עצרת ההזדהות עם נפגעי הטרור בפריז / צילום: רויטרס
קרוב לארבעה מיליון צרפתים צעדו אתמול (א') במה שנראה כהפגנה הגדולה ביותר בתולדות צרפת, לפחות מאז המהפכה הצרפתית שבה קיבעו הצרפתים את ערכי הרפובליקה שעבורם יצאו שוב לרחובות - חרות, שוויון, אחווה. את עטי הכתיבה הענקיים ואת הכתובות בגרסאות השונות של אני שארלי, אני יהודי, כולנו צרפתים וכו', ניתן לתרגם לעברית המוכרת של לא לטרור ולא מפחדים.
ההתכנסות ההמונית הזו התפזרה ללא אירועים ביטחוניים חריגים, אבל איש מבאי ההפגנה לא יודע מתי והיכן יפגע הטרור הרצחני בפעם הבאה. כאלף אזרחים צרפתים-מוסלמים יצאו בשנה שעברה למחוזות המדינה האסלאמית (דאע"ש) ואל-קאעידה כדי להילחם ולעבור הכשרה. מאירופה כולה יצאו כ-3,000 איש. כמה מאות מהם, כמו האחים קואשי שפרצו ורצחו במערכת השבועון "שארלי הבדו" ואמדי קוליבאלי, שחטף ורצח ב"היפר מרשה" נשלחו חזרה למקום שבו נולדו וגדלו עם הנחיות להמתין לשעת כושר וליום פקודה.
כל מי שנכנס לאירופה לאחרונה עם דרכון אירופי ביומטרי מתלהב מהקלות הרבה שבה חולפים על פני ביקורת הגבולות. איש לא מדפדף בחשדנות ומביט בדפי הדרכון, אף שוטר לא שואל שאלות. כך בדיוק חזרו המפגעים שביצעו את מעשי הטרור האחרונים בצרפת מתימן, כך נכנסו אחרים שהתאמנו בסוריה ובעיראק. בשנה שעברה עודכן החוק בצרפת והוא מאפשר היום לעצור את מי ששהה במדינות האלה, שבהן פועל הטרור. אלא שאת החשודים מאתרים אחרי שהם חוזרים ונטמעים, ולא עוצרים אותם בנמל התעופה.
נוהל הכניסה לצרפת מעוגן ב"אמנת שנגן" הכלל-אירופית, שמעניקה לאירופים חופש תנועה. 27 כוכבים בדגל האיחוד האירופי, כמספר המדינות שהתכנסו יחדיו תחת הסיסמה "מגוונים ומאוחדים". בעוד אירופה המאוחדת חולקת מטבע אחד, גבולות פתוחים ושלל רשויות רגולטוריות מאוחדות, מתרופות ועד רכב - דווקא את המאבק בטרור מנהלות המדינות כל אחת בנפרד. ובניגוד למה שרבים טוענים כאן, לא ההתעקשות על חרויות הפרט היא זו שמסרבלת את המאבק האירופי בטרור.
בין ראשי המדינות שצעדו אתמול לצדו של נשיא צרפת פרנסואה הולנד, היו רבים שבמדינותיהם לא מקדשים את ערכי הרפובליקה הצרפתית, ולא את עקרונות הדמוקרטיה, ועדיין הן מהוות כר פורה לטרור. רוסיה לדוגמה, שיוצגה על-ידי שר החוץ לברוב; וסין, שלא שלחה נציג מיוחד לפריז אתמול, מדורגות גבוה מאוד באינדקס הטרור העולמי, רחוק מאוד מצרפת ומשאר מדינות אירופה. זאת, על אף שאינן מדקדקות בכל הקשור לזכויות אזרח ולחרויות הפרט!
ולמרות הכישלונות האחרונים, כדאי לציין כי לשירותי הביון הצרפתיים יש הישגים לא מעטים בתחום הלוחמה בטרור; וכך גם לעמיתיהם הבריטים והגרמנים.
אם נחזור לסיסמת האיחוד, מגוונים ומאוחדים, הרי שדווקא הניגוד בין האחדות האירופית בכל הקשור למעבר בין המדינות לבין הגיוון בשירותי הביון והלוחמה בטרור, הוא שמקשה על המאבק בטרור ומסרבל אותו. אחרי שהצליחו הטרוריסטים המאומנים לעבור את ביקורת הגבולות בכל אחת ממדינות אירופה, הבעיה כבר אינה המעבר החופשי בתוך תחומי האיחוד, אלא העברת המידע בין גורמי הביון הרבים והמגוונים שפועלים בו במקביל.
המחבל הצרפתי שהתאמן בסוריה, מהדי נמוש, שביצע את הרצח במוזיאון היהודי בבריסל בלגיה, חזר לאירופה דרך פרנקפורט גרמניה, ונע בין המדינות בחופשיות על אף שהיה ידוע ומסומן. אלא שהמידע עליו עובד בכל אחד מהמטות האלה, והועבר בין רשויות הביון בשלוש המדינות מאוחר מדי.
כדי לשמר את עקרונות האיחוד האירופי ולהילחם בטרור, אירופה נדרשת ליעל את ההליכים ולהזדרז להקים רשות אחת מרכזית שתרכז את המאבק בטרור בכל נקודת זמן, ותדע בין השאר גם לבדוק ולדקדק בציציותיהם של הבאים בשעריה. אפילו כשהם נושאים דרכונים אירופיים. זאת, גם אם זה יפגע בנוחות הבאים בשעריה, וידרוש מהם לעמוד עוד כמה שעות בתור.
הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 2