המיתון יכול להגיע לכאן
אם הדברים במשק הישראלי יימשכו בקצב הנוכחי, סביר שקצב האינפלציה בחודשים הקרובים ימשיך להיות נמוך עד שלילי. כבר היום, בחודש ינואר, ניתן לצפות שעד אפריל, האינפלציה החודשית לא תעלה על 0.2%, ושהיא אפילו יכולה לרדת אל מתחת ל-0, אם מזג-האוויר יהיה "סביר", כך שהביקוש לביגוד ימשיך להיות נמוך.
מנגד, מה שהתרחש בתקופה האחרונה ברוסיה יכול ללמד שאם המצב המדיני באזורנו ימשיך לקפוא על שמריו, בלי שיתחדש כאן דבר, גם בישראל יכולה להתפתח אינפלציה. כפי שהדגים "המודל הרוסי", את המועד של תחילת המשבר כמעט בלתי-אפשרי לנבא מראש.
במקרה של רוסיה, המערב הטיל על הרוסים סדרה של סנקציות לא מאוד יעילות, אבל יחד איתן נוצר סחף בדעת-הקהל שגרם לחברות ולעסקים לבחון את ההשקעות שלהם ברוסיה. בשלב הראשון, רוב החברות נכנסו ל"עמדת המתנה". לכן, על אף שרוסיה סבלה ממשבר כלכלי מסוים ומירידה מתמשכת בשער הרובל, עדיין לא נוצרה ברוסיה תחושה של משבר ממשי.
יחד עם זאת, הרוסים נקלעו לקשיים כלכליים בגלל הירידה בביקושים לגז ולנפט. הסיבה העיקרית לפיחות הרוסי לא הייתה החרם על רוסיה, אלא יותר בגלל המשבר הכלכלי באירופה שגורם לירידה בביקושים לגז. וכך, יחד עם הירידה במחירים ובביקושים לנפט, חלה צניחה חדה בהכנסות של רוסיה. יצוין, כי רוסיה מייצאת בדרך-כלל שליש מהגז של אירופה ורבע מהדלק. כלומר, כמויות אדירות של גז ונפט.
ההצטברות של הקשיים הכלכליים ביחד עם המתח הגובר בין רוסיה למערב, הובילו חברות אירופיות ואמריקאיות שמשקיעות ברוסיה, לצמצם את ההשקעות שלהן בדוב הרוסי. הן עשו זאת גם כדי להיראות טוב יותר מול הממשל והציבור בבית, וגם כדי לא להיפגע מהמשבר הרוסי. לחברות המשקיעות לא היה ממש ממה לחשוש, כי הן יודעות שברגע שרוסיה תתאושש, היא תצטרך את ההשקעות הזרות, ולכן כאשר הזמנים ישתפרו, הרוסים יקראו להן לחזור אליהם.
ברגע שהחברות הזרות צמצמו את ההשקעות שלהן ברוסיה, נשלח סימן לשוק ש"הזרים נוטשים ובורחים", וכך מי שהחזיק ברובלים, ניסה להמיר אותם לדולרים. מכיוון שהכספים שנמשכו הם בעיקר כספים של חברות ולא של ספקולנטים, גם הניסיון של הבנק המרכזי הרוסי להעלות את הריבית ל-17% כדי למשוך השקעות לא הצליח, ושער הרובל צלל. בשל הפיחות הגדול ברובל (ועליית שער הדולר), המחירים של מוצרים מיובאים החלו לעלות, כך שברוסיה צפויה כעת תקופה של אינפלציה.
ישראל יכולה ללמוד משהו מהמצב ברוסיה. תהליך דומה עלול להתרחש גם בישראל, שחווה זה חודשים האטה כלכלית ונפילה בצמיחה. הדבר מוביל חברות זרות להאט את קצב ההשקעות שלהן בארץ. בד בבד, גם התדמית המדינית של ישראל בעולם הולכת ונפגעת, והמסר שמעבירים הפרלמנטים באירופה לציבור ולחברות הוא שכדאי לצמצם את העסקים עם ישראל.
כאשר אפילו אוניברסיטה אמריקאית גדולה ויוקרתית, שלה מסורת של קבלת יהודים לשורותיה, כמו הרווארד, מפסיקה את ההתקשרות עם חברה ישראלית כדי לשפר את הדימוי שלה, ניתן לשער שאיגודי עובדים ואנשים פרטיים באירופה ובארה"ב עשויים ללכת בעקבותיה.
אם זה יקרה, גם בארץ עשויה להיות ירידה חדה יותר בשער השקל, כתוצאה מכך שחברות זרות ימשכו את ההשקעות שיש להן בשקלים, ויבקשו להמיר אותם בדולרים (מה שיגרום לייקור/ייסוף הדולר ופיחות בשקל). במקרה כזה, גם המוניטין הטובים שיש לבנק ישראל עשוי שלא להספיק והשקל, בדומה לרובל, עשוי לסבול מפיחות משמעותי. וכך גם בישראל, כמו ברוסיה, תהיה עלייה חדה במחירים של מוצרי יבוא, וכל התחזיות לאינפלציה ולצמיחה יצטרכו לעבור חישוב מחדש.
הכותב הוא כלכלן במכללה האקדמית נתניה
