דורון ברזילי / צילום: אמיר מאירי
הנשיא היוצא של העליון, אשר גרוניס, והנשיאה הנכנסת, מרים נאור, קיבלו את הציונים הכלליים הנמוכים ביותר מבין עשרת שופטי העליון, במשוב השופטים של עורכי הדין שמפרסמת היום (ב') לשכת עורכי הדין, תחת מחאה חריפה וחרם של מערכת בתי המשפט. גרוניס קיבל את הציון הכללי הנמוך, 2.64 מתוך 5 נקודות אפשריות, ואילו נאור את הציון 3.02.
עורכי הדין שהשתתפו במשוב ציינו כי בקיאותו של גרוניס בדין היא טובה למדי, בהעניקם לו את הציון 3.27 בפרמטר זה. ואולם, לפי המשוב, היחס שגילה הנשיא הפורש לעורכי הדין באולמו לא היה טוב במיוחד. גרוניס קיבל מעורכי הדין את הציון 2.77 בפרמטר זה. בפרמטר "ניסיונו לפשר התאים לנסיבות", העניקו עורכי הדין לגרוניס את הציון 2.6 בלבד.
הממצאים אינם מחמיאים לנשיא וליורשת לו, אך חשוב להדגיש כי רק עשרות בודדות של עורכי דין דרגו את טיב עבודתם של גרוניס ונאור מבין מאות עורכי דין שמופיעים בפניהם מדי שנה, ולכן אין להתייחס בכובד-ראש רב אל הממצאים.
את ההערכות הטובות ביותר בבית המשפט העליון העניקו עורכי הדין שהשתתפו במשוב לשופט יצחק עמית, שקיבל ציון כללי 4.26 מ-77 עורכי דין; ולשופטים יורם דנציגר ונעם סולברג, שקיבלו את הציונים 4.07 ו-4.04 בהתאמה. את עבודתו של דנציגר דרגו 41 עורכי דין, ואת סולברג - 27 עורכי דין בלבד.
לחץ מוגזם לפשרה
אחרי סולברג דורגו השופטים דפנה ברק-ארז עם ציון כללי של 3.64, אסתר חיות (3.50), אליקים רובינשטיין (3.42), עוזי פוגלמן (3.38) וחנן מלצר (3.34).
נתונים לגבי שאר שופטי העליון לא התקבלו, כיוון שפחות מ-26 עורכי דין העבירו הערכות לגביהם. בסך-הכל דירגו 327 עורכי דין את שופטי העליון.
מרבית ההערכות, לגבי הרוב המוחלט של השופטים, הן הערכות גבוהות, במיוחד בהיבטים של בקיאות בדין, הכרת העובדות בתיק ויחס נאות לעורכי הדין. על רקע זה בולטת ההערכה הנמוכה יחסית בעניין התאמת ניסיונות הפשרה של השופטים לנסיבות העניין.
משוב השופטים נערך תחת מחאה חריפה של הנשיא גרוניס ושל מערכת המשפט ולמרות חרם חריף שהכריזו גרוניס ומנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, על ראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי. במסגרת החרם נמנע גרוניס מלהזמין את ברזילי לטקס הפרישה החגיגי שלו מהתפקיד שייערך ביום חמישי הקרוב בנוכחות כל בכירי מערכת המשפט.
"משוב השופטים הארצי - 2014" נערך לראשונה כ"סקר אינטרנט, במהלכו נשלח קישור (לינק) אינטרנטי ייחודי למשוב לכ-56 אלף עורכי הדין חברי הלשכה. עורכי הדין התבקשו להעריך עד 10 שופטים המכהנים בבתי המשפט בכל המחוזות ובערכאות שבפניהם הופיעו בשנה החולפת במספר הרב ביותר של דיונים. 4,332 שאלונים מולאו על-ידי עורכי הדין, והם סיפקו 21,584 הערכות, ביחס ל-677 שופטים.
