סוחרים בשוק האמריקאי / צילום: רויטרס
יש לנו המון כסף, וכל עוד הריבית נמוכה ומחיר הכסף אפסי, הברז פתוח והכסף נערם. אם לדייק, מנתוני בנק ישראל לסוף אוקטובר 2014 עולה כי למוסדיים יש יותרמ-1.5 טריליון שקל פנויים להשקעות.
הכסף הזה אינו ברכה סטטית מכיוון שבכל חודש מצטברים 10 מיליארד שקל נוספים בקרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות השתלמות, קרנות נאמנות, ביטוחי חיים וכו' - קופת החיסכון של כולנו.
כמו שהחיסכון הפרטני של משק בית או עסק צריך להבטיח את עתידו כך הכסף הזה צריך להבטיח את העתיד של כולנו.
לקחנו את החסרונות של האמריקאים ותיבלנו עם אלו של היפנים
איך הכסף של כולנו ינוהל, ויותר מכך במה הוא יושקע, יקבעו את איכות החיים של כולנו כאן. בעולם סביבנו יש שני מודלים לניהול והשקעה המציגים את תרחישי הקיצון: קרן הפנסיה היפנית, המנוהלת כמקשה אחת ושנים הייתה מושקעת בחלקה הגדול באג"ח של ממשלת יפן, ולעומתה מערך הפנסיה המופרט של האמריקאים המנוהל בחלקו הגדול איש איש להחלטותיו ובחירותיו ומושקע מרביתו בשוק הסחיר - במניות ובאגרות חוב של חברות ציבוריות.
על אף שהמודל הישראלי אינו דומה לא לאמריקאי ולא ליפני אנחנו סובלים לפחות מחלק מהחסרונות של שניהם. לא השכלנו ללמוד מהיפנים איך לדאוג לפנסיה ראויה לכל עובד ולא השכלנו ללמוד מהאמריקאים איך לנצל את הממון הרב של כספי הפנסיה לפיתוח המשק.
הכסף שלנו לא עובד בשבילנו
נכון לסוף אוקטובר 2014 השקיעו המוסדיים בארץ רק 22.6% מכספנו בפיתוח המשק. כ- 15.4% מהנכסים הושקעו באג"ח חברות סחיר ולא סחיר וכ-7.2% הושקעו במניות של חברות ציבוריות ברובן. היתרה הושקעה בפקדונות, אג"ח מדינה, חו"ל וכו'. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, צופה לא מעט מגמות חיוביות במשק הישראלי ב 2015, לצד מגמות מבניות חיוביות בתיק החיסכון ארוך הטווח של תושבי מדינת ישראל.
הגידול בפיזור והרחבת ההשקעות בחו"ל מהיקף של 1.4% בינואר 2001 לרמה של 18% באוקטובר 2014, היא בוודאי אחת המגמות החיוביות להבטחת התשואה בכספי החיסכון ארוך הטווח ובעיקר להפחתת הסיכון הגלום בו, אבל תרומתה לפיתוח המשק אפסית.
בפועל, 52% מהתיק הוא במידה רבה פאסיבי, הוא שומר על ערך כספנו אבל לא מושקע בפיתוח כלכלי לא בארץ ולא בעולם.
1.5 ושניים עשר האפסים
בשוק יש כסף רב והברז פתוח כך שתיאורטית ניתן היה לצפות לגידול בהשקעות, גידול במחזורים ופריחה של השוק. בפועל, המגמות הרגולטוריות לצד השמרנות המובנית (אף היא רגולטורית) בתיק הפנסיוני הישראלי, הריכוזיות בניהול הנכסים וגורמים נוספים מביאים להמשך מגמת הירידה במחזורים ולירידה במספר החברות הרלוונטיות להשקעה. על אף מוצאן, החברות מובילאיי, מטומי, מלאנוקס, כיל ואולי אפילו אורמת לא רואות ערך בלהיות רשומות למסחר בבורסה של תל אביב.
חמורה מכך העובדה שקשה להתווכח איתן על הנושא כשהמחזור היומי הממוצע בבורסה בת"א ירד למיליארד שקל ביום. לא נותר לנו אלא לקוות ש- 2015 תהווה שנת מפנה, שנה בה קנה כחול לבן מתרגם את זרם הכסף הפנוי להשקעה לזרם המושקע גם בפיתוח כלכלת המדינה, שחברות יוכלו לגייס הון ולהתפתח גם בארץ ושהפנסיה של כולנו תתפח כפועל יוצא של התפתחות המשק והכלכלה.