אביעד סרן, גיל רון ואיל קינן / צילום: אמיר מאירי
9 שנים בלבד חלפו מאז שחוקקה הכנסת את חוק תביעות ייצוגיות שנועד לעודד את הציבור בישראל לעמוד על זכויותיו למול הגופים הגדולים במשק, ודומה כי ההליך המשפטי הייחודי כאילו היה כאן תמיד. מאות בקשות לאשר תביעות ייצוגיות מוגשות מדי חודש לבתי המשפט ברחבי הארץ, וישנם עורכי דין רבים שעיקר עיסוקם בתחום זה.
שלשום (ב') התקיים, זו השנה החמישית, הכנס השנתי לתביעות ייצוגיות בישראל, שנערך על-ידי מרכז "הלכה למעשה" להכשרות והשתלמויות מקצועיות. במסגרת הכנס ערך עו"ד אסף פינק סיכום שנתי של כל התביעות הייצוגיות שהוגשו בישראל ב-2014. כמדי שנה, הנתונים מתפרסמים ב"גלובס".
הנתון הבולט הראשון הוא כי בדומה לשנים קודמות, גם השנה חל גידול בכמות ההגשות של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות. עיון בסיכום התביעות הייצוגיות לשנת 2014, המבוסס על פנקס התובענות הייצוגיות ועל מקורות נוספים, מראה כי אשתקד הוגשו 1,233 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות. זאת בהשוואה ל-1,132 בקשות שהוגשו ב-2013 ו-1,076 ב-2012. המדובר בגידול של 9% במספר היבקשות לאשר תביעה יצוגות שהוגשו ב-2014 ביחס לשנה שקדמה לה.
במילים אחרות: ב-2011 הוגשו 177 ייצוגיות יותר מב-2010; ב-2012 הוגשו 375 ייצוגיות יותר מב-2011; ב-2013 הוגשו 60 ייצוגיות יותר מב-2012; וב-2014 הוגשו 101 ייצוגיות יותר מאשר ב-2013.
חברות הסלולר בראש הנתבעות
מהנתונים עולה כי ב-2014 20 משרדים בלבד הגישו 55% מהבקשות לאישור תביעות ייצוגיות. בראש רשימת עורכי הדין שמייצגים תובעים נמצאים משרדיהם של ניזאר והאני טאנוס, מוחמד ספורי ויוחי גבע, שלפי מידע שהגיע ל"גלובס", כל אחד מהם הגיש קרוב ל-100 בקשות ייצוגיות.
אחריהם נמצאים המשרדים של עוה"ד טלי לופו ושרון ענבר-פדלון, ומשרדו של עו"ד אמיר ישראלי, שהגישו השנה עשרות בקשות לאישור תביעות ייצוגיות.
בגזרת המשרדים המייצגים את הנתבעים - ומדובר בעיקר בפירמות הגדולות המשק שמייצגות את החברות והגופים הגדולים בארץ שנתבעים בייצוגיות - חל אשתקד שינוי, כאשר משרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון טיפס למקום הראשון, כאשר ייצג נתבעים ביותר מ-80 תביעות; ואילו משרד יגאל ארנון, שהיה במקום הראשון מבחינת ייצוג נתבעות בתביעות יצוגיות ב-2013 - ירד למקום השני. במקום השלישי בייצוג נתבעים נמצא משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.
במקום הרביעי נמצאת פרקליטות מחוז תל-אביב, שב-2013 ניצבה רק במקום השישי. הדבר מצביע על הגידול המשמעותי בכמות הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד המדינה. המדינה נהיית יותר ויותר מעורבת בהליכים ייצוגיים, והתייצבה ביותר מ-100 הליכים השנה. המדובר בתביעות שהוגשו נגד רשויות מקומיות, תאגידי מים וגופים ציבוריים נוספים, כגון רשות המסים ושירות בתי הסוהר.
בין היתר בשל כך נבחרו עו"ד אופיר איל, ראש תחום אכיפה פרטית ברשות ניירות ערך, ועו"ד ליאב וינבאום מפרקליטות מחוז תל-אביב, לקבל את אות ההוקרה השנתי של "מרכז הלכה למעשה" על תרומתם ופועלם בתחום.
הנתבעות המשמעותיות שהוגשו נגדן בקשות לאשר תביעה ייצוגית השנה בתחום המזון הן רשת שופרסל וחברת תנובה, שנגדן הוגשו 20 ו-16 בקשות בהתאמה.