במסגרת המשוב דורג כל שופט בדירוג שבין 1 ל-5, על סמך השאלות הבאות:
א. עד כמה השופט הכיר את עובדות התיק
ב. בקיאות השופט בדין הרלבנטי
ג. האם ניהל את הדיון בענייניות
ד. יחסו של השופט לעדים
ה. האם איפשר חקירת עדים נאותה
ו. יחסו לעורכי הדין
ז. האם ניסיונו של השופט לפשר בין הצדדים התאים לנסיבות
לביקורת של מערכת בתי המשפט על משוב השופטים יש טעם רב, אבל בפועל מרבית ההערכות, לגבי הרוב המוחלט של השופטים שדורגו, הן הערכות גבוהות.
עם זאת, על רקע שיעורי ההערכה הגבוהים, בולטת ההערכה הנמוכה יחסית בפרמטר של "ניסיונות הפשרה של השופטים בהתאם לנסיבות" - כאשר הביקורת היא על לחץ מוגזם של שופטים לפשרה.
יש שופטים בירושלים
נשיאי בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ ודאי יכולים להיות מרוצים מתוצאות המשוב. שופטי המחוזי בבתי המשפט בתל-אביב, לוד (מרכז), ירושלים, באר-שבע, חיפה ונצרת קיבלו בסך-הכול ציונים גבוהים למדי מעורכי הדין. שופטי המחוזי בירושלים קיבלו את הציון המשוקלל הגבוה ביותר - 3.72; הציון הכללי המשוקלל שקיבלו מעורכי הדין שופטי המחוזי בתל-אביב וכן שופטי המחוזי בנצרת הוא 3.60; והציון הכללי המשוקלל שקיבלו שופטי המחוזי מרכז הוא כמעט זהה - 3.56; שופטי המחוזי בבאר-שבע - 3.44; ושופטי המחוזי בחיפה קיבלו את הציון הממוצע הנמוך ביותר - 3.31.
כאשר בוחנים את הערכת עורכי הדין כלפי כלל שופטי המחוזי בתל-אביב, השופטת שקיבלה את הציון הגבוה ביותר היא תמר אברהמי עם הציון הכללי של 4.45 מתוך 5. אברהמי שימשה בעבר כיועצת המשפטית של חברת אי.בי.אם ומונתה למחוזי ב-2012. זאת, לאחר עשור שבו הייתה שופטת בית משפט השלום.
במקום השני מדורג אחד משלושת שופטי המחלקה הכלכלית במחוזי תל-אביב - חאלד כבוב - עם ציון כללי של 4.36 (על שופטי המחלקה הכלכלית - ראו בהמשך).
שופטים נוספים במחוזי תל-אביב שקיבלו ציון גבוה מעורכי הדין הם: שאול שוחט (4.28); שופט הפירוקים איתן אורנשטיין (4.1); והשופטים חגי ברנר (4.15); חדוה וולצקי-וינבאום (4.26); ויצחק ענבר (4.26).
השופטת ענת ברון, שמונתה לאחרונה לעליון, קיבלה מעורכי הדין הערכה כללית של 3.72. עורכי הדין ציינו כי ברון בקיאה מאוד בדין הרלבנטי (4.29), אך טובה פחות בניסיונה לפשר בין הצדדים המופיעים בפניה בהתאם לנסיבות (3.17).
את ההערכות הפחות טובות בבית המשפט המחוזי תל-אביב קיבלו מעורכי הדין השופטים יהודה פרגו (2.11) וצילה צפת (2.35).
מרזל כמעט מושלם
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מושך אליו יותר ויותר מהפעילות המשפטית בשנים הארוכות. השופטים המצטיינים במחוזי מרכז, לפי המשוב, הם: יחזקאל קינר (4.38); יעקב שפסר (4.30); עופר גרוסקופף (4.27); וצבי ויצמן (4.25). השופטים שקיבלו את ההערכות הפחות טובות במחוזי מרכז הם נגה אהד (2.22) ו-ורדה פלאוט (2.78).
