נוחי דנקנר / צילום: איל יצהר
"לא ידעתי על הרכישות של מניית אי.די.בי אחזקות מחוץ לבורסה שבוצעו באמצעות איתי שטרום... כאשר מדובר בקניות של המניה מחוץ לשוק - זה לא תורם למצב החברה. המטרה העיקרית שלנו הייתה הזרמת כסף לחברה בהנפקה בבורסה". כך העיד היום (ה') חיים גבריאלי, מנכ"ל אי.די.בי, במשפט הרצת המניות של יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, בבית המשפט המחוזי בת"א. דנקנר מואשם בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בסמוך להנפקת החברה בפברואר 2012 בצוותא עם שטרום, מנהל ההשקעות, כדי לשפר את סיכויי ההנפקה.
לדברי הפרקליטות, הרצת המניות בוצעה באמצעות שורה של עסקאות מתאומות שביצעו שטרום, בעלי חברת ISP, ושותפו, עדי שלג, שהפך לעד מדינה בתיק, דרך חשבונות שלהם ושל קרוביהם.לפי כתב האישום בתקופת ההרצה דאג דנקנר שמקורביו ירכשו מחוץ לבורסה מניות במחיר נמוך מ"המריצים", כדי לא לגרום להם להפסדים. הרכישה מחוץ לבורסה בוצעה באמצעות רכישת מניות אי.די.בי שהחזיקה חברת ISP שבבעלות שטרום.
דנקנר מצדו מכחיש את טענות המדינה נגדו. אחת מטענות ההגנה המרכזיות של דנקנר היא כי הוא לא רקם שום תוכנית מרמה במחשכים אלא בסך-הכול גייס את משפחתו וחבריו כדי שירכשו את המניות, והם נעתרו לבקשתו.
"המצב היה מאתגר"
כאשר נשאל היום גבריאלי, בן טיפוחיו של דנקנר שעבר לצדו למעלה מעשור, על התנהלותה של אי.די.בי תחת שרביטו הוא אמר: "לאורך השנים, ההנחיות של דנקנר לקבוצה היו לנהוג על-פי דין, בצורה הכי מחמירה, עם היועצים הכי טובים. זה היה הדי.אן.איי שלנו. אי.די.בי פעלה כבית מרקחת". עוד אמר גבריאלי כי ערב ההנפקה בראשית 2012, הייתה אי.די.בי במצב טוב. "היה לה כסף בקופה, אך המצב היה מאתגר", ציין. בהנפקה גויסו 321 מיליון שקל. גבריאלי ציין כי אחרי ההנפקה למוסדיים וקודם להנפקה לציבור נשקלה אפשרות להסתפק בהקצאה חלקית של הסכום שגויס מהמוסדיים, ובסופו של דבר הוחלט לקחת את הסכום כולו, ובהתאם אליו התנהל השלב הציבורי של ההנפקה.
"מצב החברה היה 'מאתגר' כלשונך ואתם שוקלים לוותר על הלוקסוס הזה של גיוס עוד כספים?" שאל אותו השופט, וגבריאלי השיב: "בשל המצב, בסוף ההחלטה הייתה לקחת את כל הסכום"; בהמשך אמר: "רצינו לקחת כמה שאפשר ולא משנה ממי. החברה צריכה כסף וזה מה שעניין אותנו".
"דיברו בקודים חשודים"
במענה לשאלותיו של עו"ד גיורא אדרת, פרקליטו של דנקנר, ציין גבריאלי שורה של אנשי עסקים שהתעניינו בהנפקה או השתתפו בה. בין היתר, הזכיר גבריאלי את אנשי העסקים, מיכאל לוי, מיכאל שטראוס, יעל אלמוג, יאיר המבורגר, רמי אונגר, ישראל אליהו, שאול שני, עופר נמרודי, מאיר שמיר, ישי דוידי, אבי מתן, עזריאלי, נתן ח"ץ, חיים כצמן, יגאל רוטלוי ודיויד פוקס.
