משה כחלון, ראש רשימת "כולנו", לא הציג עד כה את פרטי התוכנית שלו להתמודדות עם מחירי הדירות, אולם ל"גלובס" נודע כי התוכנית כוללת גם את הוצאת תחום שיווק הקרקעות למגורים מידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). זאת, בניגוד למגמה המרכזית ברפורמה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והפיכת מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) לרשות, לפיה יש לשחרר את רמ"י מפעילויות לא רלוונטיות ולמקד את פעילותה בשיווק - מגמה שעל ביצועה אמור היה כחלון לפקח, אילו עמד נתניהו במילתו למנותו ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל.
בכל אירוע בהשתתפותו, כחלון מדבר על פירוק המונופול של רמ"י, בלי לפרט את מרכיבי התוכנית שאותם הוא אמור להציג בשבועות הקרובים. מבדיקה שערך "גלובס" עולה, כי במרכז התוכנית עומדת שיטה של הוצאת מתחמי קרקע גדולים לידי מספר חברות ניהול פרויקטים לביצוע כל הליך היזמות - מתכנון ועד שיווק - בדומה לשיטת שיווק שהופעלה בתחילת שנות ה-90' - "מכרזי קרקע בלתי מתוכננת" (מקב"ת).
בנוסף, הכוונה היא לשחרר את המערכת הפיננסית מלחצי המימון בתחום הבנייה על ידי פתיחת השוק למעורבות של חברות זרות ומימון זר בתחום הבנייה למגורים, באופן שיגרום לירידת מחירי הדירות ב-4%-5% בשנה. "פעם הממשלה ויסתה את מניות הבנקים כדי לשמור על יציבותם", אמר ל"גלובס" אחד מחברי הצוות של כחלון, "והיום היא מגנה על הבנקים על ידי ויסות הנדל"ן".
התוכנית של כחלון מתבססת על עבודות בתחום הנדל"ן שנערכו במכללה האקדמית נתניה, שם כיהן כחלון כיו"ר "המרכז לרפורמה ומנהיגות" אחרי שהודיע על פרישה זמנית מהחיים הפוליטיים. השותפים העיקריים באותן עבודות היו גל הרשקוביץ, מי שהיה ראש אגף תקציבים באוצר עד 2013 ועומד כיום בראש צוות תוכנית הדיור של כחלון; דרור שטרום, שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים; משה מנדלבאום, שהיה נגיד בנק ישראל בשנות ה-80''; ודורון שורר, שהיה הממונה על שוק ההון והביטוח.
מרכיב נוסף בתוכנית היא הימנעות משיטת שיווק הקרקעות של רמ"י ב"מנות של שיווקים" במתחמי דיור חדשים, על מנת למנוע את עליית המחירים ששיטה זו, לטענת הצוות, גורמת.
גורמים ברמ"י אומרים כי הן ההנהלה והן העובדים יתנגדו בחריפות לתוכניתו של כחלון. בשיחות פרטיות הם מודים כי תוכנית כזו תפגע בכוחו של הארגון, ומנמקים את התנגדותם בעיקר בכך שהתוכנית מנוגדת לחלוטין לרפורמה ברמ"י, שבוצעה בקשיים רבים ושבמרכזה חיזוק תחום שיווקי הקרקע - תחום שבו שר השיכון, אורי אריאל, ומנכ"ל רמ"י, בנצי ליברמן, טוענים להישגים משמעותיים שקרו בשנת 2014, אחרי התייצבות תהליך הרפורמה ברמ"י.
בנוסף מצביעים ברמ"י על כישלונה של שיטת המקב"תים (מכרזים לקרקע בלתי מתוכננת), ובעיקר על כך שתוכניות מקב"ת מרכזיות, כמו למשל המכרזים לאלפי דירות בראש העין, במבוא בית"ר, באר יעקוב וינוב, הגיעו למימוש רק אחרי 10-13 שנים, בעיקר משום שהיזמים הפעילו לחצים ממושכים על גופי התכנון במגמה לקבל עוד ועוד אחוזי בנייה לתוספת יחידות דיור מעבר לפרוגרמה התכנונית לפיה יצא מכרז המקב"ת.
דוח מבקר המדינה בשנת 1997 הצביע על כשלים בשיטת המקב"תים, בין השאר בגלל תמורה נמוכה במיוחד שהזוכים במכרזים הציעו עבור הקרקע, איכות התוכניות הירודה שהובילו הזוכים במכרזים, והלחצים שהופעלו על מוסדות התכנון על ידי הזוכים במקב"תים. בעקבות הדוח הופסק שיווק קרקעות בשיטת המקב"ת.
לא התקבלה תגובתו של כחלון לידיעה.