לפי המשוב, השופט המצטיין בבית המשפט המחוזי בירושלים הוא פרופ' יגאל מרזל, רשם העליון לשעבר ובן-טיפוחיו של נשיא העליון לשעבר, אהרון ברק. מרזל קיבל במשוב את הציון הכללי 4.46. בפרמטר "הכיר את העובדות בתיק", קיבל מרזל מעורכי הדין הערכה כמעט מושלמת של 4.64 מתוך 5 נקודות אפשריות.
שופטים מצטיינים נוספים במחוזי ירושלים לפי המשוב הם ארנון דראל (4.43) ותמר בזק-רפפורט (4.14). את הציונים החלשים בבית משפט זה קיבלו השופטים אסתר נחליאלי-חיאט (2.54) ויורם נועם (2.94).
מצטייני המחוזי בבאר-שבע, לפי משוב השופטים, הם השופטים טלי לבנת-חיימוביץ, נסר אבו-טהא ונחמה נצר, שקיבלו את הציונים 4.49, 4.14 ו-4.13 בהתאמה.
ממצא מפתיע הוא ששופטת המחוזי בבאר-שבע, רויטל יפה-כ"ץ, שהייתה מועמדת לעליון, קיבלה מעורכי הדין הערכה כללית גרועה של 1.85 בלבד. לפי המשוב, עיקר הביקורת של עורכי הדין על השופטת יפה-כ"ץ היא סביב הסגנון שבו היא מנהלת את הדיונים, יחסה לעורכי הדין ולעדים ופחות ב"מימד המהותי". למרות הביקורת הכללית, סברו עורכי הדין למשל שיפה-כ"ץ בקיאה למדי בדין הרלבנטי ונתנו לה ציון 3.34 בפרמטר זה.
שופטי המחוזי בנצרת המצטיינים לפי המשוב הם דבור סאאב (4.43) ואטרש שאהר (4.30); ושופטי המחוזי בחיפה שקיבלו את ההערכות הטובות ביותר הם חננאל שרעבי (4.28) ורון שפירא (4.30).
ציונים גבוהים לשלושת שופטי המחלקה הכלכלית במחוזי בתל-אביב
בדצמבר 2010 נחנכה בטקס חגיגי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, המכונה גם "בית המשפט הכלכלי".
יו"ר רשות ניירות ערך דאז, פרופ' זוהר גושן, נשא דברים בטקס ואמר כי הקמת בית המשפט הכלכלי היא אחד הצעדים החשובים להבטחת רווחתם ועתידם של אזרחי ישראל. "שופטים ייעודיים מקצוענים ומנוסים יתמודדו ביעילות עם הסוגיות המורכבות שמעלה שוק ההון ויספקו ודאות ביחס להתנהלות העסקית בישראל", הבטיח גושן.
ואכן, מאז הקמתה נראה שהמחלקה הכלכלית מממשת את התקוות שתלו בה. זאת, במידה רבה מאוד בזכות אישיותם של שלושת השופטים שמרכיבים את המחלקה: חאלד כבוב, רות רונן ודניה קרת-מאיר.
"ביד רמה עם כפפות של משי"
אין להתפלא על כן ששופטי המחלקה הכלכלית קיבלו ציונים גבוהים למדי מעורכי הדין שהשתתפו במשוב השופטים.
השופט חאלד כבוב, שהיה אחד מהמועמדים המובילים לבית המשפט העליון ודן בימים אלה, בין היתר, בתיק הרצת המניות של נוחי דנקנר ואיתי שטרום, קיבל את הציון הכללי הגבוה מבין השלושה (4.36 מתוך 5 נקודות) והשני בבית המשפט מחוזי תל-אביב כולו (אחרי השופטת תמר אברהמי). 62 עורכי דין שדירגו את עבודתו של כבוב סברו כי בקיאותו בדין הרלוונטי לתיקים המתנהלים בפניו מצוינת (4.4), וכך גם יחסו לעורכי הדין (4.38) והאופן היעיל שבו ניהל את הדיונים (4.46).