גם חוקר רשות ני"ע, לביא אבנת, שחקר את הפרשה, העיד היום במשפט. בין היתר הציג אבנת לביהמ"ש כי בתקופה שבה מתמקד כתב האישום התנהל קשר אינטנסיבי בין שטרום לדנקנר. כך למשל, הראה אבנת כי ב-21 בפברואר 2012 הוחלפו 52 שיחות ומסרונים בין השניים, וכמות דומה ביום המחרת. דנקנר מצדו טוען שמדובר בטעות טכנית, וכי כמות השיחות והמסרונים באותה עת היא קטנה בהרבה.
"הייתה סמיכות בשיחות בין שטרום לדנקנר ושטרום לשלג ולהוראות על הזרמת הקניות", אמר אבנת. לדבריו, "באיכוני השיחות זיהינו כי הם תואמים את הגרסה של שלג, עד המדינה, שגם תיאר שיחת טלפון שעשה שטרום עם צביקה ויליגר שרכש מניות מחברת ISP (שבבעלות שטרום - ח'מ') מחוץ לבורסה, וגם בבורסה, ובסמוך גם שיחה עם דנקנר".
לדבריו, בנוסף, "נבדקו חשבונות הבנק של שטרום, שלג ודנקנר וראינו ב-28 בפברואר העברה של 8 מיליון שקל מדנקנר לשטרום. בשתי האזנות סתר היו לנו ממצאים שחיזקו את הקשר בין דנקנר לשטרום באשר למניות שנמצאו בחשבונות הפרטיים של שטרום. ברגע ששטרום קיבל אינדיקציה שיש בעיות עם המניות, דבר ראשון הוא התקשר לדנקנר. הם דיברו בקודים חשודים, והשיחות חיזקו לנו את הקשר בין המניות בחשבון של שטרום לבין הקשר התדיר והתכוף לדנקנר ל(צורך) מימון (ההנפקה)".
"זה 'win-win'"
עד נוסף שעלה היום על דוכן העדים היה איש העסקים, שמעון וינטראוב, שרכש את מניות אי.די.בי אחזקות מחברת ISP שבבעלות שטרום, בהיקף של 6 מיליון שקל, באמצעות חשבונו הפרטי וחשבונות של חברות פרטיות שבבעלותו. בניגוד לאנשי עסקים אחרים, דוגמת אילן בן-דב, החליט וינטראוב לרכוש את המניות דרך שטרום ללא ששוחח על כך עם דנקנר.
בניגוד לרוכשים האחרים, וינטראוב גם אינו מקורב לדנקנר בשום צורה ולא נחשב לאחד מחבריו הקרובים. עם זאת, וינטראוב הוא חברו של אבי פישר, שהיה שותפו של דנקנר. בעדותו היום ציין וינטראוב כי שוחח על הרכישה, טרם ביצועה, עם פישר שהציע לו לקנות מחוץ לבורסה דרך שטרום.
"לקנייה בבורסה במחיר הנכון יש עדיפות. שיקול הדעת לקנות מחוץ לבורסה היה שלי. שוחחתי עם פישר, ובה דובר על השלב במוסדי של ההנפקה. בדקתי את האפשרות הזו של השקעה בשלב המוסדי. אחר-כך קיבלתי טלפון נוסף ושאלו אותי אם זה משנה לי (לרכוש מחוץ לבורסה - ח'מ') ואמרתי שלא.. המחשבה הייתה שאם אני מצליח לעשות כסף מהקנייה, לא אכפת לי גם לעזור לאבי פישר, אז זה 'win-win'".
עוד העיד וינטראוב כי "נראה היה לי שהשורטיסטים ימכרו את הנייר, והמטרה שלי הייתה למכור לשורטיסטים. כל שעניין אותי זה גודל ההנפקה וכמה אנשים רוצים שהיא תצליח". לאחר רכישות המניות בפברואר 2012, מכר אותן וינטרוב בכמה פעימות.