולם מושלם?

אבל יש נחמה, אפילו גדולה. הנחמה האמיתית היא שגם ברגע זה, כמו בכל רגע ורגע מישהו מגלה משהו. כותב משהו ששווה לקרוא, רעיון לסרט, לסדרת טלוויזיה מהנה, מגרה, יצירת אמנות שתאמר לנו משהו על העולם המסובך והמסוכסך שבו אנו חיים. מישהו יוצא למאבק בשם ערכים נשגבים, במקום לרצוח חפים מפשע. מנסה לגלות תרופה למחלה, מבקש להבין את המשוואה שתחבר את הכוחות ביקום.

כי האדם יכול, כפי שאנו רואים מדי יום, לעסוק בתחביב האנושי, להרוג איש את רעהו, אבל יכול גם להמריא לשחקים. אם פיזית, אם על כנפי הדמיון והמחשבה. ושני הכוחות האלה ימשיכו להתרוצץ בקרבנו, כפי שקרה משחר ההיסטוריה, גם בשנה הקרובה.

2014-2015 / איור: עומר הופמן

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

יו"ר מטה התכנון הלאומי הרב נתן אלנתן פורש מתפקידו

אלנתן שימש בתפקיד מאז פברואר 2023, ופורש בשל עניינים אישיים ● מדובר במשרת אמון של שר הפנים, אך מאחר שכרגע אין שר קבוע במשרד - לא ברור מי יחליט על המחליף, ומתי

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

עם תשואה של 300% בשנה: האם למניית אינטל יש עוד לאן לעלות?

הפעם האחרונה שאינטל נסחרה בשווי דומה לזה הייתה בבועת הדוט.קום ● מניית השבבים, שלפני שנה הייתה במשבר עמוק, מציגה בחודשים האחרונים התאוששות היסטורית עם תשואה של מעל 300% בשנה ● האיש שעומד מאחורי המהפך, הרווח לעובדים וגם: האם מדובר בהזדמנות?

וולט מרקט / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

לא מצליחה להרוויח: האם עסקת וולט מרקט צפויה לעלות על שרטון?

עפ"י מידע שהגיע לגלובס, פעילות הסופרים של ענקית המשלוחים וולט הפסדית לחלוטין, זאת על אף ההכנסות השנתיות הגבוהות הנאמדות במעל 650 מיליון שקל בשנה ● לדברי גורם שהתעניין ברכישת וולט מרקט, נראה כי אף אחת מרשתות השיווק הציבוריות לא תוכל להרשות לעצמה למזג לדוחותיה מספרים כה בעייתיים

שווי האופציות והמניות - סכום בלתי נתפס / צילום: Shutterstock

"הכסף זורם גם לבורסה בת"א": מה יעשו אופציות בשווי של 150 מיליארד שקל לכלכלה הישראלית

שווי האופציות והמניות החסומות שמחזיקים עובדי ההייטק מישראל עומד כיום על סכום בלתי נתפס ● מה זה עושה למשק? מודי שפריר, הפועלים: "זה תומך בצריכה הפרטית ובצמיחת הכלכלה, וגם מגדיל את אי־השוויון" ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "להערכתי, רוב הסכום הולך לחיסכון ולהשקעות"

סיגל רגב, יו''ר קבוצת דנאל, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

סיגל רגב, יו"ר דנאל: מנוע הצמיחה הבא הוא לא רק בהייטק ובשוק ההון, הוא בהון האנושי

בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס אמרה סיגל רגב, יו"ר קבוצת דנאל, כי "העתיד נמצא בשילוב נכון בהון האנושי: בהשתתפות כוח אדם, בסקילס ובטכנולוגיה" ● לדבריה, "אני אוהבת משברים, כי שם אני חיה - זה משהו שגורם לי להתפתח ולגדול"

נבות בר, מנכ''ל קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

קיסטון בוחנת הצטרפות לעסקת הענק לרכישת הוט מובייל

לגלובס נודע כי רגע לפני השלמת העסקה נבחנת אפשרות לשינויים בבעלות העתידית, קיסטון צפויה, ככל הנראה, לחבור לדלק ישראל ברכישת חברת הסלולר תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● אם המגעים יבשילו, על פי הערכות, קיסטון תחליף את בית ההשקעות מור

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

לראשונה מאז 2011: רשות התחרות מחמירה את ההנחיות למיזוגים

רשות התחרות מפרסמת להערות הציבור טיוטת הנחיות למיזוגים בשוק, כאשר לראשונה מפורסמות הנחיות למיזוגים לא אופקיים לצד החמרת הגישה למיזוגים אופקיים ● ההנחיות גם מעגנות התנהלות שכבר קיימת לגבי מקרים מיוחדים כגון רכישות סדרתיות

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

ההסדר קורס: הבנקים מבקשים להכריז על נוחי דנקנר כפושט רגל

הבקשה של הבנקים הוגשה לאחר שדנקנר לא עמד באחרונה בתשלום שאמור היה להעביר כחלק מההסדר החדש, שנחתם רק בינואר האחרון ● עד כה פרע דנקנר כ-110 מיליון שקל מתוך סכום של 180 מיליון שקל שאותם התחייב להחזיר

באי הכנס

עושים לונג על ישראל: הרגעים מאחורי כנס ההשקעות של גלובס

מאות אורחים השתתפו היום בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס ● רגולטורים פיננסים, מובילי קהילת שוק ההון ומנהלים בכירים נפגשים על במה אחת, והמליצו איך כדאי להתמודד עם האתגרים בישראל ואף למנף אותם