השופטת רות רונן, שאף היא הייתה מועמדת לעליון, קיבלה ציון כללי של 4.06 מ-64 עורכי הדין שדירגו את תפקודה, וציינו כי היא בקיאה בדין, מנהלת את הדיונים ביעילות ויחסה אליהם נאות. דניה קרת-מאיר קיבלה הערכה כללית טובה, אך פחות משל שני עמיתיה למחלקה, כשזכתה בציון כללי של 3.65.
עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי, לא השתתף במשוב השופטים, אך הוא מברך על ההערכות הטובות שקיבלו שופטי המחלקה הכלכלית מהקולגות שלו וסבור כי הן מוצדקות מאוד. "מדובר בשלישיה מנצחת ובמחלקה שהיא הצלחה מסחררת", אומר רובין.
רובין מציין כי "בתחילת הדרך חששתי שכבוב, רונן וקרת-מאיר 'ייקברו' תחת עומס התיקים ולא יצליחו במשימה, אבל לשמחתי התבדיתי - ההצלחה היא גדולה".
- מהו סוד ההערכה שרוכשים עורכי הדין לשופטים הכלכליים?
רובין: "כשאתה מופיע בפניהם, אתה תמיד יכול להיות בטוח שהם יכירו את המטריה ואת התיק שבפניהם ושיהיו מעורים בנעשה. לגבי אופן ניהול ההליכים, ניתן לומר ששלושתם, כל אחד בדרכו, מנהלים את הדיון ביד רמה, אבל עם כפפות של משי ובצורה אינטליגנטית מאוד. תענוג להופיע בפניהם, גם אם לא תמיד אני מסכים עם הפסיקות שלהם. הם גם יעילים מאוד וחרוצים מאוד".
רובין מציין כי פעילות המחלקה הכלכלית משתכללת ומתקדמת. "קיימת תחושה שיש לך למי לפנות כאשר ניצבת בפניך מחלוקת כלכלית. אתה כבר לא הולך לאיבוד בין אולמות שונים ובין שופטים שלפעמים אינם בקיאים בדין", הוא מציין.
העשירייה הפותחת של בתי משפט השלום
רובם אמנם מוכרים ומפורסמים פחות, אך שופטי השלום הם רוב השופטים במערכת המשפט. הם אלה שעוסקים בעבודה הקשה והסיזיפית שהיא הטעם העיקרי לקיומה של מערכת בית המשפט - הכרעה בסכסוכים.
רוב התיקים הפליליים או האזרחיים אינם עוסקים בהסדרי חוב במיליארדים ובסכסוכים בין הקבוצות העסקיות החזקות במשק. התיקים שמאפיינים את בתי משפט השלום אינם זוכים לרוב לסיקור תקשורתי, הם תיקים "רגילים" - של הסכסוך הרגיל, של הנאשם הרגיל; מהנאשם בפריצה לרכב ועד לסכסוך ותיק בין שכנים.
אלה הם התיקים שבהם מקבל האזרח שירות מן המדינה - שירות שמהותו משפט צדק. סביר שמשוב השופטים אינו מייצג בהכרח את רשימת המצטיינים שבין השופטים מבחינת כישורים משפטיים, אך יש בו כדי להעיד לפחות על יכולתם של השופטים לשאת חן בעיני עורכי הדין.
הנה רשימת "חביבי הקהל" - עשרת שופטי השלום שזכו לדירוג הגבוה ביותר:
במקום הראשון בדירוג זכה השופט יעקב בכר (51) מבית משפט השלום בעכו. בכר, יליד טורקיה, בוגר אוניברסיטת תל-אביב, הוסמך כעורך דין בשנת 1988 ועבד כעורך דין פרטי עד שנת 2000, שבה מונה לראשונה לשיפוט במינוי זמני, בבית המשפט לתעבורה בעכו. משנת 2005 הוא מכהן כשופט שלום. בכר זכה לציון של 4.81 (מתוך 5) בסעיף "הערכה כללית" ולציונים של 4.87 ו-4.85 על יחסו לעורכי הדין ולעדים בהתאמה.
