מחשב סלולר אינטרנט גלישה / צילום: שאטרסטוק
מחקר חדש שנערך על ידי אוניברסיטת חיפה, עמותת "תפוח" לצמצום הפערים הטכנולוגיים בין המרכז לפריפריה ובזק, באמצעות חברת המחקר TGI, מציג נתונים חדשים לגבי מידת התקשוב של תושבי ישראל, אשר מוגדרת כשימוש בטכנולוגיות שונות מן העולם המקוון.
המחקר מאשש את הטענה המקובלת על כך שתושבי הפריפריה ותושבים ביישובים בעלי מצב סוציו-אקונומי נמוך מחוברים פחות לעומת מי שהפרוטה מצויה בכיסם. הפערים הללו לא מצטמצמים, אלא להיפך.
אזורים כמו בני ברק, סביבת באר שבע (לא כולל העיר עצמה), השפלה (למעט סביב רחובות) וגם אזור ירושלים עדיין רחוקים מרמות הקישוריות הטכנולוגית של הרשויות המבוססות כמו תל אביב, השרון או חיפה. באזורים מסוימים כמו חדרה ונתניה, חל שיפור, אך באחרים, למשל חולון, חל שיפור בסוף העשור הקודם אך כעת המצב שוב חזר לקדמותו.
אזור דרום השרון הוא שיאן התקשוב, ורק אחריו נמצאת תל אביב. עוד אזורים מתוקשבים יחסית הם רמת גן וגבעתיים.
גם כשמודדים את רמות התקשוב מול רמת ההכנסה, מגלים כי רמת התקשוב של כל המגזרים עלתה, אך הפערים בין המגזרים השונים לא הצטמצמו.
מדד התקשוב משקלל נתונים כגון: האם יש בבית מחשב? האם יש חיבור לאינטרנט מהיר? האם יש סלולרי? כמה פעמים גולש הנשאל באינטרנט? כמה פעמים הוא מחפש מידע וכו'.
"המדדים הללו הולכים יד ביד עם הפערים בחינוך", אומר ערן רביב, מנהל התוכן של עומתת תפוח, "ב-50% מהתיכונים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, אין מגמות מדעיות. לשם טיפול בבעיה הוקמה תוכנית תקשוב לאומית של השר גדעון סער שנועדה לצייד את בתי הספר בתשתיות מחשוב, אולם מי הן הרשויות שניצלו את התוכנית? אלה שיש להן משאבים".
לדברי רביב: "לרשות המקומית כוח משמעותי. אם אין מערכת חינוך לא פורמלי - למשל חוג מחשבים או חוג רובוטיקה - הילדים לא יידעו בכלל שהנדסה או פיזיקה הם מקצועות מעניינים".
"ישנם עדיין הרבה בתים שיש בהם מחשב אך אין אינטרנט או שאין אינטרנט מספיק לסרטונים, לסימוטלטורים, לחלק משמעותי מן החוויה. באינטרנט, בני נוער חוקרים את מה שמעניין אותם והם צריכים לעשות את זה בבית בזמנם הפנוי, בבית הספר אין מספיק זמן לזה".
לדבריו, הפערים הטכנולוגיים מתבטאים בהמשך הדרך בדברים היומיומיים ביותר: "מי עומד בתור בבנק? תמיד בעלי ההכנסות הנמוכות. הבנק מציע שירותים מקוונים, והם לא יודעים לצרוך אותם. האינטרנט משמש כדי להבין כלכלה, להבין בריאות, ומקבלים ממנו מידע שאינו נמצא בידיים של מי שמחובר רק ל'ישראל היום'. ומה רמת החיים של מי שיכול לקנות ב'דיל אקסטרים' לעומת זה שמחובר רק לסופר היחיד במצפה רמון?".
- האינטרנט הוא גם כלי לשדר החוצה.
"ממש כך. יש המון דרכים למנף היום את הדיגיטל כדי שיהיה לך קול פוליטי, לשווק את עצמך כעובד וכבעל עסק. ככל שאתה פחות מתוקשב, הקול שלך חזק פחות".
האם הצעירים בפריפריה ידביקו את הפער משום שלכולם ישנם טלפונים חכמים? ובכן, נראה כי להיפך. הסקר מראה כי קבוצת הצעירים בני 18-24, נופלים במדד התקשוב הכולל. זאת, משום שהם מסתמכים יותר ויותר על הסלולרי, ולא מגיעים לרף של שימוש במחשב המוגדר במדד.
האם הבעיה היא במדד עצמו? רביב חושב שלא רק. "לצריכה של תוכן, הסלולרי הוא מכשיר נהדר, אך פחות לייצור שלו. למידה אפקטיבית מחייבת התנסות ויצירה. החלפת המחשב בסלולר מרחיקה את הצעירים מאפיקי הביטוי הטכנולוגיים שהיו פתוחים למי שגדל רק עם מחשב. הסלולר משתלב בתקשוב, אבל לא יכול להיות חזות הכל".
בלי קשר לפריפריה, מדד התקשוב מצביע השנה על עלייה חדה בקניות ברשת, וכן ממשיכה העלייה בשימוש במנועי חיפוש. הפער במחשוב בין בני ה-65 לבין שאר האוכלוסיה מצטמצם, אך בתחום הסלולר, הוא מעמיק.
- היית אומר שהבלתי-מתוקשבים הם מוחלשים, או חלשים? עיקר המגבלה שלהם היא שאינם מתעניינים בהשכלה טכנולוגית, או שסביבתם אינם מאפשרת?
"זו בפירוש שאלה של הזדמנויות. יש צמא ורצון לצרוך טכנולוגיה".