בתחום התקשורת, שמעסיק מאוד את הציבור הישראלי, הוגשה כמות הבקשות לאישור תביעה ייצוגית הגדולה ביותר ב-2014: למעלה מ-70 בקשות לאשר תביעה ייצוגית הוגשו נגד פלאפון, סלקום, פרטנר, הוט מובייל, הוט ובזק. בתחום הביטוח הוגשו 10 ייצוגיות נגד הראל ו-8 ייצוגיות נגד כלל ביטוח.
כאשר מוגשות תביעות ייצוגיות כה רבות בתחומים כה רבים, יש כמובן גם מי שמרוויח מהן. הסיכום מפרט את שכר-הטרחה שהרוויחו עורכי הדין המייצגים בבקשות ואת הגמול שקיבלו התובעים הייצוגיים. שכר-הטרחה הממוצע שקיבל עורכי דין בהליכים שהסתיימו בפשרה ב-2014 היה 240 אלף שקל לתיק; הגמול הממוצע לתובעים הייצוגים בבקשות שהסתיימו בפשרה היה 47.7 אלף שקל.
גם בחלק מהמקרים של הסתלקות מבקשות לתביעות ייצוגיות נפסקו שכר-הטרחה לעוקכי הדין וגמול לתובעים הייצוגיים. הגמול לתובע הייצוגי ב"הסתלקויות" עמד בממוצע על 3,050 שקל ב-2014, ושכר-הטרחה הממוצע לעורכי הדין שייצגו בבקשות שהסתלקו מהן - היה 14 אלף שקל; בכ-40% מה"הסתלקויות" לא נפסק שכר-טרחה או גמול.
11 הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות ב-2014 הסתיימו בכך שעורכי הדין שייצגו בהן את התובעים הייצוגיים קיבלו שכר-טרחה גבוה ממיליון שקל - לעתים גבוה בהרבה.
בראש רשימת המרוויחים ניצב משרדם של עורכי הדין גיל רון ואיל קינן, שזכה לקבל שכר-טרחה מצטבר בסכום עצום של 11.8 מיליון שקל עבור ייצוג ב-3 תביעות ייצוגיות השנה. הראשונה הוגשה נגד חברות הביטוח מנורה, מגדל והפניקס ועסקה באופן חישוב תגמולי ביטוח תאונות אישיות. בית המשפט המחוזי בלוד קבע בפברואר אשתקד כי חברות הביטוח חישבו את תגמולי הביטוח בגין נכות צמיתה באופן לא נכון, ופסק לעורכי הדין שכר-טרחה של 5 מיליון שקל; הגמול לתובע הייצוגי היה 200 אלף שקל; וחשוב מכך, בזכות ניהול התביעה ופסק הדין הושבו לציבור הרחב 50 מיליון שקל.
ייצוגית נוספת שבה גרף משרד רון וקינן שכר-טרחה של 5 מיליון שקל, הפעם בשיתוף עם משרד עורכי הדין אביעד סרן, הייתה זו שהוגשה נגד בנק לאומי בגין חיוב לקוחות הבנק בניגוד לדין ולריבית המותרת. הפעם הסתיימה התביעה בפשרה עם הבנק; הגמול של התובע היה חצי מיליון שקל; וסכום ההשבה לציבור היה 100 מיליון שקל.
תביעה נוספת שהוגשה השנה - באמצעות עורכי הדין רון, קינן וסרן - נגד חברת סלקום בעילה של גבייה אסורה עבור דפי פירוט שיחות, הסתיימה בפסק דין לטובת התובעים. הפעם קיבלו עורכי הדין שכר-טרחה של 1.8 מיליון שקל, ואילו הציבור זכה להחזר של 18 מיליון שקל.
החזר של מיליוני שקלים לציבור
אחת התביעות הייצוגיות המעניינות ביותר הוגשה לשופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב. מדובר היה בתביעה שהוגשה נגד חברת כלל תעשיות ודירקטורים בחברה, בטענה לקיפוח בעלי מניות המיעוט בה. התובעים טענו כי כלל תעשיות נמחקה מהבורסה במחיר שקיפח את הציבור (שהחזיק 50.01% מהמניות).
באמצעות עורכי הדין עידן איידן ודוד תירוש (ממשרד איידן-תירוש ושות') מעמותת "תועלת לציבור", נטען כי התמורה ששולמה לציבור - 1.27 מיליארד שקל (15.8 שקל לכל בעל מניה) - הייתה נמוכה באופן משמעותי מהשווי האמיתי של כלל, ולכן לא הייתה הוגנת.