במקום השני מקרב שופטי השלום דורגה השופטת יעל אילני, סגנית נשיא בית משפט השלום בתל-אביב. אילני, בוגרת החוג למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, התמחתה במשרד פרטי ובפרקליטות מחוז תל-אביב. טרם מינויה לשופטת בשנת 2006 עבדה אילני במשך כ-14 שנה כעורכת דין פרטית. אילני זכתה לציון 4.8 בסעיף "הערכה כללית", ובציון 4.84 בבקיאותה בדין הרלבנטי לתיקים שנדונו בפניה. כמו כן, היא זכתה לציון 4.81 ביחסה לעורכי הדין.
יצוין כי העובדה שגילה של השופטת אינו מוזכר בידיעה זו, אינה מקרית. בניגוד לשופטים הגברים, גילן של שופטות לא מפורסם באתר מערכת בתי המשפט.
את המקום השלישי-רביעי ברשימת "חביבי הקהל" מבין שופטי השלום חולקים שני שופטים, שמואל הרבסט ומשה גינות.
הרבסט (42), שופט השלום מירושלים, מונה לשיפוט רק בינואר 2013, לאחר ששימש כפרקליט בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) במשך כ-8 שנים. הקריירה המשפטית שלו היא הקריירה השנייה בחייו: הרבסט החל את דרכו כמורה. בין השנים 1997-2005 עבד כמחנך וכמורה למתמטיקה בבית-הספר חורב בירושלים. הרבסט זכה לציון 4.78 בסעיף של "הערכה הכללית", ציון 4.92 על יחסו לעורכי הדין, וציון של 4.89 על יחסו לעדים.
גינות (61), החולק את המקום השלישי-רביעי עם הרבסט, הוא משפטן ותיק שסיים את לימודי המשפטים שלו באוניברסיטה העברית לפני כמעט 4 עשורים. את רוב הקריירה המשפטית שלו עשה גינות בשירות צה"ל, בשורותיו התקדם מתפקיד של תובע צבאי עד נשיאות בית הדין הצבאי המיוחד. כשפרש מצה"ל בשנת 2003 מונה לשיפוט בבית המשפט בעיר ילדותו, חדרה. גינות זכה לציון 4.78 בסעיף "הערכה כללית", 4.81 על ניהול דיון באופן יעיל, ו-4.81 על "הממד הסגנוני".
למקום החמישי ברשימת "מלכי הכיתה" הגיע השופט צחי עוזיאל (52) מבית משפט השלום בתל-אביב. טרם מינויו לשיפוט ב-2010 שימש עוזיאל כפרקליט בכיר בפרקליטות מחוז מרכז. כמו כן, הוא שימש כעוזר הוראה לשופט העליון בדימוס יעקב קדמי במרכז הבינתחומי בקורסים דיני ראיות וסדר דין פלילי. בנוסף על רקע ניסיונו כפרקליט, נחשב עוזיאל למומחה בנושא "משפחות הפשע בישראל", והוא אף הרצה בנושא בפורומים שונים, לרבות בכנס לשכת עורכי הדין ובקורס במכללה האקדמית "אונו". נוסף לציון 4.75 בסעיף "הערכה כללית", קיבל עוזיאל ציון של 4.83 על יחסו לעורכי הדין, וציון של 4.75 על ניהול יעיל של הדיון באולמו.
תגובות
מערכת בתי המשפט: "משוב השופטים הוא חסר תכלית וערך"
מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה לפרסום משוב השופטים כי "הרשות השופטת מאמינה בביקורת ככלי לשיפור וייעול תפקודה השוטף, אלא שמשוב השופטים הוא חסר תכלית וערך עבור הרשות השופטת, וממילא אינו צפוי להשיג את המטרות לשמן לכאורה נועד".
