טקס הסמכת עורכי דין/ צילום:תמר מצפי
מערכת המשפט לא הספיקה להתאושש ממשוב השופטים ומהסכסוך הקולני שפרץ בעקבות חידושו בין ראש הלשכה לראשי המערכת, ובראשם נשיא העליון הפורש אשר גרוניס - וכעת ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הזדרזה להטיל הנחתה נוספת. הפעם מדובר בגילוי דעת חדש שמטיל מגבלות על הפרסום של עורכי דין ברשתות החברתיות באינטרנט.
לגילוי הדעת יש תוקף מחייב, ועורך דין אשר מפר הוראה זו - בדומה להפרה של יתר כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין - עובר עבירה אתית, וניתן להגיש נגדו קובלנה לבית הדין המשמעתי של הלשכה, שבסמכותה להטיל סנקציות שונות, בהן השעיה זמנית מהמקצוע ושלילת רישיון עריכת דין.
מערכת המשפט אכן משתדלת לנוע קדימה במקביל לתמורות הטכנולוגיות בארץ ובעולם. כפי שפורסם ב"גלובס", רק לפני כחודשיים, בשלהי כהונתו של נשיא בית המשפט העליון הפורש אשר גרוניס, החלה מערכת המשפט בפיילוט העברת שידורים חיים בבית המשפט העליון לציבור. למרות שהוטלו סייגים על סוג הדיונים בעליון שישודרו, השקיפות של מערכת המשפט והתאמתה למציאות הטכנולוגית המשתנה היא בבחינת התקדמות מהותית למערכת ולציבור עורכי הדין.
ואולם, בתחום הרשתות החברתיות מערכת המשפט עדיין משתרכת מאחור. ועדת האתיקה הארצית של הלשכה הוציאה בימים האחרונים גילוי דעת, הקובע את כללי המותר והאסור לעורכי דין בפעילותם ברשתות החברתיות.
לפי הודעת הלשכה, "מטרתו של גילוי הדעת הינה להסדיר את הפעילות ואת השימוש של עורכי הדין ברשתות אלה, היות שהתחום פרוץ כיום לחלוטין".
הגבלות בפרסום
כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין קובעים מספר כללים בנוגע לפרסום המותר לעורכי הדין. לפי הכללים הקיימים, פרסומת מותרת לעורך דין:
(1) בעיתונות כתובה במדורים שיוקצו לפרסומת לעורכי דין, במגזינים ובכתבי-עת
(2) במדריכי טלפון
(3) בספרי מען
(4) במדריכים מקצועיים מסווגים
(5) באינטרנט
(6) בשלט משרדו של עורך הדין, בנייר המכתבים המשרדי שלו ובכל מסמך אחר היוצא ממשרדו
ההגדרה של "פרסום באינטרנט" מצויה בכללים הקיימים, והיא נחשבת כמקלה יותר בהשוואה לפרסומים בכלי תקשורת אחרים. לפי הכללים, באינטרנט ניתן לעשות שימוש בתמונות ואיורים גרפיים שאינם פוגעים בכבוד המקצוע, ניתן לפרסם תמונות של עורך דין אך לא תמונות של לקוחותיו או עובדי משרדו שאינם עורכי דין; ניתן להוסיף קישורים (LINK) לאתרים של עורכי דין או ארגוני עורכי דין או אתרים מקצועיים משפטיים ועוד.
הכללים אוסרים שהפרסומת באינטרנט תובא בליווי של מלל קולי. בנוסף, נקבע כי אתר עורכי דין לא יכלול פסי פרסומת (BANNER) של אחרים, וכי עורך הדין לא יהיה רשאי לפרסם באמצעות פסי פרסומת באתר של אחר.
למרות שכללי האתיקה בתחום הפרסום המותר, מתעדכנים מעת לעת, הפלטפורמה השיווקית גדלה במימדים מפלצתיים, הודות לאינטרנט, ולשכת עורכי הדין מנסה מצדה להתאים את הכללים האתיים המקצועית לשינויים הטכנולוגיים.
כללי "הפרסומת" של עורכי דין האנכרוניסטיים מספקים אמנם תשובה לגודל השלט של עורך דין מחוץ למשרד, ולגודל המודעה הפירסומית בעיתון ואף לפרסום בדפי איטנרנט, אך בעניין הפרסום ברשתות החברתיות באינטרנט - התחום לוטה בערפל.
משכך, עורכי דין רבים החלו בשנים האחרונות לפרסם את עצמם ברשתות החברתיות, ומשתמשים בכלי זה בגלל שהוא חינמי ונגיש יותר. באמצעות המדיה החדשה מתאפשרת אינטראקציה ישירה בין הלקוחות ועורכי הדין, ללא החליפות והגינונים הנלווים לפגישות המסורתיות במשרדי עורכי דין.
ואולם כעת, הוועדה הארצית של הלשכה מחדדת את הסייגים בנושא באמצעות גילוי הדעת החדש.
