אשר גרוניס / צילום: אלון רון
תובענות ייצוגיות הן כל יעיל להרתעת נושאי המשרה בחברות מפני התנהגות לא רצויה, אך אין ספק שלעתים משמשות תביעות אלה ככלי בידי עורכי דין המבקשים להתפרסם ולזכות בתיק שעשוי להניב שכר-טרחה נאה.
ככל שחולף הזמן ומתרבים עורכי הדין המבקשים להגיש תביעות ייצוגיות, נוצרת תחרות בין עורכי הדין שממהרים להגיש את התביעה בחופזה כדי לזכות בייצוג. השלכה בלתי רצויה של תופעה זו היא שעורכי דין לא מספיקים לבדוק את עובדות התביעה כראוי בטרם הגשתה, ובהמשך - מבקשים לתקן שוב ושוב את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר מסר נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, מסר חריף לעורכי הדין: בדקו היטב את התביעה לפני שאתם מגישים אותה.
תחילת הפרשה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה באוקטובר האחרון בידי עו"ד יוגב חלפון (שייצג את עצמו) נגד חברת שמן, יו"ר החברה דאז הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, מנכ"ל החברה יוסי לוי ואחרים.
הבקשה הוגשה יום אחד לאחר הדיווח של החברה על כישלון הקידוח של שמן, ובה נטען כי שמן הוציאה פרסומים לגבי הקידוח, שהטעו משקיעים לחשוב שנמצא בקידוח נפט באיכות גבוהה. עוד נטען כי שמן הסתירה מידע מהמשקיעים בנושא.
3 ימים לאחר הגשת הבקשה לאישור התביעה, הוגשה הבקשה הראשונה לתיקון נוסח התביעה, ובה ביקש חלפון להוציא חלק מבכירי שמן מרשימת הנתבעים, לאחר שהתברר כי אינם קשורים לטענותיו.
בהמשך הגיש חלפון בקשה נוספת לתיקון התביעה, ובה ביקש להוסיף סעיפי חוק שלא אוזכרו בבקשה המקורית, לצרף נתבע, להוסיף טענות שהתבססו על פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון של שמן שנשמטו מהבקשה המקורית, להרחיב את קבוצת המיוצגים בתביעה ולתקן את סכום התביעה מ-65 מיליון שקל ל-160 מיליון שקל.
"נהג בחופזה"
השופטת דניה קרת-מאיר מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב דחתה את בקשת התיקון השנייה. זאת, בין היתר, בשל התנהלותו של חלפון, לרבות שימוש בהוראות חוק שאינן עדכניות וציטוטים בלתי מדויקים מהפרוטוקולים של דירקטוריון שמן, שנכללו בכתבי בית הדין שהגיש חלפון.
על החלטה זו הגיש חלפון בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שנדחתה בשבוע שעבר.
"לטעמי, די באופן שבו התנהל חלפון למן הגשת ההליך, על מנת לדחות את בקשתו לתקן את בקשת האישור", נימק הנשיא גרוניס. "חלפון הגיש את בקשת האישור בסמוך מאוד לאחר הדיווחים שנעשו לבורסה לניירות ערך, בדבר היותו של הקידוח 'יבש'... חלפון נהג, אפוא, באופן חפוז עת שהגיש ההליך".
גרוניס הוסיף כי "מקרה זה הינו דוגמה אחת מיני רבות של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שמוגשת בחופזה, בלא בדיקה מספקת ובלא הכנה ראויה", וציין כי "הגשת הליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ימים ספורים בלבד אחרי האירוע נשוא ההליך, נובעת לעתים, כך נראה, מרצונו של המבקש או של עורך דינו להיות ראשון בהגשת ההליך, מבין אלה שעשויים לנקוט הליך דומה".
"הוגדשה הסאה"
גרוניס דן בפגיעה האפשרות בקבוצת הנתבעים המיוצגים בעקבות התנהלות התובע הייצוגי. "עשויה להישאל השאלה מדוע שחטאו של המבקש (לאשר תביעה ייצוגית - ג'מ') ועורך דינו, שהגישו בקשה בזריזות מופרזת ובלא הכנה מספקת, יפגע בחברי הקבוצה (ציבור הנפגעים, לפי הבקשה לאישור התביעה - ג'מ').
"מצד שני, היעתרות לבקשות תיקון, בוודאי פעם אחר פעם, עלולה לעודד הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות על-ידי תובעים בלתי ראויים ועורכי דין, שאין להם ידע מספיק בתחום התובענות הייצוגיות".
באשר לחלפון, גרוניס ציין כי "במקרה הנוכחי הוגדשה הסאה, ולכן צדק בית משפט המחוזי משדחה את הבקשה לתיקון בקשת האישור".
יחד עם דחיית בקשת רשות הערעור של חלפון, הוטלו עליו הוצאות בסך של 25 אלף שקל.
"יש לברך על החלטת בית המשפט העליון", אומר ל"גלובס" עו"ד אסף ביגר, שותף ליטיגציה במשרד עמית-פולק-מטלון ושות'. "בית המשפט העליון הוציא כרטיס אדום למי שמציג תובענות בלי בחינה מספקת ובלי בדיקה ראויה. עלויות בירור התביעה מתגלגלות על ציבור המשקיעים, שלעתים מפסידים את הזכות המשפטית הצודקת שלהם, בגלל עורך דין שמתנהל בחופזה. לכך יש להוסיף את הנטל שנוצר על בתי המשפט".
ביגר הוסיף כי בתביעות ייצוגיות, בתי המשפט נוטים שלא לפסוק הוצאות משמעותיות לתובעים, משום החשיבות של מוסד התביעה הייצוגית. ואולם, לדבריו, יש לקוות שפסק הדין של גרוניס מסמן את שינוי המגמה.