לדברי הנהלת בתי המשפט, "ההחלטה על קיומו התקבלה באופן חד-צדדי, מבלי שהדבר תואם עם הרשות השופטת. לעומדים בראש מערכת בתי המשפט נודע על ההחלטה לקיימו במפתיע, זאת על אף הסכנות הטמונות במשוב ביחס לאמון הציבור במערכת בתי המשפט והרגישות הרבה המתחייבת בנקיטת צעד מסוג זה.
"התנהלות זו מעידה על כך שמטרתו של המשוב לא נועדה לשפר את פניה של מערכת המשפט, אלא כי בבסיסו עמדו מטרות אחרות. המועד שנקבע לעריכת המשוב, בשנת הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, תרם לתחושה כי באמצעות המשוב נעשה ניסיון להשתמש במערכת המשפט כ'כלי משחק', בעוד שלמערכת אין ולא היה עניין ביחסי הכוחות ובמאבקים הפוליטיים בלשכת עורכי הדין".
עוד נמסר כי הרשות השופטת והעומד בראשה סירבו לפיכך לשתף פעולה עם מהלך חד-צדדי זה והקפידו להדגיש כי היא איתנה בעמדתה נגד קיומו של משוב השופטים שעיקרו פופוליסטי.
"פרטים שנחשפו בתקופה האחרונ מעידים כי הסקר נעשה בחופזה ובאופן חובבני לכאורה, מבלי שניתנה ככל הנראה תשומת-לב מספקת לנושאים של מהימנות ואמינות. תחילה נודע כי הסקר שיועד לקהל עורכי הדין, ניתן למעשה למילוי על-ידי כל אזרח מן השורה, וכי כל אדם המעוניין בכך יכול לקבל קוד גישה למילוי הסקר - דבר אשר מעיד על ליקויים קשים במנגנון סינון משתתפי הסקר. עוד נודע כי משיב מסוים יכול למלא את הסקר מספר פעמים, פגם היורד לשורש אמינות הסקר ועשוי להביא לשימוש בסקר ככלי להתנגחות בשופט זה או אחר".
יתרה מזאת, מסרה הנהלת בתי המשפט, "במשוב מוצג מספר הערכות עבור 54% מכלל השופטים בלבד. מכאן עולה שהמשוב אינו מספק תמונה מייצגת של כלל שופטי המערכת. המשוב כולל מספר מצומצם של שאלות המנוסחות באופן כללי ביותר, וכוללות מונחים שעשויים לקבל פרשנות שנויה במחלוקת. מערכת בתי המשפט סבורה כי תוצאות המשוב אינן יכולות לתרום לייעול ושיפור מלאכת השפיטה, וכי המשוב אינו מהווה מנגנון ביקורת ובקרה מתאים, ואף עלול להשיג תוצאות הפוכות ולפגוע באמון הציבור.
הלשכה: "המשוב - אירוע חשוב ביותר למערכת המשפט"
מנגד, ראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי, מסר: "משוב השופטים 2014 הוא אירוע חשוב ביותר למערכת המשפט, למעמדה, לתדמיתה ולתקינותה. הבטחתי שהמשוב יקוים עד סוף השנה הנוכחית, ועל אף ההסתייגויות והביקורת מצד הנהלת בתי המשפט ואחרים, המשוב התקיים, הסתיים וזכה להצלחה רבה, כאשר מעל 20% מעורכי הדין שמופיעים בבתי משפט השתתפו בו".
ברזילי ציין כי המשוב מציג באופן שקוף וברור את התנהלות בתי המשפט והשופטים, "ועל כן מלכתחילה לא הייתה ברורה לי התנגדותו של נשיא בית המשפט העליון למשוב, וכן לא היה לי ברור אופן התנגדותו - בדרך של הטלת חרם על הלשכה, ולמעשה על עורכי הדין.
"משוב השופטים מציג לציבור בישראל מערכת משפט חזקה, אמינה ומקצועית, לצד ליקויים בהתנהלות של שופטים מסוימים. אני בטוח שממצאי המשוב יביאו כמו בעבר לשיפור ולתיקון הליקויים שנמצאו".