הצדדים הגיעו לפשרה שבה הוסכם כי הציבור יזכה להשבה של 37 מיליון שקל מכלל. עורכי הדין המייצגים ממשרד איידן קיבלו שכר-טרחה של 4.4 מיליון שקל.
ייצוגית נוספת שהסתיימה השנה בהסדר פשרה שכלל שכר-טרחה גבוה לעורכי הדין שייצגו את התובעים הייתה זו שהוגשה נגד חברות הביטוח הפניקס, כלל, מנורה ומגדל, בעילה של גביית יתר של דמי האשראי בענף הביטוח האישי-כללי. שופט בית המשפט המחוזי מרכז, פרופ' עופר גרוסקופף, אישר במסגרת הפשרה שכר-טרחה בסך 1.65 מיליון שקל לעו"ד עופר דהן; ואילו הציבור זכה להשבה של 11 מיליון שקל.
גם משרדי עורכי הדין של יצחק אבירם, בן-מאיר ושילוני, רונן עדיני, יעל דיין וענת מיוחס, אופיר נאור ורם אפרתי וכן של פלורי ניסן גרפו השנה מיליון שקל ויותר עבור ייצוג בתביעות ייצוגיות, שכולן הסתיימו בהסכמי פשרה עם חברות גדולות, דוגמת קבוצת דלק, כור תעשיות, פזומט והראל.
"הציפייה היא שגם גופים כמו נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ורשות הטבע - יגישו תביעות ייצוגיות"
במסגרת הכנס השנתי לתביעות ייצוגיות מוענק אות הוקרה לאדם או גוף על פועלו והישגיו בתחום התביעות הייצוגיות, על-פי החלטת ועדה בלתי תלויה. האות מבטא הערכה על הפעילות, התרומה וההשקעה בתחום.
זוכי הפרס ב-2014 הם עובדי מדינה: עו"ד אופיר איל מרשות ניירות ערך; ועו"ד ליאב ויינבאום, מנהל המחלקה המסחרית של פרקליטות מחוז תל-אביב.
במעמד הענקת האות בירך עו"ד יצחק אבירם, המתמחה בתביעות ייצוגיות, את השניים, באומרו כי "התפקיד של המדינה הוא בשניים: לעודד תביעות ייצוגיות צודקות ולתמוך בהן - ולמנוע פשרות לא צודקות".
לדבריו, "התפקיד הזה כיום מגולם - יסלחו לי חבריי שאני מעניק להם כתפיים כה רחבות - בליאב וינבאום ובאופיר אייל... ואני חייב להגיד ששניהם עושים עבודת קודש, זריזה ומהירה וחכמה ומלמדת; ושטיעוניהם - גם אם לא תמיד צודקים לדעתנו - הם ענייניים מתוך ראייה רחבה של החוק והמטרות, הצרכים והאפשרויות, והם מוכנים להקשיב ולשמוע את טיעונינו, והם זמינים אלינו".
מימון של רשות ניירות ערך
גורמים בוועדה מסרו ל"גלובס" כי לא הייתה מחלוקת בין חברי הוועדה כי התרומה של עבודת הפרקליטות ורשות ניירות ערך לקידום העיסוק בתביעות ייצוגיות היא גדולה מאוד בעת האחרונה. לדבריהם, נושא מרכזי הוא מימון התביעות הייצוגיות על-ידי רשות ניירות ערך.
כך, למשל, מימנה הרשות את התביעה שהגישה תנועת "הצלחה" נגד חברת דלק, שבה אישר השופט חאלד כבוב לראשונה לארגון לנהל תביעה ייצוגית בתחום של ניירות ערך. התביעה נמצאת בערעור הדדי בבית המשפט העליון.
מארגן הכנס, עו"ד אסף פינק, ציין כי ההצלחה של תנועת "הצלחה" היא חשובה, אך עדיין חריגה בנוף הייצוגיות.
"לצערי ארגונים טרם הפנימו את היכולות והחשיבות של חוק תובענות ייצוגיות, ואנו לא רואים ייצוגיות שמוגשות על-ידם", אמר פינק. "גם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ונציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות, וכן רשות הטבע והגנים, טרם הגישו ולו תביעה ייצוגית אחת. אני סבור כי כניסתם של גופים אלה לתחום תוכל להביא בשורה בנושאים שבהם עד היום כמעט לא מוגשות בהן תביעות ייצוגיות - ובהם נושא הנגישות לנכים, שכר שווה לנשים ומפגעים סביבתיים".
