עופר מנירב / צלם: איל יצהר
האם החשש מהעלמות מס והלבנות הון של לקוחות הכניס את בנק הפועלים למגננה מוגזמת? ל"גלובס" נודע כי באחרונה שלחה לשכת רואי חשבון מכתב לבנק ישראל, ובו היא התלוננה על דרישות מוגזמות מטעם הבנק בעסקאות back to back) BTB).
במכתב שעליו חתום רו"ח עופר מנירב, יו"ר ועדת המסים של הלשכה, נכתב כי בנק הפועלים, שבניהול ציון קינן, דורש מלקוחותיו לספק אישורים מרואי החשבון שלהם, שלפיהם תכנון המס בעסקאות ה-BTB לגיטימי - בה בשעה שהבנקים האחרים אינם דורשים אישורים שכאלה.
"דרישת בנק הפועלים מרואה החשבון לתת אישור בדבר לגיטימיות תכנון המס אינה מקובלת עלינו, וכפי שאיננו מספקים אישורים לבנקים בדבר 'לגיטימיות' כל תכנוני המס של החברה - אין כל מקום שניתן אישור גם בנושא זה, שהוא נושא זניח בכל תכנוני המס של החברות, אם וככל שמדובר בכלל בתכנון מס", כתב מנירב.
פניית הלשכה לבנק ישראל נעשתה בעקבות פניות רבות שהגיעו ללשכה מרואי חשבון. מהפניות עולה כי בנק הפועלים דורש מרואי החשבון להסביר את ההיגיון הכלכלי בכל עסקת BTB, ואם ההסבר הוא מיסוי, עליהם להעביר התייחסות כי מדובר בתכנון מס לגיטימי.
מבנק הפועלים נמסר: "בנק הפועלים פועל על-פי הוראות החוק והרגולציה". מבנק ישראל נמסר: "בכוונת הפיקוח על הבנקים להסדיר את הפיקוח בנושא הזה".
זו אינה הפעם הראשונה שבה מתלוננים רואי החשבון לבנק ישראל נגד בנק הפועלים. באפריל אשתקד פנה מנירב לבנק המרכזי והתלונן על כך שהפועלים דורש שבעסקאות BTB רואה החשבון יאשר ויתחייב לכך שבדוח הכספי של החברה יהיה ציון להלוואה, והיא תסווג כעסקת בעלי עניין.
"ממתי הבנק הוא שאמור לבדוק את לגיטימיות תכנון המס של הלקוח, ובאיזו סמכות הוא דורש אישור כזה מרואה החשבון? אין זה מתפקידו של הבנק להיות זרועו הארוכה של פקיד השומה, ולעניות דעתי בדרישתו זו, גם פוגע הבנק בבעלי מניותיו, שכן הלקוחות שרואה החשבון מסרב לתת להם את האישורים, פשוט עוברים לבנק אחר", כתב מנירב.
עוד הוסיף: "דרישתו של הבנק - מעבר לזאת שלעניות דעתי אינה חוקית - גם בהגדרה אינה ניתנת ליישום, ומי שנותן אישור כזה, פשוט טועה ומכשיל את עצמו, שכן כיצד אפשר לתת מראש אישור למה שיופיע בדוחות הכספיים בעתיד".
בבנק ישראל קיבלו את הטענות והורו לבנק הפועלים להפסיק זאת. "בהתאם לתקני הביקורת המקובלים בישראל, רואה חשבון אינו יכול להתייחס בדבר גילוי שייכלל בדוחות הכספיים עתידיים של לקוחותיו", כתב סגן המפקח על הבנקים, אור סופר, לבנק הפועלים, והורה לו להפסיק לדרוש התחייבות שכזו מרואי החשבון, ולא להסתמך על התחייבות שניתנה לו. כעת נותר לראות האם גם הדרישות הנוכחיות של הבנק ייראו מוגזמות לרגולטור.
נציין כי הדרישות של בנק הפועלים באות ככל הנראה על רקע התגברות המלחמה בתופעת העלמות המס ותכנוני המס הבעייתיים. במסגרת מלחמה זו - שהחלו בה הרשויות בארה"ב, ושהתפשטה לרגולטורים נוספים בעולם, בהם גם בישראל - הבנקים משמשים כלי מרכזי: הם נדרשים להגביר את הפיקוח והבקרה בכספים שמועברים אליהם ובעסקאות שעלולות להתגלות כבעייתיות, כשבמקביל הסנקציות נגד בנקים שיתרשלו בכך הולכות וגדלות.
הבעיה היא שלא בכל המקרים קבע הרגולטור כללים ברורים לגבי מה צריך הבנק לדרוש - מה שמביא לכך שכל בנק קובע כללים משלו, שייתכן שהם מוגזמים לעתים או עומדים בסתירה לסמכויות.
מהי "עסקת BTB"?
העסקאות שמטרידות את בנק הפועלים ובגינן הוא דורש אישור מרואה החשבון על הלגיטימיות שלהן, הן עסקאות שבהן לקוח שהוא בעלים של חברה, נוטל הלוואה, כשהביטחונות בגינה הם פיקדונות של החברה שבשליטתו (היקף ההלוואה זהה לפיקדון). אם הלווה לא פורע את ההלוואה, הפיקדון משמש מקור לפירעון.
בשיטה זו הבנק אינו חשוף לסיכון, ולכן הריבית בפיקדון גבוהה יחסית והריבית בהלוואה נמוכה מהממוצע, כשהבנק גוזר עמלה של 0.5%-0.9%. למעשה, שיטה זו מהווה חלופה לחלוקת דיבידנד, ובכך חוסך בעל השליטה את המס מתשלום דיבידנד.
מנגד, יש מאחוריה גם היגיון כלכלי, ולכן רשות המסים מאפשרת אותה, על אף שבעבר נשקל לראות בעסקאות אלה כמו דיבידנד.