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

בדרך לעלייה של עשרות אלפי שקלים במחירי דירות חדשות? האפקט המפתיע של המלחמה

השיבושים בנתיבי הסחר הימי והזינוק במחירי האנרגיה מחלחלים למחירי תשומות הבנייה, שרושמים עליות חדות ומקפיצים את עלויות הביצוע ואת המדד ● היזמים במלכוד: מבצעי הפטור מהצמדה מונעים מרבים מהם לגלגל את ההתייקרות אל הרוכשים

כותרות העיתונים בעולם

טראמפ החליט: שונאי ישראל לא יקבלו גרין קארד

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הנשיא טראמפ בהנחיות חדשות לפקידי ההגירה בארה"ב, סעודיה בוחרת לשבת על הגדר בזמן שהאזור מתלקח, ולמה המלחמה באה בזמן טוב לאיראן? • כותרות העיתונים בעולם

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: תמר מצפי

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"

נוה התייחס בכנס "עושים לונג על ישראל" בשיתוף כלל ביטוח לחוזק של הכלכלה הישראלית והאטרקטיביות שלה: "האתגרים הם לטווח קצר, וככל שהולכים לטווח זמן רחוק יותר, רואים הזדמנות השקעה שמוכיחה את הרווחיות שלה" ● וגם: שלושה סקטורים מומלצים להשקעה, ומה עומד מאחורי הזינוק של מניות הביטוח

אמיר פנוש, מנכ''ל סיוה / צילום: נטי לוי

"אפקט אינטל": מניית השבבים מרעננה שזינקה בכמעט 70% בפחות מחודש

2025 הייתה שנה שהמשקיעים בחברת סיוה יעדיפו לשכוח. המניה צללה בכ־30% והיא נדחקה מחוץ למדד המניות הקטנות של S&P ● אבל השנה המניה מזנקת בחדות לשווי של 800 מיליון דולר

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעלי העסקים ממתינים לחקיקת הפיצויים על המלחמה באיראן, ובכנסת מציעים מתווה עוקף אוצר

המתווה שתנסח ועדת הכספים צפוי לכלול מקדם גבוה יותר לחישוב ההוצאות הקבועות של העסק לגובה המענק, הגדלת השתתפות המדינה בשכר, פיצוי בגין היפגעות ממושכת של ענפים ופתרונות ייעודיים לתיירות ולנשות מילואימניקים ● עם זאת, גורמים באוצר טוענים כי לוועדת הכספים אין יכולת ממשית להעביר את המתווה המרחיב

הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס / צילום: אוריה תדמור

ההטבות שיבוטלו והפגיעה הכלכלית בחרדים: המשמעות של פסק הדין הדרמטי של בג"ץ

בג"ץ קבע היום כי רשויות המדינה צריכות לפעול להגבלת הטבות למי שמשתמט משירות צבאי ● מה הרקע להחלטה, מה שווי ההטבות, ומה הפגיעה הקשה ביותר הצפויה? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיקפצו היום בת"א, ומה עומד מאחורי השיאים בוול סטריט?

וול סטריט ממשיכה לשבור שיאים חדשים בהובלת מניות הטכנולוגיה ובוחרת לשים את המלחמה בצד - אך יש גם מי שמצביע על עייפות בשווקים ● תופעה נדירה תירשם ביום רביעי, עם דיווחים של 4 מתוך "7 המופלאות" באותו ערב ● יו"ר הפד ג'רום פאוול יקיים את החלטת הריבית האחרונה שלו ● והאנליסט שממליץ על שוק המניות הישראלי: "ממשיך להציג ביצועים מהטובים בעולם" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

קמפיין הסל של המדינה בכיכובו של אלי יצפאן / צילום: צילום מסך מיוטיוב

בדיקת גלובס: רק רשת אחת הורידה מחירים בעקבות הסל של ישראל

מיזם "הסל של ישראל" יצא לדרך ברשת קרפור, אך השוק לא ממהר להגיב למהלך ההוזלה כפי שקיווה שר הכלכלה ניר ברקת ● במחסני השוק הורידו מחירים ב–4%, וברשתות החברתיות צרכנים מתלוננים על פערי מחיר בעת רכישה, ועל קושי למצוא סניפים

רונן יחזקאל / צילום: עידן מעוז

אחרי קדנציה סוערת של שנה בלבד: מנכ"ל בז"א פורש

רונן יחזקאל הודיע לדירקטוריון על רצונו לפרוש מהנהלת החברה שסבלה בשנה האחרונה מכמה טלטלות, תקלות כבדות וקנסות ● יחזקאל ימשיך בתפקידו בהתאם להסכם ההעסקה שלו ויקיים תהליך חפיפה מסודר עם המנכ"ל החדש

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

בית המשפט: הסכם הקומבינציה לא בוצע במשך 18 שנה ובוטל, אך בעלי הקרקע ישלמו מס רכישה

ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בבית המשפט המחוזי קבעה כי ביטול עסקת קומבינציה שלא מומשה 18 שנה לאחר החתימה, ו"השבת" הקרקע לבעלים המקורי, מהווה "מכר חוזר", המחייב את בעלת הקרקע בתשלום מס רכישה ומס שבח

סמל עידן פוקס שנפל בקרב בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל עידן פוקס, לוחם בשריון, נפל בלבנון

רחפן נפץ התפוצץ על כוח של גולני בדרום לבנון, עידן ז"ל נהרג במקום • באירוע נפצעו קצין לוחם ושלושה לוחמים באורח קשה, לוחם באורח בינוני ולוחם נוסף באורח קל, הם פונו לטיפול רפואי בבית החולים ומשפחותיהם עודכנו ● צה"ל תוקף בדרום לבנון; טראמפ ביטל את המשלחת לפקיסטן לשיחות המו"מ עם איראן: "לנו יש את כל הקלפים, לאיראן אין" ● עדכונים שוטפים