ביום השני של הכנס החצי-שנתי של לשכת המבקרים הפנימיים לישראל בשיתוף "מידע כנסים", שנערך הבוקר (ה'), התכנסו אנשי ציבור ומשפט ודנו בפרשות השחיתות שנחשפו בשנים האחרונות ברשויות המקומיות, במסגרת הפאנל "מה קורה לשומרי הסף?".
את הפאנל הנחה דורון הרמן, כתב לענייני משפט ופלילים בערוץ 10, ובמהלכו נשאלו מומחים בתחום המשפט, ממשל ותקשורת על האישומים וההרשעות של ראשי ערים בשנים האחרונות.
"אני חושב שהכוח של ראש עיר הרבה יותר גדול משל ראש ממשלה", פתח בדברים פרופ' שמעון שטרית, שר הכלכלה והתכנון ושר הדתות לשעבר. "הגיע הזמן לטפל בצמצום וריסון כוחם של ראשי הערים. הם הופכים להיות מטרה גם של ארגוני פשע שמנסים להשתלט. צריך לעשות ביזור סמכויות לרשויות המקומיות, גם על-ידי הגבלת תקופות כהונה. התנסינו בתהליך הזה; זה אמנם גרם ליציבות ולמשילות ברשויות המקומיות, אבל זה גורם מספר אחד לשחיתות".
תנ"צ (בדימוס) זיוה אגמי, ראש יאח"ה לשעבר, התייחסה בדבריה להתנהלותו של שלומי לחיאני, שהורשע בחודש מאי 2014, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הפרת אמונים.
לדברי אגמי, "ראש עיריית בת-ים לשעבר לא הגיש הצהרת הון כשנתבקש לכך. הוא היה צריך להגיש אותה ביום שמונה לתפקידו (2004). הוא לא הגיש את ההצהרה בשנה שאחרי וגם לא בזו שאחריה אלא רק לאחר שפרשת השחיתות פורסמה ב'עובדה'".
לדבריה, "כשבכיר מרשה לעצמו לעשות את מה שהוא רוצה בנוגע להצהרת הון, זה מצביע פשוט על חוסר נורמה. בניגוד לשאר כל העולם, בארץ מרגישים שצריכים להסתיר את כל הנכסים והאינטרסים".
אגמי התייחסה להצעת החוק להגבלת כהונת ראשי ערים לשתי קדנציות רצופות, שהונחה על שולחן הכנסת מספר ימים לאחר הבחירות המקומיות, בחודש אוקטובר 2013.
"הצעת החוק תמיד נבלמת בגלל כל מיני אינטרסים. כך גם במשרדים ממשלתיים. הבעיה הזו נובעת מנורמות אישיות פסולות שלא התחילו היום אלא בקום המדינה. אומרים שהיה צריך קצת שחיתות בשביל להקים את המדינה, וצריך קצת שחיתות בשביל לקדם הצעות חוק. מה זה קצת שחיתות?! אני לא מכירה קצת שחיתות; אתה מתחיל, ואתה לא יודע מתי זה ייגמר".
עוד ציינה אגמי את העומס והסודיות המוקפדת בחקירות המיוחדות במשטרה בנושאי השחיתות של אנשי ציבור. "אנחנו מקבלים ליחידה הארצית לחקירות הונאה המון מידע ששוכב שם לבדיקה. הוא לפעמים מתעכב, כיוון שאנו יודעים שחלק מהמידע מגיע מאינטרסים אישיים של גורמים מסוימים", אמרה. "אבל גם בגלל שאנחנו יודעים שפגיעה באישיות בכירה זאת פגיעה בלתי הפיכה מהרבה מאוד בחינות, ולכן כל מידע כזה נבחן בעשרה זוגות עיניים. לכן החקירה היא קודם כל סמויה".
"המקצוע הכי מסוכן בישראל הוא ראש עיר"
הפרקליט הבכיר, עו"ד ששי גז, הציע להניח קצת לחשדנות שאוחזת בציבור ביחס לראשי ערים ולא להעלים עין מהאינטרסים של המקורבים לראשי הערים.
"אנחנו לא כל-כך מדינה מושחתת, אבל השחיתות בישראל עלתה מאוד. המקצוע הכי מסוכן בישראל הוא ראש עיר. אם מישהו יבדוק את הסטטיסטיקה, הוא יראה שזה המקצוע שהכי נחקר. זו סטטיסטיקה מבהילה למי שרוצה להיות ראש עיר", הזהיר גז.
"מצד שני, אם יבדקו את הסטטיסטיקה לכמה תיקים נסגרים וכמה אנשים זוכו, הם יראו שגם מספר זה יהא גבוה. ולכן, השאלה היא האם זהו מקצוע של מושחתים - או שזה מקצוע שיש לו הרבה אויבים ויריבים שנותנים אינפורמציה. התשובה, לדעתי, היא שמדובר במקצוע עם הרבה אויבים. הרבה ראשי ערים הם אנשים עם עבר מפואר, וקשה להאמין שהם פתאום יהפכו למושחתים".
"מצב אבסורדי"
בפאנל נשא דברים גם עו"ד רועי בר, מי שנחשד בעבר שקיבל שוחד וטובות הונאה מקבלנים בעת ששימש כיועץ משפטי חיצוני של ועדות התכנון והבנייה בעיריות רחובות וראשון-לציון, כדי שיקדם את עניינם. שמו הועלה גם במסגרת חקירתו של עו"ד רונאל פישר בשנה החולפת, בחשד שהציע לבר ולאלון חסן, יו"ר ועד העובדים בנמל אשדוד, שוחד עבור סגירת התיקים הפליליים של בר וחסן.
"בחודש דצמבר החלה נגדי חקירה סמויה", ציין עו"ד בר בפאנל, "שהגיעה לשיאה בפברואר יחד עם עוד מספר אנשים. עו"ד רונאל פישר מייצג את מי שמתלונן מולי וגם את העירייה, שהיא הגוף הנחקר. מדובר במצב אבסורדי כיוון שהוא ביקש ממני לקבל תשלום של 2 מיליון שקל, לאחר שב-2013 פנה אליי דרך מכר משותף, שמסר לי שמתבצעת עליי חקירה בלהב 433, ושפישר יכול לסגור את הבדיקה הזו".
עו,ד בר התייחס להתנהלותו בפרשה. "בטיפשות או בתמימות נפנפתי את האמירה הזו והמשכתי בחיי. פישר? זה דבר גאוני לקבל כסף מכל הנוגעים בדבר".