ועדת האתיקה של הלשכה קבעה בגילוי הדעת כי כי הדף של עורך הדין ברשת החברתית יכול לכלול את כל הפרטים המותרים לפרסום באמצעות האינטרנט.
עם זאת, בגילוי הדעת מזהירה הוועדה את עורכי הדין כי יימנעו מפרסום תוכן "המערב תוכן מקצועי ושאינו מקצועי העלול ליצור הטעיה, שידול אסור, פגיעה בכבוד המקצוע או הפרה אחרת של כללי האתיקה המקצועית".
עוד נקבע כי "עורך דין לא יתבטא באופן הפוגע בכבוד המקצוע, או באופן החורג מהוראות כל דין. בכלל האמור, עורך דין לא יעשה שימוש במידע (כגון תמונות) אם יש בו כדי לפגוע בכבוד המקצוע, או לפגוע בחובותיו של עורך הדין (כגון, אך לא רק - חיסיון עורך דין-לקוח)".
ההנחיה המחייבת של ועדת האתיקה אוסרת על הצגת דברי שבח עצמיים, דברים מטעים או דברים שיש בהם משום שידול, בדף של עורך דין ברשת החברתית. "עורך דין רשאי להביא לידיעת חבריו ברשתות החברתיות ידיעות משפטיות, לרבות ידיעות אודות פסקי דין ומאמרים, בין אם נטל בהם חלק ובין אם לאו", נקבע.
עם זאת, ועדת האתיקה דורשת שעורכי הדין יזדהו ככאלה, כאשר ההתבטאות מביעה את נכונות עורך הדין לקבל על עצמו עבודה או להציע את שירותיו.
איסור על "שיחות ועידה"
עוד קובע גילוי הדעת כי עורך דין המבקש לפרסם את עצמו ברשת חברתית בתשלום, יפעל על מנת שהפרסום ייעשה בצורה המזהה באופן ברור כי מדובר בפרסומת, ובין היתר, תוך הדגשת המילה "פרסומת" מעל הפרסום, או מילה אחרת הנהוגה כברירת מחדל באותה רשת חברתית (כגון: "חסות", "sponserd", "מודעה", "פוסט ממומן", "פוסט מקודם" וכיוב'), ובהתאם לגופן ולצורה שמאפשרת אותה רשת חברתית.
כמו כן, הוועדה קבעה כי עורכי דין המשתמשים ברשתות חברתיות כדי לתקשר עם לקוחותיהם, ישתמשו בממשקי הרשתות המאפשרים שיח בין שני אנשים בלבד, תוך שמירה והקפדה שתוכן השיחה לא יפורסם על גבי ממשקים המאפשרים צפייה בו על-ידי ציבור משתמשים.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, מסר: "אני מברך על החלטתה של ועדת האתיקה הארצית של השלכה להוציא גילוי דעת המסדיר את פעילות עורכי הדין ברשתות החברתיות. גילוי דעת זה יאפשר לעורכי הדין לפעול ברשתות אלה באופן ראוי וחופשי מבעבר, תוך שמירה על כללי האתיקה ומבלי לפגוע בטוהר המקצוע".
פרסום ברשת חברתית
■ הדף של עורכי הדין ברשת החברתית יכול לכלול את כל הפרטים המותרים לפרסום באמצעות האינטרנט בכללים הקיימים (תמונות של עורכי דין, קישורים לאתרים של עורכי דין או ארגוני עורכי דין או אתרים מקצועיים משפטיים ועוד. איסור על ליווי הפרסומת במלל קולי ועל הכללת פסי פרסומת - 'באנרים' - לאחרים).
■ על עורכי הדין להימנע מפרסום תוכן "המערב תוכן מקצועי ושאינו מקצועי העלול ליצור הטעיה, שידול אסור, פגיעה בכבוד המקצוע או הפרה אחרת של כללי האתיקה המקצועית".
■ איסור על הצגת דברי שבח עצמיים, דברים מטעים או דברים שיש בהם משום שידול.
■ עורך הדין רשאי להביא לידיעת חבריו ברשתות החברתיות ידיעות משפטיות, לרבות ידיעות אודות פסקי דין ומאמרים, בין אם נטל בהם חלק, ובין אם לאו. עם זאת, על עורך הדין להזדהות ככזה, כאשר ההתבטאות מביעה את נכונותו להציע את שירותיו.
■ עורך דין המבקש לפרסם את עצמו ברשת חברתית בתשלום, יפעל כדי שהפרסום ייעשה בצורה המזהה באופן ברור כי מדובר בפרסומת, ובין היתר תוך הדגשת המילה "פרסומת" מעל הפרסום.
■ עורכי דין המשתמשים ברשתות חברתיות כדי לתקשר עם לקוחותיהם, ישתמשו בממשקים המאפשרים שיח בין שני אנשים בלבד, באופן שלא תתאפשר צפייה של אחרים בשיחה.