פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב, גיא היימן, זיכה נאשם בעבירות על חוק התכנון והבנייה, לאחר שזה הוכיח כי העבירות בוצעו באישור מהנדס ששכר.
הפרשה החלה כשנגד בעל דירה ברחוב ישראל גורי בשכונת קריית שלום בתל-אביב הוגשו שני כתבי אישום בגין עבירות על חוק התכנון והבנייה, לאחר שביצע שינויים בדירתו בסטייה מהיתר הבנייה של הבניין. העבירות כללו פתיחת חלון במעבר הכניסה לבניין ובנייה על גג הבניין חדרון בשטח 4 מ"ר, מעליו הוצבו דודי שמש וקולטים.
הנאשם לא שכר עורך דין, ובית המשפט מינה את עו"ד עידו ואראס כמייצגו מטעם הסנגוריה הציבורית. את עיקר הגנתו בשני כתבי האישום שהוגשו נגדו תלה הנאשם בכך שהבנייה נעשתה לפי אישורו של מהנדס הרישוי אלכסנדר ז'בגורסקי, ש"נטע בנאשם תחושה כי הדבר מותר".
לטענת הנאשם, ז'בגורסקי, שערך את הבקשה להיתר, ליווה את הבנייה מראשיתה, שימש עבור הנאשם נטול הניסיון סמכות מקצועית, והוא שקבע באוזני הנאשם כי ניתן לבנות את שנבנה במקביל להגשת הבקשה לאישורם של אותם שינויים לפני שאושרה בפועל. ז'בגורסקי עצמו הואשם גם הוא באחת העבירות, ועניינו הסתיים בהרשעה.
בעדותו הסביר הנאשם כי "מאז שהוצאנו את הבקשה, התחילו הבעיות. כל חודש-חודשיים אשתי כותבת מכתב. אנחנו מנסים דרך אלכס, וכל פעם זה נדחה במילים אחרות. והוא נותן לנו מכתב ויש לנו משפט. אני הגשתי כמה פעמים על-ידי אלכס. הכול על-ידי אלכס, הכול על-ידי אלכס".
השופט היימן ציין כי התרשם שהנאשם היה מעורב בתכנון הבנייה ופעל ליישומה, אך לאורכו של ההליך בבית המשפט, מהדיון הראשון בשנת 2008 ועד שמיעת עדותו בשנת 2013, הציג קו עקבי.
"הנאשם שב וטען כי בכל הנוגע לעצם הבנייה ולעיתויה הוא הסתמך על התנהלותם של בעלי המקצוע - המהנדס והקבלן", כתב היימן בהחלטה. "הוא סבר בהתאם למצגים שהוצגו בפניו כי ההתנהלות היא כשרה, וכי כל קושי שהתעורר אינו חורג מן המקובל וניתן לתיקון בידי אנשי המקצוע ששכר".
"אדם מן היישוב"
כך, למשל, מציין היימן כי המהנדס הודה כי יצר בפני הנאשם מצג שלפיו ניתן לפתוח את החלון בקיר, על אף שהדבר לא הופיע בתוכנית המקורית ובהיתר שניתן בהתאם לה, שכן מדובר בשינויים פנימיים בלבד, ושההכשרה בדיעבד היא דרך מקובלת.
"מכלול הדברים מוליך למסקנה כי הנאשם, שלא ידע אחרת, הסתמך בתום-לב כדרכו של אדם סביר על אותו מצג, והיה סמוך ובטוח כי אינו חושף עצמו לסיכון שבהעמדה לדין אם יפעל לפי המתווה ששרטט המהנדס מטעמו".
היימן הוסיף כי "הנאשם היה אדם מן הישוב שבקיאותו מעטה. הוא לא ידע להבחין בין שינוי פנימי לבין שינוי הדורש היתר. הוא לא ידע להבחין בין היתר מראש לבין הכשרה בדיעבד. הוא הסתמך על איש מקצוע מומחה אשר דאג לכל היבטיה של המלאכה מראשית ועד סוף. הוא נעדר כל יסוד לסבור כי המידע שנמסר לו היה מוטעה".
מנגד, בכל הקשור לבניית החדרון על הגג, ז'בגרוסקי התנער ממעורבותו בהקמת החדרון וטען כי היא בוצעה לאחר שסיים את עבודתו עבור הנאשם. השופט היימן לא קיבל את הטענה, מהטעם שבעבירה זאת הואשמו הנאשם וז'בגרוסקי יחד לאחר שהאחרון הודה במיוחס לו. לטענת ז'בגרוסקי, הוא הודה בהאשמות שיוחסו לו לדבריו "כדי לא לבזבז זמן של בית המשפט. הודיתי וקיבלתי קנס וסיימתי את התיק. הודיתי כדי לא למשוך את הזמן כמו שעושים אנשים אחרים".
היימן לא קיבל את הנימוק לאור העובדה שז'בגורסקי "השחית זמן שיפוטי ניכר" כשלא התייצב למסירת עדות. יתרה מכך, היימן ציין כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שאותו מהנדס חתום על הבקשה לשינויים שכללה גם את הסדרת הגישה לגג והצבתם של קולטי השמש כמפורט בהיתר שניתן. מטעמים אלה זיכה היימן את הנאשם.